http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408heCopyright 2026 Galgol665. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=14138629<div align="right" dir="rtl">מתגעגע אלייך שזה בעצם.... מתגעגע ל ע צ מ י&#10084;&#65039; מ.כ.ו.ר.ה!&#10084;&#65039; </div>Mon, 16 Jun 2014 00:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=14138629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=14138629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13912011<div align="right" dir="rtl">ואוו איך להגדיר את עצמי? בחורה חסרת ביטחון, לא אמתית, הכול מסכה, לא בטוחה בעצמה, שחקנית, בעית אמון קשה, בישניית, עצבנית, לא פתוחה.... אני באנדם שקשה לו לסמוך על אחרים, אני חושבת שהכול מה שאני יעשה וכול מה שאני יגיד הם ישתמשו בזה נגדי, אף אחד לא יודע כלום עלי, אם הם יודעים משהו זה קצת מאוד וגם זה אחרי כמה ימים, אני לא יפרט יותר מידי ויכנס לפרטים כי אני חושבת שזה עלול לשמש נגדי, אני גם לא מספרת להרבה אנשים כול מה שקורה לי, גג שלוש חברות וגם זה בקושי, כי עוד פעם משהו דפוק אצלי במנגון הגנה, אני לא יספר כי אני חושבת שזה ישמש נגדי. גם קשה לי להתחבר עם אנשים בגלל זה, יש לי מעגל חברים מאוד מצומצם. אני האחרונה שיפתח את הפה בשיחה ויגיד משהו, אני גם מאוד ביישנית וסגורה, אני לא נפתחת בקלות, לוקח לי זמן, וגם שאני נפתחת אני לא מספרת הכול, קשה לקרוא אותי, אני האגוז הכי קשה לפיצוח, אפילו לירין היה לוקח לי זמן לספר דברים ולשלוח הודעה, יש אנשים שחושבים שזה מאגו, אבל זה הכי לא! זה מביישנות, כול פעם ירין היה שולח לי הודעת לילה טוב באורך של שלוש שורות ואני רק הייתי שולחת לו לילה טוב וסמיילי כי הייתי מת</div>Tue, 17 Sep 2013 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13912011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13912011http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13885685<div align="right" dir="rtl">לאמא- למה? למה זה תמיד גל? למה תמיד את עושה לי פרצופים? למה תמיד להאשים את אותי? למה תמיד אלי יש לך טענות? למה תמיד לרדת עלי? למה תמיד להשפיל אותי? למה זאת אני שצריכה לסבול את כול השיגעונות שלך? למה תמיד לעשות לי דווקא? למה אף פעם לא שמעתי ממך מילה טובה? למה לא הרגשתי חיבוק של אמא? למה לא הרגשתי שתמיד אלייך אפשר לפנות? למה אני לא יודעת מה זאת אהבה שלך? למה?למה זה תמיד גל? זאת גל השמנה, הערסית, שחשה מעצמה, למה? למה תמיד על גל את חייבת לדרוך ולרמוס, להשפיל אותי, להוריד לי מהביטחון ומהדימוי העצמי? בחיים לא שמעתי ממך מילה מפרגנת בחיים!!! אפילו כשהיה לי חבר את דאגת לבאס אותי כול יום ויום מחדש ולא מפרגנת!! את חושבת שיש לי עור של פיל, שאני לא נפגעת, את חושבת שאני רובוט שאין לי רגשות, את חושבת שאני כמו ספוג יכולה לספוג הכול, אבל די כבר גם לספוג יש גבול שבו הוא מפסיק לספוג, אני כבר עברתי את הגבול הזה! נמאס לי! נמאס לי לספוג ממך עוד פרצוף, עוד ירידה, עוד שיגעון, די נמאס לי! אני לא חסינה להכול, אני רגישה, גם לי יש רגשות, גם אני נפגעת, וגם אני סובלת! אז אני לא בוכה לידך או נפגעת, אני נלחמת חז</div>Tue, 20 Aug 2013 21:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13885685http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13885685http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13830501<div align="right" dir="rtl">וואיייי אני שונאת את אמא שלי פשוט שונאתתת!!! יש לה התנהגות של ילדה בת שנתיים!! על כול דבר היא חייבת להעיר!!! בחיים לא תהיה לה מילה טובה!! וכשאבא שלי עושה משהו למעני או אפילו אומר שהחולצה שקניתי יפה היא פשוט מתחיל לקנאות ולחפש מה לא טוב!!! כשהיה לי חבר היא חיפשה את כול הסיבות כדי לבאס אותי -שהוא לא ׳מושלם׳ בשבילי!!! היא בחיים לא פירגנה ליי!! לא חיבקה אותי!!! לא נתנה לי חום ואהבה!!! מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד עקצנו אחת את השנייה ורבנו!! בחיים לא הסתדרנו!! בחיים לא הרגשתי מזה חום ופירגון של אמא, תמיד הייתי מכירה רק