http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101אל תתפללי למעשים טובים, הוא עמוס; ואין לו זמן עכשיו, מותק.heCopyright 2026 Hurricane Emilia. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14811651<div align="right" dir="rtl">קראתי לה דנה ועכשיו היא איתי לתמיד. לדנה לא היו חברים כשהגיעה לכאן, זה דיי מובן, הרי היא בת 3 ורק למדה לדבר. לא היה אף אחד שהשגיח עליה או דאג לה. אבל עכשיו כשהגיעה אלי - אני משגיח עליה, מאכיל אותה והיא באה איתי לכל מקום. דנה הולכת איתי לכל מקום כי אני לא רוצה להשאיר אותה לבד ולו לרגע שמא תיעלם. תחילה היה הדבר מסובך מעט - הרי אני צריך ללכת לעבודה, לבנק ולשאר מקומות שדנה לא יכולה ללכת איתי אליהם. לא כי היא מפריעה או יוצרת המולה, כפי שהיה מצופה מילדה בת 3. דנה דווקא ילדה ממושמעת ומסודרת. הדבר נראה לי אבסורדי שכן רק בגלל שהיא בת 3, היא לא יכולה ללכת למקומות מסוימים. בסופו של דבר, השגתי היתר ודנה יכלה ללכת איתי. הגיע השלב שבו רציתי לחפש דירה, הרי עכשיו אנחנו שניים - דנה ואני ולכן אנחנו לא יכולים לחיות בדירת סטודיו במרכז העיר. הדירה ששכרתי לא הייתה מספיק גדולה לשנינו ולא הייתה מותאמת לדנה. דנה רצתה חדר משחקים ענקי מלא בבובות, מכוניות ופיות שתוכל לשחק איתם מבוקר ועד לילה בזמן שבו שנינו נמצאים בבית. ניסיתי לחפש דירה אבל הדירות שראיתי עולות כסף רב מידיי שלא היה לי. הבנק לא היה מוכן להלוות לי, ש</div>Mon, 27 Jun 2016 00:54:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14811651http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14811651http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14386377<div align="right" dir="rtl">כשהתחילו להתפזר האנשים במועדון זאת הייתה השעה 3. בחוץ לא היה אף אחד ואפילו פנסי הרחוב בחלקם נכבו. גלי המשיכה לרקוד על עקבים גבוהים כחולים שדאגה להתאים לשמלה שקנתה לפני מספר ימים. את השמלה היא יכלה להרשות לעצמה בגלל שקיבלה קידום בעבודה. במקום לשמוח לעיד ולאכול גלידה בסלון תוך כדי צפייה באנטומיה של גריי, החליטה לאסוף כמה חברות ילדות וללכת למועדון. היא שמעה רבות על המועדון והיו עליו הרבה המלצות. החברות התפזרו וגלי עדיין נשארה לרקוד. הברמן היה שיכור מרוב משקאות שנתן לעצמו, כפי שנהג ומנהל המועדון העלים עין, כפי שנהג. ירון שבא לבר לבד אחרי כמה טראומות שחווה ואחרי שנה לא ממש מוצלחת מכל הבחינות. הוא ניגש אל גלי, נראה שהיא לא שמה לב אליו והמשיכה לרקוד. הוא הסתכל סביב וניצל את הדקה שבה הרגיש שאף אחד לא שם לב, שם יד על הפה של גלי וגרר אותה אל מחוץ המועדון. גלי לא הבינה מה קרה. ירון כרך חבל מסביב לצווארה וכפת את ידיה כדי שלא תוכל לברוח. סוף סוף, אחרי כל התקופה הנוראית הוא חווה שליטה. את השליטה הוא הרגיש בכל האיברים, בעצמות וברקמות נוזלת מקוד קוד ראשו עד לקצוות אצבעותיו. הוא גרר אותה מסביב לבלוק במ</div>Mon, 28 Sep 2015 23:53:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14386377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14386377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14369729<div align="right" dir="rtl">אם היינו נמחקים אז הראשונים להימחק היו הכוכבים. יש כל כך הרבה כוכבים אז לאף אחד לא היה אכפת אם ימחק כוכב או שניים ואף אחד לא היה שם לב אם ימחקו שלושה או ארבעה כוכבים. עם הזמן אנשים היו שמים לב, אבל אז היה מאוחר מידיי לעצור את זה.