http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071אתה לא יכול לשנות את העלילה, אבל אתה בוחר איך לספר את הסיפורheCopyright 2026 Free Mind. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14947774<div align="right" dir="rtl">העולם הזה תמיד מסובך, הכל נשרף וזין על כל העשן. אתה עומד שם בפתח הכאוס הפרטי שלי, מתחיל ונגמר בתוכי, מבעיר כל חלק בי. ואני רק רוצה להרביץ, רוצה לצרוח, רוצה לברוח כמה שיותר רחוק מהפרצוף שלך שמבעיר בי בחילה. שמעורר בי רצון לשפד את כל העולם על מקל. שגורם לי לשנוא כל טיפת אהבה בעולם הזה, שמרחיק אותי מעצמי וגורם לי להחבא אל הכלים כפחדנית. כולכם בדיוק אותו דבר, ואני נותרתי לבד עם הרגשה זולה. אני לא אשמה, אני מרגישה כמו איזה בת זונה. וזין על הדיבור הרדוד, זין על כל העולם בעצם, אני נשארתי לבד. אני והמיטה שלי, שרק היא יודעת מה הרגשתי. רק היא חיבקה וליטפה אותי, כשהכנסתם בי סכינים כבובת וודו, אחד אחריי השני, והותרם אותי שבר כלי. "הכל יהיה בסדר, תדברי איתי"-איזה מטומטמת אמרה לי, ומה היא מבינה כשכל מה שרציתי לעשות זה לנתק את השיחה. על גופי לא יכולתי להסתכל, נגעלתי מעצמי כי אתה אכזר. חשבת שאתה יכול להחליף את גופי, לשים את ידך עליי, כאילו אני שייכת לך. את שמך אני אפילו לא יכולה להגיד בקול. לימדת אותי דמעות ושנאה עצמית מהי, לימדת אותי שלא משנה מה יקרה, אפשר לגעת בי כי אנ</div>Mon, 09 Apr 2018 20:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14947774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14947774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14940668<div align="right" dir="rtl">הנשמה שלי יושבת בפינה. יושבת על כיסא נמוך, מתכסה בתןך הפוך כי קר לה, בזמן שכולם רוקדים, יפים ואצלים, משחקים אותה מנומסים אך בלב יודעים- כולם ערומים, אל מול הדאגות הפחדים והשתיקות, שאותי כבר הספיקו לכסות ולא לראות, כי אחריי הכל יושבת פה ומתרפקת על איזו פינה שקטה בתוך כל הקשקשת. ואיך אני כבר הייתי חדשה, עולם מלא מלא במחשבות ולא מודע והכל כל כך ריאלי אל תןך המחשבות ואולי זה כבר הפוך קשה לי כבר לראות משהו יציב כאן בתוך האלטה הכל מבובלל לי ואין שבילי מוצא אל תוך היער החשוך והשקרי שאותי כבר סינוור כי מול הראי הכל כל כך חדש ובלב כלכך מלוכלך כי הכל התמלא באבק הלכתי לאיבוד כאן בתוך ההרגשה שאולי אצליח למצוא איזו אישה שתחבק אותי חזק ותגיד שהיא אוהבת, אמא שלעולם לא תתן לי ללכת. עם תיק על הגב ועיניים נוצצות נוסעת על אוטובוס אל מחשבות מחוצות, שריסקו בי כל דבר וכל רגש נעלם ורק מול לב שבור נותרתי מול כולם חשופה ופגיעה לתוך כל השקרים, כי הכל כלכך פשוט כשיש מי שיזיז בשבילך הרים, ואיך כאן הסיפור הזה ממשיך בלי מקום התמודדות כשנשארת לבדך נלחם מול הבדידות. ומחפש מקום להכיל, לקב</div>Tue, 30 Jan 2018 23:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14940668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14940668http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14919081<div align="right" dir="rtl">את ממש מתוקה כשאת שותקת. אבל למה את שותקת? כשיש לך כלכך הרבה לדבר, כשיש כלכך הרבה לספר-על כל מה שעברת, על כל מה