http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671heCopyright 2026 Heart of stone.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14167977<div align="right" dir="rtl">'אנחנו יושבים אחד ליד השני, על אותו הספסל, קרובים והכי רחוקים משהיינו אי פעם.כשבאת לאסוף אותי מהעבודה ונכנסתי לרכב שלך לא נתנו נשיקה כמו תמיד, כנראה שנינו ידענו שזה הסוף, הסוף שלנו, הסוף של ההתחלה שלנו.כבר כמה ימים שאני בתוך עצמי, לבד במחשבותיי, הבפנים שלי מלא בך, וריק ממך ואני לא יודעת אם לעצום או לפתוח את העיניים בזמן שהרכבת ערים שאני נמצאת בה שועטת במהירות קדימה.אני שונאת סופים, שונאת גם התחלות, הקיצוניות שלי עזרה לי להבין שאני בעצם בן אדם שטוב לו האמצע- כשלא חם מידי ולא קר מידי, כשלא חשוך מידי ולא מואר מידי, כשהפרי לא מתוק מידי ולא חמוץ מידי, תמיד באמצע.וההתחלה שלנו שחשבתי שתהיה קשה עליי מנשוא, דווקא הייתה רכה ונעימה. המילים שלך הצליחו לגעת בי והשלווה שלך הצליחה לעטוף את הימים שעברו עליי ולהפוך אותם לרגועים יותר.הבוקר שלי התחיל איתך והצלחת למלא אותו באנרגיות חיוביות, השביזות של אחר הצהריים שמגיעה אליי תמיד באותה השעה הייתה מלווה בשביזות שלך וגם זה הצליח לנחם אותי איכשהו, היום שלי תמיד נגמר איתך והלילה שלי תמיד התחיל איתך.וככה זה המשיך והתגלגל לו במשך כמה חודשים, ובכל אותו הזמן הילד</div>Sat, 26 Jul 2014 14:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14167977http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=14167977http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14157932<div align="right" dir="rtl">עבר עליי לילה נורא מלא בבכי ואהבה עצמית.מוזר , לא?חזרתי לאהוב קצת את עצמי, ולשנוא את כולם.פעם לבד, תמיד לבד.לילה טוב.</div>Sat, 12 Jul 2014 04:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14157932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=14157932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14139853<div align="right" dir="rtl">האדם שהיה אמור למצוא בי את הנחמה הכי גדולה,לא מוצא בי דבר.</div>Tue, 17 Jun 2014 20:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14139853http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=14139853http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14111396<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה כאילו הדר מתפצלת לשני אנשים שונים, השמחה והאחרת. האחרת תמיד נמצאת שם. אם בין אנשים ואם לבד. אם בבית ואם בחוץ. היא יוצאת כמו שד כשאני טיפה עצובה, טיפה מתוסכלת, טיפה לבד.. אני מרגישה כאילו היא מגבשת ה דמות שכבר יותר קרובה אליי מהדר השמחה. לא יודעת למה היא נמצאת פה בעצם, כי היא הורסת לי את כל התכניות. חלומות על עתיד, ילדים, ואישה או גבר לצידי. היא כאן כדי להגיד לי שהכל יכול להיעלם ברגע, לטובה ולרעה. בהחלטה שלי ברגע, או באופן אקראי. האם הייתי רוצה להיעלם? אני באמת לא יודעת. יש לי מן הרגשה מתגברת שיום אחד , נורא בקרוב, הדברים הטובים בחיי כבר יהיו חסרי משמעות. הרי לא אכפת לי. באמת לא אכפת לי. האחרת הורגת אותי, אוכלת אותי ולוחצת עליי. 'למה את צריכה את כל זה?' היא אומרת.. צוחקת עליי קצת שאין לי אומץ. מחכה שאוכיח לה. ואז נעלמת. משאירה אותי עם מחשבות וטעם רע בפה. 'פספסת הזדמנות' נהיה יותר ויותר קשה להיות בחיים כשהם לא באמת מה אני שרוצה.