אם היינו נמחקים אז מיד אחרי הכוכבים ימחקו השמש והירח. אבל אני ואתה גם ככה חיים בחשיכה, אז לפחות לא נהיה בודדים. נחיה בחשיכה עם כולם.אם היינו נמחקים אז כבר לא נבלה בחוף הים ונשכב על החול בשמש הקופחת ולא תכריח אותי להיכנס לים, למרות שאני ממש שונא את הים. החול כבר לא יהיה שם וגם לא הים, כל מה שישאר יהיו שברי זכוכית וחלומות שלא יתגשמו. הם יחיו זה לצד זה במה שישאר מהעולם ויאהבו אחד את השני, כמונו.אם לא תהיה רוח, אני ואתה נרקוד במעגלים ונסתובב כל כך מהר שכולם יעופו ואז נשאר רק אני ואתה.אני כל כך אוהב אותך, אני אוהב אותך למרות שזה כואב. ההערכה, האומץ, ההקרבה, ההדדיות, האחווה, הרגישות וההתמדה. מהיום הראשון שבו הכרנו ואספת אותי באוטו שלך, שמת מוזיקה רועשת הצליחה להתגבר על המחשבות שלי. אני נסעתי 120 קמ"ש על הכביש המהיר ואתה נסעת אל תוך הלב שלי. יצרת אמון ויצרת קרבה שלא ה</div>Wed, 19 Aug 2015 03:51:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14369729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14369729http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14335420<div align="right" dir="rtl">לקח ליעל כמה חודשים לשכנע את אחיה שיי לירות בה. היא ניסתה לשכור רוצח שכיר אבל אחרי כמה שבועות היא הבינה שהיא סתם מבזבזת את זמנה בחיפוש חסר תועלת באינטרנט. הרי אין גישה לאיזור האפור של האינטרנט לאזרחים פשוטים ויעל לא בטחה באנשים הבודדים שמצאה שהסכימו. חוץ מזה, הם ביקשו מלא כסף על יריה אחת דבר שיעל לא יכלה להרשות לעצמה לבזבז. החיים של יעל לא היו לבנים אך הם גם לא היו שחורים, הם היו משהו בין לבין. החיים של יעל התפלגו על פני כמה גווני אפור. בזמן הדמדומים - בין השחר לבית זריחת השמש, אחרי מספר לא זניח של משקאות אנרגיה, החיים של יעל היו אפילו מעט ורדרדים. בגלל שישבה בחוסר מעש מול המחשב מהערב עד הבוקר העיניים שלה נראו כמו עיניי זכוכית. עיניי זכוכית כמו של בובה בלונדינית עם שמלה מפוארת ועור לבן חלק. בובה שכשמגיעה לרצפה, אחרי שקול חבטה חזק נשמע וצרחות "פימה, אני הבאתי בובה זאת מרוסיה" מתנפצת מיד. יעל לא התנפצה מיד ואפשר אפילו להגיד שיעל לא התנפצה בכלל. יעל הייתה מופנמת אבל במידה, כשרצתה יכלה לעמוד על שלה ולהשיג כל מה שרצתה. ליעל הייתה בעיה אחת קטנה - היא לא רצתה. יעל לא ראתה פואנטה בהמשך החיים כ</div>Tue, 02 Jun 2015 20:34:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14335420http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14335420http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14322584<div align="right" dir="rtl">בשלהי השבוע ביום דיי בהיר נתקל הגנן במזור לדאבונו מרוב הפתעה לפתע החוויר פרח חדש פרח בגנו הנופר היה מורכב מאלפי רבדים רק בהרף עין הספיק הגנן לראותו הנופר היה רק אחד מעשרות ילדים איך הגנן בחר דווקא אותו מול הפרח שעות הוא ניצב לא פחד להתפס אפילו לרגע לרגע שקל להיות לו לאב נשבע שהנופר ייצא ללא פגע הנופר ניסה לצווח, לברוח לצרוח, הוא היה לא נינוח אבל הרוכסן היה פתוח ומיד המשטרה קיבלה דוח הגנן נכנס לכלא ל30 שנה וזה היה סופה של המעשיה. כאן הקהל הפריע, התריע, הביע, הוקיע, הודיע שהסיפור לא הגיוני. הגיע, הטמיע, הכניע, הפתיע, הצדיע, הרתיע - שום דבר לא הצליח להרגיע. התשואות לא נדמו למשך הרבה זמן והקהל נשאר עומד איתן. את תלונותיו הוא השמיע ואותו שום דבר לא הצליח להשביע. אבל השאלה כבר נשאלה - למה נופר הוא זכר ולא נקבה?