שניצחת... ניצחת הכל, כל מה שחשבת שלעולם לא תצליחי לעבור לבד. והנה את, עם שתי רגליים על הקרקע, חיוך שירד מדי פעם אבל תמיד דאגת לעלות אותו בחזרה, עם לב חצי שבור חצי שלם וחלומות עמוקים שאדם לא יודע, עדיין שותקת. שותקת כי למדת איך להתמודד, אך לא בדרך המושלמת. וזה בסדר, את לא מושלמת, אבל את שותקת. למה את שותקת? תדברי כבר, תספרי על מה שעברת, מה זה משנה כמה סודות הסתרת במגירה. תשפכי את מי שאת, כבר תסגרי את הפינה. אבל עדיין חושבת על איך שום דבר בעצם לא באמת השתנה. אז כוסאמק יאללה, תדברי כבר קיבינימט. ותמלאי את החלל האמיתי במקום לעזור לאנשים מזדמנים. תעזרי לעצמך כבר ותחליטי מה תרצי, כשאת יודעת שבאמת לעולם לא תשתני. ״את רוצה שותף״-אדם חכם לי אמר, אבל את לעולם לא תמצאי שותף שיכיל אותך ככה. כי חתיכת סיפור יש בלב והרגליים עייפות, אז תכילי את עצמך וסתמי כבר. אל תדברי.</div>Tue, 12 Sep 2017 02:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14919081http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14919081http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14918070<div align="right" dir="rtl">את בוכה על רשעון אבל לא מבינה הכל אותו חרא דבר כבר לא השתנה איך את חולמת על תאילנד ועל טיול גדול אבל בנתיים החוב גורם לך ליפול כבר לא ילדה ולא נערה מתבגרת היום את חושבת שאת קצת אחרת אמרת שאת מזרימה כסף לשמור קצת לקנות דירה אבל בנתיים מבזבזת בזארה במהרה כן כל הזמן את אומרת מחר ושום דבר בחיים עוד לא מאוחר אבל תראי כבר עוד מעט את זקנה ואפילו לא מצאת בעל למלא את השגרה ואת שקועה כל הזמן בעבודה חושבת שיום חדש מחר כמו איזה טיפשה אבל את לעולם לא משנה את הגישה ואל העולם את מנסה להיות כלבה ואז בא איזה בחור נחמד, אומר שאת נראת לו משהו די מיוחד ואת אומרת לו שהוא נראה די מבודד והוא אומר שזה די נכון, לא רצה להגיד אבל הפסיד את הכל לעולם לא תדעי מה רצה לספר על עננים ועולם אחר אבל זין למי יש כוח לעוד חופר אז אמרת לו תודה אבל יש לי חבר ואת אומרת זאת שטות, אבל לא מבינה שאת עושה כאן טעות תלכי כבר לחפש לך מקום יציב במקום זאת את מחפשת איזה נציב שישכב איתך כל הלילה ויגיד כמה שאת יפה וכמה שזה מכאיב ואת מחייכת ואומרת ככה זה כשאתה אדיב אבל מי מעריך בימינו השקעות רק יודעים להפיל</div>Wed, 06 Sep 2017 04:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14918070http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14918070http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14909301<div align="right" dir="rtl">אלה לא רחמים עצמיים, הרגע הזה שבו אתה מבין שדבר הוא לא מה שחשבת באמת על עצמך והכל רק הצגה אחת גדולה, הוא הדבר שגורם לך להבין כמה אתה בתחתית. כמה קשה עבדת על עצמך, כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמך- ועדיין, כשעינייך נפקחות אתה מבין שדבר מזה לא היה אמיתי. הכל שקרים, הכל עטוף במרציפן רק כדי להסתיר את האמת המכוערת שמסתתרת שם, ועלייה אני צריכה לעבוד יותר מאשר על יכולות העטיפה שלי. אם רק הייתי יכולה, אחת ולתמיד להסיר את כל הרגשת הגועל הזאת מעליי- הייתי בן אדם מאושר יותר. אם רק הייתי יכולה להתעטף בדבר אמיתי, ולא מזוייף עם עצמי, הייתי מבינה כמה הייתי יכולה להיות מאושרת. אבל אין פה דבר, ואני לבד עם עצמי בקרב שפיתחתי לעצמי-בפתרונות זמניים וקשים שלא מועילים בדבר, במקום באמת לעבוד על החסרונות שלי ולטפח את הייתרונות שלי אני רק עסוקה במלחמה עצמית, שאני רוצה שתפסק כבר, אני מאושרת אושר מזוייף שטוב לי בו.