<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החנות שלך פתוחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 A big EODE. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החנות שלך פתוחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/67/28/83/832867/misc/27210002.jpg</url></image><item><title>פרק 3: דניאל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784410</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;על מה אני אמור לחשוב ששתי בנות פה שוכבות בחדר שלי? והשיער של נטע בתוך הפה שלי, התבוססות בשיא הנשיות. על מה אני אמור לחשוב כשאני רואה את המחשוף העצום של נטע?אני לא יודע, אני פשוט לא כזה, איזה סוג של לא כזה? אני אוהב בנות.אני אוהב את הטימטום שלהן ואת זה שהן צורחות כשמוחצים אותן, את הגוף הרך שלהם, התחת הגדול שלהן והציצי הזה והושמנים שלהן והכל,אני מכבד אותן ומבין אותן, אני לא כמו כל הבנים האלו בשכבה, אני פשוט אוהב בנות.וככה אני אומר לעצמי כל יום. אני אוהב בנות. נשים. בחורות. נקבות.&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 16:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784410</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784410</comments></item><item><title>פרק 2: נעומי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784294</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;זה שהעיניים שלי פתוחות זה לא באמת אומר שאני רואה משהו חוץ מהמחשבות שלי, שעובדות הכי טוב כשהן סגורות,ככה אני באמת רואה את עצמי. בעיניים סגורות. ולפעמים פשוט אין לי כוח לראות, אז אני פותחת את העיניים הכי חזק שאני יכולה,כי ככה צריך. כי אני לא יכולה לעצום אותן לנצח. וכי אני צריכה ללכת עוד מעט. כי ממא התקשרה, ומסרה ד&quot;ש ובוקר טוב לכולם ואיזה משהו שרק היא מבינה.היום היא נחמדה, כאילו הכל בסדר. שבעצם זה לא אמור. אני מעדיפה ככה, שיהיה.אני כל כך שונאת בוקר, והם כל כך יפים שניהם,ככה על הבוקר.יש אנשים שיוצא להם להיות יפים בכמה הרגעים הספורים האלו לפני שהם מקבלים את המבט הראשוני הזה ביום הראשון להמשך חייהם.ויש כאלה שכבר יודעים. לפני שהם פותחים את העיניים. ויש להם מבט והכל. &quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 15:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784294</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784294</comments></item><item><title>העיר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784233</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשהעיר בשיאה נצבעים השמיים דם.כשהעיר חיה החלומות מתים.והשמיים מתבוססים בדמי החלומות המפוספסים.של משמעות ושל חיים.ובלב העיר המון יאוש.כי אנשים משוכנעים שכל רגע נתון בחייהם הוא שיאשל התפתחות אישית או אוניברסלית,אבל נראה שהמשמעות לא מעוניינת בנו יותר.בשמיים יש גבולות ויש אותנו.ואנשים מתים.חלומות ומשמעויות וכל מה שאנחנו מתבוססים בדמם בשמי העיר.אולי רק ככה העיר ממשיכה להיות בשיאה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 14:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784233</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784233</comments></item><item><title>משמעות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784221</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדרך ארוכה למרחב בראשי
אך דרכי קיצור אינסופיות בשביל לאבד את דעתי.
ושום דרך לא הולכת ברגל בשביל להחזיר אותי לקרקע.
לפעמים זה מעייף
כל המאמצים למצוא מקום נוח בתוך הראש שלי.
או קצת שלווה רגעית.
אז שלמות מציאותית זה החופש המזוייף
שעליו אני מתפשר.
אני מנסה ונלחם רוב הזמן על הקיום שלי,
אבל כל פעם מה שאני מוצא זה את עצמי
מוחבא ומצומק בתוך מסגרת, כל פעם מחדש.
עד שיום אחד פשוט לא אראה את עצמי יותר.
זה תמיד נראה
שמחשבות הן אינסופיות ולדמיון אין גבולות.
אבל זה אמת של שקר. 
כי אני הולך לאיבוד בתוך
מחסור הגדול של משמעות במציאות שלאקיימת.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 14:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784221</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784221</comments></item><item><title>סטוצ באלנבי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784204</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בזמן די מועט הספקתי להגיע אל קצה העולם
שם יצרתי לי אוסף של משמעויות ששוב יפילו אותי על הראש,

