http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753heCopyright 2026 הצועדת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/53/77/82/827753/misc/26869606.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13921317<div align="right" dir="rtl">לא הייתי פה המון זמן, הייתי פה לפני חודשיים פלוס, פעם אחרונה ביום שהתגייסתי. עכשיו אני אחרי טירונות בעובדה שהייתה הכי מדהימה בעולם! וכרגע אני בקורס של חודשיים פלוס שאמור להגמר עוד חודש, טכנאית F16 בחיל האוויר. הכי מעניין, כיף, מצחיק, מדהים לי בעולם! שלא ייגמר. באמת. בראשון חוזרת לבסיס אחרי חופש של שבוע וחצי, אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה -_- סתם ככה תמונה עם הסרבל ^^ אנשים שאני אוהבת &hearts; סוף שבוע נעים וחג שמח</div>Thu, 26 Sep 2013 20:40:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13921317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13921317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13847715<div align="right" dir="rtl">עוד שעה יוצאים לבקום .... הפזם התחיל לדפוק גיוס קל לי! בוקר נפלא ושבוע מהיר וטוב, רותם החיילת הטרייה</div>Sun, 14 Jul 2013 06:08:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13847715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13847715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13844348<div align="right" dir="rtl"> http://www.youtube.com/watch?v=5gx9BePQ_YI *חייבים לשמוע* כבר אחרי חצות, מה שאומר .... שלושה ימים לגיוס. לחץ מטורף. היום הייתה את הפגישה שלי של ניקול ושל ענת, נקרא לזה פגישת פרידה... סגירת מעגל. ניקול אספה אותי מהעיר בסביבות השעה 7. בדרכנו לענת ... הגענו, ענת הוציאה נשנושים (בריאים!), היה נחמד. דיברנו דיברנו, צחקנו צחקנו ואז הגענו לשלב של הדיבורים על הפרידה ומתנות. במילים אחרות? שנאת חיי. שונאת פרידות. עצוב-קשה-עצוב-עצוב-עצוב (!!!!) ענת התחילה, הביאה לי שקית ירקרקה של סטימצקי ובה מכתב קטן וצנוע של גיוס נעים ושחרור נעים (אופטימית הבחורה), והמון מילים של חיזוק וגאווה. פתחתי את העטיפה ונדהמתי לגלות מחברת שמעוטרת בברכות כמו "נפלאה", "מדהימה", "יפהפייה" ועוד המון מילים מדהימות של חוזק וכיף! הספר.. אא המחברת צבעונית ומגניבה ויש שם רשימות של "TO DO" ומה לקנות ו"מה עבר עליי היום", בקיצור- מתנה מדהימה שאני בטוחה שאקנה יום אחד לאישה שאני אוהבת ומעריצה! (תמונות בהמשך) <div st</div>Thu, 11 Jul 2013 01:34:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13844348http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13844348http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13838205<div align="right" dir="rtl">ממש הזנחתי את המצלמה וכמובן את הבלוג ואיפשהו הזנחתי את עצמי, הפסקתי לעשות משהו שמאוד מרגיע אותי- צילום. עוד 8 ימים לגיוס, הזמן עובר ממש מהר! לפני כמה ימים הייתי עם דניאל בעזריאלי וכפרוש עלייה היא קנתה לי מתנת גיוס ממ אז אתמול הייתי עם ניקול ויקיר וכל המדריכים והיה נחמד, אחר כך עלינו למשרד מזגתי לי כוס מנגו (יאמ ) וישבתי לי על הפוף, נחשו מה קרה. המיץ נשפך. על כולי וכמובן על הפלאפון החתיכי שלי. עזבו שזה בחיים לא קרה לי אז הייתי בשוק רצתי ישר לנגב אותו והתחלתי לצרוח בקולי קולות חחח קיצר ראיתי שהוא עובד ... נרגעתי. אבל אז קלטתי שהמוזיקה לא עובדת. כנראה היה קצר בחור של איפה שמכניסים את האוזניה והפלאפון הראה שהוא מחובר לאוזניה כשהוא לא מחובר לכלום אז אי אפשר היה לשמוע מוזיקה, או כל קול אחר. אחד המדריכים אמר לי לשים את הפלאפון בתוך קופסא של אורז, "להטביע" את הפלאפון בתוך האורז ופשוט לאטום את הקופסא. עשיתי זאת למשך כל הלילה. ונחשו מה- זה עבד <div style="text-a</div>Fri, 05 Jul 2013 18:56:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13838205http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13838205http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13831859<div align="right" dir="rtl">כואב לי הלב!!!!!! נמאס לי כבררררררררררררר מזההההה אוווףףףףףףףף בא לי להתגייס כבר לעוףףך מפההההה</div>Sun, 30 Jun 2013 00:14:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13831859http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13831859http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13831114<div align="right" dir="rtl">בוקר נפלא.... ישנתי נהדר, עוד מעט 3 חברות מהמכללהבאות לבקר (אחרי המון זמן שלא התראינו) לא אשקר ואגיד שאני מתרגשת והתגעגעתי המון מחר שבוע חדש, וזהו השבוע האחרון לעבודה שלי חח, לא רוצה לעבוד שבוע לפני הגיוס וזהו, סתם רציתי לאחל לכם בוקר שמשי וכייפי, תנצלו אותו עם אנשים שאתם אוהבים ותעשו דברים שאתם אוהבים סתם תמונה שצילמתי לפניי חודש שבת שלום, רותם</div>Sat, 29 Jun 2013 12:52:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13831114http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13831114http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13828877<div align="right" dir="rtl">יום חמישי, עשרה לשבע בבוקר אני ערה. התעוררתי בשש. למה? לא יודעת. טוב נו זה הלחץ של לפניי הגיוס. אני מתגייסת עוד 17 יום, פאקינג 17 יום !!