<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>כלבים יכולים לפסל בקקי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333</link><description>.Blow me like a wish flower</description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 מונט. All Rights Reserved.</copyright><image><title>כלבים יכולים לפסל בקקי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/33/43/83/834333/misc/29173246.jpg</url></image><item><title>אני רוצה להיות שיכורה תמיד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14979095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;אני מרגישה שהמילים בוגדות בי, במיוחד כשאני מנסה לדבר עם מישהי שאני רוצה, גם אם היא רצתה אותי כבר בחזרה אפילו שזה קטע לא ברור, במיוחד כשזה בוואצאפ. לוקח לי שעות להבין מה לכתוב וגם אז אני יוצאת מטומטמת, פתטית, לא יודעת מה. אני שונאת לדבר בהודעות. אני שונאת את זה שאני מפחדת מהקול של עצמי כשאני מדברת עם מישהי, זה כאילו אני נאלמת ונעלמת ולא ברור לי למה. כאילו אז מה שהיא יפה, חלאס יש לי דעות ומה להגיב ואיכשהו אני מוצאת את עצמי מנסה לרצות אחרים כל הזמן, להגיד את מה שהם יאהבו, את הניטרלי. בסוף אני משעממת את עצמי. אני רוצה לדבר על ספרים, ועל מה שהזיק הראשון שגרם לך להתאהב במשהו, במוזיקה, בדבר כלשהו שראית בחיים, מה החלום הכי דפוק שחלמת. כל מיני דברים שמעניינים אותי, להביע דעה ולשמוע אותה. ולנשק אותה. ולא לפחד מהקול של עצמי ומרוב רצון להיות בסדר, אני מפחדת ומפחדת גם להחמיא וסתם יוצאת מוזרה. איך יוצאים מהלופ הזה?&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;זו לא הדמות שאני מנסה להציג ואני באמת לא כזאת. אני רוצה להצליח להיות תמיד מי שאני כשאני לא מפחדת, כשאין לי מחסומים, כשאני מצליחה להביע אהבה וזה אפילו לא מפחיד. למה זה ככה בכלל? זו מי שאני רוצה להיות ואני מתקרבת לשם אבל זה קשה. אני מצליחה כשאני שיכורה מספיק במוד הנכון בגלל זה חברים שלי אומרים שאני חמודה כשאני שיכורה. כי כשאני שיכורה אין בי פחד לאהוב.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Jan 2019 23:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14979095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14979095</comments></item><item><title>אינסוף של כלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975930</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;החיים הם העמדת פנים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ששום דבר לא היה&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שאני לא זוכרת&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;סטטוס קוו נצחי&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שמעולם לא הכרנו&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שאת לא יודעת את הסודות שלי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שלא סיפרתי לך מעולם&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שלא הבכתי והשפלתי את עצמי בשוגג&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שלא לקחתי סכין&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שלא ברחתי גם היום ממי שאני&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אני זקוקה לדף החדש הזה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;להיעלם למקום אחר&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;וכשאחזור כל מי שזוכר יעלם&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אבל הם לעולם לא יעלמו&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;והם אף פעם לא ישכחו&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ולעולם לא אוכל להיות מישהי אחרת&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הפרתי את ההבטחה שלי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;והכי גרוע שלא אכפת לי יותר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי איפה היא לאכוף את זה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;איפה היא לומר שאכפת לה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ולא היה אכפת לה אלא מעצמה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מהמחשבה על מה שעשיתי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שהיה כל כך נורא כי היא נחלצה ממנו העור שינייה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי היא עשתה אותו גם&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי גם היא לא יכולה לשכוח את מי שהיא הייתה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי כל מי שיודע לעולם לא ישכח&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי הסכנה בליפול לתהום ממשית&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי כבר נפלנו שתינו&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אני לא אוהבת אף אחד&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אני רוצה שהוא ימות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אני מעמידה פנים שלא אכפת לי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שהכול השתנה שהכול בסדר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אבל אני רואה ששום דבר לא בסדר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אחרי שזיינתי מישהי&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ואני רואה אותה שוב באותו המקום&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;וההתעלמות אחת מהשנייה היא לא בגדר הרגיל&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מלאה באשמה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בידיעה שזו אשמתי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שאני לא יודעת לתפקד במצבים שאחרים יקראו להם רגילים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שאני בריגרסיה אל מי שהייתי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אל אותה ילדה בת חמש&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שאני לא מצליחה להפסיק להיות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;והלוואי והיא תמות כבר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי אין בה כלום&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;היא הייתה פחדנית&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;רצתה להיות נאהבת וקיבלה חרא&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ואתה&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;סמכתי עלייך שתהייה