http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433heCopyright 2026 •Sophia•. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=14022753<div align="right" dir="rtl">האגדה אומרת שאפשר ועוד איך לבדוק את רמת החומציות בשתן באופן עצמאי גם אם אין ברשותך נייר לקמוס. מיץ כרוב סגול מחליף במקרה הזה את הנייר: אפשר לטחון עם מים בבלנדר או לבשל בסיר עם מים. אם הצבע בשילוב השתן הוא ורוד או סגול- גופך חומצי. אם בגווני כחול- בסיסי, כמו שצריך.שפע פירות וירקות אינם בעלי השפעה חומצית על הגוף. ^^ חובה לכל אדם ששואף להגיע לבריאות טובה.(סליחה על האיכות הגרועה). הצילום של התותים הוא מהפעם הראשונה שהופיעו בשוק החורף, ועלו 50 ש"ח לקילו. שיש, למה לא פשוט קניתי עגילי זהב באותו יום .___.אומר הכל בפני עצמו. נטו היגיון בריא.מי שלא הבינ.ה מה לא בסדר, זה כבר אומר הכל... &gt;&lt;ג'וינט? סיגריה? נרגילה? נר? קטורת? את השכן המסוקס? את הגז? את כל רעננה?? *אנחהשלצער* אם לא תגידו לא אדע</div>Tue, 21 Jan 2014 13:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=14022753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=14022753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13992704<div align="right" dir="rtl">רגע לפני שנרדמתי לידו על הספה הנפתחת שמעתי קול חבטה גדול מבחוץ. לפני שהספקתי להוציא הגה הוא כבר סיפר לי על הפח. יש פחים שנופלים על אנשים ברחוב באמצע הלילה. אם אתה אמיץ מספיק לצאת, אולי ייפול עליך פח. אם תספר את זה לחברים שלך, הם עלולים לא להאמין לך כי אנשים כל הזמן ממציאים סיפורים על זה. בני המזל שבאמת נפל עליהם פח הופכים באופן מיידי לנמוכים ב5 ס"מ. לפעמים בקצת יותר, נגיד 6 או 7. ככה אפשר לזהות אותם. והפח לא עשוי מפח רגיל. הוא עשוי מפח שחור, בריח פלסטיק עם מרקם של פלסטיק קשיח. יש שיטענו שזה בעצם פלסטיק, אבל זה לא. הפחים שנופלים בלילה אף פעם לא עשויים מפלסטיק. מעולם לא התקרבתי לחיי הלילה שבחוץ. זה לא נשמע לי כמו משהו שהייתי רוצה לחוות. חושך, חתולים חסרי בעלים, ופח שעלול ליפול עליך. אולי אני המשוגעת מבין כולם, אבל זה נשמע מפחיד. בכל פעם שאני שומעת פח נופל באמצע הלילה, אני חושבת על כמה שנחמד לי לישון כאן איתו, בבית, על הספה. </div>Mon, 16 Dec 2013 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13992704http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13992704http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13988937<div align="right" dir="rtl">מר סטלן\ מאת סופיה. כמה זמן נעדרת יוחי התחלנו לתהות אם עודך חי הנה חזרת החדר מואר לכמה זמן אתה נשאר כמה זמן נעדרת יוחי לשמים לא אכפת מת או חי הרי העיקר להיות מאושר כמה זמן לך נשאר </div>Wed, 11 Dec 2013 21:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13988937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13988937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13875857<div align="right" dir="rtl">את הקטע הבא כתבתי לפני כשנתיים. זה מופשט, ומי שיש לו דמיון פעיל יכול להנות מזה. מישהו אחר יכול בכלל לא להבין. כשקראתי את זה הבנתי איך כתיבה משוחררת נותנת למחשבות וכוונות מתוך התת מודע לצאת. תאמינו או לא, הצלחתי לנתח את זה ולמצוא משמעות לכל מילה ומילה. מי שרוצה מוזמן לנסות ולחלוק, אולי בעוד כמה שנים הוא יבין משהו.בד פרוש, עליו משורטטת המנגינה. כל שאר התמונה תקווה. הבד לבן. הוא נדחס אל קערת מרק עמוקה. מפל זורם מהמדף אל תוך הקערה. כשהיא מלאהבמים היא נופלת על צדה והמים זורמים אל הרצפה. הקערה נמסה ומעלה אדים רעילים,התקרה מעל נצבעת בצבע לא מוגדר. העצמים בחדר מאבדים את משקלם וממשיכים מעלה ומעלה.