http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190heCopyright 2026 מכורה למפלצת העוגיות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190&blogcode=13720317<div align="right" dir="rtl"><p>אני כול כך מבולבלת או לא מצליחה לחשוב כמו שצריך...לא יודעת מה קורה לי..</p><br><p>היום כשיצאתי עם הכלבה שלי לטיול ב10, כמו כול ערב רגיל ניגש אלי איש מבוגר, סבא, עם הכלב שלו,קטן ושחור.</p><br><p>הוא התחיל לדבר איתי, בהתחלה הוא שאל מה שלומי ואמר שלא ראה אותי הרבה זמן כיאילו הכיר אותי, אבל אני לא הכרתי אותו.</p><br><p>הוא אמר שהוא מכיר את אבא שלי ושראה אותו עם הכלבה שלי.</p><br><p>הוא התחיל לספר לי סיפורים על הכלב שלו, על החיים שלו, כנראה ניסה לזכות באמון שלי. מה שדי עבד לו, כי כנראה אני לא חכמה במיוחד או שפשוט הרגשתי לא בנוח לתקן אותו ולהגיד לו שהוא טעה בבן אדם.</p><br><p>אבל אז הוא שאל את שמי. מרוב הטיפשות אמרתי לו איך קוראים לי. לא חשבתי שזה משנה, הוא גם שאל איפה אני גרה ובת כמה אני. פה התחלתי לחשוד אבל עניתי לו שאני בת 16.</p><br><p>וכאן כבר העניינים החלו להסתבך. הוא נדהם כמה אני צעירה אך אמר שיחכה לי עד שימלאו לי 18.</p><br><p>אני חשבתי ששמעתי לא נכון בכול זאת, הוא איש מבוגר, אז שאלתי שוב מה אמר, אך הוא חזר אל אותו המשפט.</p><br><p>נלחצתי ועשתי כיאילו הכלבה שלי מושכת אותי לכיוון השני והתחלתי ללכת.</p><br><p>הוא התחיל לצרוח את שמי, חזק יותר וחזק יותר. נבהלתי והתחלתי ללכת מהר יותר.</p><br><p>"תחזרי לפה!! אני לא נושך!!" הוא צעק אבל אני המשכתי ללכת ולא הסתכלתי לאחור. התקשרתי לחברה ופשוט דיברתי איתה.&nbsp;</p><br><p>לא הסברתי לה כלום ממה שקורה כי הוא עוד יכל לשמוע אותי אבל כשפניתי לכיוון הבית שלה התחלתי ללכת מהר כמעט לרוץ והתחלתי להסביר לה הכול. היא יצאה ללובי של הבניין וכשהגעתי הסברתי לה כול.</p><br><p>האיש כנראה כבר לא עקב אחרי אבל עדיין הייתי נורא מבוהלת.</p><br><p>שנינו בדקנו את הדרך לבית שלי, עד שראינו אותו עומד שם וחזרנו בריצה לבית שלה.</p><br><p>אחרי כמה דקות בדקנו שוב ופה העניינים נרגעו והאיש...נעלם.</p><br><p>הלכתי הביתה והנה אני פה, לא קרה לי כלום. אבל אני עדיין...מבולבלת.</p><br><p>&nbsp;</p><br><p>&nbsp;</p><br><p><img style="width: 481px; height: 37px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/90/01/83/830190/posts/27002818.gif" border="0" alt=""></p><br><p>&nbsp;</p><br><p>וכמובן שאני עדיין מבולבלת לגבי כול הקטע עם הידיד. לשעבר.</p><br><p>אחרי מה שקרה הערב לא יכלתי להפסיק לחשוב שזו גם אשמתי.</p><br><p>אני שוב חושבת עליו. ועכשיוו אני גם מנסה להשקיע במראה שלי (כי אני לא הכי יפיפיה שיש חח),</p><br><p>אני מנסה להתלבש קצת יותר..חשוף או אולי להתאפר יותר ,במין תקווה מוזרה שאם אני יפגוש אותו הוא אולי יחשוב אלי אחרת</p><br><p>אפילו שאני יודעת שזה ממש מטופש.</p><br><p>ואולי זה למה קרה מה שקרה. כול העסק באמת נהיה קצת מסוכן וחברות שלי באמת מעירות לי כשאני מגזימה אבל,</p><br><p>אני פשוט לא מצליחה להתגבר על העובדה שאני בחיים לא יראה אותו יותר.