שם&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אמרת שתמיד תהייה שם&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ולא נתת לי להיות שם בשבילך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;וברור שכעסתי עלייך שהבכת אותי מול הבחורה שרציתי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;זה היה משפיל&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ואתה לא באמת מכיר אותי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ןאני לא באמת מכירה אותך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ואני כבר לא יודעת מה אני רוצה ממך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;חשבת עליי כעל פרוייקט&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;דרך לתקן את הדברים שאתה עשית&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ובסוף אני לבד&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מתגעגעת&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אבל לא מבינה למה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אתה לא פה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ושומעים בקול שלך שלא אכפת לך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אז מה זה משנה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כל מי שהייה אכפת לו ממני רצה לזיין אותי בסוף&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;חוץ מההורים שלי והאחים שלי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אז לא פלא שאני לא סומכת על אף אחד&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ןכבר לא מסוגלת לאהוב&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;וברור שכולם יעזבו&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי מי ישאר לחיות עם מישהי שאין לה לב יותר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שאין לה דרך לאהוב&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שלא יכולה לגמור&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שלא נותנת שיאהבו אותה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ששום דבר לא טוב לה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;יש לי הכול ורע לי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;זה מדהים איך זה אפשרי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כמה שאני מנסה להשתנות זה לא מצליח&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בא לי שהכול יגמר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;נמאס לי להילחם מול עצמי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Dec 2018 23:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975930</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14975930</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975738</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרתף עפוף סיגריות וניל, צרחות מסרט אימה זול ונחישות בלתי מוסברת לתזכר עד האינסוף דבר שכבר הלך ולא יחזור.&amp;nbsp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Dec 2018 00:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975738</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14975738</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975607</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;אני חושבת על זה שאחרי שאסע לא אראה אותך שוב וזה עצוב לי. זה קשה כשהאחריות מוטלת עליי, שאני זו שהייתה צריכה להיות טובה יותר. לא הייתי רעה אלייך אבל לא עשיתי לך טוב וזו הייתה כל הפואנטה. עצוב לי שמשהו רע קרה לך, שאיבדת. אני לא חושבת שהייתי יכולה להיות שם בשבילך. אני לא מבינה מספיק משום דבר. אין לי את הרגישות המספיקה לומר את הדבר המעודד, להיות הדבר המנחם. לגרום לך להרגיש טיפה יותר טוב, לא לבד. כל מה שעשיתי לא היה מספיק ולא היה בכיוון.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;למה זה היה צריך לקרות עכשיו? לא מגיע לה לאבד ככה את סבתא שלה. האחרונה שנשארה. זה כואב. זה כואב לה. אני לא רוצה שיכאב לה. לא רוצה לדמיין אותה בסיטואציה כזאת. אני רוצה שהיא תהיה שמחה. אהובה, מוקפת באנשים טובים. שיהיה לה טוב. שתקים את המשפחה שהיא רוצה ותהיה שמחה. אין לי משהו שאני יכולה לעשות עם זה. אני לא יכולה לבטל מוות ואני לא יכולה לבטל את מה שהייתי אז ולעשות לה טוב עכשיו. זה מעציב אותי.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Dec 2018 23:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975607</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14975607</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975505</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;יש דברים שברור לי מאיפה הם באו. נגיד אני זוכרת את הרגע שהחלטתי שאני רוצה לכתוב ולהיות סופרת. זה מהותי. אני פחות זוכרת את הרגע שהחלטתי שאני רוצה ללמוד אמנות. אני כן זוכרת את מה שגרם לי להבין שאני אוהבת בדים ולתפור. אחרים זוכרים בשבילי את הרגעים שלמדתי שאני אוהבת לדעת להפעיל כלים ולתקן דברים ולבנות אותם. זה התחיל עם האינסוף שאלות שלי וזה שתמיד באתי להסתכל איך אבא עושה חור בקיר. אני זוכרת שמאז ומתמיד רציתי ללמוד להילחם ולהפעיל את הגוף שלי ומבחינתי זה ריקוד. אני זוכרת שתמיד רציתי לקחת אוטו ולנסוע רחוק ולטייל. אני זוכרת שנדבק לי הגוק בראש ללמוד לרכב על אופנוע ומאז הצביטה הזאת בלב מידי פעם. אני זוכרת שרציתי ללמוד לנגן על פסנתר, בסוף התפשרתי על גיטרה והפסקתי כי לא באמת נהנתי מזה. את הבס אהבתי אבל גם כן לא מספיק.&amp;nbsp; אני גם זוכרת שתמיד רציתי לקחת את המצלמה של ההורים וכשנתנו לי היה לי ממש כיף.