</div>Wed, 14 May 2014 14:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=14111396http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=14111396http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13941158<div align="right" dir="rtl">לא דיברנו כבר כמה חודשים. עצוב לחשוב שאני קצת רגילה, הרי לא באמת היית אף פעם כמה חודשים זה לפעמים התחלה של אף פעם בנינו. הרי איתך אי אפשר לדעת אני שונאת אותך כלכך באמת. כלכך שזה כואב לי קצת צובט לי בלב תמיד קיוויתי שמתישהו תבין תזכר שאני הבת שלך ,צועקת לך, הבת שלך... למה אני צריכה להתחנן שתהיה בן אדם? שלא תשכח שאני קיימת שאני צריכה אותך אני באמת צריכה אותך את אבא של פעם, שהיה מוחץ אותי חזק חזק עד שאני לא יכולה לנשום שהיה בא לראות אותי יורדת מהאוטובוס לבקר שהיה עושה הכל כדי שאני אחייך, אתבגר, כדי שאני לא אשכח שאבא תמיד אוהב ויש רק אחד.. אבל הוא לא הוא לא תמיד אוהב הוא לא פה אף פעם.</div>Thu, 17 Oct 2013 22:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13941158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=13941158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13791324<div align="right" dir="rtl">הרגע הזה שיש בך כלכך הרבה לכתוב ומשום מה כלום לא יוצא החוצה. לא יודעת מה נכנס בי בזמן האחרון, אבל משתלט עליי לעיתים קרובות דיכאון שכבד עליי כבד עליי נורא מן אבן שמעיקה לי על הלב והגרון והראש.. זה מוזר , כי בזמן האחרון אני מרגישה כאילו הדרך שלי בחיים סוף סוף נסללת אבל משום מה הכל מתערבל לי האושר והתמימות שחוזרים אליי פתאום עכשיו, אחרי שנים שלא היו לי מבלבלים אותי כלכך.. אבא חזר לקשר , עם אמא הכל בסדר אבל אני לא אני לא בסדר זה מוזר שלפעמים אני חושבת על להתאבד? כי נראה לי שכן אני כבר לא כלכך שולטת בזה , אלה פשוט מחשבות שמגיעות ולא עוזבותאותי עד שבשנייה אני מצליחה לצאת מזה כאילו משהו משתלט עליי וחונק אותי ולא משחרר עד שאני מגיעה למצב שאני מתכננת הכל לפרטי פרטים ורגע נזכרת שיש עוד הדר, נורמלית, שיש לה חיים טובים. זה מוזר איך דיכאון יכול להפוך אותך בשנייה , כאילו יש עוד מישהו בתוכי שרוצה לצאת. ממני , מפה. לפעמים מרגיש כאילו התאבדות היא תחילתו של חופש מוחלט , של שקט בצבא אין כלכך עם מי לדבר על זה .. החד שיוציאו אותי מאיפה שאני הרבה יותר חזק מהצורך לדאוג למצב הנפשי שלי שהתפקי</div>Fri, 24 May 2013 19:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13791324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=13791324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13351162<div align="right" dir="rtl">האם זו אהבה ? האם זה געגוע ? מן הרגשה העוטפת את הלב ברשעות , במן חמימות כואבת , חונקת.. האם אלו זכרונות , המכים את מוחנו שוב , ושוב , ושוב ... האם רגש הוא דבר נשלט ? האם ניתן לומר לליבנו ומוחנו לסרב להרגיש געגוע , להרגיש זיכרון ? הלב נצבט. מתמלא בקנאה לא ברורה. בו שמצא אהבה ? בה שמצאה אותו ? בשניהם שמצאו עולם חדש אחד בשניה. לפעמים כועסת אני על עצמי. כועסת כי איני מסוגלת לשחרר רגש אמיתי מתוכי. האם זו אשמתי ? האם רגש הוא דבר נלמד ? הבעיה ברורה , אך אין לה תשובות או פתרונות. איני מסרבת להרגיש. ההפך , רוצה בכך וכמהה לכך. איני מחפשת , דורשת ,בוררת. רק רוצה. האם יש בזה דבר רע ועל כן אני נענשת בבדידותי ? לעולם לא אדע. מחכה.