<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>its all about my life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153</link><description>כל מה שבתכלס עובר עלי, תגובות יתקבלו בשמחה :)</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Anne hathaway. All Rights Reserved.</copyright><image><title>its all about my life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/53/81/83/838153/misc/27610664.jpg</url></image><item><title>עתיד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14930332</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקדימו לי את הגיוס ל12.12.17 . התפקיד שלי זה סמבצי&quot;ת, עובדת חדר מבצעים. אני רציתי נורא להיות חובשת. לא קיבלו אותי. אבל גם התפקיד הזה נשמע נחמד. מקווה שיהיה טוב.

זוכרים על החבר מהעבודה שלי שיצאתי איתו ופגעתי בו? עכשיו כשכבר עבר לי מהאקס, התחלתי להרגיש רגש חדש לאותו אחד שנפגע ממני, אנחנו היינו בכל זאת ידידים, הוא לא הפסיק לאהוב אותי גם כשפגעתי בו. התחלתי לחשוב עליו יותר ולהבין כמה הוא אוהב אותי, חשבתי שהאקס שלי אהב אותי, אני מבינה היום כמה לא הבנתי אהבה מהי באמת. הוא פשוט מדהים . למה לא הבנתי את זה מהתחלה, איך הוא נתן לי עוד צ&apos;אנס אחרי מה שעשיתי לו? לא הבנתי איך אני מרגישה בהתחלה אז הצעתי לו שנהיה ידידים פלוס כזה ... הוא הסכים אמר שינתק רגש וכשעשינו את זה הבנתי שאני מאוהבת בו, שאני זאת ש&quot;נפלה&quot; בסוף. בהתחלה פחדתי אז לא אמרתי לו, ואז הבנתי שזה טעות, אמרתי לו שאני אוהבת אותו.
עכשיו אנחנו זוג, הוא אוהב אותי ואני אותו, והצלחתי להתגבר, להמשיך הלאה. אני גאה בעצמי. זאת תקופה משמחת כל כך.
הוא יוצא למילואים שבוע לפני הגיוס שלי ואני כל כך מתרגשת.
אם להגיד את האמת , אני מרגישה שאיתו אתחתן, יוד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 Nov 2017 22:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14930332</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14930332</comments></item><item><title>להמשיך הלאה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14922884</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זוכר איך היית תמיד אומר לי שאותי אתה הכי אוהב?זוכר שהייתי לצדך תמיד?זוכר שהיינו שוכבים שעות על גבי שעות ואפילו יום שלם זה לצד זו במיטה וצוחקים ונהנים? לפעמים סתם שוכבים ומתחבקים ומדברים, לפעמים דברים אחרים שאתם כבר יודעים מהם...זוכר כמה היה לנו טוב ביחד?שהייתי באה איתך לארוחות משפחתיות?שהיינו מתערבים על שטויות?שהיית תמיד עוזר לי בהתקפי חרדה?שהיינו יושבים עם חברים שלך?שהיית בא אלי ואני אליך?שהייתי לוחשת לך בלילה שאני מאושרת איתך ושאני כל כך אוהבת אותך?שהייתי שואלת אותך אם גם אתה מרגיש אותו דבר?כאילו שאתה בתוך חלום שלא רוצה להתעורר ממנו לעולם ?זוכר כמה נתתי לך?כמה תמכתי בך?כמה זמן חיכיתי בשבילך?זוכר שציירתי בשבילך ?אפילו את הוויכוחים שלנו, כי אף פעם לא באמת היו ריבים, זוכר?כי אני כן. ואני מתגעגעת לכל זה. יודעת שאתה כבר המשכת הלאה. הייתי זמנית. לא הרגשת את מה שהרגשתי. חלמתי כנראה באמת.הייתי רוצה רק פעם אחת אחרונה, להיות קרובה אליך.אני מרגישה אובססיבית כבר, אחרי ארבעה חודשים שנפרדנו כבר, אבל זה לא אובססיה, זה אהבה. אני לא מצליחה להפסיק לאהוב אותך. לקחת לי את הלב. ולא מצליחה להמשיך הלאה. לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 03 Oct 2017 20:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14922884</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14922884</comments></item><item><title>המבורגר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14921636</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי.