http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031will is a skillheCopyright 2026 blob with a gob. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=14041354<div align="right" dir="rtl">אני משליכה לגוף שלי כל דבר. יחד עם הכמויות אוכל האדירות שכמובן באופן הכי מילולי ממחישות את המטאפורה של פח זבל, אלא גם את כל הביקורת, המחשבות הרעות והלחצים. אני לא חושבת שהיה זמן בחיי שהגוף שלי לא סבל ממה שהשלכתי אליו, בין אם זה היה במשקל נמוך יותר או בתקופה נעימה יותר, אף פעם לא הייתי בריאה באופן פיזי בשביל הגוף שלי, ואף פעם לא היייתי חיובית לדימוי אליו. הגוף שלי פח זבל, וככה הוא נראה וככה הוא מרגיש אבל הבעיה היא שאם לא אשליך פסולת אל עצמי לאיפה כן? </div>Thu, 13 Feb 2014 20:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=14041354http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=14041354http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=14038548<div align="right" dir="rtl">אני רוצה לבכות על עד כמה אני מתביישת באיך שאני המשכתי לזלזל בגוף שלי ובבריאות שלי והתוצאות בהתאם. איך אני כב כל כך אדישה לכל הפיטספו הזה ואני כל כך מודעת, שזה כבר דד אנד. אני מאשימה את זה על חוסר זמן אבל אני יודעת שאני יכולה לפנות זמן ולעשות את זה, ואני לא. חבל לי שאני תמיד דוחה ומוותרת, חבל לי שאני תמיד מדמיינת לעצמי את החיים אחרי, חבל לי על הקנאה וחבל לי על הפאוז שהחיים שלי נמצאים בו מאז ומתמיד, כי תמיד אמרתי שברגע שאני אהיה רזה אני אוכל להיות מאושרת. עוד יותר חבל לי שאני יודעת שזה חרטא אבל אני ממשיכה להרגיש ככה. אני רוצה שד. יחשוב שאני יפה ומוכשרת, או לפחות לחשוב שיש לי סיכוי. זה פטתי ומעצבן אבל כשאני מסתכלת במראה אני אפילו לא יכולה להשלות את עצמי עם זוויות נכונות ותאורה טובה יותר. הבנתי שזה חשוב שיהיה איזשהו רקורד לניסיון שלי כי אם לא אעשה זאת אני יכולה להעמיד פנים שאני לא נכשלתי. אחד הדברים שחוזרים על עצמם אצלי זה שכדי לא להיכשל אני דוחה דברים. באופן טבעי זה הגורם מספר אחת של למה אני נכשלת. אני רוצה לבכות על כל הדברים האלה אבל זה כבר קלישאה ובתכלס מעצבן ומלא רחמים עצמיים. </div>Mon, 10 Feb 2014 00:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=14038548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=14038548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13842642<div align="right" dir="rtl">בימים הראשונים הלך נפלא, באמת, ספורט עשיתי, אכלתי בריא ויפה, הייתי אופטימית, תיעדתי כל יום כאן. זאת לא הבעיה שלי, אני יודעת איך עושים את זה. אבל כל פעם, בכל דבר שאני עושה, אני לא מסוגלת להתמיד. אני תמיד מתחילה מצויין, יודעת מעולה ועושה הכל 'ביי-דה-בוק' (ובנינו לבין עצמנו, אם מגיל שש אני נחשפת לכל המגוון הרחב של הקונספירציות והדיאטות השונות, כבר יש לי ניסיון אמיתי ולא על פני השטח), אבל איפשהו בדרך, בום - אני מפסיקה. ואז יש את המשפט המוכר 'טוב, היום אני אחגוג ומחר אני אתחיל!', ואז זה הולך ל'אבל כבר התחלתי את היום הזה לא טוב, נעשה