http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334יום אחד זה יקרה, בלי שנרגיש משהו ישתנה. משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו, ולא יהיה ממה לחשוש.heCopyright 2026 Anika.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14236133<div align="right" dir="rtl">פשוט נמאס להפגע מאנשים. לא חושבת שבאמת יש לי מישהו חוץ מעצמי.</div>Mon, 17 Nov 2014 23:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anika.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14236133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=836334&blog=14236133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14234731<div align="right" dir="rtl">יש לי איזשהי תחושה שאנשים שהיו איתי בתיכון לעולם לא יתבגרו. שהם ימשיכו להשאר ילדים קטנים. אולי זה נובע מהכעס שיש אצלי עדיין כלפיהם כי אף אחד לא ראה אותי גם כשהייתי לבד ופגעתי בעצמי. יש מישהי אחת שהייתה איתי בכיתה שהיום כשאני חושבת על זה הייתה יותר חכמה מכל השאר, אבל היא הייתה חברה של כל הפאקצות וזה אולי מה שמנע מאיתנו להיות חברות. אני זוכרת שגם מתישהו בכיתה י׳ היא הציעה לי לשבת עם הבנות האחרות בכיתה באיזשהי הפסקה. וגם שאלה אותי הרבה פעמים מה שלומי, ופעם אחת הציעה לי טרמפ כשראתה אותי ברחוב. אני חושבת שהיא היחידה שהתייחסה אלי בצורה כזאת. יצא לי לדמיין אותנו נפגשות מתישהו במקרה והופכות להיות חברות. למזלי אין לי את הבעיות החברתיות והאישיות שהיו לי בתיכון. יש אמנם שאריות אבל בהחלט הוקל לי מאז. יש מישהי שאיתי בעבודה ודי התחברנו, דיברנו בטלפון ושתינו ביחד קפה, ריכלנו על הבוסית כשהיא לא הייתה וגם היו לנו כמה ׳׳שיחות בנות׳׳. אבל עכשיו היא עוזבת ויש לי תחושה שהקשר לא ישמר. לא בא לי להגיד לה:׳׳ תשמרי על קשר׳׳, כי כולם תמיד אומרים את זה ואף אחד לא באמת מתייחס לזה. יש עוד מישהי שהיא קרובת</div>Sat, 15 Nov 2014 16:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anika.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14234731http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=836334&blog=14234731http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14230793<div align="right" dir="rtl">סיפרתי לאמא שלי שבשנה שעברה הייתה תקופה שהדברים התקדמו בכיוון חיובי. ואז באיזשהו שלב ניסיתי דברים ולא בדיוק הלך. בדיעבד אני מבינה שהייתי צריכה להמשיך לנסות ולהלחם, אבל אז לא יכולתי לראות את זה כמובן. אז הייתה תקופה של כמה חודשים שהייתה לא הכי טובה, ודי חזרתי בה אחורה. והיום אחרי שיצאתי ממנה אני ממשיכה להלחם ולא לוותר. אמא שלי אמרה לי שתמיד הייתי פייטרית ושחזרתי להיות כזאת. זה די עודד אותי כשהיא אמרה את זה ונתן כוח להמשיך. היום לא מצאתי איך להגיע למקום שאני הולכת לרקוד בדר׳׳כ אז נשארתי בבית עם שוקו חם. לא שאני מתלוננת(לפחות חסכתי את ההוצאה הכספית). אבל קצת התבאסתי. אתמול נפגשתי עם כמה אנשים, ועל אחד מהם קצת נידלקתי(זאת הייתה הפעם השנייה שפגשתי אותו.) בדרך הוא מתקשר אלי לשאול אם הוא יכול להביא את ידידה שלו, אז אמרתי סבבה, למה לא. היינו 4 אנשים במפגש(2 בנים ו2 בנות), והיה ממש סבבה מבחינת צחוקים והשיחה זרמה, יותר השתחררתי מבפעם הקודמת. הבחור והידידה שלו ישבו אחד ליד השני. באיזשהו שלב הם התחילו להתחבק ובהתחלה חשבתי שבקטע ידידותי, ואז באיזשהו שלב הבנתי שאולי זה לא בקטע ידידותי</div>Fri, 07 Nov 2014 22:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anika.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14230793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=836334&blog=14230793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14226391<div align="right" dir="rtl">טוב אז... הפכתי את הבלוג בינתיים ללא פרטי אבל העברתי את כל הפוסטים לטיוטה. הימים סתם עוברים- התחלתי לעבוד. חשבתי שאני אתחיל לעבוד וארזה, מסתבר שעבודה בחנות זו לא פעילות גופנית מספיק אינטנסיבית, ולא ממש עושה משהו במיוחד אם אני דואגת לאכול כל 3 שעות(+-). האמת היא שאני מוציאה גם מלא כסף על אוכל. אני לוקחת סנדוויצ׳ים ופירות מהבית, אבל בערך כל יום אני קונה קפה(יש ימים שאפילו פעמיים ביום.) לפעמים אין ממש אנשים בחנות ונהיה ממש משעמם, אז לפחות עדיף נראה לי לשתות קפה עם איזשהו מאפה קטן,כדי להעביר את הזמן. מצד אחד בא לי להגיד לא נורא אבל מצד שני זה מבאס שהכל יקר. גם היום בבוקר הייתי בבית קפה. לא עבדתי היום, ולא רציתי להיות בבית כי אבא שלי עיצבן אותי ממש. פשוט רציתי להתאוורר. לא הכי רציתי לשבת בבית קפה ואני לא אגיד שנהנתי הכי בעולם. אבל כן היה נחמד כזה. אבל שוב זה עוד כסף שמתבזבז. וגם עוד דבר זה שאני נהייתי ממש בטטה. פעם הייתי נוסעת לתל אביב ומסתובבת, הייתי הולכת מלא ברגל ועל הדרך גם יושבת ושותה קפה. אבל היום הספורט היחיד שעשיתי היה ללכת למרכז המסחרי לקנות לאח שלי מתנה, לחזור רגע</div>Fri, 31 Oct 2014 15:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anika.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=836334&blogcode=14226391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=836334&blog=14226391