http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893את הרגע הזה אתה לקחת ברצינות מדי הלכת בוקר אחד ומאז לא חזרת אליי.. השארת לי לב שבור.. (כן) נשמה פצועה.. השארת לי בית הרוס.. ויונה לבנה בגינהheCopyright 2026 pasiflora.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=9197747<div align="right" dir="rtl">וואו שנה לא כתבתי פה נראה לי..אין לי חיים, צבא..רע לי.נקווה שהמצב ישתנה..ספק.*יש פה בכלל אנשים?...|נקודות לעתיד לראות את העבר|</div>Fri, 16 May 2008 20:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=9197747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=9197747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=8454633<div align="right" dir="rtl">מאוד רעה.רע לי בטירוף.אף פעם זה לא היה קשה כלכך.חוזרת הביתה אחרי שבועיים ומה שאני עושה זה שומעת את כל השירים הכי עצובים שיש לי על המחשב.למה?כוסעמק, שיגמר.</div>Sat, 19 Jan 2008 15:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=8454633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=8454633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=8362565<div align="right" dir="rtl">הא אני מתגייסת יום שני.שכחתי בכלל שיש לי בלוג, הפייסבוק והמקושרים הזה השתלט עלייחוץ מזה הכל חרא.</div>Sat, 05 Jan 2008 22:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=8362565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=8362565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=8030395<div align="right" dir="rtl">כבר שוכחת לכתוב פה, כל היום במקושרים ובפייסבוק- מושפעת שכמותי.ממש איככ.דחו לי תגיוס לינואר עדיין עובדתלבדלבדלבדלבדבאסה/:</div>Mon, 26 Nov 2007 20:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=8030395http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=8030395http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7821974<div align="right" dir="rtl">אני הרבה פעמים מרגישה מין צורך שכזה לכתוב כאן, אבל תמיד אני מוותרת בסופו של דבר ואח"כ מתאכזבת שוויתרתי, כי הרי למה אני רושמת פה? לא בשביל שמישהו יקרא ויגיב או משהו, אני כותבת פה בשביל להסתכל על זה אחרי כמה חודשים/שנים ולצחוק על זה או להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת, שונה להגיד וואי מה זה איך הייתי..ויש המון דברים שאני רוצה לכתוב.. עליה, עליו, עליהן. אבל אין לי אומץ, אני תמיד מרגישה שיכולים "לחשוף" אותי ולגלות את הבלוג הזה, ופה אני כביכול "שופכת" את מה שאני כביכול מרגישה בלי לקבל על זה ביקורת מהאנשים שמכירים אותי אז אין לי בעיה באמת אבל עד כמה אני יכולה לחשוף, כי יכולים לגלות שזו אני, מי שמכיר אותי. ואני מרגישה בכל זאת שזה מין פספוס לא לרשום הכל כמו שהייתי רוצה.אז הנה בערך תמצית האירועים:החשדות שלי היו נכונים, לצערי אני צדקתי והיא הייתה איתו בזמן שאני רציתי אותו והיא ידעה, אני לא יודעת מה איתו ואם הוא אהב אותה.אבל הוא לא היה שלי.. הוא היה שלה.אף אחד לא האמין לי, כשסיפרתי להן הן לא האמינו.. הן חשבו שאיבדתי את השפיות.. לבסוף התברר שהיא זאת שאיבדה אותה.ניסיתי להתגבר עליו .. להתרחק ממנו.. ז</div>Fri, 02 Nov 2007 22:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7821974http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=7821974http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7461808<div align="right" dir="rtl">אני די לא סגורה מה הולך איתי, מה אני מרגישה..אני די מתרחקת מכולם, אני מרגישה רחוקה ויחסית לבד..לא בא לי.קרובים התגייסו לי, חלקם פשוט התרחקו..אני בערך עובדת אז זה מעסיק אותי רוב היום.הרבה זמן לא בכיתי..ופתאום עכשיו ראיתי את המשפט "עכשיו את מלאך וכלום כבר לא כואב לך" משהו כזה .. ופתאום נתקפתי עצבות והתחלתי לבכות.נזכרתי בסבתא..עוד יומיים ועברו 8 חודשים..לפעמים שאני רואה תמונה שלה או סתם נזכרת בה אז נהיה לי כזה עצוב אבל לא יותר מדי.עכשיו פתאום ממש נהיה לי עצוב ואני פשוט בוכה, משהו כמו רבע שעה בוכה והדמעות לא מפסיקות..לא יודעת אם זה תירוץ לבכי או באמת בגלל זה, אבל אני יודעת שבאמת חשבתי עליה ממש ואני מתגעגעת.והקטע הוא שאף פעם לא הייתי ממש קרובה אליה.. ומרגיש לי חסר.ויש גם את הקטע הזה שאני מתביישת לדבר על זה עם ההורים, או לבכות לידם ודברים כאלה ואני מרגישה חנוקה, פשוט חנוקה.עצוב לי.געגועים למשהו ישן.