http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644מרגע שהידיים נוגעות במקלדת, אני עצמי מסירה כל אחריות.heCopyright 2026 שרעפים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13817971<div align="right" dir="rtl">כל הדברים מגיעים לסוף. הוא אי שם בארצות הברית, יחזור רק עוד חודשיים.בא לי לבכות רק מלחשוב על זה. והוא מתקשר כל יום והוא אוהב אותי באמת, אבל זה פוער לי חור בלב. כואב באמת. ואני תקועה עמוק בין הצופים לעבודה הכי מחורבנת שקיימת, שמשאירים אותי למשמרת של 12 שעות בסופשים בלי תוספת שכר ובלי הפסקות. ואני נפרדת מכל כך הרבה אנשים, נפרדים באמת, כי פתאום זה נקלט שכל הקשרים יפרמו, שהמעט שיארו איתי יהיו גרעין קטן, אולי קטן מדי. וגם מפורק, כי ביניהם אין קשר. אני מתגעגעת. אני כבר עכשיו מתגעגעת.</div>Mon, 17 Jun 2013 03:20:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13817971http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13817971http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13801129<div align="right" dir="rtl">"קר לי"מיד הוא קם ועוטף בעוד שמיכה.עדיין. אז הוא מסובב את המאוורר אחורה.אבל זה לא מספיק לה, שוב היא מתעוררת באמצע הלילה עם כאב ראש.כמו במלחציים הגולגולת שלה נדחפת מהאוויר."רוצה כדור?" לא."בייבי אתה יכול להביא לי כדור?"מיד הוא קם.היא מנסה לחזור לישון אבל לא נוח לה."אתה יכול לסובב חזרה את המאוורר? חם לי"מיד הוא קם.היד שלו מונחת ככרית לראשה, השניה מלטפת מלמעלה למטה,מחליקה על הגופיה האפורה שהיא לובשת, שמצוייר עליה חתול שחור עם עיניים ירוקות שזה הסמל של היחידה שלו בצבא.ממשיכה למטה ומלטפת את המפשעה העירומה, החלקה. היא תופסת את היד ומזיזה אותה מהפות שמיד מגיב אל המגע המוכר של היד שלו."בוא נלך לישון".מיד הוא מחבק אותה, חופן אותה בגופו. אז הבנתי כמה הוא אוהב אותי,אז הבנתי שאני אוהבת אותו.</div>Sun, 02 Jun 2013 11:35:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13801129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13801129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13796135<div align="right" dir="rtl">"לעצום עיניים".עוצמת עיניים, שוכבת על המיטה, הבטן העירומה נצמדת אל הסדין."לדמיין". ומיד הפנים שלו עולות, והגוף שלו, כאילו עוטף אותי, בליטופים הכנים שלו, העדינות בקצות האצבעות שלו, מחוספסות על הפיטמות הזקורות. הרגליים שלו כמו חובקות אותי, ואני גוהרת מעליו, רטובה.מסתובבים. שתי אצבעות נתחבות פנימה, מחליקות על הבטן. הגב מתקמר, האצבעות נרטבות, העדינות שלו.מסתובבות, במעגל, מלטפות את הדגדגן. מהר. מהר יותר."לדמיין".המוזיקה ברקע, כבדה פתאום, הכל כבד. פנים אחרות עולות, בהירות, והמבט המוכר שלהן, קרוב אל פניי, כועס. זה נגמר,רטובה,רטובות העיניים,הוא אפילו לא אהב אותי באמת.</div>Tue, 28 May 2013 22:34:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13796135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13796135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13791686<div align="right" dir="rtl">טוב, הוא עדיין כאן אבל עוד מעט הוא יסע מכאן, לחודשיים וחצי. ועוד שנה בערך הוא יסע שוב, לחצי שנה לפחות. מה עובר עליי שנכנסתי לזה בכלל?</div>Sat, 25 May 2013 00:28:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13791686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13791686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13791033<div align="right" dir="rtl">עמוק אל תוך הדם שמתפשט מתחת לפלסטר על האצבע,כתם צורב ודביק ועליו בד כתום מלופף. בשניה אחת העור שלנו נקרע, ואז, רק אז רואים מה יש מתחת לפני השטח. דם אדום, חזק, כועס, מתפרץ. דיוניסוס. אלכוהול מתחלק בגרון,מתכווצים כל השרירים, בולעים את הטעם המר-שורף. ואחריו לימון חמוץ נדחף במהירות אל בין השיניים, והלשון מלקקת אותו והרוק מתערבב ונשאב פנימה, כדי לכסות. נשימות עמוקות. אפולו. בבוקר אתה נזכר שיש לך שם. והשם הוא מסגרת. ואת המסגרת, אל נא תפרוץ, ילד קטן.