</div>Wed, 06 May 2015 18:51:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14322584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14322584http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14319978<div align="right" dir="rtl">קוראים לי אור ויש לי רק יד אחת. עם הזמן למדתי לעשות את כל מה שאני צריך עם יד אחד. למדתי לכתוב עם יד אחת, להקליד, להכין אוכל ואפילו לרכב על אופניים. היו פעולות שהיו יותר קשות כמו להתלבש למשל, אני עדיין לא מבין למה צריך גם ריצ'רץ' וגם כפתור במכנסיים. הרי אחרי שאתה מצליח להכנס בקושי לסקיני ג'ינס האלו שנכנסו לאופנה לאחרונה, אתה צריך גם לסגור את הריצ'רץ וגם את הכפתור. הרי אם היו עושים את הריצ'רץ' יותר חזק, הכפתור היה מיותר. הנה לכם רפורמה נהדרת. סלוגן - פחות כפתור אחד יותר נחמד, פחות שניים כיף כפליים.סה"כ אני בן אדם דיי משעשע, יש שיגידו אפילו בעל חוש הומור. אני מצליח ברוב המקצועות בבית הספר ואחרי בית הספר אני אוהב לשבת מול המחשב ולראות סרטים. אני ממש טוב במציאת סרטים והורדה שלהם וכל החברים שלי פונים אליי כשמשעמם להם והם צריכים סרט שיפיג את השעמום. אבל עדיין, ברחוב, בכיתה, בבית הספר ואפילו בבית אנשים נועצים בי מבטים. אני לא יודע למה, הרי אם הם יגשו ויטרחו להכיר אותי הם יראו שאני בן אדם נפלא שיש על מה לדבר איתו, אדם שאפילו יכול לשעשע אותם ולהמליץ להם על סרטים. או שהם יראו שאני משעמם ואז ילכו.</div>Fri, 01 May 2015 20:07:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14319978http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14319978http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14313918<div align="right" dir="rtl">חברה של אמא שלי פעם סיפרה לי שכשאנשים אוהבים אחד את השני הם מתחתנים. כמה שנים לאחר החתונה, האשה נכנסת להריון ומולידה ילד יפה ושמח. כשהילד נולד, המשפחה החדשה עוברת לגור בבית גדול עם רעפים אדומים. אבל הסיפור לא היה קשור אליי, כי אני בכלל גרתי בבניין אבל כל פעם כשהייתי עובר ליד בית עם רעפים אדומים הייתי מחייך כי אהבתי משפחות שמחות. אני לא מאמין ב-ה' אבל אם הייתי מאמין, הייתי כועס עליה. אני מניח שהיא לא חשבה על הכל עד הסוף ושהיא לא יודעת לחנות במקביל. אני גם שונא אנשים שלא יודעים לחנות במקביל ושורטים לי את האוטו. למען האמת זה דיי אירוני שבחרתי בהתרסקות לתוך קיר עם האוטו כשיטת המוות שלי. אני חושב שהקונספט של גוף הוא מפגר. אתה חיי בתוך מעטפת של עור, בשר, דם ושרירים. לגוף שלך יש רצונות משלו אותם אתה צריך למלא. אתה בעצם חיי בתוך הגוף שלך ושבוי בצרכיו. אני שונא את ההרגשה הזאת שהמוח מגיע למבוי סתום ומשם אני לא יודע איך לצאת. האבסורד הוא שאתה עשוי מ70% מים אבל אתה בעצם כלוא בתוך עצמך, בתוך המעטפת הזאת כשאתה יכול לצוף בחופשיות בחלל. בחיי שאני לא יודע מה אלוהים חשבה באותו הרגע אבל היא כנראה הייתה</div>Sun, 19 Apr 2015 22:56:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14313918http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14313918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14304491<div align="right" dir="rtl">מהמרפסת של חווה רואים הכל ארנבים, כלבים וגם תרנגול אריות, נמרים, איילות ותנים ואם תסתכל טוב אולי תראה כוכביםמצמיד את הקנה אל הלוע תתרגשי, תהני ואז לבלוע תעבדי ותפריחי את השממהאנקה חנוקה וקחי נשימהמהמרפסת של חווה רואים הכל חייזר אחד בצבע בצבע כחול את כל האורחים שעל הכוכב וגם את האיש שפורק והורכב תייבבי ותבכי, אפשר גם לדמוע תתייפחי ותדעי שזה לא בא מרועתרצי, תתחנני ותבקשי רשות שחלילה וחס לא תעשי טעות מהמרפסת של חווה רואים הכל שמחה, התרגשות ואף את השכולאופניים חשמליות עם תאי כפפותוגם את חווה שקפצה לפני 2 דקות.