http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077שירים וסיפורים שכתבתי - עלי ועל אחריםheCopyright 2026 black hawk. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14802829<div align="right" dir="rtl">אהובתי פג התוקף, נגמר בזמן. הפנטזיות המטורפות, האכזריות כבר לא תתגשמנה לעולם. אאחל לך דרך צלחה במסע, זה שתעברי לבד מעכשיו ולעד. בדמיוני אצייר לך אהבה, כמו שחלמת. אותו מחבק אותך מאחור במותנייך, מנשק את העורף אחרי שהסיט לך את השיער. ואת מחייכת. עינייך נוצצות. אנתק אותך, אהובה ממחשבותי, מרצונותי. אשחרר אותך לחופשי, אל חייך - מחיי. רק ערב אחד בשנה אזכור. 13 ביוני, לקראת חצות. עת נגעו שיפתותינו לראשונה זו בזו. היי שלום. </div>Fri, 27 May 2016 14:08:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14802829http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14802829http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14802178<div align="right" dir="rtl">השעות חולפות לאט שוב, כאילו קפא הזמן. כמו אז במדבר. הגרגרים בשעון החול נופלים לאט. כמו אז, כמו לפני החתונה. שלוש שנים של טירוף. שלוש שנים של חיים אחרים. מצטמצמות לארבעים ושמונה שעות אחרונות. רק את תדעי מה עשינו אתמול. רק את תוכלי לנצח איתי הכל. ארבעים ושמונה שעות. הגבול בין כח בלתי מוגבל, להבנה שהכל הוא סתם, סתם כך. תהיי איתי ויחד נצליח לכבוש את העולם. תלכי - עדיין יש בנו מספיק כח לסובב אותו.</div>Wed, 25 May 2016 08:20:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14802178http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14802178http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14801931<div align="right" dir="rtl">אנרגיות פסיכיות.ימים מוזרים.הפיק מתקרב.אחריו המבוללקחת אחריות,לחצת על הכפתור.אין דרך חזרה.שקט או סערה.בקרוב, בקרוב מאוד נדע.הפעם זה באמתהכל או כלום.</div>Tue, 24 May 2016 15:37:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14801931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14801931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14799866<div align="right" dir="rtl">את. כן את. זאת שקוראת אותי עכשיו. אולי תסגרי את הדפדפן, ותחסכי מעצמך את הבאלגן? את לוקחת סיכון, את יודעת... מקור השראה ללב אוהב. לוקחת אחריות. על מה שכבר נכתב (כאן ובעבר), על מה שעוד יכתב (כאן ובעתיד). המלצה שלי: "תסגרי עכשיו!". ילדה יפה אמרה לי פעם: "אם פעם אהיה בחדר סגור, ובאמצע יהיה כפתור אדום, עם שלט גדול: "לא ללחוץ", אני אלחץ". זה קורה עכשיו, ילדה יפה. חדר. כפתור אדום. ואת. אפילו זה שבנה את החדר, הרכיב את הכפתור וחיבר את החוטים... אפילו הוא, זה שהזמין אותך לחדר, כי הבטיח לך פעם לקרוא כל מה שיכתוב לך... אפילו הוא לא מסוגל לדעת מה יקרה אם תלחצי. אז זה עכשיו, ילדה יפה. חדר. <span style="fon</div>Wed, 18 May 2016 09:43:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14799866http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14799866http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14799861<div align="right" dir="rtl">עדיין פורטת על אותם מיתרים, כמו באותו קיץ מופלא. עדיין נוגעת באותם מקומות קדושים, כאילו כלום מעולם לא קרה. וזה עדיין דוקר, וזה עדיין גוזל חמצן, בכל פעם שאני חושב עליך. וזה קורה, קורה כמעט בכל שניה. כן, זה עדיין, כמו בספרים. כנראה שכתבו אותם אנשים אוהבים. למה, למה זה לא היה יכול להיות ככה, כשהיינו קרובים? למה, למה זה חוזר עכשיו, כמו שהיה אז, כשאנחנו חייבים להיות רחוקים? למה, למה זה ככה עכשיו, חזק מתמיד? כשאבד כל סיכוי לחבק אותך שוב.</div>Wed, 18 May 2016 09:29:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14799861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14799861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14799273<div align="right" dir="rtl">היה לנו מנהג שכזה, בהתחלה, כשעוד לא יכולנו לדבר בטלפון. הייתי שולח לה כל בוקר "שיר בוקר". כזה שיתאים למצברוח של היום או של ההתכתבות שנגמרה רק שעתיים שלוש קודם. המוזיקה, כמו המילים, היתה חלק מהחיים ההזויים שהיו לנו. אני רוצה פשוט לכתוב את הפסקול של היחסים שלנו. שיר אחר שיר, עם הסבר קצר לידו. זה בטח לא יקח יום ואפילו שבוע... כל פעם כשאסיים לעדכן אכתוב: "המשך יבוא..." וכשתיגמר הרשימה אחתום במקום. אולי זו תרפיה בשביל להגמל, אולי כל עידכון יפריד אותי מעוד קצת מחשבה עליה... הבעיה היא שאתה אף פעם לא באמת נגמל מהרואין. "מליוני אנשים לבד"/החברים של נטשה - השיר