</div>Sat, 22 Jul 2017 16:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14909301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14909301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14901854<div align="right" dir="rtl">זה המקום שלי, איתך. לשקוט ולדבר בשקט, רק כדי שלשנינו יהיה טוב יותר. רק בשביל שגם אתה, בדיוק כמוני, תשתחרר ותבכה קצת ואני אהיה העוגן שלך, אחבק אותך ואתן לך את הכוח, אתן לך אהבה שתזכיר לך שאני פה לצידך לעבור איתך את הרגעים הקשים, ולחבק ולאחוז חזק ברגעים החזקים. ברגעים כאלה, אני יותר טובה. אני מבטיחה שאשכח מכל הרע וביחד נאחז בטוב, יחד נאחז בחיבוקים שלנו. יחד נאחז בחלומות על עתיד משותף, ביקום מקביל רק שלי ושלך. לא צריך סקס. באמת, צריך רק אהבה. יחד איתך נתכרבל במיטה כשיש גשם חזק וסוער בחוץ, ונשמור על המקום הפרטי שלנו ברגש מיוחד ששייך רק לנו. רק לי ולך ולחום הגוף שלנו, כשהשפתיים שלנו נוגעות אחת בשנייה כדי לחמם אפילו יותר. הידייים שלך יאחזו בשלי, להראות שאנחנו תמיד יחד, ורק ככה, אני מבטיחה שנוכל להרדם בהרגשה הכי מדהימה שנוכל לחלום עלייה. ואם רק תשחרר את הרעש, ואת הלחץ, ואת הפחד, ואת המחשבות רק לרגע את ותשקוט יחד איתי-תבין מהו חופש אמיתי.</div>Sat, 17 Jun 2017 17:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14901854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14901854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14901692<div align="right" dir="rtl">אתה העוגן שלי בלב ים סוער. אתה המקום שלי, שטוב לי, שכבר לא אכפת לי מכל השאר, שהכל נעלם כי אתה נותן לי אהבה ללא סוף. אהבה טהורה, שלא תלויה בדבר, אהבה כזאת שאני לא צריכה לאהוב חזרה אפילו שאני רוצה, אתה מייצב אותי ונותן לי מקום מדהים בתוך כל הרע הזה, ורק היום הבנתי כמה. רק היום הבנתי, כמה משמעותי הקיום שלך בחיים שלי. אני יודעת שאתה תלוי בי, ואני מרגישה שאני צריכה אותך. אני מרגישה שאתה נותן לי הכל, אבל רק דבר אחד חסר. אני לא אוהבת אותך. אתה תתן לי את החיים הכי יפים שרק יכולתי לחלום עלייהם, לא סתם מילים, אתה מתרגש ממני ומעריץ אותי ואתה יודע מה הדבר הנכון להגיד, אתה מרגש אותי כשצריך, אתה כל מה שאי פעם רציתי. ואני רוצה את זה. גם אם אני לא מרגישה שאני אוהבת אותך. אני יודעת שאני כן אוהבת אותך, אבל לא בצורה שאני אוהבת אותו. אני יודעת שאתה המקום הבטוח שלי, אתה לא מרגש אותי כמוהו, אבל היום הבנתי שאתה באמת אוהב אותי. ובאלי שתאהב כל החיים, כי אתה עושה אותי מאושרת הרבה יותר ממה שהוא יעשה, הרבה יותר ממה שהוא מסוגל.</div>Fri, 16 Jun 2017 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14901692http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14901692http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14901301<div align="right" dir="rtl">אולי אני טועה אבל הלוואי והפעם אוכל לתת לזה את הפרופורציה המתאימה ולא אתחרט הלוואי וזה יעשה לי טוב ולא את ההפך הלוואי ואני אמצא פתרון ויהיה גם לי טוב יותר.