http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496תובנות, הבנות, קישורים וקשירות שקשורים לחיים בכלל ולקשרים בפרטheCopyright 2019 The-Who. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/96/84/82/828496/misc/26867022.jpeghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14237034<div align="right" dir="rtl">היה לי מוזר נורא כשהוא פנה אלי והציג את עצמו. הוא צלם חובב שהגיע אלי דרך המלצה מחבר משותף. התברר שהוא מעוניין לצלם צילומי קשירות (Bondage), יש לו כבר מודלית והוא תר אחר מישהו שיודע לקשור. הבהרתי לו שלמרות נסיוני בתחום, הרי שמעולם לא התעסקתי בקשירות שנועדו לצילומים, אלא בעיקר בקשירות פרקטיות שנועדו להשתלב באופן מושלם עם האקט (המיני בד"כ) שבא לאחר מכן. הוא עדיין התעקש וביקש שאחשוב על זה. פגישת ההכרות המשולשת שהוא ארגן בבית הקפה אי שם בגבעת חן היתה די חביבה. הבחורה היפה שישבה מולי עם משקפי השמש שידרה סקרנות וסגירות מה, אך הראתה התלהבות כשהוא התחיל לדבר על הצילומים הקודמים שלהם ועל מה מתוכנן להפעם. במהלך כל הפגישה תהיתי באמת עד כמה אני חיוני לסשן הצילומים המתוכנן, אך אמרתי לעצמי שאתן לזה הזדמנות. לפרוש הרי תמיד אפשר. שישי, השעה 8:00 לפנות בוקר ופעמון הדלת מצלצל לו. אני ניגש לדלת והיא ניצבת מולי עם אותם משקפי השמש. "נו, אז אתה מוכן? צריך לזוז", היא אומרת בעליצות בוקר מעצבנת ומחייכת. "כן, רק אביא את הציוד ואפשר לנסוע", אני עונה בעודי מפנה את גבי אליה והולך ל</div>Wed, 19 Nov 2014 00:14:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14237034http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14237034http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14212449<div align="right" dir="rtl">אחד המשפטים הכי ידועים של חז"ל נוגעים דווקא למשהו שאמור להיות טוב ללא עוררין: "זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה". (מסכת יומא דף ע"ב עמוד ב') המשפט הנ"ל נאמר לא פחות מאשר על התורה, אותו דבר שלפי חז"ל עצמם הושתת עליו העולם כולו והוא הסיבה לקיומו (סליחה על ההגדרה המאד כללית). להבדיל אלפי הבדלות (אם כבר נמשיך בלשון חז"ל), אני מאמין ששליטה זה בדיוק אותו הדבר רק להיפך - משהו שלכאורה נראה רע ממבט ראשון, אך ניתן להפוך אותו למשהו עצום של נתינה ואהבה. כן, גם אהבה. בפוסט הקודם שלי יצא לי להזכיר את העניין של נשים צעירות מדי שנתקלות בטיפוסים מפוקפקים מאד, לצערי. לאחרונה יצא לי להתקל בפוסט שזעזע אותי וגרם לי להבין פעם נוספת אלו דברים נוראיים אנשים שפלים יכולים לעשות לאחרים שהתאהבו בהם בתמימותם. מנסיוני האישי (כן, גם לגברים יוצא להתאהב בנשים לא ראויות) הרי שאם חברים קרובים אומרים לכם שמשהו פה לא כשורה, אז משהו פה מצריך בדיקה נוספת. חבר אחד ניחא, אבל כשכולם מעידים על כך שאתם נראית עייפים יותר, מרוחקים יותר, מהורהרים ולא ממש מתקשרים, כנראה שאתם בקשר עם אדם שאתם לא צריכים להיות איתו.