עקיצות וריבים!! היא תמיד חיפשה אותי בקטנות אם זה עלשיעורי בית, יציאות, למה אני מתלבשת ככה ולא אחרת, למה בחרתי במגמה הזאת ולא בשנייה, שאני מתאפרת ׳יותר מדי׳, שאני רבה עם מורים - תמיד יהיה לה מה להגיד!!!!! די כבר וניסיתי לשתוק אבל אני כבר לא יכולה היא חופרת על אותו הדבר מאה פעם ולא מפסיקה!!!!!!!!! אם לא קיפלתי כביסה היא תחפור עד שאני אקפל וכשאני יסיים לקפל היא תחפור על כמה היא הייתה צריכה לחפור לי שאני צריכה לקפל וכשאבא יחזור מהעבודה היא תחפור לו על זה שאני לא עושה כלום ושהיא</div>Fri, 28 Jun 2013 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13830501http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13830501http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13813564<div align="right" dir="rtl"> אז זהו זה נגמר אולי זה לא נמשך הרבה זמן אבל עדיין בחודש הזה הצלחתי להתאהב בך! הצלחתי לראות את הטוב שבך, האושר, החיוכים, הנדיבות, הפרגון, האהבה, התמיכה, החיזוק - כול הטוב שבך זכיתי לראות ולקבל! נתת לי הכול וכלום לא החסרת - ידעת לחבק, להעריך, לתמוך, ללטף, לעודד, לפרגן, לעזור ובעיקר לאהוב! אני לא ישקר זה היה החודש הכי יפה שהיה לי במשך השש עשרה שנים שאני חיה! אין יום אחד שלא הייתי קמה עם חיוך דבילי על הפרצוף - חיוך של מאוהבת! כול שיחה, הודעה, חיבוק, נשיקה, מבט, חיוך, ליטוף, נגיעה גרמו ללב שלי לרעוד! היית אומר לי מילים יפות ודואג להזכיר לי כמה שאתה אוהב אותי וכמה אתה שלי! כמה חיפשת מישהי כמוני ואיך זה שזכית שמצאת אותי - רק חבל שזה רק דיבורים... אז אחרי חודש של ביחד התקשרת ואמרת שאתה חושב על להיפרד, שכבר שבוע זה מציק לך ולא מרפה...ואני שמתי לב לזה שהיית פחות מתקשר, שולח הודעות, ואומר אוהב.. שמתי לב אבל רציתי להאמין שהכול טוב כי אתה התעקשת על הקשר הזה למרות שאני לא רציתי, ואתה דיברת והבטחת שרתה תמיד תאהב אותי, שהחיוך שלי יגדל בכול יום, שאיתך אני אהיה הכי מאושרת בעולם,</div>Thu, 13 Jun 2013 16:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13813564http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13813564http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13778123<div align="right" dir="rtl">הרגע הזה שאת רואה אותו... הרגע הזה שהוא שולח הודעה... הרגע הזה שהוא מתקשר... הרגע הזה שהוא עונה... הרגע הזה שהוא גורם לך לחייך... הרגע הזה שהוא גורם לך לצחוק... הרגע הזה שהוא מחייך... הרגע הזה שהוא צוחק... הרגע הזה שהוא מאושר... הרגע הזה שהוא מסתכל עלייך... הרגע הזה שאת מריחה אותו... הרגע הזה שהוא מלטף אותך... הרגע הזה שהוא מחבק אותך... הרגע הזה שהוא גורם לך להסמיק... הרגע הזה שהוא מנשק אותך... הרגע הזה שהוא מופיע לך בחלומות... הרגע הזה שהוא נוגע בך... הרגע הזה שאת מבינה שאת מ א ו ה ב ת &#10084;&#10084; </div>Mon, 13 May 2013 17:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13778123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13778123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13767340<div align="right" dir="rtl">הנה משהו לכול שרוצים להתאבד... תקראו את זה באמת משנה את כול תפיסת העולם ... זה כתוב בנקבה אבל בהחלט מתייחס לגברים... ׳אלוקים נתן לך במתנה דבר גדול דבר נפלא׳ ככה מתחילות מילות השיר, כול פעם שאני שומעת את השיר אני מבינה שיש לי בשביל מה לחיות פה !! ״אלוקים נתן לך במתנה את החיים על פני האדמה״ אלוקים נתן לך מתנה כול כך יפה ויקרה!!!! הוא נתן לך את הזכות לקום כול בוקר, לחיות, לנשום!!! ואת ככה מחזירה לו אותה? את יודעת כמה אלפי אנשים היו רוצים לתת את המתנה הזאת ליקריהם שמתו, לתת להם עוד נשימה אחת אפילו רק כדי להיפרד מהם כמו שצריך ? וככה את מחזירה לו את זה? מוותרת? ״נתן לך את הלילה והיוםאהבה תקווה וחלום״ אלוקים נתן לך אכזבה כדי שתהיי מלאת תקווה, ותמשיכי לחלום על עתיד טוב יותר ולאהוב את החיים למרות שקשה!! מה אם קצת קשה אז מוותרים? מרימים ידיים? מתים? לא נלחמים? לא מקווים שתקופה הרעה הזאת תעבור? לא חולמים על עתיד טוב יותר? פשוט מתים? את