http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062כתיבה אינטואטיביתheCopyright 2026 מיהמריה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14890191<div align="right" dir="rtl">אמרתי בקול באנגלית I'm soft and open אבל בעברית אני לא רכה ופתוחה, זה לא מדוייק. בעברית יש לדייק: אני מרגישה שיש רווח ביני לבין עורי, עורי לא צפוף עליי, הוא מאפשר מרחב להיותי. ~ איך אתה מעז להיות מנומס אליי, אתה לא מתבייש?</div>Thu, 27 Apr 2017 19:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14890191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14890191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14883812<div align="right" dir="rtl">כשאני כותבת, כך אני מגלה כעת, כל חולשותיי עולות בי. לא כתבתי המון זמן מילים שהן לא של אחרים או מילים שלא קשורות לטיפול ומעניין, כאן אני כותבת עדיין בקולה של אותה ילדה שמחפשת הרס בתוך עצמה שמתבכה ומתקפחת ומתפכחת אך עדיין מתבכה אני מרגישה שבעצם הכתיבה אני מתנשאת אני מתנשאת מעל עצמי וחושבת את עצמי למסוגלת לכתוב מעל עצמי כמתבוננת מבחוץ ולהבין מה מתרחש שם במרכז ההתרחשויות עכשיו תגידי לי, למה יש כזה טון מזלזל בכתיבה שלך? וכך בשאלה, את מבינה שאין כאן אהבה כך בשאלה, אני מבינה שאין כאן אהבה ואלוהיי, כל שכתבתי על אהבה היה בסך הכל התבוססות עצמיותי בעצמי. כל שאי פעם חשתי באהבה היה פחד כל שאי פעם נגע בי באהבה היא תשוקה כל שאי פעם בכיתי באהבה היא גאווה או בושה או גאווה ובושה כל שאי פעם אהבתי לא ידעתי ולנוכח הבנה שכזו אני במערומיי ילדה בת ארבע שקר לה והשתינה על עצמה הריסים שלה רטובים ודבוקים זה לזה והיא מתבוננת בי ושואלת, האין בך חמלה עליי? פתאום נגלים אליי כל מחסוריי, הריקים הפתוחים הרחבים החובקים, מחסורים שהם ברכה תינוקת, תאמיני. נקי כאן בפתוח ברחב בריק באין מה להבין רק להיות רק לחוות. </div>Thu, 30 Mar 2017 01:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14883812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14883812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14862354<div align="right" dir="rtl">(יש לי זכרונות שמרוב שזכרתי אותם הם כבר לא התרחשו) (אולי החכמה היא להתבונן בשפע אך לחיות בפשטות) (אני נראית בדיוק כפי שהם רוצים שאראה כשאני עוברת לידם ברחוב כמעט מופתעת שהפעם לא אמרו לי כלום, דווקא כשלבשתי ג'ינס קצר צמוד וחולצת בטן לבנה. כשאני בטריינינג ענק וטי שירט מלוכלך מזיעה ועם קסדה הם דווקא כן אומרים, כמו מוכיחים לי שהם לא זקוקים לי שאחשוף, יש להם דימיון מספיק מפותח.) (רגע של שקיפות, אין לי חשק בסקס. יש לי חשק באהבה במגע ברוך במבט בהחזקה בשיחה) (ישראל כמה רגש יש במדינה הזו. הרגש הוא כולו שירה של יהודה עמיחי עם לחן של דני סנדרסון) (תזכרי שזה רק הראש עושה מניפולציה והגוף חלש ונכנע) (עיניי ממשיכות להפער ולפשוט את עורי עד שכולי נהית עין אחת גדולה ועדינה ופתוחה לרווחה, ערנית אך רגישה. לא מצליחה להכנע לתחושה, כל חישה היא כאב)</div>Wed, 28 Dec 2016 21:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14862354http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14862354http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14858064<div align="right" dir="rtl">כשאני עוצמת עיניים אני רואה אותך מאוהב אני רואה אותך מביט עם המבט הזה אני זוכרת בדיוק איך זה מריח ומרגיש על העור אני רואה אותך מתקרב ומחייך אני רואה אותך מזדקר אני שומעת אותך מספר בדיחה מפלרטטת אני מרגישה אותך מחבק היא יפה היא נעימה היא לא לוקחת אותך ברצינות היא גורמת לך להרגיש חוסר בטחון מחד וסמכותיות מאידך אתה מתחתן איתה עכשיו ככל שאתה יותר מתחתן כך אתה יותר מתמסמס חומק לי מבין אצבעותיי לא נתת לי מספיק זמן להאמין אני רציתי להאמין שלרגש יש כוח נבואי שאם ארגיש מספיק חזק אתה תרגיש את זה גם שלא יתכן להרגיש כל כך חזק מבלי שתרגיש את זה גם! שארגיש כל כך חזק עד כדי שתשמע אותי עד כדי שתקנה כרטיס טיסה ותגיע