</div>Tue, 07 Oct 2014 00:40:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14212449http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14212449http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14204892<div align="right" dir="rtl">אז היא באמת היתה אחת הנשים הכי יפות שראיתי ובטח שזכיתי לכבוש, אבל מסתבר שיותר מדי חוויות שליליות הותירו את חותמן עליה. נשים יפות אולי זוכות להרבה תשומת לב, אך גם מושכות אליהן המון טיפוסים מפוקפקים, וכשמישהי לא בגיל הנכון (או במצב הנפשי) להבדיל בין מוץ לבר, אז היא מוצאת את עצמה בסוף חווה חוויות שלא הייתי מאחל לאף אחת באשר היא. הרגע שאני טורח עבורו בכל מפגש הוא הרגע שבו אני מוביל אותה לאורגזמה שהיא נשבעת-שלא-יכולה-לגמור-יותר-פשוט-לא-מסוגלת ואז מותיר אותה מפרכסת למחצה על מיטתי, חסרת נשימה ומכונסת בתנוחת עובר. אני נשכב בעדינות מאחוריה וחש בגופה נצמד אלי בצורה הכי טבעית שיש, כשכל חלק בה רק רוצה שאעטוף אותה בזרועותיי ולהרדם בדממה וברוגע שאחרי סערת הגמירות, האנחות והגניחות. את זה, בדיוק את זה, לא היה לי איתה אף פעם. לא משנה כמה השקעתי בה, לא משנה מה עשיתי ואיך כדי שתסמוך עלי, זה גם לא שינה שאני יודע שהיא נהנתה והשוויצה על כך בפני חברותיה (כך הסתבר לי בדיעבד) - את זה מעולם לא קיבלתי ממנה. ידידה שלה סיפרה לי אחר כך על האקס שלה, על הטראומות שחוותה ועל הפחד שלה מאינטימיות עם גברים כיום.</div>Wed, 24 Sep 2014 03:30:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14204892http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14204892http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14157545<div align="right" dir="rtl">לפתע אני מוצא את עצמי בסיטואציה מוזרה שבה אני תוהה אם הבחורה שלצידי באמת שם כי היא אוהבת את השנינות, האינטליגנציה, המראה, המגע והצניעות שלי (טוב, אז נסחפתי קצת. אני לא כזה צנוע) או בגלל סיבות אחרות שלא היו קיימות עד לאחרונה. לא כיף כ"כ להתבגר (או להזדקן, אם אקרא לילד בשמו), אבל מסתבר שיש לזה גם יתרונות. אני זוכר את האקסית שלי ואותי חולקים לילה אחר לילה מיטת יחיד במעונות או את הדילמות החוזרות ונשנות לאן בא לנו ללכת בשישי ואז אם בכלל יש לנו איך להגיע לשם. הכל היה מסובך מבחינה לוגיסטית, אך ההתלהבות והרגש פיצו על הכל. באותה התקופה זה בערך כל מה שהיה לי להציע למי שהיתה איתי, אי שם בתור סטודנט להנדסת תוכנה. השנים חלפו להן וכיום אני מוצא את עצמי עם דירה, רכב ודלקן. לפתע כל המחסומים הלוגיסטיים כמעט ונעלמו להם - אם בא לי עוד 4 שעות להיות באילת אני פשוט עולה על הרכב ונוסע. בדרך לשם כבר אברר באיזה מלון לשכור חדר. אם אני קובע עם מישהי, אז טריוויאלי מבחינתי שאני דואג לקחת ולהחזיר אותה, שאפתח בפניה את הדלת, במסעדה אני אשלם את החשבון, בדירה שלי ימתינו לה הדברים שהיא אוהבת לשתות/לאכול</div>Fri, 11 Jul 2014 17:23:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14157545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14157545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14153392<div align="right" dir="rtl">השעה היתה 4:15 בבוקר כשפעמון הדלת צלצל. זה היה לא צפוי בעליל מצד אחד, אך כנראה שהגיוני לאור מה שהתרחש בארבע השעות האחרונות. נאלצתי להפסיק את הכל ולגשת לדלת. כשהסתכלתי בעינית גיליתי שם ארבעה כחולי מדים הממתינים מעברה השני. אין לי בעיה עקרונית עם חשפנים, אבל ארבעה זה באמת יותר מדי לדעתי. אחד מהם צלצל בפעמון שנית. חזרתי לרגע לחדר השינה ולבשתי את הבוקסר שנזרק לו לקצה החדר. כשפתחתי את הדלת האחד שצלצל בפעמון הציג את עצמו כשוטר במשטרת ישראל ואמר שהתקבלה קריאה על "אשה במצוקה שצועקת ללא הרף בשעות האחרונות". הוא שאל אם הכל בסדר ואז התקרב אלי באטיות ושאל בשקט "אפשר לשאול אם אתם באמצע יחסי מין?" בעודו רוכן לעברי. השאלה גרמה לי מעט לגחך, אך עניתי לו שכן, זה בדיוק מה שקורה. "אני לא רוצה להפריע", הוא ענה, "אבל אני צריך