ביום שבת האחרון, יצאנו כמה חברים אחרי העבודה לאכול המבורגר.הלכנו למסעדה אחת שהאקס שלי היה תמיד אומר לי שהוא אוהב.אני לא תיארתי לעצמי אבל שאתקל בו ובחברים שלו... אני בנאדם אקוורד כזה אז הייתי מובכת טיפה, אמרתי היי , הוא אמר היי עם חיוך כזה ובגלל שאני מכירה אותו היה נראה שהוא רוצה להגיד לי משהו, אבל חברים שלו אמרו לו לבוא אז הוא התקדם , ידידה שלו נתנה לי חיבוק ושמחה לראות אותי.אבא שלי לא מזמן התקשר אלי, אמר שהוא לא שווה אותי שמגיע לי יותר טוב, שהוא כועס על ההתנהגות שלו ושחברים שלו משפיעים עליו לרעה. אבא שלו אפילו אמר לי את זה. ואני? עדיין לא יכולה להמשיך הלאה. המון בחורים נחמדים רצו לצאת איתי, עם אחד אפילו קרו דברים אבל אני לא רוצה. אף אחד אם לא הוא אז אף אחד. לפחות עכשיו, אני לא מסוגלת לדמיין את חיי עם מישהו אחר. אבא שלו אמר לי שהוא תמיד היה מדבר עלי ושהוא אהב אותי מאוד ולכן אבא שלו כועס עליו שאם אהב אותי, למה התנהג ככה? הוא כל כך בחור קשה , קשה להבנה, וחשבתי פעם שאני אוכל להבין אותו. חיכיתי בשבילו המון זמן, חודשיים כשהיה בכלא, איזו מין בחורה תעשה כזה דבר בחודשים הראשונים של הזוגיות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Sep 2017 21:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14921636</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14921636</comments></item><item><title>יום הולדת 18</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14918580</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז אתמול חגגתי 18. היה יום גרוע ממש. ישנתי חצי יום ואז בערב נסענו לחגוג אצל סבתא. אבל הייתי מדוכאת ועצובה . האקס האידיוט שלי שאני לא יודעת איך אחרי חודשיים לא התגברתי עליו כמו שהוא התגבר עלי, הוא לא כתב לי כלום אפילו לא מזל טוב. בכיתי מלא. לא יודעת למה. הוא הרס לי את היום הולדת בעקיפין. אני לא יכולה להעביר יום בלי לחשוב עליו, אני כל כך שונאת ואוהבת אותו באותה מידה. זה כל כך קשה לי אני שונאת לחיות ככה. אחר כך יצאתי לברים עם חברות.. היה נחמד לא יותר מזה.. מבאס אותי שאין לי הרבה חברים לצאת איתם לכאלה מקומות. מישהו ניפץ לי על הרגל בקבוק בירה זכוכית וירד לי מלא דם, חבל שלא פגע במקום שהיו שולחים אותי לבית חולים אולי זה מה שיגרום לאידיוט לשים לב אלי. פגשתי בבר את אחד החברים שלו הוא נתן לי חיבוק ואמרתי לו למסור דש לאקס שלי .. מוזר אבל אולי גם זה יגרום לו לשים עלי. אני כל כך מתגעגעת לחרא הזה הוא פשוט כל כך מטומטם למה זה קורה לי למה אני לא מצליחה להפסיק לבכות, להפסיק לחשוב עליו, כמו שהוא התגבר עלי כל כך מהר ולא כתב לי אפילו מזל טוב, אפילו אמא שלו ואבא שלו כתבו לי מזל טוב, אידיוט. באלי למות ממש א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Sep 2017 14:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14918580</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14918580</comments></item><item><title>הלב והראש במלחמה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14915765</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זאת מלחמת רגשות ומחשבות.המחשבות שלי אומרות לי דבר אחד והרגשתי דבר אחר.