http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711But not so glamourous after allheCopyright 2026 Bar^Bie. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711http://f.nanafiles.co.il/upload/62005/IsraBlog/83711/misc/2588293.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=10013871<div align="right" dir="rtl"> "מי אני מה אני מה, מה אני רוצה להיותמנשק ת'יד וזורק ת'קוביות.."</div>Sat, 11 Oct 2008 00:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=10013871http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=10013871http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9233225<div align="right" dir="rtl"> אל תלכי לישון בעיניים דומעות</div>Fri, 23 May 2008 03:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9233225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9233225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9187773<div align="right" dir="rtl">הם לא יודעים כלום, אין לה גם שום אינטרס לספר. מה שהיה היה, ומה שעכשיו, עכשיו. הם לא שם כמו פעם, ואולי הם כן, אבל היא כברלא.. דרושים יותר מכמה רגעים בשביל לתת לזה לקרות. ולפעמים, כשהיא כבר כמעט מרגישה מוכנה, וצץ פתאום מישהו, שהיא באמת רוצה לספר לו, משהו בתוכה עוצר אותה. הם לא שם כמו פעם, ואולי הם כן, אבל היא כבר לא..</div>Wed, 14 May 2008 23:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9187773http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9187773http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9171299<div align="right" dir="rtl">"I would hold you in my arms I would take the pain away Thank you for all you've done Forgive all your mistakes There's nothing I wouldn't do To hear your voice again Somedays I feel broke inside but I won't admit Sometimes I just want to hide 'cause it's you I miss Would you tell me I was wrong? Would you help me understand? Are you proud of who I am? There's nothing I wouldn't do To have just one more chance To look into your eyes and see you looking back I'm sorry for blaming you for everything I just couldn't do And I've hurt myself By hurting you.."</div>Mon, 12 May 2008 00:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9171299http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9171299http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9168880<div align="right" dir="rtl">מאיה (אחותי,5) : "בר את ילדה חכמה, כי את לומדת.." ידעתי שלשבת מול מחברת ריקה ולדבר קצת במסנג'ר יעשה את העבודה. מגן במחשבים? מחר? מ'פתאום. ידיעה שהגיעה זה עתה: התקשרו מ"הקמלוט" והודיעו שההופעה של רן דנקר ועילי בוטנר (שהייתה אמורהלהיות מחר, ואני מחכה לה כברכמעט חודש בקוצר רוח)מבוטלת. אני כה עצובה שאני פשוט לא יכולה ללמוד למחשבים. חבל, כבר הייתה לי מוטיביציה, מאיה אמרה שאני חכמה. מאיה: "אבבאאא, תכין לי בבקשה פיצה על פיתה.." אני: "מאיההה, תגידי לאבא שגם אני רוצה בבקשה.." {מאיה יורדת למטה להודיע לאבא, כעבור מספר דק' היא חוזרת לחדרי} מאיה: "בר אני מצטערת מאוד, אבל יש רק גבינה צהובה אחת.. (חיוך זדוני)" אני: "ממ טוב.." מאיה: "אני מצטערת מאוד, תאכלי משהו אחר. ביי, חכמה אחת." *מחסנית- here i come!! *חומר בעיצוב, מחשבים.</div>Sun, 11 May 2008 19:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9168880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9168880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9165874<div align="right" dir="rtl"> עלעלתי לי עכשיו בהורסקופ של חודש מרץ בGO, וב31 לחודש כתוב "היום את מלכה!" ובאותו יום עברתי טסט!!!!! ההורסקופ של GO עובד!! וואו.