<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>The Parallel Dimension</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054</link><description>מחזיקה חזק חזק ומנסה לשווא לא להסחף</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 TheHuntress. All Rights Reserved.</copyright><image><title>The Parallel Dimension</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/54/90/83/839054/misc/27734456.gif</url></image><item><title>אני סוף סוף חושפת את האמת עלי..ותמונה ראשונה שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13989650</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי, אז עכשיו שיש לי קהל (קטן אבל כול קול נחשב!)
אולי הגיע העת לכתוב על אחת הסיבות שלשמן פתחתי את הבלוג הזה?
אולי ראיתם שאחת הקטגוריות של הבלוג היא &quot;רוחניות ומיסטיקה&quot;. 
אבל עד עכשיו לא ממש כתבתי בקטגוריה הזאת, לפחות לא בצורה גלויה.

מיציתי קצת את הדברים האחרים שרציתי לכתוב עליהם. הדברים הפשוטים והיומיומיים.
הסיבה לכך היא שרציתי לצייר לכם תמונה שלי. תמונה פשוטה, תמונה מהצד. קצת מהחיים כמו הלימודים העבודה מערכת היחסים.
הדברים שמעסיקים את דעתי אבל בצורה מאוד שטחית. 
כבר אמרתי בעבר שאני בן אדם שיודע להפתיע, בן אדם עם הרבה צדדים.

פתחתי את הבלוג הזה באנונימיות לא כי אין לי מקום בו אני יכולה לכתוב קטעים רומנטיים או אפילו מעט ארוטיים. לא כי אין לי מקום בו אני יכולה לכתוב קטעים ספרותיים או על כמות המבחנים שיש לי וכדומה. במקומות כאלו אני יכולה בקלות לפרסם תמונות שלי גם ולקבל אלפי כניסות. לשם זה יהיו בלוגים אחרים במקומות אחרים. אני לא כאן בשביל לפלרטט עם בלוגרים או להוסיף אותם בסקייפ או להיפגש בשביל סקס סוער.
בואו כבר עכשיו נוריד את זה מרשימת האפשרויות למרות שכבר הבנתי איך זה הולך פ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Dec 2013 19:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13989650</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13989650</comments></item><item><title>מלאך חסר כנף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13986842</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשבילך אני מלאך, בעלת שתי כנפיים גדולות רכות ולבנות.

האמת היא שכשאני מסתכלת במראה אני מרגישה כול כך מלוכלכת,
שאפילו כנף אחת קשה לי לראות.
 וגםאם היא קיימת, היא לבטח מכוסה בבוץ שמעלים כול נוצה לבנה
עד שכול מה שנשאר ממני זה חור שחור.

אבל בשביל האהבה האמיתית הזו אני אתנקה במעיין שלך
לא רוצה לאכזב אותך, רוצה להיות מושלמת.כמו תמיד.
ולא המלוכלכת של מישהו אחר.

עדיף שנפסיד ביחד מאשר שננצח לחוד,נכון?
נמאס לי לאבד את עצמי בתוך החיים האלו
קל לי יותר פשוט להיות איתך.

תשאל את זה שלמעלה מה הוא חושב.
מי צודק בסוף היום ועד כמה שנינו רעים ומרושעים ואולי תראה ששנינו די טהורים.

ואולי לא.

נמאס לי לאבד את עצמי בשבילים של החיים כשקל ופשוט להיות לצידך
ובוא נתלוש את הכנפיים האלו כי למי באמת אכפת.
בוא נעזוב את כול זה מאחור וסתם נסתובב בתוך הבוץ בלי כמטרה.

נמצא איזה ערדליים מגומי וסתם נסתובב, נחפש חילזונות כמו שאז שהייתי קטנה.
כשעוד לא ידעתי מי ומה אני.
הייתי שרה לרחובות השוממים, קוטפת חלזונות ומגדלת אותם בתוך קופסאות פלסטיק ואז משחררת אותם לחופשי כשאמא הכריחה.
אבל עכשיו אין את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Dec 2013 01:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13986842</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13986842</comments></item><item><title>עוד רגע של קסם איתך-בוא נרקוד עד שהחושך יעלם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13984865</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מנגנת על התופים בשקט בזמן שאתה מסתכל עלי ומלטף אותי בעינך
אני רוצה את המגע שלך, צריכה את החיבוק שלך.אין לי סבלנות אבל אני מנסה לגייס את הכוחות הדרושים בשביל להמשיך ולא לרוץ אל תוך ידיך.
אני חזקה יותר ממה שנראה מבחוץ
ומעניין לדעת מי ומה אני נראית מבחוץ 
אבל זה לא כול כך משנה ברגע זה כי אני נמסה בעינך