את זה מחר כמו שצריך' ועוד רבים ואהובים מאלה. אז אני לא אוכלת טוב, אני לא עושה ספורט, אני לא נשקלת ואני לא מתעדת. אני מתביישת. מאוד. ומחר אני לא אהיה בבית. אז מחרתיים נתחיל? </div>Tue, 09 Jul 2013 16:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13842642http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13842642http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13835676<div align="right" dir="rtl">נכון ל2/7 אני 80.1, וזה אומר שירדתי קילו מתאיים שזה ממש אחלה! אתגר ה8 שבועות יום 5:יש ארוע ספציפי שאת רוצה לרדת לקראתו במשקל? יש כל מיני אירועים שאני רוצה לרדת במשקל בשבילהם, כמו למשל החזרה של אמא שלי מארהב, לפגוש חברות ישנות.., אבל האירוע המשמעותי, כמה מפתיע, הוא החזרה לבית הספר. נדוש אבל כן, זה הדד ליין מבחינתי, וזה לא רק לעשות רושם (אבל ברובו כן), זה גם שההליכה של ה20 דקות לביהס לא תהיה סיוטית ושאחרי זה אני לא אאדים ואזיע כמו דג שיצא מהמים, וזה גם שבספורט אני אוכל להגיע להישיגים מרשימים, וזה גם (אם כבר קלישאות) לא לבזבז שעה בבוקר למדוד בגדים שלא עולים עלי או לא נראים עלי יפה, ולא לשים את התיק על הברכיים שיסתיר את הגוף שלי כשאני נוסעת בתחבורה ציבורית לביס, וזה גם שאני אדע שיש לי סיכוי עם החייל החתיך ההוא בתחנה (הגזמתי?). בקיצור, תחילת הלימודים. מה אכלתי? -מה לא אכלתי? היום חגגו לי יום הולדת ולא חסכו בשטויות וממתקים. לא הפסקתי לאכול, וכשאני אומרת את זה אני מתכוונת לזה שבאמת לא הפסקתי. המון חטיפים וכולסטרול זרמו לי לפה בלי הפסקה, אבל יום אחד של השתוללות ומחר אני אחזורר לעצמי.</div>Wed, 03 Jul 2013 12:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13835676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13835676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13834346<div align="right" dir="rtl">אתגר ה8 שבועות יום 4:את עושה ספורט? כמה פעמים בשבוע? כן, אני עושה ספורט. גיליתי באופן מפתיע שעד כמה שאתה לא רוצה, ברגע שאתה נכנס לזה אתה ממשיך בקביעות. זה לא שאני נהנית עדיין (כי לא), פשוט זה נהפך להיות חלק מהשגרה שלך מהר מאוד. אני עושה סקוואטים - במיוחד כי טאמבלר חושבים שזה הדבר הכי חשוב ביקום ובאלי תחת יפה, כפיפות בטן - כי המוקד הבעייתי בגוף שלי הוא החלק העליון, ומשום אני לא רוצה לפתח שרירים בידיים (לפחות בנתיים), החלטתי להתמקד גם בבטן שהיא אזור בעייתי אצלי. אני גם עושה ג'וגינג. השאיפה היא לרוץ אבל בנתיים אני בהליכון ואני עוברת בהדרגתיות מהליכה להליכה מהירה להליכה מהירה מאוד על גבול ריצה בסשן, אבל עכשיו כשעשיתי בחוץ אני יותר כמו עשיתי ריצה והליכה איטית מאוד לסירוגין. אני משתדלת לעשות ספורט כל יום, גם כשאני לא רוצה וגם כשזה אמצע הלילה. אם אני לא אעשה ספורט יום אחד אני יודעת שזה יהפוך להיות כמה ימים ומשם לכל החופש. מה אכלתי? - 2 קלחי תירס - 2 סנדוויצ'ים מלחם מלא עם מיונז, פסטו, סלמון, פטרוזיליה ומלפפון - רול סושי ביתי שהכנתי בלי אורז (פשוט סלמון ואבוקדו מגוגלים באצה) - כוס וחצ</div>Tue, 02 Jul 2013 01:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13834346http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13834346http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13833657<div align="right" dir="rtl">אתגר 8 השבועות יום 3:את סופרת קלוריות? כמה את שואפת לאכול ביום? אני לא סופרת קלוריות, משום שאני תמיד מרגישה שאני אוכלת יותר מידי. זה לא כמה קלוריות אתה מכניס, זה מה אתה מכניס. אם אתה מכניס 400 קךוריות של ג'אנק פוד זה יותר גרוע מ1500 קלוריות של אוכל בריא. זה לפי דעתי סתם מיותר ואפילו גורם לאובססיה קלה סביב האוכל וכמה ואיך וכשבסוף רואים שחרגת אתה פשוט מרגיש ממש רע עם עצמך ואני לא מוכנה לבזבז על זה את המשאבים שלי. בכל זאת אני שואפת לאכול כל שלוש שעות ארוחה קטנה ומזינה, ומנסה מאוד להקפיד על לאכול דברים מזינים. פחות או יותר. מה אכלתי? - יוגורט ביו 1.5% עם זרעי צ'יה, שיבולת שועל וחתיכות תפוח. - ביצת עין עם 2 מללפפונים וגזר. - 2 קוביות מלון ופקאן אחד מצופה בשוקולד () - כוס חלב סויה עם כוס ברנפלקס. ספורט! - 30 סקקוואטים - 40 כפיפות בטן - 35 דקות הליכון </div>Mon, 01 Jul 2013 15:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13833657http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13833657http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13831179<div align="right" dir="rtl">אז כמו שאמרתי לפני כמה פוסטים אני נשקלת כל שלושה ימים, וזאת הייתה השקילה הראשונה שלי.ובלי הרבה דרמות, אני שוקלת 81.3נחמד לראות את העבודה שלי משתלמת! אולי אני עוד אהיה בקידומת של שבע לפני שאמא תגיע, או ביום הולדת שלי! אתמול אחרי שהלכתי על ההליכון הבחנתי שאני לא האדמתי או לא היה לי נוח כמו לפני יומיים, ודווקא נהניתי ולא רציתי שזה יסתיים! מוזר! אני לא מאמינה שמזה שהספורט היה נטל ושריפת זמן מבחינתי, אני מתחילה אפילו להינות מזה! אבל יכול להיות שזה נובע מזה שאתמול אני שמתי לב על העמידה שלי. מאז ומתמיד היציבה שלי הייתה נוקשה, כפתפיים מקווצות, נוטות קדימה, משוכות למעלה. במהלך שנה שעברה עבדתי על זה קצת, אבל העמידה שלי עדיין לא טובה. אתמול בערב במקום לחשוב על ללכת כמו חייל, התרכזתי מאוד בלשחרר את הכתפיים ולהניח לשרירים לעשות את העבודה שלהם. אני חוששת שזה שרף פחות קלוריות מההליכה הקודמת שלי, אבל לא כאב לי הראש אחרי זה! וגם היה לי ממש נוח, כאילו הורידו לי משא מהכתפיים. אני אמשיך לעבוד על זה :) אז יחד עם זה שאני נשקלת היום, אני גם צריכה להעלות את הרמה של ההתעמלות שלי. להישאר ברמה של 30 סקוואטים,</div>Sat, 29 Jun 2013 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13831179http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13831179http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13830660<div align="right" dir="rtl">שבוע 1! אתגר שבועי:תבחרי מאכל לא בריא/הרגל לא בריא אחד שיש לך (למשל ממתיקים מלאכותיים, שוקולד, אכילה אחרי 8 בערב, לא לאכול ארוחת בוקר...). המטרה שלך היא 7 ימים לא לאכול/לעשות את זה. ההרגל הלא בריא שלי כרגע