@#$ הזמן עובר מהר מדיי אבל טוב שכך, מתה להגייס כבר, מתה לעוף מהעיר הזאת, התחלה חדשה, אנשים חדשים, שגרה חדשה. שמתי לב שבשנים האחרונות הרבה מדברים על העניין שהדורות מתקלקלים בכל מה שקשור לצבא, שאנשים רק רוציםלהשתמט ולמצוא דרכים לברוח, לא רוצים להתגייס. אבל בתכלס הנה אני מסתכלת על עצמי, מתגייסת שנה מאוחר יותר. כל השכבה שלי התגייסה כבר לפניי שנה (הייתי בעתודה ופרשתי) ואני פשוט רואה את הדיבור של הרוב על הצבא, את הסטטוסים בבוקר של שביזות ו "עד מתי?" וכאילו אוף! יא מעצבנים! רק בגללכם אנשים לא רוצים להתגייס. אתם רק יודעים להפחיד ולבאס את כולם. סבבה, צבא. לא קל, שגרה שונה. אבל ראבק אתם כאלה פרימאדונות ומפונקים. רק בוכים שלא ישנים, ושביזות, ובלה בלה בלה. די. צבא זאת חוויה, לא משנה איך תקבלו את זה. יש רגעים קשים ויש רגעים של בכי וגעגוע הביתה אבל בתכלס זה שגרה אחרת, התחלה חדשה בחיים, בדיוק כמו בית ספר ואוניברסיטה. סבבה אז אין את המיטה שלך ואת האוכל של א</div>Thu, 27 Jun 2013 06:52:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13828877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13828877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13824453<div align="right" dir="rtl">פשוט הסופ"ש הכי מעצבן שהיה לי. הייתי עצבנית, התאכזבתי, ישנתי כל השבת שישי. בילוי. חברה עברה לדירה חדשה והזמינה כמה חברים אלייה. הגעתי קצת מאוחר כי היינו אצל סבא וסבתא, היה מלא שתייה. החברה הכי טובה שלי הייתה שם וגם החבר שלה. (יוצאים ביחד בערך חודש וחצי) הוא שתה (והוא הנהג שהיה צריך להחזיר אותנו הביתה), אז כבר שהגעתי אמרתי לו שאנחנו נחזור במונית והוא הס</div>Sun, 23 Jun 2013 00:14:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13824453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13824453http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13816734<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן שבא לי לכתוב פוסט של שחרור קיטור. אבל זה בלתי אפשרי. למה? כי זה בלוג שחברות שלי קוראות, אנשים שמכירים אותי. פתאום אני מצטערת שאמרתי את שמי, העלתי תמונות והבאתי עוד כל מיניי פרטים שמסגירים אותי. ועכשיו זה מעצבן וצובט לי בלב. שגם פה אני לא יכולה לשפוך. יומן אישי אין מצב שאכתוב, עברתי עבר של חיטוטים מצב ההורים שלי (אמא שלי יותר נכון). בפלאפון גם היו מחטטים לי (מזל שיש לי פלא חדש ואני יכולה לשים בו סיסמה ולשמור את הדברים שלי לעצמי). ויש לי כל כך מה לשפוך, וכל כך בא לי לקבל עצות מאנשים שפשוט לא מכירים אותי, שמבינים מה שהם מבינים מאותו הפוסט, בלי לדעת מי עומדת מאחוריי המסך, מתקתקת על המקלדת. אילו חיים יש לנו היום? עם כל הטכנולוגיה המחורבנת הזאת, הפלאפונים, המחשבים, בלוגים, פייסבוק. כוסעמק. כולם יודעים מי זה ההוא וההיא, אני ואת. ולא משנה כמה תחסמי בפייסבוק או תנסי להסתיר את הבלוג. בסוף מגלים הכל ומוצאים אותך, "מגלים אותך". הכל צף בסופ. ולא בא לי, והלב שלי לא יכול לספוג, וזה לא שקשה לי או שרע לי, אני פשוט צריכה עצות. ואני לא יכולה להיות גלויה עם האנשים סביבי כי כולם אטומי ר</div>Sun, 16 Jun 2013 04:16:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13816734http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13816734http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13816710<div align="right" dir="rtl">"היא קצת מאבדת את שיווי המשקל היא קצת מסמנת לי ששם זה לא קל היא קצת עוד רועדת קצת לא עומדת תחזיקו היא קצת שוב בונה לה חומות של שתיקה וקצת מנסה לשחרר מועקה היא קצת מבולבלת קצת מסובבת תפסיקו היא תחפש בכל הסמטאות החשוכות ובכל הארגזים בתוך כיסי שמלות בלויות ותדע להעביר את הלילות בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך זה ישרוף קצת וישכח היא קצת מתקשה שם למצוא אחיזה וקצת מתרגזת ושוב מכריזה <div style="text-align: cente</div>Sun, 16 Jun 2013 03:21:00 +0200rotmush18@walla.com (הצועדת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827753&blogcode=13816710http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827753&blog=13816710