http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176heCopyright 2026 the bird of prey. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13831466<div align="right" dir="rtl">מי רוצה לדבר?</div>Sat, 29 Jun 2013 18:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (the bird of prey)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13831466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827176&blog=13831466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13706881<div align="right" dir="rtl">תדחוף אותי לקיר, תמשוך לי בשיער, תצעק עלי, תצחק איתי, תאהב אותי, תנשק אותי, תדבר איתי, תלחש לי, תשגע אותי, תשעשע אותי, תיהיה איתי. אבל אין..אתה לא קיים. לא כרגע..</div>Sat, 16 Mar 2013 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (the bird of prey)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13706881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827176&blog=13706881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13674931<div align="right" dir="rtl">הפיל הסגול שלי הולך על התקרה ההפוכה.הוא הולך והולך, מתנגש במנורות, דורס אותן אחת אחת, מנפץ וממשיך ללכת.האוזניים הקטנות שלו מעיפות את כל התמונות וגורמות להן לעוף, הן מתרוממות לכיוון הרצפה למעלה ונדבקות אליה בעדינות.בפינה של התקרה יושב לו שבלול מנומר, עם פרווה חלקה ומושלמת, יושב בפינה ומביט במתרחש, מתכווץ עם כל צעד של הפיל שמתקרב אליו באיטיות..מתכנס בתוך הקונכיה המושלמת שלו ויושב בתוכה, מסתתר מהפיל הקטנטן שמתהלך לו בבית.</div>Sat, 16 Feb 2013 16:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (the bird of prey)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13674931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827176&blog=13674931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13672997<div align="right" dir="rtl">הוא אמר לי שאף אחד לא התגעגע. הוא אמר שהוא לא התגעגע, וגם היא לא..החתול כן, אוחח, החתול.הוא אמר שהוא היה נכנס לחדר שלי, נשכב לי על המיטה, הניח את כף ידו בדיוק איפה שאני אמורה לשכב, ופשוט ישן שם במשך שעות. הוא אמר שבלילות הוא היה מתעורר וצועק, כאילו צורח את שמי, מחפש אחריי.. ואני לא הייתי שם.טוב, לפחות החתול שלי אוהב אותי.למרות שאני בטוחה שהוא סתם אוהב כשאני מתעללת בו, ככה זה, האלימות עוברת בין הבעלים לחתול. או שאולי זה הולך הפוך, לא יודעת..אני גם לא צריכה שיתגעגעו אלי. אם הם מתגעגעים, אז אני גם אמורה להתגעגע, סתם כדי שהם ירגישו טוב עם עצמם, אבל אני לא. אני פשוט לא מתגעגעת לאף אחד. אין לי את הצביטה הזאת בלב כשאני חושבת על אנשים רחוקים.. אמא, אבא ואחי, זה כן. אבל לאחרים? בחיים לא.בנות אומרות שאין בנים ששווים את הדמעות שלהן, לי אין בנים ששווים את הגעגוע, סתם כי אין באמת געגוע, ואני לא טובה בלזייף.. אז עדיף בלי כלום.לפחות אני מתגעגעת לחתול..אני זוכרת שלפני שנה, בדיוק שנה ישבתי באותו המקום, עם אותו המחשב, עם אותו לב אטום וריק וניסיתי להבין למה אני לא מרגישה כלום, עד היום לא הבנתי..מה זה אהב</div>Thu, 14 Feb 2013 23:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (the bird of prey)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13672997http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827176&blog=13672997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13652809<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה שתלו אותי הפוך. עשו קשר קטן בחבל לבן, קשרו לרגלי השמאלית, מצאו גשר מאוד מאוד גבוה ותלו אותי. אני אפילו מנחשת מי זה, אבל כמו שבהארי פוטר יש את זה שלא קוראים בשמו, כל גם כאן. והדם זורם לאט לאט בורידי, מחליק מתוך עורקי לנימים קטנטנים, ממלא כל איבר וכל חלל ריק בגופי. ומה נותר לי לעשות? להתפתל? לא. אסור, הדם יזרום מהר יותר ויותר, ימלא את מוחי. ומה אז? הראש יתפוצץ!!! בדממה נוראית לצלילי הנהר מתחת לגשר עליו אני תלויה, בחריקה איטית ומייגעת..הכל יעצור לרגע, הנהר יקפא וטיפות הדם שיעופו ממוחי לכיוון הנהר יטבעו בו. ורק צרחות חרישות ישמעו מתוך הנהר האכזרי, צרחות של אותן טיפות הדם ממוחי. וזה לא שיש ברירה, כן? הראש שלי עומד להתפוצץ מכמות המידע שתמון בו כרגע. אחח, העייפות.</div>Tue, 29 Jan 2013 19:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (the bird of prey)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13652809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827176&blog=13652809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13648317<div align="right" dir="rtl">לכל בן אדם יש סיפור, סרט שעובר לו בראש מדי יום, תסריט שהוא חיי בו כל דקה ודקה שחולפת לו מהחיים. האדם עצמו בונה את הסיפור, הוא הדמות הראשית והדמות המשנית, הוא הבמאי, הוא הצלם, הוא המפיק. הוא הכל. והוא גם כלום. אני כלום. נעים להכיר.</div>Sat, 26 Jan 2013 14:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (the bird of prey)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=827176&blogcode=13648317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=827176&blog=13648317