http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247heCopyright 2026 P.readme. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=14006696<div align="right" dir="rtl">אני באמת רוצה לא לחיות</div>Wed, 01 Jan 2014 22:43:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=14006696http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=14006696http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13979166<div align="right" dir="rtl"> אהוב שלי. גבר שלי!אני לא מאמין שהרגע הזה הגיע ואתה עולה על מדים... רגע לפני שאתה נכנס לעולם המטורף הזה (שאתה הולך לכבוש), אני רוצה לתת לך את המכתב הזה, שתיקח אותו איתך ותזכור אותו תמיד.קודם כל אני רוצה שתדע ותזכור שאתה הבן אדם הכי מופלא בעולם הזה. אתה כל כך צודק וטוב ונכון עד כדי כאב, עד כדי קנאה. (קנאה טובה, כן?)יש בך איכויות כל כך נפלאות, ואני לא מספיק זוכר להודות לאלוקים על זה שאני זוכה להכיר אותם, שאני זוכה להיות חלק מהבן אדם המדהים שאתה.אני כל כך מאמין בך ובחוזק שלך ובאומץ שלך, אני מצטער שלא תמיד אתה מרגיש את זה. אני מחזק אותך תמיד בלב ואין לי ספק (באמת, אני בטוח בזה) שאתה יכול לעשות ולהצליח בכל דבר שתבחר (או תיאלץ) לעשות.אני מאחל לך שכולם יזכו להבחין בקסם שלך ובטוב המדהים של הלב שלך ושאתה אהוב שלי תדע להסתכל על כולם בעין טובה, ותרצה להכיר את הטוב שבאנשים ולאהוב אותם (אבל אותי יותר כמובן), וברגע שאנשים יכירו אותך כמו שצריך, הם פשוט יתאהבו, כמעט כמו שאני התאהבתי.אני אוהב אותך יותר מהכל ואתה חלק ממני שלנצח יישאר בתוכי, תתגעגע אלי המון ותהנה בתקופה הזאת, גם אם קשה ובלתי נסבל וסיוט ו</div>Sun, 01 Dec 2013 01:03:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13979166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13979166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13961870<div align="right" dir="rtl">היי לכם.אני מתכוון לקנות השבוע אייפון בעזרת השמש.אני לא בטוח למה אני רוצה את זה, לא בטוח כמה ואם בכלל אני צריך את זה, אבל... משמעם לי. ובא לי צעצוע חדש.עד כה נשאתי בכיסי את הדגם הישן ביותר של החברה העתיקה ביותר בשוק, כן, השחור עם המקשים מהגומי.אני צריך שמישהו יעודד אותי ויספר לי כמה החיים קלים יותר וכמה הכל יותר נח וזמין.פה אתם נכנסים לתמונה... אוהב #</div>Sun, 10 Nov 2013 01:33:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13961870http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13961870http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13952140<div align="right" dir="rtl">הנה זה שוב נוחת עלי.חשבתי שכשאחזור אליו זה יעבור.אולי כל התקופה הזאת היא תזכורת לעצמי. החיים הם לא רק אהבה..הנה אני נהיה אחד מהבלוגרים המדוכאים שאנשים נהנים להגיב להם שהכל יהיה בסדר.אחרי יום מקסים(לשםשינוי), לימודים, וחברה טובה וסיגריות ובן זוג מקסים וחברים, הנה אני יושב מול הטלוייזיה ושוב מרגיש את זה.הריקנות... הincompleteness שמדגדגת לי בלב גורמת לי לרצות לעשות משהו שיגרום לי להשתנות, גורמת לי להאמין שאת הלילה הזה אני לא אגמור.משפטים גורליים ונוראיים יוצאים לי מהפה בלי שאני ארצה."אני בדיכאון", אני ממלמל לעצמי, תוך כדי בהיה בתכנית האהובה עלי."אני לא רוצה לחיות".לישון.נשמע כמו רעיון טוב שאני כל כך לא רוצה, (ולא בטוח כמה אני מסוגל) לעשות אותו עכשיו.בימים שנפרדנו יכלתי להפיל את זה עליו. זה לא היה יותר קל, העצבות עדיין איימה למחוץ לי את הלב ולהשאיר ממנו פצע שטוח, אבל לפחות היתה לי מטרה.אלוהים, תעשה שיבוא</div>Wed, 30 Oct 2013 01:35:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13952140http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13952140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13940203<div align="right" dir="rtl">נפרדנו.אחרי תקופה יותר מדי ארוכה של חוסר סיפוק מצדי, עצבים, שנאה... זה נגמרואני לא בוכה. למה אני לא בוכה? .אני מקווה לחזור?אני לא מעכל שזה קרה ומחר אני אבכה עוד?אין.</div>Wed, 16 Oct 2013 21:18:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13940203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13940203http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13926748<div align="right" dir="rtl">נכון לעכשיו הכל בסדראם משהו לא יהיה בסדראדע להתמודד איתו.(ג', חרדות, אולי בעצם אני יוצר אותן? אולי אני צריך קצת זמן בנפרד?אני &amp;;אדע להתמודד גם עם הפרידה אם תבוא, אני אדע להתמודד עם הכל.אני חזק.ונכון לעכשיו אני אוהב אותוואפסיק לחשוב על כמה הוא אותיוכמה הוא נמשך אליוכמה הוא רואה פורנווכמה הוא מתגעגעכי הוא כן.