http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656לרזות עד המוותheCopyright 2026 TheSecretStarver. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13904693<div align="right" dir="rtl">בכי חרדות דם שנאה כול מה שמלווה אותי בימים האחרונים החזרה לביה"ס הזכירה לי מחדש עד כמה בודדה אני . לשבת בהפסקה ולספור את הדקות עד שתעבור. כי בת'כלס? מה יש לי לעשות בהפסקה? זה לא שיש לי חברים...זה לא שאני גם אוכלת בהפסקה . יושבת באותו מקום בסוף הכיתה ומתפללת שיעזבו אותי בשקט ולא יחליטו להציק לי פאקינג כיתה י"ב. עוד מעט מסיימת את הסבל הזה לא הולכת למסיבת סיום לא לנשף לא לכלום . רוצה כבר שזה ייגמר והצבא הזה........אני לא רוצה להתגייס. עד כמה שיישמע רע. אני יכולה להוציא נפשי אבל זה יידפוק לי את החיים אני רוצה לטוס ולהתחיל ללמוד רפואה ..אולי להתחיל דרך חדשה כבר. אבל הצבא תוקע אותי הייתרון היחידי בביה"ס הוא שאני לא אוכלת. השמנתי המון בחופש בגלל שאמא שלי הייתה לידי והייתי צריכה לאכול. ועכשיו סוכות איכס אפילו כיפור אני לא צמה כי אני אתאיסטית ובאה מבית חילוני לחלוטין, וייסתכלו עליי בעין עקומה כי יודעים עד כמה שונאת דת אני. אני מתכננת לאכול בחדר, לשים שקיות בחדר ולשפוך לשם את האוכל. אני לא יכולה להתמודד עם לאכול יותר תפריט להיום ביה"ס-תפוח צהריים-נס קפה ופרכית ערב- סלט חס</div>Tue, 10 Sep 2013 07:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13904693http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13904693http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13871077<div align="right" dir="rtl">אני כישלון. זה ידוע. החרדה החברתית שלי משתקת אותי לגמרי. לא יוצאת לריצות כי אני מפחדת מהאנשים שייראו אותי, שיישפטו אותי,שייצחקו עליי. כבר 3 פעמים, 3 פעמים מזדיינות שיצאתי החוצה ונתקלתי באנשים שירדו עליי בזמן שרצתי. "איזה מכוערת" "שמנה דובה" ולפני שבוע זה היה השיא- "צילמתי אותך כדי שאני אוכל להכניס אותך לספר השיאים של גינס בתור הבחורה הכי מכוערת בעולם" וואו. עצרתי באמצע הדרך מאחורי איזה ווילה ובכיתי את הנשמה בערך . לא יכולתי יותר רעדתי והשתדלתי את כול הדרך חזרה לעשות בדרכים צדדיות ריקות מאנשים ועכשיו אבא שלי כועס עליי שאני לא עושה ספורט. מה זה עניינך? מה אתה רומז בזה בעצם ? העיקר אחותי הקטנה והרזה זוכה לכול התשומת לב החיובית. "איזה יפה היא ממש דוגמנית" , "יואו אלינה תראי את אחותך הקטנה הזאת, רבע עוף , שמתי אותה בתמונת מסך בפלאפון". הם סובבים סביבה אומרים לה כמה שהיא יפה , מאכילים אותה טוענים שהיא דוגמנית לעתיד ואותי הם שוכחים.. אני עומדת מולם מחייכת וצוחקת וכול מה שאני רוצה זה שמישהו פאקינג ישים לב שאני חצי מתהההההההההההההה שאני לא יכולה יותר.שמישהו ייסתכל לי בעיניים ו</div>Mon, 05 Aug 2013 22:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13871077http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13871077http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13866969<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת לחטט בדברים שלא שייכים לי הסתכלתי באימייל של אמא כדי למצוא תמונות ישנות שלי בכול אופן - נתקלתי באימייל שהפסיכולוגית לשעבר שלחה לה ולאבא שלי לפני חודש "הילדה בסיכון" "הילדה צריכה להמשיך טיפול" , "אלה לא עניינים לאימייל אלא עניינים של פנים מול פנים" אני לא יודעת אם הם נפגשו לא יודעת אם דברו מאז בכלל אבל עכשיו אני בלחץ מטורף. חתיכת זונה בת זונה הפסיכולוגית הזאת שונאת אותה יואווווווווווווווו נכון שאתם נכנסים לפסיכולוג הוא מבטיח לך שזה "המקום הפרטי שלך" ? הם מחרטטים.