http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933heCopyright 2026 לורדי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14997227<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שאני יכולה לשלוח לך הודעה אבל אני מתה מפחד כי הנטייה שלי לפנטז מפחידה אותי, אולי הכל בראש שלי בכלל? כשירדתי מהאוטובוס הרגשתי פרפרים כל כך הרבה זמן שלא התרגשתי ממישהו והייתי בטוחה שכשאגיע הביתה אסתכל על הצג ותחכה לי הודעה ממך אבל היא לא חיכתה לי והיא לא מחכה וזה עוד יותר מפחיד נורא רציתי נורא רוצה מישהו יודע איך מזמנים דברים לחיים שלנו? הטריק הזה אף פעם לא עובד לי, אני אף פעם לא מצליחה להאמין בו באמת</div>Sat, 10 Aug 2019 16:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14997227http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14997227http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14995421<div align="right" dir="rtl">כשממש רע לי למקומות אחרים אבל כשקצת מספיק בשביל שזה ישרוט אבל לא מספיק בשביל שיכאב באמת כמו שאני מכירה שכואב אני באה לכאן. כבר איזה עשר שנים למרות שממזמן אין מי שיקשיב אני אוהבת את האשליה שכן. בחיים האמיתיים אין מי שיקשיב לי, לא באמת. ואם כן, אז לא כל הזמן. זה זמין איזה יופי לי</div>Fri, 19 Jul 2019 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14995421http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14995421http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14992441<div align="right" dir="rtl">זה לחלוטין לא הבלוג הראשון שלי לפעמים אני כל כך מתחרטת שמחקתי פה כמעט הכל, זו דרך כל כך נפלאה להיזכר מה עבר עליי אז, ופשוט מחקתי את זה כשלא רציתי לזכור כמה חרא היה לי אני מתחרטת על זה עכשיו כי הצלחתי למצוא איזה בלוג ישן בטירוף - 2012 כזה, ולקרוא מה עבר על הילדה שהייתי היום האזכרה שלך ובמשך שנים הייתי בטוחה שניתקנו קשר כי ככה החיים עובדים וזה היה נורא פשוט ושנינו הבנו את זה וקראתי וקראתי וקראתי ומסתבר שלהתגבר עלייך היה אחד הדברים הקשים שהיו לי באותה תקופה כמה מילאת את הראש שלי, כל הזמן, רק עלייך כתבתי כמעט עכשיו אני חושבת עלייך ועל המוות שלך וקשה לי להרגיש משהו אשכרה זכרתי איך מוסיפים שיר</div>Wed, 12 Jun 2019 12:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14992441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14992441http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14987869<div align="right" dir="rtl">האמת שבקשר די ישיר לפוסט הקודם, הנה דיאלוג חשוב מאתמול (פחות או יותר כפי שהוא נאמר. הוא בכל זאת מאתמול): "אני באמת מרגישה שאני צריכה לעבוד יותר קשה מכולם כדי לקבל את ה'כן' שלי. זה מגיע בסופו של דבר אבל אחרי מלא מלא עבודה, לראייה -. יש אנשים שדברים באים להם בקלות. אני פשוט לא אחת מהם." "אצל 'אנשים אחרים', יש הרבה כן, ויש גם הרבה לא. את פשוט לא יכולה שאומרים לך לא, אז את עובדת קשה עד שהוא הופך לכן. אצל אנשים אחרים זה פשוט לא ככה, הם מקבלים את זה וממשיכים הלאה." קיבלתי את המילה הכי יפה בעולם, קיבלתי כן!</div>Sat, 30 Mar 2019 10:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14987869http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14987869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14982985<div align="right" dir="rtl">אם יש מחשבה שתוקפת אותי פעם בכמה זמן, באופן קבוע, אחרי מקרה בלתי נסבל ומרתיח ומעציב כל כך שתמיד קורה: אני תמיד צריכה לעבוד יותר קשה כדי להשיג את אותם דברים, כאילו אצלי הכל יותר מסובך לא בכאילו אבל זה נשמע כל כך לא אמין שאני חייבת להוסיף את הכאילו הזה ברור שלאף אחד החיים לא פשוטים אבל אני תמיד משווה משווה משווה משווה לאותם מקרים ולמה אצלי זה תמיד ככה ככה ככה לא אצלך הייתי רוצה ללכת בנעליים של אחרים כל הזמן רק בנעליים האלה אולי יחפה רק לא להיות אני כמה שאפשר לא בחיים האלה לא רוצה</div>Fri, 15 Feb 2019 14:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14982985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14982985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14982076<div align="right" dir="rtl">אני רגילה רגילה רגילה רגילה</div>Fri, 08 Feb 2019 12:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14982076http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14982076http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14980556<div align="right" dir="rtl">כל פעם שאני נכנסת לפה זה תמיד בשעות של לפנות-בוקר ויש לי תחושה מוזרה כזאת</div>Sat, 26 Jan 2019 02:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14980556http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14980556http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14978388<div align="right" dir="rtl">אני לא מצליחה להתבגר אני באמת רוצה, אבל אני לא יכולה לצאת מעצמי, מעצמי הילדה הקטנה והמטומטמת אני לפעמים מסתכלת על התנהגויות שלי מהצד ואני לא מבינה איך אפשר לסבול אותי ואני לא מבינה שאני עושה את זה כשזה קורה ואני לא מבינה למה אני לא מתבגרת וזה חלק ממה שמונע ממני להשיג את כל מה שאני רוצה, לדעתי להעריך את עצמי, ושיאהבו אותי, וזהו בערך ראיתי שהוא טס איתה לחו"ל איזה מבאס זה יא אללה</div>Sat, 05 Jan 2019 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14978388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14978388http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14971639<div align="right" dir="rtl">לאחרונה חגגתי 19 עם הקומונה והיה כיף מאוד :) בכללי מאז שהתחלתי את המסגרת הנוכחית זה העלה בי כל כך הרבה מחשבות שלי עם עצמי. אני מרגישה וגם נאמר לי שאני מאוד מתבגרת ומאוד מתפתחת ואני מרגישה את זה. יש עוד דרך ארוכה. עצם העובדה שכבר התחלתי לצעוד בה זה צעד מטורף בשבילי. אני ממש מקווה שבסוף השנה אני אוכל להגיד שיש בי אהבה כלפיי. אני במקום הרבה יותר טוב ממה שהייתי בעבר אבל אני לא מסוגלת להתנער מהתחושה שאם אני של לפני כמה שנים הייתה יודעת איפה היא תהיה היא לא הייתה מרוצה מהרעיון. אני מסתכלת פה על פוסטים שכתבתי לפני באמת נצח ואני לא מרגישה שהשתניתי באמת. וגם אם אני עצמי השתניתי, החיים שלי נשארו פחות או יותר אותו דבר, וזה מה שאני לא אוהבת. אני חושבת תוך כדי כתיבה אז רק עכשיו בתכלס ניסחתי את זה במילים. אני יכולה להתפתח עד מחר אבל אם החיים שלי לא באמת מתפתחים מה זה שווה? הלוואי הייתי יותר אקטיבית, יותר קלילה, פחות מפחדת כל הזמן. פשוט אין לי מושג איך נפטרים מהתחושות האלו (זה הפוסט הכי פחות אנונימי שכתבתי פה. אמאלה. מזל שריק)</div>Sat, 03 Nov 2018 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14971639http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14971639http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14969280<div align="right" dir="rtl"> </div>Fri, 12 Oct 2018 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (לורדי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832933&blogcode=14969280http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832933&blog=14969280