לראות שהיא בסדר." ביקשתי מהם להמתין לרגע, סגרתי את הדלת ומיהרתי לחדר השינה. היא שכבה שם על הגב, סהרורית מרוב גמירות, עונג וכאב שגופה חווה ברציפות בשעות האחרונות. היא לא הבינה על מה אני מדבר כשאני אומר לה שיש שוטרים בדלת והיא צריכה להתלבש. היא סירבה לעשות זאת ור</div>Sat, 05 Jul 2014 23:22:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14153392http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14153392http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14094868<div align="right" dir="rtl">לפני כחודשיים, ברגע של שעמום, חשבתי לפרסם פה פוסט אודות האביזרים שקניתי לאחרונה. בדיוק באותו הזמן התחילה תקופת לחץ בעבודתי ואותו פרסום נגנז ונותר במגירה. היום יצא לי במקרה להתקל בפוסט שעוסק בדיוק בעניין הזה ממש - אביזרים (או כפי שזה נשמע יותר באנגלית: Accessories). כותב הפוסט דווקא לא עשה שם סקירה מיוחדת על אביזרים שרכש לאחרונה, אלא יותר על אלתורים מזדמנים ואף ציין, כמדומני, עד כמה מלאכותי בעיניו להשתמש בדברים קנויים. אתחיל מהסוף - תמיד הערכתי את יכולתנו הישראלית לאלתר בשעת הצורך. אין ספק ש"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" זה סלוגן נפלא, אבל אנו גם מתמחים בלעגל פינות ופשוט להתעצל מלהשקיע במשהו באמת. אז אני באמת מעריך את התפיסה של "אני גבר גבר שמפרק את בולם הזעזועים ברכב והופך אותו לפלאג אנאלי, את הג'אנט לדילדו ומהג'ק עושה גאג במקביל (ולא ממש אכפת לי שהוא לא מיועד לזה, יתכן שיש לו פינות חדות ושהוא לא מחוטא כראוי)", אבל בעיניי הצורך באלתור קיים רק כשאין ברירה; אתה מגיע לסשן אצלה, אין עליך שום ציוד והבחורה מתחננת לסשן. אז מאלתרים עם צעיף, חגורה, חוט כביסה ותרבד עץ בלית ברירה,</div>Wed, 23 Apr 2014 00:31:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14094868http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14094868http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14091507<div align="right" dir="rtl">במהלך שיטוטיי בעולם הוירטואלי נתקלתי בפרופיל של נשלטת שהיה לה סט צילומים מרשים ביותר. כזה שבהחלט לא הותיר מקום רב לדמיון (ואולי אף הצית אותו יותר, ליתר דיוק), אבל שנעשה ברמה גבוהה ובסיטואציות מרשימות. כל זה נחמד מאד, אך לא כל כך נדיר באתרים בינ"ל. מה שכן הפתיע, היה ציון העובדה שהיא מישראל, אזור המרכז. אז לאחר דיון מאד קצר עם עצמי פניתי אליה והחמאתי לה על התמונות המרשימות ועל יופיה. התגובה שלה לא אחרה לבוא: "חשבתי שגברים אמורים לזכור מישהי שהם זיינו לפני פחות משנה..." אז כן, באמת שהיה משהו מוכר בשדיים המרשימים האלה ובקימורים הנאים שעיטרו את גופה. עכשיו הבנתי גם למה. להגנתי יאמר שהיא ציינה בפירוש שהיא ירדה כמעט 10 ק"ג מאז פגישתנו (וזה בהחלט משתקף בתמונות), אבל היתה סיבה עיקרית אחרת לכך - היא פשוט היתה נשלטת מזעזעת. יפה בהחלט, אך לא יודעת מה לעשות עם כל היופי הזה. זה בעצם גרם לי להזכר בכמה מסקנות שאני צריך להקפיד שלא לשכוח: עד כמה שזה נדיר, עדיין יש פה מעטות עם יופי, פתיחות מינית מרשימה ונכונות להחשף. רק צריך למצוא את השושנים הבודדות הללו בין עשרות אלפי החוחים. תמונות של קש</div>Sat, 19 Apr 2014 02:05:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14091507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14091507http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14090929<div