לפתע נשמע צלצול פעמון. הכל נופל חזרה באי סדר. רק מפית הבד נשארת דבוקה אל התקרה.מעלה הופך מטה ומטה הופך מעלה. חתיכת הבד שוכבת על הרצפה שהופכת לאט לטונות שלגרגירי חול. משב רוח חם מייבש את הבד, עד שזה מתקשה והופך לנייר. מן אדמת המדברצומחים דפים כגבעולים, דקים ושבריריים. הם צועקים על הנייר שהיה שם לפניהם שהוא לאשייך, מתווכחים איתו ומטיחים בו שהוא בכלל קרטון. הדפים ממשיכים לצמוח ומכתרים אתהנייר, סוגרים עליו</div>Sat, 10 Aug 2013 20:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13875857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13875857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13869283<div align="right" dir="rtl">אז אחרי נסיעה ספונטנית הרחק מהבית שנמשכה שבועיים, חזרתי. בלתי נמנע שאכתוב על כך, אז איך מסכמים את המסע הזה? בהתחלה הייתי אצל חברי הג'ינג'י עם הרסטות שהכרתי לא מאוד מזמן.רואים, על אף בדיחות הג'ינג'ים הם עדיין במאגר החברים שלי. זה כיף להכיר אנשים שהם משוגעים בדיוק כמוך. הוא מתופף, ואין לו חדר &gt; יש לו חדר מוזיקה, ומזרון. &bull; שיחקנו בייסבול עם בקבוק ערק ורגבים&bull; החלפנו בין הנעליים שלנו. הוא הלך בסנדלי נשים עם יהלומים לא לשאול, ואני הלכתי בסנדלי שורש נוחות P:&bull; ניגנתי על נבל בפעם הראשונה בחיים. שיקום המישהו שיגיד שאף פעם לא התחשק לו לנגן על נבל, ואשלח אותו מיידית לגן העדן לראות נבלים מקרוב. או שפשוט ילך לחנות כלי נגינה. גן עדן (: &gt;למי שמתעקש, גהנום זאת גם אפשרות. גם שם יש נבלים. &bull; נסענו באוטובוס העירוני כשאנחנו יושבים על הריצפה, אחרי שראינו מדבקה שאומרת שכל נוסע רשאי לבחור את מקום ישיבתו באופן חופשי.&bull; קבצנים הרוויחו קצת כסף (אהמ אהמ נחשו בגלל מי), דיברנו עם אנשים רנדומליים, ועשינו שטויות שגרמו לאנשים להגיד WTF.&bull; נכנסנו למזרקה&bull; באופן ספונטנ</div>Sun, 04 Aug 2013 03:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13869283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13869283http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13852438<div align="right" dir="rtl">הייתי כותבת עכשיו פוסט, אבל קרו שני דברים חשובים.האחד- יושב עליי משהו חשוב, התחלתי לחשוב על דברים חשובים במקום אלף ואחת שטויות (למרות שלאט לאט זה חוזר אליי). הייתי כותבת את זה, אבל זה קשה יותר ואין לי ממש פנאי. זהו. אין פנאי. השני- בספונטניות החלטתי אתמול שאני אורזת את התיק בקרוב מאוד ויורדת לדרום (בכל אופן, דרומה מכאן) , לא יודעת לכמה זמן. אז לא אעדכן. תשעשעו את עצמכם בתגובות P:</div>Thu, 18 Jul 2013 16:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13852438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13852438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13844752<div align="right" dir="rtl">חיטטתי קצת בתיקיות שעל המחשב, ולהפתעתי גיליתי תמונות מהטלפון, מ2009. ואני חשבתי כבר שכל הזכרונות האלקטרוניים שלי נמחקו להם ללא חזור... דבר מעצבן שקורה לי רבות. אני אעמיס קצת על השרת של ישראבלוג, שישמור לי טוב טוב עליהן. [אוו דרמטי] [לא</div>Thu, 11 Jul 2013 06:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13844752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13844752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13840524<div align="right" dir="rtl">מצאתי דרך גאונית להרוויח כסף! לפתוח מפעל רק של מוצרים דיאט! לחם דיאטטי, חטיפים דיאטטיים, עוגות דיאטטיות, דיאט ירקות, דיאט שמן זית, דיאט מקררים, דיאט מוצרי טיפוח, דיאט מוכרים בשוק, דיאט אלטעזאכן, דיאט בשר אדם, דיאט חיות-מחמד-לא-לאכילה, דיאט סנדוויצ'ים מוכנים. בעצם לא. סנדוויצ'ים? פה הגזמתי! אחלו ואכלו לי בהצלחה בעסק. לא אצטרך אותה. מוחעחעחעחע!! חאח! עח! חעע.. *שיעול טורדני* דוגמה מהחיים להצלחת מוצרי הדיאט: *חברה שרואה על השולחן בקבוק שתייה קלה* היא: "יאא מה זה? או! הנה, בצד הזה כתוב בעברית"אני: "אבל את לא אוהבת אננס"היא: "זה בסדר יש בזה גם אשכוליות... בעצם ממתי אני אוהבת אשכוליות?"