</div>Wed, 14 Jun 2017 20:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14901301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14901301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14900678<div align="right" dir="rtl">שמישהו בבקשה יציל אותי, שמישהו בבקשה יקח אותי ויתן לי סטירה, שמישהו ירביץ לי עד שדבר כבר לא יבקש, עד שדבר כבר לא ישאר, שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה, שמישהו יגיד לי שזה כבר לא אמיתי, לא אמיתי להרגיש כלכך רדום במשך תקופה ארוכה כלכך, לא אמיתי להיות לא מודע ואז לחטוף את המכה. את המכה ששברה, ריסקה, את המכה ששברה את הלב שלי לאלפי רסיסים ולא השאירה דבר, את הדבר הזה שאת שמו אני איני מסוגלת להגיד בקול, איני מסוגלת להכיל את הכאב הזה, זה כבר קשה מדי לנשוא, קשה מדי להכיל, קשה מדי. קשה מדי בשבילי, אנא בבקשה שמישהו יציל אותי. אנא, שמישהו כבר יתפוס אותי ויציל אותי מהמקום הזה, שכלכך קשה לצאת ממנו, המקום השפל הזה שנראה כלכך טוב אבל הוא בעצם שקר אחד גדול. הכל מלא שקרים, הכל התנפץ, הכל נשבר אל מול עיניי ואני מטאטאת את הרסיסים אל מתחת לשטיח כי מי לעזאזל יצליח לטפל בהם כשאני רוצה להעלים אותם כלא היו, שאיזה דמות ישוע תבוא ותציל אותי. אנא ממך, שמישהו יציל אותי, שמישהו יקח אותי מפה, שמישהו יעיף אותי מפה.</div>Sun, 11 Jun 2017 21:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14900678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14900678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14900439<div align="right" dir="rtl">אהבה, מה זאת אהבה? ולא פחות חשוב, מה זה שברון לב? אז אהבה, מי שכבר חווה להתאהב, יודע שלא משנה כמה תברח משם, העצב יגיע גם אלייך. הלילות המבאסים שבהם תרגיש חסר בטחון ותשאל את עצמך בשאלה מתמדת את אותה השאלה:"למה הוא לא הצליח להתאהב בי, כאשר נתתי את כל מה שיכולתי לתת לו?", ככה כל לילה הרגשת, שאתה אפס כי הצלחת לקבל אהבה מכל עבר, אך עדיין לא מהבן אדם שהכי רצית לקבל ממנו אהבה. שאלף חיבוקים של אלף אנשים שונים בלילה לא יהיה שווה כמו חיבוק בלילה איתו. וכשתנסה לעבוד על זה ותראה שבעצם אתה עובד על קשר עם עצמך, זה ישרוף ויכאב לך כי תרגיש פתאום שדבר לא שווה, כי רצית רק דבר אחד, אותו. אבל, הוא לא שם איתך. הוא במקום אחר, בחיים שלו, לא הצליח להתאהב בך. אולי הצליח להתאהב במישהו אחר, אבל הפעם לא בך. וזה כואב, כי ניסית לעשות הכל ונתת הרבה יותר ממה שנתת לכל אחד אחר, ניסית וגישרת על כל רגע שהצד השני וויתר עלייו, רק כדי לבנות את אותו קשר שדמיינת לעצמך בראש שלך, בנית לעצמך קשר מושלם בראש שלך עם אדם שלא שם עלייך. וככה זה, בצורה האמיתית והקשה ביותר, בנית קשר עם עצמך. וזה פתטי, עצוב, ומכעיס באותו הזמן כי אתה</div>Sat, 10 Jun 2017 19:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Free Mind)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=840071&blogcode=14900439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=840071&blog=14900439