אליי עד כדי שתיפול לרגליי עד כדי שלא תתחתן. עד כדי שלא תתמתן עד כדי שלא תשתפן עד כדי שתסתכן מבחוץ אני מלאה קוצים ומבפנים עוד ועוד קוצים ואתה ידעת איך לקלף אותי ולמצוץ את הגרעין שלי אתה הכרת את השיטה שלי אתה בכלל המצאת את השיטה שלי אתה השיטה שלי אתה השיט שלי אתה שיט איך לא העזת לכתוב לי (איך העזתי לכתוב לך) איך בכיתי שנסעת איך בכיתי כשאני נסעתי (איך אתה</div>Sun, 11 Dec 2016 00:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14858064http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14858064http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14843881<div align="right" dir="rtl">נתת לי מילים נתת לי קצב נתת לי משהו העיר הזאת מלאה בך, בכל פינה אתה קיים ולא רק בזכרונות שלנו יחד היא מלאה בזכרון שלי מתגעגעת אליך היא בעיקר מלאה בזיכרון שלי בלעדיך העיר הזו גדושה בשירה, בפואטיקה מלנכולית באהבה, בנוסטלגיה מעושנת, בפשטות. וגם בשמחה, וגם בכובד ירושלים שלי תמיד תהיי העיר שלי, את מיוחדת במינה ואת נושאת את עולמי נדמה שאפילו החיות כאן יותר ערניות מבניו יורק אני צופה בנמלים הצועדות, איך נעים לשבת לבד בתוך כל זה - אילו הייתי שיר של יהודה עמיחי הייתי נכתבת בצורה של שמלה כחולה מתעופפת, מתרופפת, נפרדת מבית חזי הייתי קצרה מדי בשערי, חשופה מדי במבטי הייתי נכתבת כאחת שמתבוננת הייתי מי שמחפשת את עצמה באחרים הייתי מי שנצפית מרחוק, לא נגישה למילה הייתי נשארת מאחור בעודך נוסע להודו או לבאר שבע הייתי נשארת מאחור בעודי עוזבת את עצמי - כאן בירושלים המבטים הם בעברית הם קרובים יותר, הם נוגעים יותר כאן בבית הקפה לפני חמש שנים ישבתי וכתבתי את אחד הדפים הראשונים כאן לא הכרתי אותך עדיין כאן נשארתי ערה כמי שאין לה בית כאן הייתי חיילת כאן התאהבתי כמעט בכל דבר וגם בך כא</div>Sat, 15 Oct 2016 07:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14843881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14843881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14819445<div align="right" dir="rtl">אני באה ומעוררת סערה אני לא באה בהתנצלות ובחשאי אני צועקת במרכז הרחבה אני כאן ואני דוקא לא נשארת אז תכה בברזל כל עוד הוא חם כי אני תכף נוסעת ואתה לא רוצה לטוס איתי לשם אז עכשיו אני כאן ואני מודיעה לך חגיגית שאני לא אתמתן ואני לא אתקטן אני גדולה ואתה תרגיש אותי גם אם לא תסתכל ואתה תטעם אותי ואני לא אתקלקל ואתה תאהב אותי ואני לא אתרגל לרעיון שאתה רק רעיון לוקחת עוד ביס מהגלידה אתה לא רעיון אתה קונספט אתה כל יצירת אמנות שכתבתי אתה כל ביס מיותר שלקחתי אתה כל פיסת נייר שקרעתי אתה אחרי הכל רק שיר לא עוד בשר ודם אתה שיר ויזואלי אתה שיר קונספטואלי אתה שיר שלא באלי לשיר יותר אבל את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק אבל די זה כבר לא מצחיק אז אני מפסיקה ובשתיקתי אתה שומע שנגמרתי שניצחת שכבר לא אכפת לי אם אתה רוצה או לא רוצה אני שלי והרעיון הוא גם שלי והוא לא קשור אליך בכלל אתה מוזמן לצאת לחופשי אני לא צריכה אותך הרעיון הוא כבר יישות נפרדת אתה שומע אני כאן ואתה חלש וקטן ואני עדיין פאקינג כאן ואבוא אם תאמר לי לבוא ואלך רק אחרי שתהיה מספיק ברור ואוהב אותך גם כשתציק כי אתה מבין אתה</div>Fri, 22 Jul 2016 18:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14819445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14819445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14391222<div align="right" dir="rtl">אתה גורם לי להזמין אוכל ולבהות במסך מחשב אתה גורם לי להיות ריקה אתה גורם לי להיות סטוקרית בכל רשת חברתית בה אתה קיים אתה גורם לי לשנוא את עצמי ואתה גורם לזה מבלי לעשות כלום, כהרגלך. אתה לא עושה כלום ונותן לי לחולל סערות מסביבך נותן לי תאריך לבהות בו כמה מילים שאמרת ואני הודעתי לך באופן רשמי שאני הולכת להאחז בהם ואתה אמרת אין שום בעיה העובדה שאתה הופך אותי לפסיכית מעצבנת אותי יותר כי הפסיכית לא תהיה זאת שתגרום לך