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Dec 2018 23:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975505</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14975505</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975503</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אבל אנחנו בכלל לא מכירות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Dec 2018 23:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14975503</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14975503</comments></item><item><title>סליחה לשתינו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14966577</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;אנחנו קשורות יחדיו בחוטים דקים של מעגלים משותפים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הפינות מתכווצות לאותה הנקודה שבה פעם אהבתי אותך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;לפרום את התפר העדין הזה שמחזיר לי את התחושה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;לשכוח את כל הדברים הקטנים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;את היופי האדיר שבך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;את הטעויות שלא הגיעו לך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;וגם לי לא&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Sep 2018 19:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14966577</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14966577</comments></item><item><title>נווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14949717</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;רציתי לומר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שהלכנו יחד&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ודחפת עגלה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;והפסקתי לעשן&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי היה בה ילד&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;והוא שלך ושלי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ובבוקר אז&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;חלמתי, וחלמתי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;לספר לך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שעשיתי לך בן&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;נפגשות ברכיים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;יד על השוק&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;עמוק יותר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;נשארת&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מתחת לשולחן&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אוחזות זו בזו&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ידיים מבויישות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מהיכרות קודמת&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מתחזקות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;יד עולה אל ברך&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;יד בעצם הגב&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ראש נשען&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הלב נפער&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;גומע&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כוסות רוח&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;באוזניים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ערלות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כוח לאויב&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בושה לתשוקה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;תחמיץ מטרה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;תהפוך עקרה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מחולקת לשתיים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;חלשה מעוצמה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מעפאנה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בדבר רע&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מלבינה פנים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ובכמוסה מללה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;לשון&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ושפות יתומות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;לבד לישון&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;חטוף&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;למדבר&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ואין נווה&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ושם ופה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אין כאן&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אשמה הושלכה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אדמה זרה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;במיטה זו&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;חלוקה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ותראה שמש&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שצמח&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Apr 2018 22:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14949717</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14949717</comments></item><item><title>אסמכתא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14947087</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;קפצתי נמוך מידי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מעל גדר&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הפצע הזה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הוא האסמכתא&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שהצלחתי&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Apr 2018 01:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14947087</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14947087</comments></item><item><title>זו לא אשמתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14945555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;וזו לא אשמתו&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הייתי בת 5&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;נהנתי מהמשחק&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;גם אם היה בו פסול&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ועכשיו אני הולכת לשחות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בין נסיכות ונסיכים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ולטרוף את הכול&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בלי להשאיר שאריות לעניים&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כי מגיע לי&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Mar 2018 17:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מונט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=834333&amp;blogcode=14945555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=834333&amp;blog=14945555</comments></item></channel></rss>