</div>Sun, 16 Sep 2007 20:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7461808http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=7461808http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7378439<div align="right" dir="rtl">אוקיי די באיחור וזה, אבל הייתי בהופעת איחוד של שבק ס והיה מדהים, הופעה מעולללה, קיבלתי סטלה מהאוויר... _______________________________________________________________________________________ יש לי עבודה זמנית לשבוע, לקום מוקדם לחזור אחה"צ, אני מרגישה שאין יל חיים אבל כשלא עבדתי והיתי יוצאת עד הבוקר והקמה בצהריים גם הרגשתי לא משהו, הרגשתי בזבוז ושאני רוצה לעבוד ולהרוויח כסף ובלה בלה בלה , השגרה הזאת לא עושה לי טוב האמת, זה קטע לא לחזור לבצפר אחרי פאקינג 12 שנה של שגרה מסויימת פתאום- וואלה לא.. ושכמעט כל החברים שלך בצבא ואתה עוד פה מחפש את עצמך, בלי למצוא כמובן.. לא יודעת מה להחליט- עבודה זה טוב, שגרה זה טוב? בעע אני מותשת. אולי אני לא נותנת לעצמי שיהיה לי טוב, אפילו לא טוב, פשוט לא רע.. אני לא יודעת מה העניין הזה אבל אני מוצאת בכל דבר, פשוט ב-הכל משהו רע ומאכזב. ניסיתי שוב לרדת ממנו וזה הלך ליומיים ואז יום של התעללות רגשית. נמאס לי מזה.. אבל איפשהו טוב לי ככה, "לפנטז" על להיות אותו ולחבק אותו ולהסניף אותו סתם שיושבים עם חברים ולא באמת איתו אחד על אחד כי אני לא יודעת מה לעשות</div>Tue, 04 Sep 2007 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7378439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=7378439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7250448<div align="right" dir="rtl">משהו קרה, משהו עובר עליי..לצאת בערב לבלות עם חברים, לחזור הביתה ב4 בבוקר עם חשק עז לנהיגה אז פשוט לקחת תאוטו לסיבוב ו-וואלה לא להיות מרוכזת בשיט.זה מפחיד.לנסוע כרגיל..לעשות סתם סיבובים בעיר אני והמוזיקה שלי הכי פאן שיש, הכי מרגיע .אני נוסעת ולא שמה לב בכלל מה אני עושה, הפחדתי את עצמי נכנסתי לרחוב בלי להרגיש אני יוצאת מרחוב ואני לא מבינה מה מתי נכנסתי לשם בכלל??חוסר ריכוז מוחלט. זה היה לילה הזוי גם איכשהו עברו לי 20 דקות של נסיעה בעיר בלי להגיש, שורפת דלק, נשרפת ממחשבות.המחשבות רצות אצלי בראש...אלוהים יודע מה הולך איתן...לא יודעת על מה חשבתי..|טוב נו בערך על מי אני עובדת .. |ואז להגיע הביתה לעלות לחדר לשכב על המיטה ככה באפיסת כוחות ופשוט להתחיל לבכות.. הדמעות נוזלות לבד..באמת.ככה סתם פריקה כזאת בלי להתכוון, בלי לדעת מאיזו סיבה..פשוט לבכות.לא התגעגעתי לתקופות האלה, חשבתי שיצאתי מזה שזה נגמר כבר ושאין יותר ככה לבכות בלי לדעת למה.מסתבר שטעיתי...מחכה לו..שיבוא ויציל אותי.</div>Sun, 19 Aug 2007 16:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7250448http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=7250448http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7160737<div align="right" dir="rtl">חופש גדול..בעצם, החופש האחרון שלי, עד הצבא אני חופשייהכפר המוזיקה קוקה קולה.. שנה שלישית או רביעית שלי כבר .פעם הייתי מתלהבת מזה, מתרגשת, שוברת תראש מה ללבוש מה לעשות מתי לנסוע..עכשיו..סתם לא עושה לי את אני סתם הולכת לראות הופעות של אמנים שאני שומעת ו-וואלה גם זה לא משהו, משהו באווירה, משהו בי השתנה.אתמול בהופעה של אביב גפן הסתכלתי על ילדות מהצד כמה הן מתלהבות, משתגעות, מתחרפנות, שרות, צורחות כאילו הן לבד באיזור וזה עושה לי משהו מין צביטה כזאת ש-וואלה איך גם אני הייתי כזאת ועכשיו אני עומדת מרחוק ושרה לעצמי לא זזה יותר מדי, לא מתלהבת יותר מדי..הוכחה שלי לעצמי שהתבגרתי..לטובה/לרעה לא יודעת..פשוט התבגרתי.אני חושבת יותר מדי בזמן האחרון וזה עושה לי רע.אני בקושי ישנה אם זה כי אני לא בבית או שאני שקועה במחשבות..עליו,עליה,עליהם./: "אני אוהב אותך ואת יודעת שאני אוהב אותך אם את שומעת אז אני אוהב אותך אם את שומעת אותי..." |אאוץ', אתה לא.|שמרתי את ההודעה הזאת.. אני מסתכלת עליה מדי פעם ומחייכת.. אני יודעת שזה סתם ושזה חסר משמעות- בשבילך.אבל לי זה עושה כלכך הרבה...אני צריכה שזה יהפך לחסר משמעות</div>Wed, 08 Aug 2007 18:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7160737http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=7160737http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7092461<div align="right" dir="rtl">רע לי :(אין יותר מדי מה להרגיש, לא יודעת מה להרגיש, מה לחשוב.אני מבולבלת.הוא אוהב אותה והיא אותו.. זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד. אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן, להיות לבד... אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה אם אין פה פרחים וכינורות דביקים שמנגנים. זה לא רומן זאת סתם בדידות אל תהיי מודאגת. זה לא עובד, זה לא פשוט מן הסתם... מהכאב הזה לא נמות אך גם לא נחיה בשקט זה לא רומן, זאת סתם... הוא אוהב אותה והיא אותו זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד. </div>Mon, 30 Jul 2007 21:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (pasiflora.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83893&blogcode=7092461http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83893&blog=7092461