מזיינים בשכל. זה ל=א נכון. בחיים אל תסמכו עליהם,אל תספרו להם דברים שיכולים בקלות לעבור להורים שלכם . זה לא בסוד. זה שקר. אני למדתי מהניסיון הזה אם ייצא לי עוד פעם אחת להיות אצל פסיכולוג\ית ,אני אדע מה להגיד ומה לא. אולי אתבכיין על זה שאני לא יכולה להתקבל לרפואה וזה מעציב אותי יותר מזה כלום.נאדה. חבורה של עמות חסרי שכל והשכלה שכול מה שהם למדו זה חארטות והם מבזבזים אוויר לנשימה. בחיי שאני יכולה להיות פסיכולוגית גם בלי ללמוד כלום. תנאי הקבלה לשם צריכים להיות עד כמה תחת אתם מסוגלים לגדל בשנה כשאת</div>Thu, 01 Aug 2013 22:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13866969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13866969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13865738<div align="right" dir="rtl">אכלתי הקאתי חתכתי דיממתי בכיתי ........... :)</div>Wed, 31 Jul 2013 18:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13865738http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13865738http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13864430<div align="right" dir="rtl">זין על זההההההההההההההההההההההה כולה 5 ימים מסריחים של אכילה נקיה ובריאה וספורט סדיר העלו אותי מ- 57 ל-61.5 . אני מזועזעת ברמות הגעתי ל-57 עם דם יזע ודמעות (תרתי משמע) . הרעבתי את עצמי, רעדתי היו לי סחרחורות מנפילות סוכר ועשיתי מינוס להורים שלי בבנק מכמות הקולה זירו שהם קנו לי . ועכשיו זה כאילו הכול הלך לפח ביזיון. 4.5 קילו. פאקינג 4.5 קילו. שונאת את עצמי שמנה דוחה מגעילה מכוערת טיפשה אמן שתדרוס אותי כבר מכונית או משאית , שתדרוס אותי ואחר כך תעשה עליי רוורס. נ-מ-א-ס לי. ואמא שלי כמעט מצאה את הסכין שלי . הוא חזר לשימוש קבוע . היום בערב יוצאת עם איזה מישהי להליכה. אי אפשר לרוץ עם הפדלאה הזאת והיא מפריעה לי לשרוף קלוריות ומצד שני זה יכול לשפר לי את השנה הבאה בביה"ס ולהוריד כמה ילדים מהגב שלי ואולי סוף סוף יהיה לי עם מי לדבר בהפסקות נסתכל על הצד החיובי של העניין . זה הליכה של 12 ק"מ . גם שורפת משהו. אוכל להיום בוקר- קפה ומעט צימוקים. צהריים- קפה +חביתה מחלבון 1 + גזר ומלפפון . ערב-הליכה ,נשרוף בקירוב 350 (?) (השעון דופק שלי בתיקון . אוח. הוא הכי מד</div>Tue, 30 Jul 2013 12:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13864430http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13864430http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13856066<div align="right" dir="rtl">לא יודעת מה נכנס בי סיוטים על גבי סיוטים על גבי סיוטים. וכולם על דבר אחד. כמעט שנה שלמה שהייתי בפחד . כמעט שנה שלמה שחייתי בסיוט מציאותי אחד גדול . ועברו כבר 10 חודשים מאז. ועדיין קשה לי. קשה לי להודות בזה שהגוף שלי שייך לי, ול-י בלבד. קשה לי ללכת ברחוב, קשה לי לסמוך על בנים, קשה לי לנשום, הדופק עולה לי כשאני מרגישה שמישהו שם את היד עליי,גם מתוך חיבה. אני רוצה לברוח .