</div>Tue, 31 Mar 2015 20:02:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14304491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14304491http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14287364<div align="right" dir="rtl">'אני אמא של ליאור' 'כן, אבל איך קוראים לך?' 'אמא של ליאור'. אחרי זמן מה החליטו ש'אמא של ליאור' זה ארוך מידיי וקיצרו לי את השם לאשל. אמא של ליאור, בראשי תיבות, זה אשל.אני קמה בבוקר אחרי צלצול השעון המעורר, שותה קפה, הולכת לעבודה, חוזרת מהעבודה והולכת לישון. בין לבין אני מתמרנת בין מטלות ששאני צריכה לעשות כדי שכדור הארץ ימשיך להסתובב. תראו אותי, ממש אייכמן. האנשים האלה שמתלוננים על שגרה ורוצים לנסוע, לבלות, לראות עולם לא יודעים כלום. זאת לא שגרה אלא עקביות ועקביות זה טוב. אני נשואה בהתמדה כבר 35 שנה ודואגת לטפח את היחסים עם בעלי ולצאת איתו לדייט שבועי כמעט כל שבוע. הרעיון ללהעלים את ה'אני' זה לדעת איך לחשוב ולשלוט על המחשבות שלך. לדוגמא אם את ממש רוצה להתנער ולהפסיק להיות כבולה לכלום והכל, את צריכה להפסיק לחשוב על זה. כי הרי זאת מחשבה שטותית, ואין מקום למחשבות שטותיות במוחה המבריק של אישה שיודעת לחשוב. אני חיה את חיי בזהירות ולא מסתבכת עם שום דבר. אזרחית למופת, אישה למופת, אמא למופת ועובדת למופת. אם הייתי ציון בתעודה של תלמיד תיכון הייתי נעה בין 'מצויין' ל-'מצויין'. תחייכי, תצחקי העיקר ש</div>Sun, 22 Feb 2015 23:13:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14287364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14287364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14276967<div align="right" dir="rtl">אדר מת בשעה 11:36 לקראת הצהריים. זה קרה באגוסט ביום שמשי מתמיד כשאדר הלך לבנק ונפל בדרך. אדר יכל להמשיך לחיות שנים רבות לוליא האבן שהייתה מונחת שם במקרה שגרמה לו לסדוק את גולגלתו ולמות מאיבוד דם. לא הייתי קוראת לאדר חסר מזל, הוא היה איש נורמטיבי וחברותי למדיי ואף בשנותיו הראשונות שבר את שיא בית הספר לג'ודו בחולון. אמא שלו, מזל, תמכה בכל החלטותיו ואהבה אותו. אדר אהב להאמין שהוא ימות בשנתו ללא כל סבל, בחצות, באחד מימי החורף הקרים. כשגדל אהב ללמוד אלקטרוניקה ולצאת לריצות וכולם ראו בו כאדם עם עתיד מזהיר. אדר היה מלכת דראג, בשעה 7 כל יום הוא פתח את ערכת האיפור שלו וצבע את פניו כאוות נפשו. הוא אהב לשים נצנצים ורודים מתחת לעיניים, עפרון כחול וסומק, הרבה סומק. לאדר היה מזל, הפאה הבלונדינית שכל כך אהב החמיאה לו בניגוד לשותפיו שהיה ניתן לראות שהם גברים מתחת לפאה ולכל האיפור. זה לא שהוא רצה להיות בת או אהב להתחפש או שלא הייתה לו השכלה - לשם החיים הובילו אותו. חיים מי ישמע, חיים היה המוכר בפיצוציה מתחת לבית שלו, לא מעבר. הוא התחיל לעבוד בדראג שנים מעטות לאחר שסיים את בית הספר התיכון. אדר אהב בנות,</div>Mon, 02 Feb 2015 12:51:00 +0200CamomileX@walla.com (Hurricane Emilia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835101&blogcode=14276967http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835101&blog=14276967