הואלנשנש אוכל מהצלחת של אחי. כמו שהזכרתי כאן בעבר, אני שומרת על אחי בן החמש למשך עשרה ימים כאשר אמא שלי נמצאת בחול, אבל אני שומרת עליו בלי שום קשר כמעט כל יום. אחי הוא מאוד מאוד רזה ולא אוכל כמעט בכלל, אז חייבים לסדר אותו שיאכל, תחרויות, אתגרים, חליקה... כל הדברים האלה אומרים שאני מעורבת בצורה מאוד אקטיבית בהכנה ובזמן האכילה וזה נורא מפתה ואני פשוט חוטפת כל מיני דברים מהצלחת שלו. זה המטרה שלי השבוע, לא לנשנש מאחי. או בכלל, אבל זה קורה רק אז. יום 1:מה הגובה שלך, מה המשקל הנוכחי שלך, וכמה את מקווה שתשקלי עוד 60 יום? (תהיי ריאליסטית) אני לא מדדתי את עצמי כבר המון זמן, וכשכן אני לא ממש חושבת שעשיתי את זה נכון. מהמדידות הקודמות אני מניחה שאני משהו בין167-170 ס"מ. כנל גםהמשקל. הפעם האחרונה שנשקלתי הייתה לפני כמעט שלושה שבועות והייתי 82.8, ואכלתי המון המון ובעיקר שטויות אז אני עלי</div>Fri, 28 Jun 2013 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13830660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13830660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13829638<div align="right" dir="rtl">טוב כתבתי פוסט שלם ואז הפאקנג כרום קרס ואני עצובה. מחר אעדכן כרגיל.בסהכ לא היה יום נורא מבחינת האוכל, ומבחינת פעילות גופנית אני מוכנה לטפוח לעצמי על השכם.</div>Thu, 27 Jun 2013 23:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13829638http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13829638http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13828505<div align="right" dir="rtl">מה אכלתי?-יוגורט ביו 1.5%, 2 כפיות שיבולת שועל, 1.5 כפית זרעי צ'יה, 2 כפיות גרנולה וכוס 'פייבר1'.-חצי חביתה שאחי השאיר (ביס מגבינה צהובה).-שליש קוטג' 1%.-2 חזה עוף (עם כמה חתיכות בצל מטוגן).-סלט.-כמה קוביות שניצל (שנשנשתי מהצלחת של אחי)-כוס ברנקפלס עם כוס חלב 1%.ספורט!-30 כפיפות בטן-30 סקוואטים-חצי שעה הליכוןבמהלך הפעילות הגופנית הרגשתי כאילו הסקוואטים והכפיפות בטן לא ממש נחשבות משום מה, אבל ההליכון גמר אותי לגמרי. נטפתי זיעה עד כדי כך שכפות הידיים שלי התקמטו. בשביל לא לוותר חשבתי על צ'אנינג טייטום. זה פחות או יותר הצליח. הדבר שהכי הקשה עלי בריצה זה הכאב הזה בצד. זה הרגיש כאילו מישהו תקע לי מחט והייתי חייבת להאט.אני חושבת שאכלתי קצת יותר מידי היום, אבל יחסית ליום יום הרגיל שלי זו השתפרות עצומה ומחר יום חדש. הקטע הוא שאני חייבת לשמור על אחי בן החמש כי אמא שלי בחול למשך שמונת הימים הבאים, ואחי הוא מאוד מאוד רזה וחייבים לסדר אותו רק כדי שיאכל וזה ממש מפתה אותי.לא נורא, נחיה.גם אמא אמרה שנעשה תחרות מי תרד הכי הרבה בזמן שהיא בחול, ושום דבר לא ממריץ אותי יותר מאתגר שאני יודעת שאני יכולה לנצח</div>Wed, 26 Jun 2013 21:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (blob with a gob)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=828031&blogcode=13828505http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=828031&blog=13828505