אין לי ממי לברוח אלינה הוא ה-ל-ך .אלינה הוא יותר לא פה ,הוא לא חוזר. הוא במרחק של שעות טיסה כבר ממך. למה את עדיין מפחדת? הוא כוכב בסיוטים שלי. סיוטים מזדיינים זוכרת שהוא עיקם לך את המרפק ובכית כמו תינוקת סתומה ? או אותה הפעם שהיית חולה ולא היה לו אכפת ? את הפעם הזאת שהיית חלשה מדי אפילו בשביל לבכות ? את הפעם ההיא שהוא אמר לך כמה שהוא אוהב אותך וכמה שאת יפה וזה הזיז לך מיתר בלב למרות שהוא היה פסיכופט .הוא היחיד שאמר לך את זה אי פעם. זוכרת את הפעם שכבר הבנת איך להפריד את הגוף שלך מהנפש וכבר נהיית אדישה? זוכרת איך אמא שלך ואבא שלך היו צועקים עלייך מאיימים וכועסים ואת רק רעדת בשקט ודחפת את האוזניות שלך עמוק לתוך</div>Sun, 21 Jul 2013 21:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13856066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13856066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13851252<div align="right" dir="rtl">איזה מזניחה אני . ממש לא טובה באחזקת בלוג. אז............. השמנתי . אבל במקום להילחץ ישבתי טיפה על התחת וחשבתי . אכלתי עד 550 קלוריות ביום? כן. רוב הקלוריות היו ירקות ופירות טריים? כן . אז אני מניחה שהעלייה זה עלייה במסת שריר כי אני מתאמנת כמו מטורפת ,שורפת 900-1100 קלוריות ביום .(לפי השעון דופק שלי) היכולת ריצה שלי השתפרה פלאים ! רצתי 8 קילומטר בלי למצמץ בעין ימין . גאה בעצמי. עדיין מבואסת מהעלייה אבל מצד שני לא רואים עליי כרגע שעליתי והכושר חשוב לי . אני משתדלת לאכול ממש מעט במשך היום ואחרי הריצה או כול סוג אחר של כושר לאכול חלבון (כמו סלמון) ולידו סלט מלפפון וחסה .ואמא שלי קנתה לי משהו שחיתות שאני אוהבת. אררגגגגגג. פרוזן יוגורט של בן&amp;ג'ריס בטעם בננה וחמאת בוטנים. זה אלוהי. מגבילה את עצמי לכפית קטנה ביום . (לא הכפית הרגילה, אחת ממש קטנה ) שלשום גם יצאתי עם "חברה" לקניון ולא יכולתי לקנות ולמדוד שום בגד, אני כזאת מכוערת שמנה ענקית פילה לוויתן זה פשוט נוראי איך בנאדם יכול להיוולד שהוא כ"כ מכוער? גם שני ערסים עברו לידי צחקו ואמרו "איזה מכוערת את נשמה נשרפו לי</div>Wed, 17 Jul 2013 09:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13851252http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13851252http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13826861<div align="right" dir="rtl">כול הפוסטים שלי דיכאוניים בטירוף,ובחיי שאני לא שולטת בזה. אני אמורה להיות שמחה כי ירדתי במשקל ואני כבר 56 , אני אמורה להיות שמחה שכולם מסתכלים עליי בשוק ושואלים אותי למה כמה ואיך אני אוכלת שרזיתי ככה. שילדה מהשכבה מתחננת שאכתוב לה תפריט כמו שלי. ואף אחד לא יודע ....... שבוע שעבר הפסיכולוגית שלי נפרדה ממני בטענה שהיא לא מצליחה לטפל בי ואין התקדמות ואני לא משתפת פעולה. והנה עוד אדם אחד בחיים שוויתר עליי.