בוא תן לי את ידך בוא נרקוד ביחד בלילה בחושך בלי לפחד בלי לחשוב
היי אני רק רוצה עוד רגע של קסם איתך 
בוא תתקרב בוא תתחבר אלי אני צריכה אותך קרוב יותר למרות שזה לא אפשרי
ומה הם הגבולות האלו שהגוף הזה מכתיב לי.
בוא תתקרב בוא נרקוד עד שלאט לאט החושך ייהפך דהוי ואתחיל לראות את תווי פניך

ובזמן שאני מנגנת אני רואה אותך הפנים שלך מתוך האש שבוערות בנעימות לידי
אני רואה את העיניים החמות שלך, את הריסים הארוכות
את החיוך הגדול שלך.
אני רוצה שתשים הכול בצד ותבוא אלי כי אין לי סבלנות
אני מחכה שתבוא אלי ותחבק אותי כמו תמיד
ותקרא לי גמדונת למרות שאני גבוהה
ותגיד לי שאני מטופשת ותרשה לי לצחוק על עצמי כי אני רצינית מידי איתך
כי אני צריכה אותך לצידי, רוקד או צוחק או יושב ומחייך
את החי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Dec 2013 00:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13984865</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13984865</comments></item><item><title>Haunted</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13978821</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יושבת בשקט לבדי ומדיימנת אותך לידי
יושבת על הרצפה הקרה
והאש שבוערת בחביבות באח לא מחממת אותי.

הייתי יכולה לשבת על הספה אבל ככה אני מענישה את עצמי 
לשבת על הרצפה הקרה ולהעמיד פנים שאתה יושב מאחורי
כי אתה באמת שם
ואני פשוט מפחדת להסתובב ולהסתכל לך בפנים.

למה לוקח לך כול כך הרבה זמן לחצות את הקו הלא נראה הזה?

אני רוצה שתבוא אלי ושתגיד לי שאני לא משוגעת
שאתה יותר מסתם פרי דמיוני
שאין לי באמת על מה להעניש את עצמי.

אתה יודע...כול כך נקשרתי אליך
שהתחלת להיות בתוכי
ולחיות דרך חלומותיי
לפעמים אני אפילו פוחדת להירדם כי אז אני מאבדת כול שליטה
אני בסך הכול צופה מהצד בזמן שאתה חי דרכי
מראה לי את עצמך ורצונך מתוכי.

גרמת לחלומותיי להיות זרים, לא שייכים לי יותרעשיתי את זה לעצמי אני משארת...מסתכלת במראה ורואה אותך
נגעלת ומוקסמת יחדיו

רוצה לראות אותך שוב, להרגיש אותך על גופי
יוצא באיטיות מכאיבה מתוך עורי

מעניין מתי נכנסתי בפנים
ומתי אישרתי את זה
אני יודעת שזה קרה, אני פשוט לא בטוחה בדיוק מתי.

בין הרצון לקרבה אליך לכאב הממושך בלעדיך
איפה שהוא שם, הפרת את החוקים.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Nov 2013 12:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13978821</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13978821</comments></item><item><title>כמו זאב אורב לטרף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13970935</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה אתה רוצה ממני?

במלחמה הזאת החזק מנצח, 
ואני אשרוף את כול העדויות שיש לך נגדי אם נגיע לזה.
אבל האמת זה כלום,
כלום לעומת הרגש כשאתה מעלה בי את האש
כשאתה מסתכל עלי כמו זאב אורב לטרף 
חג סביבי
ולרגע אני שוחכת להיות הציידת
וכבר כול כך קשה לי להתעלם מזה.

אני לא יודעת למה אתה מתמסר אלי ככה למרות שאתה אומר לי שאני מבינה הכול בדיוק
ואני מעמידה פנים שאני לא יודעת...לפחות במראה
כי אני לא מזהה אותה.

אני רוצה לשכוח את הרגש הזה
כי נדמה לי הוא לא חוקי,לא מוסרי
אסור לבן אדם רגיל לחוש כך,
למרות שתגיד שאנחנו לא.
כאלו אנחנו לא נידונים לשיפוט,
כאלו אנחנו מעל כול זה.

אני כבר לא בטוחה מה לעשות
כי העיניים שלך כובלות אותי למיטה 
אבל אני רק מתייסרת בה שוב ושוב.

