http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814heCopyright 2026 ANGELICO. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13922648<div align="right" dir="rtl">&pi;&#940;&theta;&omicron;&sigmaf; אני אוכל ושותה- אך איני שבע אני רואה ושומע- אך איני מבין אני הולך ומדבר- אך ללא משמעות אני צוחק ובוכה- אך איני דומע אני כותב ומצייר- אך לא לי המילים אני חם וקר- אך איני מרגיש אני חולם ומקווה- אך ללא תשובה אני מתאווה ומחבק- אך לא רֵעים אני אוהב וכואב- אך אין איש יודע אני צועק ונושך- אך רק מבפנים אני נקרע ונופל- אך איני מת אני נושם והולם וקיים- אך איני חי גופי כאן על הארץ- ונשמתי כבר בעולם הבא </div>Fri, 27 Sep 2013 23:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13922648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13922648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13920307<div align="right" dir="rtl">ואז זה הכה בי. לא תהיה לי אישה, לא יהיו לי ממנה ילדים, תמיד יסתכלו עליי מוזר- המשפחה, החברים, ברחוב- כולם. זה שווה את זה? אולי עדיף לחיות בשקר? להגיד שזה היה שלב זמני ומהדגל שלי ירדו 5 צבעים והוא צבוע כמו כולם בצבע אחד? זה התחיל כשהוא, הסטרייט, התחיל לדבר על העתיד, על ילדים, אישה, עבודה, לימודים, משפחה, חברים, זיונים, יציאות- חיים, מה שלי לעולם לא יהיה. אני תמיד יהיה מצורע, בודד, עם חיים בינוניים ופחות. אני דוהר חזיתית ב90 קמ"ש למול משאית סמיטריילר, ואני על אופניים. זה גדול עליי, יותר מידי לחצים, יותר מידי ציפיות- שלי ושל החֵברה ממני. אפשר להיות אומלל גם עם משפחה תומכת ומצב כלכלי מצויין, אפשר רבותיי. אני אומלל. אני רוצה אהבה ושהכל יהיה כמו בחלום שאני מדמיין- בן/בת זוג(?), עבודה שאני אוהב, ילדים(?), שמחה, אושר, לראות את העולם, חברים, לבלות-חיים. שום דבר לא מתפורר- העוגיה מעולם לא הייתה שלמה- יש לי קמח, ביצים, מים אך הסוכר נפקד.אני יודע שזה יגמר מתישהו, אני לא אמשיך לסבול. יהיה רק שקט. והכל יהיה בסדר לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף החיים קצרים מידי בשביל השטויות האלא, אבל בשבילי השטויות</div>Wed, 25 Sep 2013 21:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13920307http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13920307http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13902506<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני מסתכל על מה שעשיתי עד כה בחיי, מה שאני עושה עכשיו ומה שאני מתכנן (או לא מתכנן) לעשות בעתיד- והדימוי הראשון שקופץ לי לראש הוא רכבת. הבעיה היחידה היא שאני לא נמצא עליה- אני על הרציף. עוד קרון עובר ועוד אחד עד שמתחילים לראות את הקרון האחרון ומבינים שזהו! עוד מעט זה נגמר ואין מה לעשות עם זה, הרכבת לא תחכה לךובטח שלא תחזור אחורה כדי לקחת את הנוסע הVIP הזה שעל הרציף. אולי אני עדיין לא בקרון האחרון של החיים שלי אבל אין ספק שכשמסתכלים אחורה לא רואים איזה עבר מפואר עם הספק אדיר, אפילו לא חיים רגילים כאלה, שמסתכלים ואומרים: "נו, לפחות הוא נהנה קצת!". אל תבינו אותי לא נכון, לא רעבתי ללחם מעולם, ההורים שלי לא הכו אותי ואף מורה לא התעלל בי מינית ועדיין- לא ליקקתי דבש בחיי. הבעיות הרגשיות, החברתיות והנפשיות שלי מיררו וממררות את חיי. אני אפילו יכול להצביע על נקודת מפנה- כיתה ו'. תמיד ידעתי שאני קצת שונה, אבל בכיתה ו', זה התחיל לצוף על פני השטח. לאט לאט חברים הלכו והתמעטו, יציאות מהבית אחרי שעות הלימודים גם הן היו נדירות, עד שהגעתי למצבי היום. אני לא בודד לחלוטין- בצבא אני צוחק ומבלה עם</div>Sat, 07 Sep 2013 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13902506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13902506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13900016<div align="right" dir="rtl">הוא נקרע לשניים ומתאחה מחדש אלפי פעמים. הוא כבר לא מבקש אהבה, הוא דורש. הנשמה שלי צמאה למים שימלאו אותה. הדם מאיים להתפרץ מעורקי ולשטוף אותי מרוב תשוקה. כשהם עוברים ברחוב, העיניים לופתות אותם עד שהם משתחררים מהן בבוז. הבטן