יודעת זאת תקופה רעה וכמו כול תקופה סופה לעבור!! אז אם קצת קשה עכשיו תלחמי!!! אל תרימי ידיים!! אל תוותרי!! תקווי ותחלמי על עתיד טוב יותר !! ע</div>Sat, 04 May 2013 12:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13767340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13767340http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13744389<div align="right" dir="rtl">צפירה מפלחת את האוויר לשתי דקות, שתי דקות של זכר והתייחדות עם הנופלים, המשפחות של הנופלים וחבריהם. התייחדות עם הכאב שלהם והמחשבה שהם היו ואינם עוד. נקטפו בעודם צעירים בני 19-20, ילדים שעוד לא התחילו את החיים! הם רק אתמול סיימו תיכון, סיימו את הבגרות האחרונה, נפרדו מהמורים ומהחברים, הם רק אתמול ארזו תיק והלכו לבקו״ם, רק אתמול נפרדו מההורים בבכי קורע לב! רק אתמול אמא של אותו חייל רבה איתו שלא ילך לקרבי, שהיא לא תוכל לעמוד בזה אם יקרה לו משהו - ורק אתמול הוא הבטיח לה שהוא יהיה בסדר!! שהוא שומר על עצמו!! רק אתמול הוא הבטיח , הבטיח שיחזור - ולא חזר!!! רק אתמול הוא הבטיח!! - הבטיח לה את זה!!!!הוא הבטיח ולא קיים!!! הם רק ילדים והם הלכו הגנו ונלחמו בשבילנו, נלחמו בשביל שהיה לנו מדינה!! שהיה לנו מקום לחיות בו!! שנחייה בשלום בלי צרות על הראש!! שכול לילה נוכל לישון בשקט!! שנוכל לנהל חיים נורמלים ללא פחד!! הם מתו למעעננו!! כדי שנוכל לחיות בשקט, בשלום וכדי שנוכל פשוט ל ח י ו ת !!!! ולא מספיק כול המשפחות השכולות שיש היום, עם כול המציאות הכואבת והקשה שאנו חיים בה מצטרפים כול יום משפחות חדשות,</div>Sun, 14 Apr 2013 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13744389http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13744389http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13736599<div align="right" dir="rtl">עיניי נלכדו על הקיר השמאלי של הצריף, כל הקיר היה חריטות סמלים של יהדות: מנורה, מגן דויד וטבלת ייאוש המונה את הימים בשבי ובעיקר שמות, הרבה שמות של יהודים: מרק, רבקה, יעקב, יצחק, רחל, ציפורה, מנדל... כל מה שעלה בראשי באותן הדקות היה לא פחות ממילות השיר "אותיות כתובות על הקיר, אני הפחד נעים להכיר", ומחשבה אחת ששיתה אותי, הרי מאחורי כל שם קיים אדם. האם האנשים הרשומים על הקיר הנוראי הזה במקום הארור הזה חיים? ניצולים? מתים?? ומה עלה בגורלם? </div>Mon, 08 Apr 2013 20:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13736599http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13736599http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13735204<div align="right" dir="rtl">דפיקות חזקות נשמעות על הדלת. ״תפתחו מיד״ נשמע הקול העבה מעבר לדלת בעודו ממשיך לדפוק בחוזקה. ״תפתחו מיד את הדלת או שאני יורה״ נשמע שוב אותי הקול בעוד הדפיקות רק מתחזקות. הדלת נפתחת על ידי אישה קטנה וצנומה, צחורת עור ובעלת שיער שחור הקלוע לצמה, לבושה בשמלה כחולה. שתי עינייה הכחולות מביטות באימה בשני החיילים החמושים אשר נכנסו לביתה. ״איפה הוא״ צעק אחד החיילים בעודו הופך את הבית בנסיון למצוא אחר אותו היהודי. ״איפה הוא שאלתי״ צעק בחוזקה, וקול הניפוץ של האגרטל אשר אותו העיף נשמע ברקע. ״איפה את מחביאה אותו, תעני או שאני יורה״ צעק עליה אחד החיילים, וכיוון לעברה את הנשק. אך האישה המשיכה בשלה - שתקה. לפתע החייל השני הבחין בסכין גילוח שנמצאת על השידה, הוא הרים ונגע, הסכין הייתה עוד לחה - מישהו השתמש בה לאחרונה, הוא חייב להיות פה. ״תעני לי איפה הוא, אני יודע שהוא פה״ צרח בחוזקה. אך אישה שתקה. ממשיכה בשלה. לא עונה. מבחינה אך ורק במעשם בנסיון למצוא אחר אותו היהודי. בום. בום. שתי יריות. שתי יריות חותכות את האוויר ופוגעות בארון הבגדים. החייל שירה ניגש לארון הבגדים ופתח אותו, מתוך הארון נפל ה</div>Sun, 07 Apr 2013 18:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Galgol665)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827408&blogcode=13735204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827408&blog=13735204