אני נואשת. סודוקו זה ממש מרגיז וממש מעצבן, אני לא מצליחהלפתור כלום, למרות שכתוב עליו "קל מאוד". -לפחותהולך לי בנסיונות הבריחה מללמוד למחשבים-</div>Sun, 11 May 2008 12:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9165874http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9165874http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9157875<div align="right" dir="rtl">התחשק לי לכתוב, ועכשיו פתאום אין לי מה. </div>Sat, 10 May 2008 02:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9157875http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9157875http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9128332<div align="right" dir="rtl">כפי שכבר ציינתי פה בעבר, באוקטובר טסתי לפולין עם השכבה. כתבתי קצת במהלך המסע, אבל לא היה לי ממש את הזמן או את היכולת הנפשית להעלות אותם לכאן, או אפילו לקרוא אותם מחדש. בסופו של דבר, נורא רציתי להעלות את הכל לפה ביום השואה, שהיה לפני מספר ימים. הבעיה היא שבאותו יום הייתי קצת חולה, והחולי קצת התפתח לימים שאחרי, אבל עכשיו, כשאני קצת מרגישה יותר טוב, אני מעלה הכל לכאן. מקווה שזה עוד רלוונטי, ואם לא, תעשו סוויץ' קטן, תחזרו כמה ימים אחורה- מקווה שתתרגשו איתי. === העצים בפולין כ"כ גבוהים, רזים ותמירים, דקיקים כלכ-כך, והעלים כתומים, צהובים, בוהקים אלינו, מנצנצים. הכל כל-כך אירופאי. כבר שנה שלא שאפתי את האוויר האירופאי הקר הזה, שנכנס לך לריאות ומקנה לך תחושה של נקיון בכל הגוף. אין מה להגיד, פולין כ"כ שונה מישראל, הקור הזה שונה מהחום הישראלי, אולי גם מעבר לעניין המזג אוויר. היום התחלנו את המסע שלנו, ואולי בעצם המסע שלנו כבר התחיל לפני חודש- בסדנאות. ^דנה, בבית לוחמי הגטאות- סדנאות. אני חושבת שכבר מאוגוסט אנחנו מתעסקים במסע הזה, כל פעם שוקעים עוד ועוד בהכנות- בעיקר</div>Mon, 05 May 2008 11:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=9128332http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=9128332http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=8917461<div align="right" dir="rtl">כןכן, סוף סוף עברתי טסט~!!!!!!!!! וייהיהיהיהיהיהיהיהיהי!! :]</div>Tue, 01 Apr 2008 10:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=8917461http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=8917461http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=8813478<div align="right" dir="rtl">"אמממאא" יבבתי רחישית אחרי שנת צהריים טרופה, "בוואיי רגעעע..." "מה קרה?? מה קרה??" אמא חשה לעבר חדרי, מוצאת אותי מתפתלת במיטתי, בין הסדינים והכרית כשאגלי זיעה מעטרים את מצחי. "היה לי סיוווטטט.." יבבתי, "סיוט ממש נוראי.." "איזה סיוט? על מה חלמת?" עמדה מעליי אמא במתח, "חלמתי.. ש.. חלמתי.. שהבגרות במחול לא נגמרה ושעכשיו אנחנו צריכות להגיש עוד ריקוודיייםם.." ** תודה לאל, זה מאחורי. ז'תומרת- זהו. אין יותר. פיניטו. ביי-ביי. גוד-ביי. אדיוס. ועוד כל מיני מילים שמשמעותן "להתראות", כמו "להתראות" שלא השתמשתי בה עד עכשיו. טוב די. זה נגמר, עכשיו אפשר לחזור לנשום, אפשר לחזור לשגרה. אין לי מושג איך אני עושה את זה, אבל אני אעשה את זה לאט. מאוד לאט. נורא נורא לאט. הבגרות הזאת הרסה כל דבר טוב שעוד היה לי- נתחיל מהברכיים, שעד הבגרות לא הראו סימן אחד של כאב, ועכשיו כבר בקושי זזות, נמשיך מהדלקת הנוראית הזאת בעקב שפרצה לי יומיים לפני הבגרות, ובעקבותיה הייתי צריכה להיות תחת השפעה של 2 כדורי אדביל וכדור משכך כאבים אחד אנטי-דלקתי-משו, במשך כל הבגרות וההופעה, שיעורים במתמטיקה שאין</div>Fri, 14 Mar 2008 19:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bar^Bie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=83711&blogcode=8813478http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=83711&blog=8813478