אתה נורמלי מדי ואתה רוצה בחורה נורמלית להשתעמם איתה ביחד את כל הלא נורמליות שלך זנחת לפני ארבע שנים ונסעת השארת את הכל אצלי שאני אוכל את זה שאני אשתמש בזה ועכשיו אני כולי כדור פסיכי שאתה מדי פעם מכדרר וירטואלית ואז עוזב אותי להתחבט בין קירות בדרך כלל כשאתה מופיע פתאום בחלומות שלי זה אומר שאני קמה בבוקר ורואה ששלחת לי הודעה כי אני עד כדי כך פסיכית אבל כבר חודשיים שאתה בחלומות ובבוקר אתה לא שם אתה רק משאיר לי סימנים קטנים שאומרים אני כאן את הפסיכית שלי אני יודע מה את עושה אני עוקב אחריך ואצוץ כשתהיי מוכנה אבל יודע מה אני לא אהיה מוכנה, אני תמיד אהיה כזאת הפוכה ואת</div>Sat, 10 Oct 2015 08:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14391222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14391222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14385089<div align="right" dir="rtl">אני מצטיינת בלהרוס את עצמי הגוף שלי היה במקום שאולי הוא מעולם לא היה הוא הרגיש, לא אני הרגשתי, הגוף הרגיש הגוף היה עצוב והיה כועס והיה אוהב ומחבק ובוכה וצוחק ומתענג והוא לא היה חייל של הראש. התרגשתי מלהרגיש את הגוף שלי פועל ועכשיו אני מרגישה רע אני מרגישה כאילו צבטתי ותלשתי את עצמי במקומות קטנים עם פינצטה וגרמתי להמון פצעים להפתח ולדמם בו זמנית. אני מרגישה כאילו דקרתי לעצמי את העיניים כאילו ניפחתי את הבטן במלא אוויר מזוהם כאילו חרכתי את קצוות האצבעות שלי ועקרתי שן אחר שן. למה אני נוהגת בכזאת אלימות כלפי עצמי למה אני לא נותנת לתושות הטובות ללמד אותי לאהוב בעצמי למה אני מלקה את עצמי עוד ועוד דווקא על שאני מרגישה כל כך טוב. עכשיו כל העצמות מתכנסות אחת בשניה פגועות ומושפלות מתביישות בתעוזה שנקטו בה מקודם מנסות להכחיש ולהסתיר ולשכוח שאי פעם רקדו ונתנו וזנחו ושברו והתענגו. אני ריקה ריקה. והשריר שרוצה לדחוף החוצה מהמעגל הזה כבר רפוי ולא מצליח להתכווץ. יש לי צעקה בבטן אבל היא כנועה ועלובה אני עלובה הכאב הוא פיזי התחושה היא מוחשית. מתוך זה כתבתי אני מרגישה ריקה ובודדה בתוך קופסא קטנה ש</div>Sat, 26 Sep 2015 06:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14385089http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14385089http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14382440<div align="right" dir="rtl">היום אמרתי את האמת והייתי שלמה עם זה ואני מרגישה שמעתה והלאה אני ממשיכה לעלות על המסלול אני רוצה לגעת בבשר החשוף להרגיש עד הסוף להיות עד הסוף ולהיות אני שלא מוגדרת על ידי רצון להיות כמו מישהו אחר להיות אני שמתפסלת במו ידיי בעודי כותבת ברגעים אלו. וגם החלטתי לתת לזה ניסיון, אני מתנזרת מסקס אני מתייחסת לזה יותר כשעשוע מאשר כהגבלה בחודשים הקרובים יהיה לי זמן להתעסק אך ורק באמנות את הזמינות לזוגיות מיפיתי כבר מזמן אבל בעקבות לימודי היוגה ההולכים ומתעצמים החלטתי לתת ניסיון לנזירות סקס, סמים ואלכוהול יש לי תחושה טובה לגבי זה</div>Sun, 20 Sep 2015 05:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14382440http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14382440http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14376181<div align="right" dir="rtl">ככה אני אוהבת לישון לרוחב המזרון במקום לאורך ולכן אף פעם לא אשן טוב עם בן זוג ולכן אני לא רוצה לישון איתך יותר אמרת לי "אני רוצה להבהיר שאני בתקופת מעבר ואני לא מעוניין בקשר רציני אני לא רוצה לפגוע בך ולכן חשוב לי להגיד" אבל איך תפגע בי? אין לך שום דבר שלי לא נתתי לך דבר. אתה לא יכול לפגוע בי כי גם אני לא מעוניינת אולי אני לא בתקופת מעבר אולי אני תמיד עוברת אז אל תדליק לי את האגו אני אוהבת לישון לרוחב ואתה מפריע לי</div>Thu, 03 Sep 2015 19:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיהמריה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842062&blogcode=14376181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842062&blog=14376181