אני לא באמת לא מאמין לואני רוצה לא להאמין לו כדי שיהיה לי על מה לכעוסזה אני ואני עוד אוהב אותו. פשוט צריך קצת זמן.אני לא הולך לשום מקוםהכל בסדראבל&amp;;אבללמה ככל שנאי ממשיך לכתוב את השורות אלה התחושות שלי יורדות נמוך ונמוך?אני לא צריך את הלילה טוב שלואני יודע שהוא אוהב אותי למה אני כל הזמן שואל את השאלות המפגרות האלה????נכון לעכשיו הכל בסדראם משהו לא יהיה בסדראדע איך להתמודד איתו</div>Wed, 02 Oct 2013 00:29:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13926748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13926748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13925418<div align="right" dir="rtl">רק אחרי 12 שנים זה התחוור לי.הדבר שאני הכי אוהב בתחילת שנת הלימודים זה שיש המון מה לדפוק. מאות שעות להבריז מהן, מבחנים שאפספס ואכשל בהם, ומורות מלאות- תקווה שאני אזכה לאכזב.הבעיה היא שזה פשוט מרגיש בסדר. עד שזה לא, זה פשוט מרגיש מעולה.אז אני לא אצא לפולין, אז אני לא ארחיב את המקצוע הזה.שלא נדבר על הטיולים השנתיים.אני פשוט רוצה לצאת מהמקום המזדיין הזה. לא מאשים אף אחד.לא מאשים את המורות שרק מחכות שאני אכשל כדי לנזוף בי ולהוריד אותי למטה,להעיר הערות זדוניות ולגרש מהשיעור, ולא את ההנהלה שאפילו לא מנסה להסתיר כמה היא שונאת אותי.אני אשם. אני לא יודע איך משחקים את המשחק. ולא מספיק בא לי ללמוד אותו.&amp;amp;;</div>Mon, 30 Sep 2013 19:02:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13925418http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13925418http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13924597<div align="right" dir="rtl">הפעם כתבתי את הכותרת לפני התוכן.ואני לא חורג ממנה.עוד מעט ג' בא אלי, והמצב איתו נראה לי בסדר, אחרי הרבה זמן.אני גם מתחיל לעבוד בשלישי, ונראה שפרט לזמנים בהם אני כלוא בין כותלי בית הספר, המצב של הנפש שלי בכי טוב.היום עישנתי סיגריה בבית ספר, במגרש, מול כולם. כן, זיין.השמש ניסתה לצלות לי את המצח, והעשן של הקאמל ניפח את המוח שלי כל כך חזק, שאני יכול להשבע שהתעלפי בהכרה.אה, כן, התחלתי לעשן קצת. לא הרבה, 2 3 ביום. זה טוב.הפעם הראשונה הייתה בלילה מסטול ודכאוני באיזה גן נטוש עם אנשים ששנאתי. 3 סיגריות מלאות חשיבות עצמית שנתנו לי את הסטלה של החיים וחנקו לי את הצורה... מאז אני משנורר סיגריות לחברים ודופק מדי מדי פעם לאמא, ורבאק, הגיע הזמן לקנות קופסה.</div>Sun, 29 Sep 2013 20:48:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13924597http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13924597http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13912231<div align="right" dir="rtl"> בוקר. אני בבית של ג׳, לא מצליח להירדם. חוסר אהבה מדגדג לי בגוף ומעיר איתי מהמיטה...הידיעה הזאת שזה אני, לא הוא, זה אני שכל דבר שהוא עושה מעצבן אותי, אני מחבל בקשר הזה בהתמדה הרסנית כמו של נרקומן מלחמות. אתמול כעסתי כל הערב כמעט, והייתי לא נחמד ואמרתי דברים מתוך מטענים רגשיים מצוצים מהאצבע.אולי זה רק משבר קטן וזה חולף</div>Wed, 18 Sep 2013 08:01:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13912231http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13912231http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13911563<div align="right" dir="rtl">אני כל כך מאושר שנסעתי לירושלים.כבר שבועייםשאני מנסה לגרור את החברה היחידה שיש לי, שתגרור את שאר החברים לצאת מהמקום הקטן והמעיק הזה לאנשהו, וסוף סוף יש קיבלתי הזדמנות לברוח. ועוד למקום האהוב עלי...ירושלים נותנת לך תחושה שאתה שווה משהו. בין גזענות לאהבת היסטוריה, משהו במקום הזה מרגש אותי ומושך אותי וגורם לי לא לרצות לעזוב.הירושלמים נראים לי כל כך מקסימים וקלילים. עושה רושם כאילו עול החיים בעיר הכבדה הזאת כבר טמן וקבר אותם תחתיו עמוק בתוך האדמה, והם צמחו מחדש בתור יצורים מקסימים ושמחים ומגניבים כל כך, למרות היאוש, שסביר להניח שמדגדג להם בעורף.ואפילו ראיתי את משה רבינו מתהלך לו ליד המסילות של הרכבת הקלה.הייתי שם עם כמה מהמשפחה שלי, ודוד שלי עשה לנו סיור מודרך בסמטאות ירושלים.תמיד ריגש אותי אנשים מבוגרים שממשים "סוף סוף" את התשוקה שלהם. ראיתי על הפנים שלו כמה שהוא היה מעדיף לטייל ולספר סיפורים לקבוצות תיירים כל חייו, במקום לחתוך שיערות ולהלחים תלתלים.#אתמול שברתי שיא במזון חרא. פתחתי את היום אצל ג' עם בורקס. ואז נסעתי לבקר את סבתא שלי, ודודה שלי האכילה אותי ב4 קוראסונים.אחרכך חזרתי הביתה ו</div>Tue, 17 Sep 2013 15:45:00 +0200shaviis@walla.com (P.readme)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838247&blogcode=13911563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838247&blog=13911563