עם תקווה שיעצרו את הזמןואולי גם יקחו אותי רחוק.
קניתי תשובות שעולות הון,
כשבסוף גיליתי שהן קנו אותי,
 אי שם בסוף העולם, איבדתי את עצמי.
אז שאלתי,מה הבעיה בסטוצ באלנבי?

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 14:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784204</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784204</comments></item><item><title>חלמתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784186</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חלמתי אותי בתוך שביל ישר וירוק עם פרחים מספרים את הדרך רחוק.
החשבתי עצמי כמת כי חלום היה לי.
ועתיד שתקן הקדים להחליף הווה ישן, ללא אזהרה זכר או הזכר ואנוכי כמת.

קול אחד לוחש, יחיד אך כאלף גששים עיוורים כמו כל כל היחידים המחפשים דרכם בשאלה
כיצד אפשר לישון עם חלום ולהתעורר על מטרה?

לא תשובה מלבד קול צחוק משוגע, מגיח בדממה.
צחוקו של היגיון חולה, בתוך דממת המחשבה.

היא רועשת להחריד ומשתיקה על שאלה, ואנוכי נשאר נותר כמת לשכב,
וראשי קבור עמוק בלב המון חיים ודמי זורם כמים הוא זורם עכשיו תמיד,
תקוותי נושבות ברוח כי חלומי עכשיו נצחי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 14:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784186</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784186</comments></item><item><title>נטע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784130</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אני לא תמיד זוכרת מה הסיבה שלי להתעורר,זה די מבלבל שאני לא מבדילה בין הסיבה להתעורר לבין הסיבה לקום לבין הסיבה להישאר חצי ערה חצי חיה,כל זה כשהעצמות הכבדות של דניאל מעלי, מחוסרות הכרה.זה מתחיל להיות כבד עד כדי סחרחורת קלה ומשהו בזה מאוד נעים לי כי זה גורם לי להבין שהוא כאן, אולי רק ככה.יש מישהו פה איתי, והוא כבד מעלי, צריך אותי, צריך את הגוף הרך שלי שיחזיק אותו,וכל זה די מוזר כל המחשבה הזו כי הוא בעצם בכלל לא עושה את זה בכוונה.אני נשארת לשכב, חצי ערה חצי חיה וזה נעים ככה, לאף אחד לא אכפת.כשאני מביטה ישר כל מה שאני רואה מולי זה את העורף הצחור של נעומיוהגב הארוך והדק שלה כמו חומה לנוף של החדר של דניאל, אני מרגישה איך העיניים שלה פתוחות ברגע זה, אפילו שלא אמרה כלום,המחשבות שלה מרעישות לי בלב יותר מאי פעם ואני לא בטוחה אם כבר יש לי את היכולת לשלוט בזה שנהפכו להיות מחשבותי שלי,אני לא יודעת כבר מה נכון מכל המחשבות האלו לגביה, אולי הרוב זה רק דימיונות שהפחדים שלי התחילו להמציא,וזה די מפחיד,שרוב המחשבות שלך מורכבות ממחשבות על מחשבות של אדם אחר.ואני כבר לא מבדילה. &quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 13:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784130</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784130</comments></item><item><title>שלום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה בלוג כתיבה.

כאן אכתוב שירים וסיפורים וכל מה שאחפוץ בו אם יתחשק לי,

הייתי שמח לתשומת לב.

להת&apos;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 May 2013 13:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (A big EODE)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832867&amp;blogcode=13784095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832867&amp;blog=13784095</comments></item></channel></rss>