מתהפכת כמו הר געש פעיל. הראש שולח אלפי מסרים מנוגדים שתוצאתם היא מוזרות. הידיים מחבקות כרית קרה ודוממת. הפה מבקש שפתיים, לשווא. הדמעות. הדמעות זולגות פנימה, לנפש ומציפות אותה. אך עדיין אני מרגיש ריק מבפנים. הקנאה שמכרסמת. הכידונים שאני מפנה לצבאות האדם ולעצמי. והוא, הלב, לא יעמוד עוד במשימה לבד. הוא צריך עוד לב שיקל על העומס שבאהבה. The Earth Is Another Form Of Hell And Men Are Its Demons </div>Thu, 05 Sep 2013 15:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13900016http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13900016http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13868697<div align="right" dir="rtl">סבא מחייך עקוםבדיוק חזרתי מרופא שיניים שעשה לי סתימה. צד אחד של הפה שלי היה רדום וכל הזמן שיחקתי ונגעתי בו למרות שלא הרגשתי אותו. אמא שלי התקשרה לאבא וקראה לו לבוא מהר כי משהו קרה לסבא. הגענו לשם והייתי עדיין עסוק בלנסות לחייך בלי שהפנים התעקמו לי. סבא ישב בפינת אוכל ואמא שלי, אבא שלי וסבתא עמדו מסביבו- הוא היה שקט ודיבר קצר, הוא חייך אליי חיוך עקום- כנראה בגלל שגם אני חייכתי אליו ככה. לא הבנו שהחיוך העקום הזה ישנה את החיים של כולנו ממש בקרוב. סבא אמר שהוא בסדר ולא צריך ללכת לבית החולים, הוא היה עייף מאוד, כבד, לא דיבר הרבה ורק המשיך לחייך את החיוך העקום שלו. אחרי שעה הכרחנו אותו ללכת לבית החולים. הייתי בן 10 אולי ולא ממש הבנתי את מה שהרופאים אמרו, גם ההורים שלי לא- או שלפחות רק חשבו שהם מבינים.שבץ. זאת הייתה הדיאגנוזה. העיניים של סבא היו ממש אדומות. אחרי הMRI הרופאים הסבירו שכנראה קריש דם השתחרר כשסבא החליק במקלחת לפני יומיים והגיע למוח שלו. הקריש חסם את הדם לאזור מסויים במוח שגרם לנמק במוח, כלומר- שבץ או במילים אחרות אירוע מוחי. הם אשפזו אותו ונתנו לו מדללי דם כדי לפרק את קריש הדם.</div>Sat, 03 Aug 2013 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13868697http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13868697http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13857087<div align="right" dir="rtl">לא נרשום משהו על ט"ו באב? נרשום, נרשום.. כהומו (רבע ) מוצהר גיליתי שכל המושג/פנטזיה/חלום/סיוט הזה שנקרא אהבה הוא מאוד מעורפל מבחינתי. אני יכול לעבור ברחוב ולהימשך למישהו מאוד ולהרגיש פרפרים בבטן, להזיע בידיים, להתנהג כמו מטומטם ובקיצור- להיות- ""מאוהב"". עכשיו, ברור לכולם שזו משיכה ולא אהבה- אז מכאן נובעת השאלה הנדושה והשחוקה משהו- מה זו אהבה? ורבותי התשובה הפשוטה שהגעתי אליה בכל 21 אביבי חיי היא- אין לי שמץ של מושג! אני לא יודע אם אף-פעם לא חוויתי את זה או שזה סתם בולשיט מפונפן וממותג היטב לאורך ההיסטוריה. יש בי קצת חוסר אמונה בכל הנוגע לדבר הזה- אני רואה הרבה זוגות שאומרים שהאהבה נגמרת ובסוף יש שתי אפשרויות- או שנשארים ידידים או שנפרדים לשלום- אבל אהבה? היא מזמן נגמרה. אני רואה את זה גם אצל ההורים שלי- יש ביניהם ידידות ואולי אהבה בין בני משפחה אך לא אהבה שבין בני זוג. אני יכול לומר שאני יודע מה זו אהבה לאמא או לאחיינית שלי או לאחותי- אהבת אמת ללא תנאים, אבל אהבה בין בני זוג, אני ממש לא יודע מה זה. בקיצור הסיכום הדי פושר של כל הבליל מילים פה הוא שאין לי מושג על מה כולם</div>Mon, 22 Jul 2013 21:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13857087http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13857087http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13854664<div align="right" dir="rtl">סתם כי בא לי לשתף שירים שאני אוהב! חתונה לבנה- אביתר בנאי מזמור לילה- אחינועם ניני המסע לארץ ישראל- שלמה גרוניך ומקהלת שבא California- Phantom Planet ירושלים של זהב- עפרה חזה </div>Sat, 20 Jul 2013 18:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13854664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13854664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13851747<div align="right" dir="rtl">את האמת, אני לא ממש יודע להגדיר את עצמי מבחינת האדיקות הדתית