מנסה להשאיר אותך בעבר אבל לא באמת מסוגלת לזה
כי אני רואה את תווי פניך בין כול קיר ובכול תיקרה
כי נמאס לי להעמיד פנים שאתה כלום, שאתה לא קיים

מנסה להסיר את הדבק שבו אני קשורה אליך
ולא מצליחה.

אולי אנחנו באמת אמורים להיות ביחד
אבל לא בחיים האלו,
לא על פני העולם הזה

כי אני נשברת שוב ושוב ושונאת את עצמי 
ואתה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Nov 2013 10:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13970935</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13970935</comments></item><item><title>Veridis Quo</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13969880</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכול מתחיל עם הרגש. 


הרוח משחקת בשער ומעיפה אותנו למחוזות רחוקים
בלב שומם ודואב מכאב שכבר עבר מזמן.

אותו הסרט מתנגן שוב ושוב עד שהסליל נשרף,
ואני שטה. 

הרחק הרחק הרוח מעיפה אותנו
בזמן שהזמן משחק לי עם המחשבות, מבלבל אותן ומתבולל בהן.
המחשבות כמו שורות על גבי שורות רשומות בקפידה בין דפים ישנים
 מתחילות לדהות לתוך בליל לא מובן, כמו כתם על נייר.

ואני שוב עפה, שטה, זורמת,
 למשורות אחרים, מקומות רחוקים.

הרוח מביאה אותי אל האור שכבר הפסיק לצרוב לי בעיניים. 
הוא ממיס ממני את כול השכבות שבהן טעפתי את עצמי עם הזמן, לאט לאט.

זמן. 
הזמן המרושע שרץ ורץ ואץ ולא מפסיק
ובמרתון של החיים אנחנו תמיד מגיעים אחרונים כמו שתמיד אמרת,
כשאמרת שאנחנו תמיד מפסידים לאבא זמן ואמא טבע לא עוזרת.

אז אני מסירה את השכבות ונותנת את כול כולי לשמים ולאור,
שיצילו אותי מן המרוץ.

כי מה אם אני לא רוצה לרוץ? מה אם אני רוצה ללכת לאט לאט
בזמן שהשמש שוטפת אותי ברגש והרוח מובילה אותי קדימה.

כי אני רק צליל. צליל כמו נוצה דקה ויפה ששטה על פני המים, שמתנועעת ברוח. 
אני רק צליל שמתנגן ללא הפס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 19 Nov 2013 14:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13969880</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13969880</comments></item><item><title>הוא בוהה בי בזמן שהוא מחבק את החברה שלו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13965183</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבוקר עבר עלי בסמינר נחמד שהתחיל בתשע בבוקר והסתיים באחת והשאיר לי זמן לעשות קצת שופינג.
אני נכנסת לרכבת התחתית עם כמה שקיות, לבושה כמו תמיד במגפונים עם פלטפורמה גבוה, מכנס שחור צמוד ומעיל ארוך.
אני מאופרת, השער שלי מפוזר ואני קצת סמוקה מהריצה במורד המדרגות.
אני מתיישבת, מניחה את השקיות סביבי ומדליקה לי קצת מוזיקה באוזניות.

פתאום אני קולטת מישהו כמה מושבים לפני בוהה בי.
גבר ממוצע, לקראת סוף העשרים שלו, בהיר עם שיער גינגי.
אני מסתכלת בחזרה על האנדרואיד שלי, מחליפה שיר, בודקת הודעות
ועדיין אני מרגישה אותו בוהה בי. אני מיישרת אליו מבט והוא לא מתבייש, ממשיך להסתכל.
עוד כמה תחנות עוברות ומישהי שעמדה לפני יורדת מהקרון ואני קולטת שהבחור לא לבד.
לידו יושבת אחת, כנראה חברה שלו, ומחזיקה לו את היד, מדברת איתו.

אני מסתכלת עליה קצת מבולבלת.
היא לא שמה לב אלי היא בזמן מסתכלת מבעד לחלון, מפטפטת.
והוא כול הזמן הזה בוהה בי.
היא מסתובבת אליו ומנשקת אותו על הלחי.
הוא לשניה אחת מסיר את העיניים ממני ואומר לה משהו, היא מחייכת. עדיין לא רואה אותי.
הוא, ללא שום היסוס או בושה, מנשק אותה על ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Nov 2013 04:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13965183</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13965183</comments></item><item><title>משחקים במיטת האוהבים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13959693</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב לי איתך.