מי אמר את המשפט &quot;לכי אחרי הלב שלך&quot;?! הרי כל פעם שאני הולכת עם הלב, אני רק שוגה, הכל מתנפץ כולל הלב שלי. אך גם לראש שלי לא אוכל להקשיב, המחשבות הורסות אותי, המחשבה על המעשה והדבר הנכון לעשות, שברוב הפעמים הוא הדבר הקשה ביותר. הוא גם פוגע בי. הראש. הלב. אין מנצחים, גם הלב וגם הראש נפגעים. כתוצאה מכך, אני מאבדת תחושה, מאבדת עניין וחשיבה, מה אכפת לי בעצם, למה אני בוכה, הכל במילא תמיד נהרס, זה לא שחור או לבן. לא הלב או הראש. זה הכל. למה בעצם אני לא יכולה להיות איש הפח או הדחליל, ללא שכל או לב? למה בעצם הם בעצמם מחפשים אחד כזה משל עצמם? הם לא יודעים כמה זה פוגע, שובר, הורס, וגורם לך לסבול. יותר מאשר לשמוח.בעצם אנשים תמיד מחפשים מה שאין להם, אז אולי הם רוצים להבין מה זה. לא כדאי להם. זה לא שווה את הכאב והסבל הזה. עדיף כבר למות ולא לחיות יותר עם המחשבות והרגשות, הלב והראש. להפסיק לדאוג, להלחץ, להסתבך כל כך הרבההההה!!! די. מספיק. אבל אז באה אמא אומרת לי, &quot;יש לך עוד מעט צבא, ועוד תראי שיהיו עוד אנשים חדשים, ויהיה לך מישהו שתאה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Aug 2017 20:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14915765</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14915765</comments></item><item><title>Devil&apos;s little flower</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14912460</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבר כבר חודש מאז הפרידה. אני בעבודה הכרתי מישהו מקסים. בחור מדהים יצירתי, חכם, מצחיק, מיוחד, התחלנו לצאת כמה חברים מהעבודה , כולל הוא ואני, אחר כך דיברנו בפרטי, קבענו שניפגש רק שנינו, התנשקנו, ממש אבל, עם תשוקה והכל, הוא אמר שהוא מתאפק לא להוביל את זה לדברים אחרים אז שנרפה טיפה מזה. הוא שאל אם אני באמת רוצה איתו משהו, או אם זה סתם להעביר מהאקס? עניתי שרוצה איתו משהו פשוט לאט יותר והקצב שלי. הגיעו אירועים שונים, הוא הגן עלי על משהו וחטף במקומי צרחות בעבודה, הוא בא במיוחד עד לתל אביב בשבילי , כי נתקעתי שם באמצע הלילה, הוא אפילו היום בערב טו באב , החליט שנצא ולעשות לי משהו כי אף פעם לא יצא לי לחגוג טו באב... הוא קנה לי שרשרת וצמיד ממש ממש יפים, ופרח, לא מפלסטיק, אמיתי , ורד אדום עם ריח טוב, קרא לי devil&apos;s little flower, סתם כי הייתי רעה בצחוק מידי פעם... ולכן הורד, הפרח הקטן של השטן. אהבתי את הראש היצירתי שלו מאוד. הוא בחור מיוחד. והיום אחרי שחזרנו הביתה מהבילוי, הוא כתב לי שהוא נהנה מאוד, כתבתי שגם אני, אך הרגשתי צורך לכתוב לו מה אני מרגישה, אני עדיין אוהבת את הקודם, קשה לי, הוא היה המער&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Aug 2017 02:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14912460</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14912460</comments></item><item><title>חיים חדשים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14910733</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר עברו שבועיים וקצת מהפרידה שלי עם החבר הראשון. בהתחלה , ממש בכיתי והייתי שבורה, עכשיו אני מבינה כמה שאני חופשייה, כמה שקל יותר בלעדיו, אני לא מרגישה אליו יותר כלום. זה ממש מוזר, כנראה שכשנפגעים ממישהו, זה עוזר לנו להמשיך הלאה. אני עובדת בסופר פארם, ויש איתי עובד חמוד מאוד, אנחנו התחלנו לדבר כל יום וגילינו שאנחנו ממש דומים באופי. כבר מאז הפרידה שלי, יצאנו קבוצה של חברים מהעבודה למלא מקומות כבר, אני שמחה כל כך איתם והם עזרו לי להעביר ממנו. והבחור החמוד מהעבודה גם בחבורה הזאת. אנחנו מתקרבים יותר ויותר, ביום שני אני באה אליו ונראה איך זה יתקדם... אבל אני אקפיד שזה לא יהיה מהר מידי. יש בעיה קטנה, בחור אחר חמוד גם, הציע לי לצאת איתו לדייט. אני לא רוצה לשלול אף אחד, אם לא יתפתח ביני לבין זה מהעבודה משהו? אני מתלבטת אם ללכת לדייט הזה בכל זאת מבלי להגיד לאף אחד ולבדוק פשוט מה אני רוצה. זה מוזר שהמשכתי הלאה כל כך מהר? פחות משבועיים שאני מרגישה שעבר לי מהאקס...