שלנו. הלבד שלנו, לבד מתוך בחירה. הרצון בשקט מהעולם. להרגיש לבד גם כשאתה בתוך המון של אנשים. "אמונה עיוורת"/ברי סחרוף - הלכתי אחריך, הלכת אחרי. לא ראינו כלום מחוץ לאהבה. זה הכל או כלום... "נהדרת"/יציאת חירום - מאז שפרצת לחיי הם השתנו, השתנו לעד. לא משנה מה יהיה מעכשיו. כל כך שונה, כל כך בשבילי. "היינו עושים אהבה"/כנסיית השכל - הלילות שלנו, המקום שלנו. "יש בך"/החברים של נטשה - את משהו אחר. התחלת להכיר</div>Mon, 16 May 2016 13:04:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14799273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14799273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14798945<div align="right" dir="rtl"> מהיום בו נפגשו העיניים רציתי אותך לעצמי. שתהיי שלי ושאני אהיה שלך. רציתי לבנות לנו בועה. קירות שקופים. שנראה את העולם מבחוץ, אבל הוא לא יגע בנו. חלמתי בלילות שאין היסטוריה. דימיינתי בימים שאין עתיד. רק עכשיו. רק את. רק אני. כשהיינו יחד, גיליתי שאין שקופים. וכנראה שגם לא קירות. שההיסטוריה דופקת חזק על הדלת. מאיימת לשבור. העבר שלי, העבר שלך. הפחד ניצח את ההווה. רציתי לך רק טוב ונכשלתי לראות. <</div>Sun, 15 May 2016 10:58:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14798945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14798945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14798925<div align="right" dir="rtl">רציתי לכתוב לך אהובה. ואלו המילים שיצאו... רציתי לכתוב, ולשים לך מכתב פרידה בשקית תכלת. רציתי לכתוב לך, ולא שמתי פתק. בכל זאת יצאו המילים, ועל כן העולם צריך לראותן, אך איני מסוגל לעמוד מאחוריהן. כי אם יש זיק של תקווה, בחלום אחרון של אשמורת אחרונה, שאי פעם נשב חבוקים על פסגה של הר, בלב המדבר ומעלינו רק כוכבים... אז איני רוצה שתעלמי מחיי לחלוטין. ואלו המילים: "זאת הפעם האחרונה שאכתוב לך. ולא, אני לא רוצה שתעני. הלב חולם לדעת אם גם את מרגישה בלב את מה שאכתוב לך בשורות הבאות, כי אם כן אוכל לפחות לנשום. הראש אומר לא.... כי אם אינך מרגישה כמוני, לא יודע עוד כמה אוכל לשקר לעולם בלי לסבול מעבר.... אז פשוט אל, אל תעני. אשאר עם החלום, גם אם הוא חלום בלבד. האהבה שלנו צמחה על מילים וכך גם היא צריכה להסתיים. אני לא מצליח להתגבר עליך. אולי הזמן ירפא אותי ואולי לא, אבל כל פעם שאנחנו מדברים הפצע נפתח מחדש ורק אלוהים יודע עד כמה הוא כואב. אני לא יכול לשאת את המחשבה שהאהבה של חיי נמצאת במקום אחר. שהאהבה של חיי לעולם לא תהיה איתי. שאהבת ח</div>Sun, 15 May 2016 10:22:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=14798925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=14798925http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=13983974<div align="right" dir="rtl">לא יודע אם כבר סיפרו לך עלי,לא יודע אם שמעת את האגדות.לא יודע אם אמרתי,וגם אם כן, עכשיו זה הזמן לוודא ולראות.אז כדאי שתדעישכשיורד גשם אני מעדיף להשאר בבית.להתחבא מתחת לשמיכה,לבד - עם עצמי.כדאי שתדעי שגם אם אהיה בחוץ בנסיעה מטורפת,אסובב את ההגה ואשוב,להיות מאחורי דלת נעולה.כי להרטב זה יותר מדי עבורי,אני נמס בקלות.השלמות שלי, גם אם רחוקה מלהיות מושלמת,חשובה לי מהעלמות.אז תשמעי אותי צועק לך,מהתהום העמוקה של נפשי.תסתכלי עלי מביט בך,מאחורי דמעות כאב.נאבק כדי שתביני,שיש לי לב.</div>Fri, 06 Dec 2013 09:29:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=13983974http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=13983974http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=13848662<div align="right" dir="rtl">שעת בוקר מוקדמת.מתגלח לפני העבודה.מסתכל לעצמי עמוק בעיניים,העיניים האלה, שאת כל כך אוהבת.צף בתוך העין הזאת שאי אפשר לראות,העין הזאת, שמחברת אותי כל כך חזק אליך.עף שוב במחשבות."מה היה אילו".אם היה זה זמן אחר,מקום אחר,חיים אחרים.מה היינו עושים עכשיו - כשמתעוררים.הייתי כנראה מחבק אותך מאחורבזמן שאת מצחצחת שיניים.מנשק לך את הצוואר.מכין לך קפה בינתיים.מלטף לך את הלחי,מביט לך בעיניים,בעיניים האלה, שאני כל כך אוהב.היינו בטח חוזרים למיטה,לעוד כמה דקות של חיבוקים,יוצאים ליום עבודה, אבל לא באמת נפרדים.חוזר למציאותנוחת על הקרקע, לחיים האמיתיים.הבירכיים כבר כואבות מרוב נפילות.כל כך חסרה לי.הלוואי</div>Sun, 14 Jul 2013 23:49:00 +0200yakovhendel@gmail.com (black hawk)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=835077&blogcode=13848662http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=835077&blog=13848662