http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003heCopyright 2026 Nymphadora. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14927903<div align="right" dir="rtl">נשכבנו במיטה, עייפים ותשושים. חשבנו על היום שהיה, על הטיול, על התמונות שצולמו, על החיים ועל מה שיבוא מחר. הבטתי בחלון, חושך. כלב נובך מרחוק. הוא נרדם בנשיקה, אני לא יכולתי. כל כך טוב לי בנקודת זמן הזאת שלא רציתי. המשכתי לשכב שם עוד שעה ועוד שעתיים, מקשיבה לצלילי הלילה הנשמעים מבחוץ. חשבתי על איך שהחיים ממשיכים. כל האנשים שמתו שהעולם המשיך בלעדיהם. כל האנשים שנתקעו שהעולם מתעלם מהם. כל האנשים שנמצאים בחופשה עכשיו, בדיוק כמוני, ורק לא רוצים לחזור למציאות שלהם, להורים, לילדים, לעבודה, לתשלומים. עצמתי עיניים וראיתי שדה פרחים. ורדים אדומים, ורדים לבנים, רקפות וחמניות. כולם מסודרים בשורות. הרוח נשבה בעדינות, בקלות; כאילו מלטפת את הפנים שלי ומרגיעה אותי שהכל יהיה בסדר. החלטתי לרוץ. לרוץ מעבר לפרחים, הכי מהר שיכולתי. מעדתי. נשכבתי על האדמה, לחה ורכה כמו מיטה. הרגשתי כאילו שהפרחים עוטפים אותי בחיבוק חזק ומתמשך ולא נותנים לי ללכת. ראיתי אותו מולי, מחייך את החיוך החם והאוהב שלו, מחבק אותי בדיוק כמו שהפרחים מחבקים אותי עכשיו. טוב לי, אני בבית. </div>Wed, 01 Nov 2017 01:02:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14927903http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14927903http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14880717<div align="right" dir="rtl">מה לי ולבלוג הזה?מאז שפתחתי אותו, או בכלל מאז הפעם האחרונה שעידכנתי אותי, אני התפתחתי וגדלתי והתבגרתי כל כך הרבה. הבלוג הזה הוא רק רצף זכרונות נעימים (ולרוב לא נעימים מהעבר). אבל העבר הוא העבר ואני לא שם יותר. מדהים אותי איך שאני הפכתי להיות בן אדם שונה כשאני עוברת על הבלוג שלי. אין לי עוד צורך לכתוב (טוב אולי קצת), אבל זה כבר לא טרנדי יותר. אז מי עושה את זה בתאכלס?עצוב לי להסתכל על ישראבלוג ולראות כמה שומם האתר נהפך להיות. אבל אלו החיים אז מה לעשות? אני נהנית מהעבודת שלי עכשיו. לא מהעבודה עמה, אלא יותר מהאנשים שאיתי. אומנם זו עבודה זמנית אבל זו הבעם הראשונה שאני אשכרה נהנית לעבוד עם האנשים שעובדים איתי. עם הצוות. זו תחושה מיוחד לבוא לעבודה עם חיות כי את מרוויחה חברים. 2 וחצי בלילה וסיימתי מחזה - הביתה מאת הרולד פינטר. ובמקום ללכת לישון אני כותבת כל מה שעולה לי לראש. אוי החופש הזה שפשוט לא אכפת לי. יקראו או לא יקראו. ישפטו או לא ישפטו. כיף לי בנקודה הספציפית הזאת. </div>Thu, 16 Mar 2017 02:23:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14880717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14880717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14792171<div align="right" dir="rtl">נונו... הרבה השתנה מאז. האתר הזה נהיה יותר מת משזכרתי, אבל אני לא מופתעת. התחלתי ללמוד. אני צריכה חופש. חושדים שאני מאנית דיפרסיבית. חיים.</div>Mon, 25 Apr 2016 20:11:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14792171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14792171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14246065<div align="right" dir="rtl">*מתהלכת בבית עם עקבים *רוקדת כדי להשכיח את הדאגות *נמתחת עד שאני לא מרגישה את הכאב *אוכלת סושי</div>Fri, 05 Dec 2014 17:10:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14246065http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14246065http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14243450<div align="right" dir="rtl">לא הולכת לפרט יותר מידי. אין לי כוח לכתוב. תנו לי לחיות. שלום.