אני: "אז אל תשתי."היא: "אבל דיאט..." יש סיבה שאני מעדיפה לפתוח מפעל ולא מסעדה. במפעל יש פס ייצור, ואין מקום לטעויות. אבל אצלי במטבח... השם ישמור אתכם. (אתאיסטים- הא הא,</div>Sun, 07 Jul 2013 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13840524http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13840524http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13835819<div align="right" dir="rtl">על כריכה יפה, בכתב יד מעוטר היה מצוייר תפוח. מאחוריו עצים משונים המשתלבים עם שמיים כחולים ועננים צמריריים.בדף הראשון, בכתב יד מעוטר הייתה רשומה כותרת, ודברי פתיחה. יומנה של חווה אני חווה, צעירה בעולם המודרני עם שם מיושן כספר בראשית בכבודו ובעצמו. כבר מזמן לא מאמינים בסיפורי המקרא, אבל אמא שלי חשבה שבעולם בו הידע ישלוט, התמימות והאנושיות הן דבר יפה ונכחד. אני לא חושבת שאני זכה ותמימה כמו שהיא רצתה שאהיה. אני כאחת מכולם, לא שונה. 14.5.2250 לילה. זה סופסוף הגיע! בשבוע שעבר נודע לי שהוא קרוב משחשבתי, היום המיוחל. לרגע היה נדמה לי שכבר לעולם לא יגיע. ההתרגשות לא נותנת לי מנוח, לא בטוחה איך אעביר את הלילה הזה בשינה וברגיעה. אבל זה לא באמת משנה. יהיה לי זמן לישון כמה שארצה אחר כך. 15.5.2250 בוקר. אכלתי את ארוחת הבוקר החגיגית-שגרתית, זו שמגישים כאן באופן שיגרתי באירועים מיוחדים. לא הצלחתי לסיים אותה בלי להתפוצץ קודם. פתאום לא היה לי מקום נוסף בגוף. אושר, געגוע ראשוני טבול בעצבות, נחת ועצבנות קלה לא הותירו חלל פנוי. אך זה לא באמת משנה, אוכל לאכול כמה שארצה ומה שיתחשק לי בקר</div>Wed, 03 Jul 2013 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13835819http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13835819http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13831413<div align="right" dir="rtl">חשבתי שיהיה ראוי לשייך את הבלוג לקטגוריית הומור וסאטירה. אלה לא היו הכוונות שלי מלכתחילה, אבל אני חשה צורך בלתי נשלט להתחכם. \: בינתיים אני חושבת שאני מתאימה לכל הקטגוריות של הבלוג שהצבתי לי, חוץ מהסיפורים. יש לי איזה סיפור קצר שכתבתי לא מזמן שאשמח לחלוק איתכם בעתיד. הישארו ברקע, נחמד לראות תגובות טובות (: ובכלל, תגובות.גם לסיפורים קצרים צולעים. ישבתי על המיטה, הזזתי את הרגל והרגשתי שנכוותי. זאת לא הייתה פלטת השבת, אבל קרוב. כי מה פלטת שבת תעשה על המיטה שלי? זה היה הטלפון שלי. דברי הפרחה שבי: לייק אם זה קרה לך!!11 פעם אולי היו שואלים בקריצה אנשים שהמחשב נייד/ טלפון שלהם לוהט מחום באיזה אתרים הם גולשים. בימינו אין לזה הסבר מעבר לכך שמנכ"ל א.א.נוּרתנור רכש את רוב חברות ההייטק. כבר יומיים שאני מרגישה מחנק, כאילו תקוע לי גוש בגרון. עכשיו אני פונה לאיש/ה שעושה עליי וודו- חלאס! פרחוש': לייק להזדהותתת!!!!2למרות שיש משהו לא הגיוני בלהסביר כאב מקומי בכך שישאי שםמישהו שטרח לבנות בובת וודו בדמותי. ואם כבר, אז הוא בטח לא היה מסתפק בלחנוק אותה עם חוט סורר שתלש מגלימת הרשעים שלו. בהמשך למח</div>Sat, 29 Jun 2013 18:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (•Sophia•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834433&blogcode=13831413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834433&blog=13831413