</p><br><p>הוא היה ידיד טוב שלי ועכשיוו אני צריכה לשכוח אותו לגמרי..</p><br><p>מאז שהוא עזב לא דיברתי איתו אפילו לא בפייסבוק. לא ראיתי אותו. כלום.</p><br><p>אני..מתגעגעת.</p><br><p>קשה לי.&nbsp;</p><br><p>הוא היה היחיד שהיה נחמד אלי. כן נהייתי ידידה שלו רק בזכות ידיד שלו.</p><br><p>וכן, ידיד שלו עדיין ידיד שלי.</p><br><p>אבל אני לא מחשיבה אותו כאחד.</p><br><p>הוא רב איתי כול הזמן. מתעלם לפעמיים וממש מגזים כשאני מתעלמת ממנו.</p><br><p>הוא אפילו מין הרביץ לי פעם אחת. דחף אותי.</p><br><p>אני לא שונאת אותו אפילו שיש לי הרבה סיבות לשנוא אותו, אבל אני פשוט לא יכולה לשנוא אנשים.</p><br><p>אני שונאת את הדברים הרעים שהם עושים לי, אבל אחרי שאני לא מדברת עם בן אדם תקופה מסוימת או משהוא בסגנון</p><br><p>גם אם הוא עשה לי משהוא נוראי, אני מתחילה להתגעגע.</p><br><p>ואני בחיים לא יצליח לשנוא מישהוא , רק בגלל שאני בחיים לא יצליח לחיות עם הגעגוע הזה.</p><br><p>מה אני יגיד.., אני חלשה. טיפשה. אבל אני בחיים לא ישכח כמה אותו בן אדם חשוב לי.</p><br><p>אולי אני יהיה אויבת גרועה, אבל אולי אני יהיה מאהבת טובה...</p><br><p>מי יודע.</p><br><p>&nbsp;</p></div>Wed, 27 Mar 2013 00:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מכורה למפלצת העוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190&blogcode=13720317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830190&blog=13720317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190&blogcode=13718950<div align="right" dir="rtl"><p>אז כנראה שהמחשבות שלי משתנות מהר חחח, כי כבר הפסקתי עם החלומות עליו.</p> <p>טוב ליתר דיוק הוא עדיין בחלומות אבל לא איתי לפחות :)</p> <p>אוקי זה נשמע לא טוב...לפחות לא כמו שזה אמור להישמע XD</p> <p>אני נורא אוהבת זוגות. אני אוהבת את כל הקיטשי הזה והמתנות הנשיקות החלקים העצובים ואת כול הדביקי הזה.</p> <p>כמובן שלי מעולם לא היה את זה אז אני מתמקדת בדביקי של חברים או סרטים רומנטים.</p> <p>יותר נכון, קומדיות רומנטיות . אי אפשר לסבול את כול הסרט אם הוא רק דביקי ועליז חח. צריך קצת אקשן וצחוקים.&nbsp;</p> <p>אז אולי עכשיוו זה ישמע לכם קצת יותר נורמלי שאני מעדיפה לחלום עליו איתה, מאושר בסטיקי דביקי שלו מאשר איתי.</p> <p>כי אני זה משהוא לא אפשרי שלצערי הוא בכלל לא רוצה <img title="אוף" src="../moodicons/oof.gif" alt="אוף" width="15" height="15" /></p> <p>טובבבב !! בלי כול הדיכי עכשיוו אני מנסה לעבור את השלב ההוא ולהיות שוב אופטימית ומלאת חיים כמו שהייתי לפני איזה 3 שנים לצערי.</p> <p>פעם היה איתי כיף, לא הייתי מעצבנת יותר מדי אבל השתנתי, לרעה לדעתי.</p> <p>התבגרתי קצת, נהייתי קצת עצבנית יותר חח והרבהה פחות מלאת חיים <img title="סטנדרטי" src="../moodicons/straight.gif" alt="סטנדרטי" width="15" height="15" />...