</div>Fri, 24 May 2013 15:11:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13791033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13791033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13752155<div align="right" dir="rtl">אז לא,כי מראש אני יודעת שכשמשקיעים יותר מדי זה נהרס. צריך לשים זין לשים זין לשים זין. תזכורת נוספת:להיות שוביניסטית.</div>Sun, 21 Apr 2013 07:55:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13752155http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13752155http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13737834<div align="right" dir="rtl">"הבסיס די פשוט בסך הכל. יש שבעה תווים, זוכרת? כל תו מסמל דרגה. דו יהיה אחת, רה שתיים מי שלוש פה ארבע סול חמש לה שש סי שבע ושוב חוזרים לדו" דין ריפרף באצבעותיו העבות על קלידי הפסנתר הלבן בחדרו וזה הפיק שבעה צלילים צלולים ונעימים "וזה היה סולם דו מאז'ור. את יכולה לנגן את המנגינה של הסולם הזה בכל גובה. לדוגמא, אם תתחילי מסול, אז סול יהיה דרגה אחת. ואז מה זה אומר על דו למשל? תנסי לחשוב איזה דרגה הוא יהיה" נועה הביטה בפסנתר בריכוז רב מאוד והתחילה לספור בעצבנות את הדרגות באצבעותיה. "דרגה רביעית נדמה לי". דין חייך בסיפוק והנהן לעברה. החיוך שלו המיס את העצבנות שאפפה אותה קודם לכן. הוא היה יפה ברמה שבלבלה את סדירות וקצב נשימתה. גם היא הייתה יפה. שיערה החלק גלש קדימה ונגע בקצות הקלידים הלבנים. גבה התקשית בצורה כואבת וגמלונית בעת שדין רכן ביציבות מעל הפסנתר שהיה לו כבית. "כל אקורד בסיסי מורכב משלושה תווים. התו המרכזי הוא הדרגה הראשונה והשניים האחרים מחזקים אותו, אלו הם הדרגה השלישית והחמישית. המרווח בין כל תו באקורד כזה הוא טרצה, מהמילה טרי, זאת אומרת-שלוש. בין הדרגה הראשונה לשליש</div>Tue, 09 Apr 2013 20:29:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13737834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13737834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13735653<div align="right" dir="rtl"> איך בכלל אפשר לחוות משהו בין כל הילדים המטומטמים מהבצפר שלך? אי אפשר להכניס שיגרה, המולה וטיפשות אל תוך הלב שלך ולצפות שמשהו שורשי או עמוק או אמיתי יקרה. לומדים הרבה, רואים נופים, לוחצים חזק על כל מני בלוטות, והכל דומם פנימה פנימה. שקט, רך. חשבתי הרבה על דידי, עכשיו פתאום נזכרתי, זה היה הדבר היחידי שהפחיד אותי בין כל העצים והבניינים שם. מה היה קורה אם מישהו היה מעז לגעת בדידי שלי, הקטנה שלי. פעם גם סבתא הייתה קטנה. אבל היום היא לא, והיא גם לוקחת כדורים נגד דיכאון. . http://www.youtube.com/watch?v=cYfI75NIUL4 </div>Sun, 07 Apr 2013 22:33:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13735653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13735653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13732012<div align="right" dir="rtl">החזיקה את הראש בין 2 הידייםנתנה לתמונות להתחלףהגוף כבר מזיע והמוח לא עייףממשיך לכרסם אותה מבפניםוהיא ממשיכה להשליםושוב אין מי שישמורעליה המחשבות שלה רצות כמו נמרים ותמיד אל תוך הכלוב והדם שורף, לא שוב. ואיפה הסוף הטוב שלה ואיפה הסוף העיפה את הכוס על הריצפהמרוב תמונות נהיה שחור לה בעיניים הכעס מחלחל טיפה אחר טיפהנעים כמעט כמו מיםמנתק את הרסן מהפהמשחרר לה את הידייםושוב אין מי שישמורעליה הים שלה מקיף אותה גלים היא לא רואה חופים היא לא רואה חוף מבטחים . חרא .</div>Thu, 04 Apr 2013 23:12:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13732012http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13732012http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13729960<div align="right" dir="rtl">שלא תעזי לנסות לדבר איתי על זה שוב. שלא תעזי לנסות להתקרב אליי כשאני רוצה להיסגר.ואל תפתחי את הדלת של החדר שלי כשהיא סגורה.וכשהיא פתוחה אל תיכנסי אם אין לך משהו אמיתי להגיד לי.ואל תציפי לי דברים שאני רוצה לכבות. ואל תחשבי אפילו לשניה שמגיע לך.</div>Wed, 03 Apr 2013 07:47:00 +0200kligerotem@gmail.com (שרעפים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827644&blogcode=13729960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827644&blog=13729960