אני קשה בטירוף אבל זה לא אומר שאי אפשר טיפה להילחם לא? בעיקר אם משלמים לך 350 ש"ח ל45 דקות מסכנות. החרדות חזרו ובגדול , הדיכאון יושב בתוך הראש ומכביד עליי לנשום אפילו. מעמידה פנים ומעמידה פנים ומתה מבפנים. אין לי אף אחד. אין לי כלום. גם הדברים שאהבתי פעם ההורים שלי דאגו טוב מאוד לקחת אותם ממני. כול העולם שלי מסתכם בחתול שלי ,שאני אוהבת יותר מאת כול דבר אחר שקיים על פני האדמה . ומה יהיה בדיוק ? עולה לכיתה י"ב, אחר כך צבא . איך אני שורדת צבא? איך אני אשרוד אוניברסיטה? אין לי עתיד. והסיוטים האלה שבאים לילה אחרי לילה ולא מאפשרים לי לעצום עין חח אילו מישהו היה יודע מה עבר עליי</div>Tue, 25 Jun 2013 10:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13826861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13826861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13801046<div align="right" dir="rtl">זה הכול יותר מדי. אני מותשת עייפה כבר מלספור קלוריות , עייפה מללמוד לבגרויות על בטן ריקה. עייפה מהשנאה העצמית הזאת. עייפה מסיוטים עייפה מלהיות לבד........ ההרגשה הזאת של הלבד מורידה אותי מהפסים. אין לי חברים ממש ואני תמיד הייתי המתבודדת. הילדת כאפות שהיו משפילים . החרדה החברתית חונקת אותי. מפחיד אותי לצאת לרחוב. לא יצאתי לריצה\הליכה הרבה זמן בגלל זה הקאתי שלוש פעמים ביומיים האחרונים, אחרי חודשיים בלי הקאות. תחושת הגועל מעצמי גורמת להקאה להיות כמו רפלקס בכול פעם שאני מסתכלת במראה אני הכי כישלון שיש צריכה מועד ב' במתמטיקה,אנגלית , וכימיה . היום בגרות בתנך ואני ממש מקווה שאצליח לשרוד אותה בוקר: 2 פרוסות לחם קל-90 ריבה-20 חמאת בוטנים-40 הקאתי צהריים- ארטיק (50) ערב- חלבון של ביצה (15) + גזר (20) + פרכית (28) סה"כ:263 ק"ל. שבוע טוב ורזה לכולנו ..</div>Sun, 02 Jun 2013 08:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13801046http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13801046http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13784731<div align="right" dir="rtl">מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה נראה לי ????????? עליתי על המשקל עכשיו ...........לא מדברים על זה. בשביל מה הייתי צריכה לאכול מלון וענבים בבוקר? ואבטיח בערב? ולמה אמא שלי מכריחה אותי לאכול צהריים כשכול מה שהיא יודעת לעשות זה לצעוק עליי כמה שאני שמנה וחסרת תועלת. מחר אין לי זמן לנשום לפחות מתכונת מועד ג' במתמטיקה (כי נכשלתי בקודמות. כישלון) בביה"ס עד שתיים שעתיים מורה פרטית עד ארבע חמש-הפסקת קפה שש-צריכה ללכת לפסיכולוגית החסרת תועלת יועלת הזאת. FUN. ומצאתי את הפייסבוק שלו.............למה אני עושה את זה לעצמי. למה. שייחיה לו באמריקה שלו עם החברה הכוסית החדשה שלו בכיף,למה אמור להיות אכפת לי. אז מה אם הוא הרס לי את החיים ,אז מה אם הוא התעלל בי ,אז מה . בקרוב צו ראשון...............לא רואה את עצמי מתמודדת בצבא. הדבר היחיד שטוב זאת העובדה שאולי אוכל לדפוק לעצמי כדור בראש ולכול אלה פה שכותבים לי שאני לא נורמלית והורסת את עצמי- מעריכה את הדאגה,בשיא הכנות . אבל אני יודעת. אני מודעת לזה לחלוטין. שבוע טוב........ <img src="http://25.media.</div>Sat, 18 May 2013 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (TheSecretStarver)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=832656&blogcode=13784731http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=832656&blog=13784731