</p> <p>&nbsp;</p></div>Tue, 26 Mar 2013 00:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (מכורה למפלצת העוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190&blogcode=13718950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830190&blog=13718950http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190&blogcode=13717655<div align="right" dir="rtl">למה אני לא מצליחה לשכוח אותו? הוא היה בסך הכול ידיד. חיבבתי אותו אולי אפילו מאוד אבל הוא עבר לבית ספר רחוק, מאוד.. מלפני שנתיים! ולא ראיתי אותו מאז. איך אני יכולה עדיין להתגעגע אליו. <div><span style="font-size: 10pt;">ולא סתם כזה געגוע של באלי לראות אותו כי הוא היה ידיד טוב, כי תאמת הייתי איתו בהפסקות אבל לא דיברנו הרבה ולא הינו לבד בלי עוד חבר אחד או חברה איתנו.</span></div> <div>אני כול הזמן חושבת אליו, מזכירה אותו כשאני עם חברות, חולמת עליו ולפעמיים אפילו מפנטזת עליו. לא, לא ככה אני פשוט מדמיינת שהוא מציל אותי..</div> <div>אבל תאמת אני זאת שניסיתי לחפש אותו בהפסקות,אני זאת שדיברתי איתו כול הזמן גם כשלא היה לו זמן ואני זאת שבאה אליו לחדר בטיול שנתי אפילו שהוא דיבר אם חברה שלו בפאלפון...הוא מעולם לא חיפש אותי,דיבר איתי יותר מדי או..כול דבר בעצם.</div> <div>כן..צחקנו המון, אבל .זאת אומרת, בכול זאת הינו ידידים טובים!</div> <div>רק ש...אני חשבתי אליו כיותר מידיד. הלוואי שיכולתי לדעת מה הוא חושב אלי ואולי בכלל ..שיגידו לי שהוא אמר שהוא בכלל לא חשב אלי מאז שראה אותי בפעם האחרונה ואולי זה יעזור לי לשכוח, לוותר. אבל אין לי איך. אז לבנתיים אני סובלת ,חושבת אליו כשהוא עושה כיף וצוחק אם כול הבנות בבית ספר/פנימיה שלו.&nbsp;</div> <div>אבל אם הוא חשב אלי. התגעגע אלי. או אפילו סתם נזכר באיזה רגע שלנו ביחד, אולי אני ידע שיש סיכוי, אפילו סתם לחזור להיות ידידם. אבל אני בחיים לא ידע מה הוא חושב עלי. ואני בחיים לא יצליח להפתח לבן אדם כמו שנפתחתי אליו. אני יחלום עליו לנצח ואולי יבכה כי אני ידע שהוא לא חושב עלי אפילו לשניה. כי אני..שייכת לעבר.</div> <div>אני כבר..לא חשובה לו יותר, ואולי מעולם לא הייתי.</div> <div></div> <div><span style="color: #993366;">אחרי חקירה מעמיקה בפייס שלו לגבי תמונת חדשות שהוא האלה עם איזה אחת. בטח מרוסיה.- 3:30</span></div> <div></div> <div>הם לא נראים כול כך כמו זוג. אבל הם נראים ממש מאושרים.ידידים הכי טובים! הוא נראה מאושר ואני שמחה מזה. גם אם אני אפילו לא חלק קטן מהחיים שלו או מהזכרון שלו. זה נראה לי שהוא הרבה יותר מאושר בלי כול הצרות שלי. אני חייבת לשכוח. אין לי במה להאחז יותר. טוב לו בלעדי ולי אין איך להיות איתו. ואם אני ישכח ממנו אני יוכל להתחיל מחדש. ואולי יום אחד אני יהיה מאושרת כמוהו.</div></div>Sun, 24 Mar 2013 22:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (מכורה למפלצת העוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=830190&blogcode=13717655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=830190&blog=13717655