</div>Thu, 05 Jul 2012 23:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13351162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=13351162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13266461<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שאני ילדה עצובה. ואני חושבת שאין לזה פתרון. כי זה נעלם ברגע שצריך לדבר על זה. לא כיף להיות עצובה לבד ,אבל אני לא יודעת להיות עצובה עם כולם. ברגע שניסיתי לא רציתי שזה ייגמר .. אבל זה נגמר. זה לא מסתדר. זה אמור בעיקרון כי לכולם זה מסתדר בסוף אבל משום מה לי לא. וכלום לא ברור לי כי התבגרתי בערך בגיל 10. אני מרגישה כאילו גיל ההתבגרות מעולם לא היה.. היה קיים רק במרדנות שהייתה חלק בלתי נפרד ממני .. אבל גם היא עברה עם הזמן ... אז מה אני ? זה מוזר שדווקא אני שמוצאת את כולם , לא מצליחה לאתר את עצמי .. אפילו כשאני לבד. מעניין מאיפה השריטה. מאמא , מאבא, מהאונס. אולי מהחוסר אכפתיות הלא ברור הזה של אנשים סביבי. הבנתי שלא הגיוני שאני חווה הכל לבד. עוברת לבד .. שצריך לדבר. למה ? אז מדברים , ואז קצת מקל , ואז חוזר חזרה . מעגל סגור שבאמת עדיף לחסוך. עדיף לשתוק. </div>Thu, 17 May 2012 19:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13266461http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=13266461http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13219703<div align="right" dir="rtl">יום הולדת מחר . בת 18. הספקתי לעבור כלכך הרבה במהלך השנים האלה. הזמן טס לי , אבל הרבה לא משתנה. אני עדיין אותה הדר , עדיין כל יום הולדתבוכה כמו שלא בכיתי כל השנה , עדיין תלמידה , עדיין לבד. אחרי תום לא מצאתי כלום ,והאמת שמוזר לי. הוא כבר עבר הלאה ממזמן , חברה כמה חודשים .. בחורה יפיפיה. מאחלת לו רק טוב .. אבל גם לי. ומשום מה חזרתי לתקופה של פעם , של ה"לא מוצלחת" בכל הקשור לזוגיות ואהבה. יום הולדת 18 הולך להיות ממש לא מעניין. כמו קודמיו בסה"כ .. אני בכלל לא זוכרת את יום הולדת 17 שלי ... רק שהייתי איתו. רק מזל אני מאחלת לעצמי השנה .. אני זקוקה לו .. לו ולעצמי רק עם קצת יותר כוח רצון ויותר חשק. שיהיה בהצלחה ..</div>Fri, 20 Apr 2012 13:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=13219703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=13219703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=12887439<div align="right" dir="rtl">תום. מה עושים עם תום. אני חושבת שאחרי הפעם הזאת ,של קשר של שנה וחצי , הבנתי סוף סוף למה כלכך פחדתי להתחייב. אני לא בחורה של אהבה, אבל גם לא בחורה של סטוצים. אז מה אני צריכה באמת ? אני חושבת שאפילו אלוהים לא יודע. קשה לי להתנתק ממנו.. קשה לי לא להסתכל לו בפייסבוק ולגלות את כל הבנות שכבר הספיקו לקפוץ עליו. אבל לאט לאט אני מחזיקה את עצמי יותר. מה השתנה בו ככה ? איך הייתי עם מישהו שעכשיו נראה לי כלכך פתאטי? עם זאת , עם כמה שאני יודעת שהוא פתאטי , אני יודעת שאני פתאטית יותר. כי אני זאת שחושבת עליו , מתגעגעת , כותבת , שרה לו .. אני זאת. ולמה ? גם , אני חושבת שאפילו אלוהים לא יודע. ממזר גדול הוא למעלה. בא לי בהפוכה .. אבל לא נורא. אחרי כל עצב גדול באה שמחה גדולה. וגם היא תגיע .. שתבוא.</div>Tue, 22 Nov 2011 17:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Heart of stone.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839671&blogcode=12887439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839671&blog=12887439