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Jul 2017 20:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14910733</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14910733</comments></item><item><title>פרידה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14907806</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זהו. סיפור האהבה הראשון שלי התנפץ ברגע.אני כל כך שבורה והרוסה לא יודעת מה לעשות. אני רוצה אותו בחזרה. כתבתי לו למה נפרדנו מה הסיבות. הן אמיתיות ולא סתם. אבל אחר כך רציתי לחזור לנסות להתגבר עליהן ולשנות שניינו את הגישה שלנו, הוא לא רצה. הוא אמר שהוא אוהב אותי ואף פעם לא אהב אף אחת כמוני, אבל שעדיף לשנינו פרודים. כי הוא לא יצליח לשנות את איך שהוא , זה לא יצליח. הוא חושב שהפסקה זה רק תירוץ למשוך את הסוף. אני לא מאמינה איך הוא לא נלחם? למה תמיד אני רק נלחמת בשבילנו? למה הוא מוותר???? אני רוצה כל כך לחזור אליו. אני שבורה אני מרוסקת, בחיים לא נפגעתי כל כך. בחיים לא חשבתי שככה זה יגמר. חשבתי שנהיה ביחד יותר משנה כמו שהוא אמר שהוא רוצה איתי. בסוף זה רק חצי שנה ותשעה ימים. למה?!?! למה זה חייב להיות כל כך קשה???!!? אני אוהבת אותו כל כך...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 15 Jul 2017 12:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14907806</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14907806</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14896828</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני עומדת לבדי
על שפתו של צוק אדמתי,
צופה אל האופק
ללא דופק,
ללא אוויר לנשימה,
ורוח לא נעימה.
עוצמת את העיניים,
שלא רואות איך המים שואבים לתוכם עמוק, את כל הרגשות.
עוצמת את העיניים 
וחולמת איך שאני שוחה לאט במים,
צוללת עמוק.
וכשרק ניסיתי לעלות, האוקיינוס ללא גבולות. 
לאט לאט
הנשימה פסקה.
נהייתי כבדה.
ללא הפסקה.
סלעים כבדים על הרגליים
מושכים אותי עמוק אל תוך המים.
הנשימה נפסקה,
אותי האוקיינוס בלע. 
מהר מאוד פקחתי עיניים,
פן לחלום הרע אקלע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 May 2017 23:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14896828</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14896828</comments></item><item><title>שיר אהבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14896826</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אהבה היא דבר חזקשגורם לאנשים להשתגעהיא מגיעה במהירות הבזקורק אתה יודעשישנם סוגים שונים להכמו פעם ראשונה שנפגשיםאו פגישה שלישית באמצע הלילהתמיד היא תוקפת אותך כמו כרישיםמבלי שתשים לבגם לך זה יקרה ותתאהבאבל איתך זה לקח רק שנייהוכל יום שעוברהרגש גובראיתך זה שונהלא דומה לאף אחד אחר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 May 2017 22:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anne hathaway)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=838153&amp;blogcode=14896826</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=838153&amp;blog=14896826</comments></item></channel></rss>