align="right" dir="rtl">כשהתקרבתי באמת הופתעתי ממה שראיתי. בפאב/בית-הקפה הפינתי ישב לו ידידי משכבר הימים, אך לבד לחלוטין. אני כבר חשבתי שהם הגיעו יחדיו ואני עוד מעכב אותם מלהמשיך לחלק היותר יצירתי של התוכנית, אבל כנראה שטעיתי. נכנסתי פנימה, הסרתי מעלי את הצעיף והמעיל, התיישבתי לידו ובעודי מחווה בידי לברמן שברצוני בבירה שאלתי אותו "לא היתה אמורה להיות פה איזו בלונדינית?" "בלונדיניות דווקא לא חסר פה. תסתכל סביבך." אמר בחצי הלצה. "כן, דווקא לזה שמתי לב, אני יותר תוהה לגבי איזו בלונדינית מסויימת." "אה, זו. היא הבריזה." "הבריזה? מה זאת אומרת הבריזה? כל הצהריים ביליתי בהתכתבות איתה ונראה שהיא מאד בעניין." "כן, גם איתי זה היה ככה", הוא ענה, "רק שלפני חצי שעה היא פתאום כתבה שהיא עם תיקים ולא יודעת איך היא תגיע... בקיצור - היא מורחת אותנו." "הידידה שלי בדיוק צחקה על זה היום שמבין כל ההולנדיות אני עוד אתקל דווקא באחת שמתנהגת כמו ישראלית. ובכן, כנראה שהיא צדקה", אמרתי בחצי חיוך. כי ככה זה, תמיד עדיף לצחוק על דברים כאלה מאשר לבכות. "נו טוב, לפחות אתה פה. ספר לי איך אתה מ</div>Fri, 18 Apr 2014 13:14:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14090929http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14090929http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14084397<div align="right" dir="rtl">את הטיול באמסטרדם התחלתי בסיור מודרך בחלונות האדומים. יש משהו מקסים בעובדה שהאזור, בעיקר בימים אלה, הוא בעל אוכלוסיה מגוונת שגרה שם ולא רואה באותם חלונות ראווה המציעים סקס מוסדר לכל דבעי בעיה כלשהי. אז יש שם חלון אדום חביב, לידו גן ילדים, בית קפה, עוד חלון אדום וכנסיה. אף אחד לא רואה כאן בעיה כלשהי. זה כבר היה הניצוץ הראשון שבו הבחנתי ובאמת הפמנתי לגבי הפתיחות המינית שלתושביהמקום (מעבר לאלה השוכנות מאחורי החלונות עצמם, כמובן). היום השני המשיך עם מזג אוויר נפלא וסיורים רגליים אינטנסיביים. לקראת הערב (וכעבור מעל 35 ק"מ) כבר התחלתי ממש להרגיש את רגליי ועצרתי למנוחה קצרה בדירה לפני שהתחיל החלק הלילי של הטיול, בו מצאתי את עצמי מבלה במועדון נהדר עם להקת קאוורים מאד מוצלחת. איכשהו לקראת 2 כבר קיפלתי את עצמי בכוח והלכתי לישון. היום השלישי היה רגוע מאד במכוון וכלל בסך הכל סיור באתרי תיירות כאזור מרכז העיר (Dam Square) ומאדאם טוסו. נאלצתי להסיק מסקנות מהלילה הקודם והבנתי שאם ברצוני לבלות את כל הלילה על רגליי, כדאי שלא אגמור את כל כוחותיי במשך ה</div>Thu, 10 Apr 2014 01:25:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14084397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14084397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14083683<div align="right" dir="rtl">הרגע הגעתי הביתה אחרי שישה ימים באמסטרדם. אז אחרי חודש וחצי שבו עבדתי למוות (אם מישהו תהה לאן ולמה נעלמתי), לפתע למצוא את עצמי עם כל הטוב הזה היה פשוט בלתי נתפש. אז מכיון שכרגע אני מנסה להתכחש לשובי ארצה ואיני יכול לבטא במילים את כל שחוויתי שם, אצרף כמנחת ביכורים תמונה מהטיול. ובכל פעם שחשבתי על אמסטרדם, היא קראה את מחשבותיי והשיבה ב"אוי". כמה נחמד. To be continued...</div>Wed, 09 Apr 2014 01:54:00 +0200the-who@outlook.com (The-Who)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828496&blogcode=14083683http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828496&blog=14083683