שלי. אני מאמין באלוהים, אך לא מקיים רבות ממצוות התורה- כמו למשל לשמור שבת, לאכול כשר וכו' (לפחות לא כמו שמגדירים אותן רוב הזרמים ביהדות). לא משום שאני חושב שהן לא נכונות או לא ראויות או כי אני עצלן או דברים בסגנון הזה. אני פשוט חושב שהדת היהודית כמו דתות רבות אחרות יוסדו לפני אלפי שנים ועם הקידמה יש, מן הסתם, להתקדם. היום אם היה לי שדה של חיטה, ממש לא הייתי משאיר את הקצוות שלו לא קצורים על מנת שהעניים יוכלו ללקט את החיטים ולעשות מכך קמח. למה? כי זה אידיוטי! פעם זה היה רלוונטי אך היום אף עני לא משתובב לו בשדות ומחפש חיטים ללקט. במקום זאת אתרום מוצרי צריכה בסיסיים- וביניהם קמח- לעמותות או ישירות לאנשים נזקקים.בכל מקרה כל ההקדמה הזאת הייתה כדי להבהיר דבר אחד- חרדי לדוגמא היה משאיר את הפאות של השדה לא קצורות. למה? כי ככה כתוב וזהו! בלי שאלות! דהיינו להיות אידיוט!ומכאן אני מגיע לנושא המרכזי שרציתי לכתוב עליו- נשות הכותל. אני מניח שלא מעט שמעו עליהן אבל מי שלא- הן קבוצה של נשים ממגוון זרמי היהדות שמבקשת להתעטף בטליתות, לשיר ולהתפלל</div>Wed, 17 Jul 2013 21:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13851747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13851747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13848274<div align="right" dir="rtl">או: כשאני מסתכל על גבר, מה אני מחפש? 1. עיניים- טוב אני לא שונה מרבים אחרים, אבל הדבר הראשון שמושך אותי בגבר הן העיניים. כחול-ירוק-טורקיז עז!(אז המצאתי גוון, נו אז?) בכל מקרה עיניים יכולות לגלות הרבה על האדם שמולך- במיוחד אם מתמקדים בהן. 2. שיער- אתה שם מאחורה שצועק בבהמיות ששיער זה לא איבר, תירגע, הובן! תלתלים, זהובים, חומים, שחורים, /שטנים ולפעמים גם ג'ינג'ים- אני נמס כמו שוקולד במילוי תות שנשכח ביום קיץ מהביל ברחוב המייסדים 3, באשדוד! גיא מרוז, ליאור שליין, יזהר כהן, אלי אוחנה, ג. יפית- תלתלים ונהנים! טוב אולי הדוגמאות קצת לא טובות אבל הבנתם. 3. פה-עפ"י ויקיפדיההפההוא הפתח שדרכו יצוריםחיים קולטים מזוןאו מים (). ממש לא מעניין. אני מתכוון כמובן לשתי הרצועות האדמדמות האלו בפתח- השפתיים. את האמת כאן אני לא ממש בררן- אני מעדיף אותן מלאות ושמנמנות, אבל גם דקות הולך סבבה כמו שנאמר "ציטוט שקשור איכשהו למה שכתבתי" :) 4. ידיים- כמו שלמדתי מידידי הקרוב, פרופסור לשם כבוד מטעם הא</div>Sun, 14 Jul 2013 19:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13848274http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13848274http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13847080<div align="right" dir="rtl">או במילים אחרות: משנתי ה(לא) כל-כך מקורית אודות פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. (הממ) גילוי נאות: אז ככה, כמו שאתם יודעים, או סביר יותר להניח- לא יודעים, עמדתי הפוליטית עומדת על קו המרכז-ימין משהו. אני לא אחפור ואחדש פה יותר מידי ואגיד בפשטות שהפתרון האפשרי היחיד, לדעתי, הוא שתי מדינות לשני עמים. "למה?" שאל הקהל מלא ציפייה בעיניים נוצצות וצמאות לידע! (פחות...) אז ככה: 1. למרות הרצון הרב שלי ושל חלק נכבד מאזרחי מדינת ישראל לשמור על גבולות הארץ כמו שהם {דהיינו כולל הגדה המערבית (כי עזה כבר לא על הפרק) וברמת הגולן לא אגע הפעם} הדבר לא אפשרי. הפלסטינים לא יוותרו על האדמות שעליהן הם יושבים וימשיכו במאבקם המזוין נגדנו בטרור ובפשיעה וכן בזירה הבינלאומית. ואם בזירה הבינלאומית עסקינן, אזי ששם גם מצבנו לא טוב ומידרדר בגלל כל העניין הזה. 2. בגדה המערבית חיים כ1.4 לכ-2.4 מיליון פלסטיניים. אם ברצוננו לשמור על מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית עלינו, במילים עדינות, להיפטר מהם. לא, אני לא מדבר על לזרוק אותם לים, אני מדבר על להוציא אותם מתחומי מדינת ישראל. ולא, אני לא מדבר על להעיף אותם לירדן (</div>Sat, 13 Jul 2013 18:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (ANGELICO)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830814&blogcode=13847080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830814&blog=13847080