</div>Sun, 30 Nov 2014 21:37:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14243450http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14243450http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14231446<div align="right" dir="rtl">ההתרגשות בשמים, הלחץ עולה, החרדה מטורפת והאי אכפתיות שולטת. אני זוכרת איך שלא ראיתי את עצמי מתגייסת כי מה לי ולצבא? מה אני קשורה? ובכן, אני מניחה שאני מאוד קשורה. לפני יומיים עליתי לכיתה י'. השיעור הראשון במגמת תאטרון; ההתרגשות; השמחה; השיעור הראשון עם המורה האדירה. ואיפה אני עכשיו? לחוצה לקראת הגיוס לצבא. שיהיה לי בהצלחה. הצילו. </div>Sun, 09 Nov 2014 00:17:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14231446http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14231446http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14226763<div align="right" dir="rtl">אז עוד שבוע אני מתגייסת. אני לא יכולה לומר שאני לא מתרגת, כי אני מאוד מתרגשת. אולי אפילו קצת רוצה להתגייס. אז הייתה לי מסיבת הגיוס שלי ביום שני. רק אני, החבר הכי טוב שלי ועוד ידיד. אני לא יכולה להגיד שלא היה כיף כי היה מאוד כיף. וזהו בערך אני מניחה.. אז, תמונות? </div>Sat, 01 Nov 2014 03:32:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14226763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14226763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14219536<div align="right" dir="rtl">הרגע הזה ב23:30 שאת מטיילת בגינות שומרון, בין האתאיסטיות היחידות בתוך ים של דתיים לאומיים עובדי יהוה, מפחדת להיתקל בחזירי בר (כי הם בכל מקום פה) ומנסה לא להרצח אחרי שנכנסת לויכוח עם מאמינים על זה שאין אלוהים. השומרון זה מקום מקסים. באמת שזה מקום מקסים. אבל זה חור באמצע שום מקום, ואני באמת מעדיפה את העיר הגדולה.הסירחון.הרעש.החיים (במידה ויש חיים באותה עיר -כן פתח תקווה, אני מסתכלת עלייך).העובדה שאת יכולה להזמין פיצה ב3 בלילה ולהדליק מוזיקה בפול ווליום ב4.אני באמת שלא אדם של העיירות והישובים השקטים והצנועים. אני צריכה חיים. אני צריכה תמיד משהו לעשות. אני אוהבת את הסירחון של העיר, באופן אירוני הוא מרגיע אותי. אז נכון שבעיר אני לא יכולה לטייל באמצע הלילה לבד, אבל יש כל כך הרבה פלוסים אחרים שיכולים להרגיע אותי חוץ מטיולים ליליים ב1 בלילה וריצות ב2. אני פשוט מחכה תמיד לרגעים שאני חוזרת לגור בעיר, חוזרת לחיים, לאנרגיה המטורפת. אני מניחה שזה בגלל שאני עוד צעירה ושכנראה כשאהיה בת 30 אעדיף מקום שקט יותר. אבל עד אז, אני רוצה להנות, להתמלא, להכיר ואולי אפילו להתאהב מחדש. מי יודע? אני רו</div>Sat, 18 Oct 2014 19:03:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14219536http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14219536http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14205631<div align="right" dir="rtl">ערב חג טיפוסי עם המשפחה: רוב השולחן אתאיסט ורק ההורים שלי לא. אבא מדבר על הדת, מעמיד פנים שלכל השולחן אכפת ומעניין; כל השולחן מעמיד פנים שהוא מקשיב רק כדי שאבא, הגבר הגדול במשפחה, לא ירגיש את החוסר כבוד כלפיו. טונות אוכל. מכל סוג, בכל טעם אפשרי, בכל צבע אפשרי. אוכל מעולה שישאר שבוע גם לאחר החג. הגפילטע של אחת מקרובות המשפחה: גן עדן עלי אדמות. לא מהדברים המסריחים והמגעילים שמוכרים בסופר. אחרי הארוחה הגדולה: כולם מלאים, לא מסוגלים לזוז. אבא מדבר על הדת, האח בחוץ מעשן ומדבר עם אמא, האחות העתידית בחדרי ישנה עם הדובי, ואני מתנחלת על הספה חסרת כל יכולת תזוזה. חצי שעה לאחר מכן: הרגע המפחיד הגדול הגיע - עוד אוכל. אבל עכשיו קינוחים, אין מקום לקינוחים. יש מקום לתה. כולם יושבים, אוכלים, צוחקים ושותים תה. אשכנזים אמיתיים. זמן מה לאחר מכן: אני יוצאת מהבית במטרה לראות עוד חברים. שיחות אל תוך הלילה. רק לדבר על הכל. תמיד. תחושת רוגע שאני כמעט ולא מכירה, הכוכבים והשקט של השומרון ברקע. חושך ותהייה תמידיים אם העיר נטושה או שאולי עדיין גרים בה אנשים. מוזיקה ברקע, אני שרה, הם שרים, כולם שרים צוחקים</div>Thu, 25 Sep 2014 14:51:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14205631http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14205631http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14192877<div align="right" dir="rtl">הרחוב רועש. קצת מוזר לי כיוון שאני גרתי בעברי בעיר קטנה ושקטה, אך למרות זאת זה מרגש אותי. האורות, המוניות, הרעש, הסירחון ויותר מכל, החיים. האנרגיות הבלתי נגמרות מדהימות. אני מרגישה שאני נמצאית בעיר לצעירים בלבד. יש למקום הרגשה שבכניסה לעיר נכתב שלט "הכניסה למבוגרים משעממים אסורה". אני התחלתי לחיות. אני כאן. אני לנצח. החיים שלי רק התחילו. ואני לא הולכת להפסיק אותם. </div>Tue, 02 Sep 2014 23:19:00 +0200natalie.me.182@gmail.com (Nymphadora)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=841003&blogcode=14192877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=841003&blog=14192877