אתה מסיט את השער שלי הצידה ומנשק את הכתף
אני נשענת עליך,מרגישה את הבטן שלך מאוחרי
ומניחה את הראש שלי על החזה שלך ומסתכלת למעלה,פוגשת את מבטך.אני רואה משהו בוער לך בעיניים, מציט אותי גם.
אתה לוקח את הידיים שלי אל תוך הכפות הגדולות שלך ונשכב אחרונית.
כול כך טוב לי איתך,
אבל שנינו יודעים שנצטרך לקום ממיטת האוהבים הזו בקרוב. 

ועם המחשבה הזאת בפתאומיות, אני קמה ומתהפכת ככה שהפנים שלי מולך, מחזיקה את משקל גופי עם ידי משני צידי הכרית.
אתה נראה קצת מופתע ואז בשניה ההפתעה כמעט נמסה מתוך פניך וכול מה שנשאר זה חיוך.
החיוך שלך תמיד נראה לי רעב במקצת, ואני חולה על זה.

אני מתכופפת לאט ומנשקת לך את השפתיים, נשיקה קטנה ומגרה.נשארת על השפה התחתונה שלך ומושכת אותה קצת מעלה.
מתכופפת פעם שניה ומנשקת שוב, קצת עמוק יותר. רק קצת. 
אתה אוהב לראות אותי גוהרת מעליך, לוקחת לך את השליטה במצב.
אבל כמה שאתה אוהב לראות אותי משחקת איתך, אתה אוהב לשחק איתי עוד יותר.
במיוחד כשאני מדליקה אותך ומסתכלת עליך ככה.

כשאני מתקרבת אליך לפעם שלישית, אתה מרים את עצמך ומקפיץ אותי ,ככה אני יושבת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Nov 2013 14:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13959693</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13959693</comments></item><item><title>רוצה להתלכלך בך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13953075</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה רואה אותה בחלומות שלך,
השער שלה נופל על החזה שלך,מסתיר חלק מהפנים שלה.
אתה בעדינות לוקח את הסנטר שלה ומטה את הפנים שלה מעלה
בשביל לנסות להבין איך עולמות שלמים נוצרים וחיים בתוך העיניים האינסופיות האלו.
אתה לא רוצה להתחלק בהם עם אף אחד,אתה רוצה אותה, את כולה, 
רק לעצמך.
את רוצה לכבוש אותה שוב ושוב, לדעת שהיא שלך.
ולפעמים אתה תוהה אם היא באמת רק בת אנוש,
כי היא גורמת לך להאמין מחדש בדברים שאיבדו משמעות מזמן.

הנשיקות שלה משכרות ומשגעות אותך, היא הקוקאין שלך, האקסטזי.איך אפשר בכלל לחשוב בהגיונות כשהיא מולך תמידית,
אפילו כשהיא לא.
מעבר לקצה השני של המציאות הזו אתה מרגיש את החום שלה,
נפלט מתוכה בגלים ענקיים.
והיא אוהבת את זה.
היא אוהבת את העוצמה שלך.
היא אוהבת להסתכל לתוך העיניים שלך,
להחזיק לך בכתפיים,
להישען אחורה ולתת לשער ליפול כמו מפל 
בזמן שאתה מנשק לה את הצוואר,
יורד למטה לאט לאט,
מתרכז על עצם הבריח
ויש לה את הריח המטריף הזה
ואתה שומע את דפיקות הלב שלה
ואת החזה שלה עולה למעלה ומטה עם כול נשימה חפוזה.
היא מתמסרת לך בצורה כול כך שלמה ומוחלטת שאתה אפילו לא מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Oct 2013 03:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13953075</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13953075</comments></item><item><title>Taming of the Beast</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13952180</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Can you really understand me.Considering the fact that you do not feel the bloodburning through my veins...Threatening to burn my skin, burn through my dress,Can you really imagine what it feels like? To have all of this emotion and feeling explode against your rib cage.Threatening to break you. Break through all facades.I need my desires fulfilled. My longing attended to.Not ignored or stored away in a drawer with a time lock set for an unknown to us future?Do you feel my heart beating so hard, I am afraid I won&apos;t be able to hold it.Do you feel my pride? Do you feel the lack of hesitation? That irrefutable trust in myself and in all of my senses.Do you feel that fire bouncing all around my nervous system, threatening to explodeBut,I know it won&apos;t...I have been living with this beast of fire within me for far too long,I am a wild thing. Conscious enough to function and excel in this structured life Knowing that just ahead, just around the corner, is the true wilderness, and not the one&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Oct 2013 22:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (TheHuntress)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=839054&amp;blogcode=13952180</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=839054&amp;blog=13952180</comments></item></channel></rss>