http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810בראשית ברא האדם את האלוהיםheCopyright 2026 FTRQueen. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14529894<div align="right" dir="rtl">כל לילה כשאני חוזרת הביתה,מיד לאחר שחלצתי נעליים והחלפתי לבגדים נוחים יותר,אני נכנסת למיטה בה הוא כבר ישן מזמן, בשקט בשקט.אני נשכבת לידו צמוד צמוד ומרגישה איך הנשימות שלו נהיות יותר שקטות, ברגע שהנחתי את ידי עליו,איך אנחנו נושמים כל אחד לחוד ואיך אנחנו נושמים יחדיו, בקצב אחיד שמחבר בנינו.אני מרגישה איך הלב שלו שולח גיצים של חום ואהבה הישר לתוך לבי שלי.אני מרגישה שאני לא לבד, הוא החבר הכי טוב שלי והוא גם אבא שלי וגם הבית שלי.אני מרגישה איך אנחנו מחוברים בכל רגע, בכל דקה.ואין על ההרגשה הזאת בעולם כולו.3&gt;</div>Sat, 16 Jan 2016 16:16:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14529894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14529894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14291359<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני אוהבת להסתכל במראה, אני פתאום מבינה שיש לי הזדמנות להסתכל על עצמי באמת, לראות את עצמי מפנים ומחוץ. להסתכל לעצמי בעיניים ולקלוט שאני ממש רואה את עצמי משני הצדדים ולמרות זאת, אף פעם גם לא אראה את עצמי ממש מחוץ, לא כמו שאנשים אחרים רואים אותי אבל למה המראה לא יכולה להראות לי גם את זה? הרי זה מול העיניים שלי איזה מוח נפלא יש לנו, גורם לנו להיות האינדיבידואל, מוקף בהכל, וגם חלק ממנו. הוא לא מתעתע בנו, אנחנו התעתוע, אנחנו שני הדברים, תמיד מפנים ותמיד מחוץ באהבה </div>Tue, 03 Mar 2015 06:53:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14291359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14291359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14287672<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת להסביר את זה, אני פשוט ממש מתרגשת מהאהבה שלנו.לפני מערכת היחסים הזאת ידעתי רק מוות של האהבה. האהבה מתחילה מרגשת והופכת שגרה עד שהיא גוועת לחלוטין וכבר משעמם. כמו אצל רוב האנשים רוב הזמן. באיזשהו שלב הבנתי שזה פשוט כי מערכות היחסים שהיו לי לא התאימו לי למרות שחשבתי שכן. התחלתי ליצור לעצמי איזשהו מודל של "איך זה אמור להיות", חשבתי שבמערכת יחסים טובה באמת כל צעד הוא משמעותי ועם זאת גם פשוט זורם... ושהוא לא יהיה אף פעם החצי השני שלי, כי אם האינדיבידואל הכי אהוב עלי, כי שנינו שונים ואנחנו לא אחד, אנו שניים שהם ביחד.ואז הכרתי אותו.ובהתחלה הוא מאוד מצא חן בעיני אבל לא בקטע רומנטי, נהינו חברים ממש טובים.באיזשהו שלה אחרי כמה חודשים הסתכלתי עליו וחשבתי שבעצם אני קצת נמשכת אליו, וזה מאוד הפחיד אותי אבל גם שימח, והתגבר עד שלא יכלתי לשתוק יותר.לא ציפיתי לשום דבר, באמת שלא. לא יכלתי לשים שום תווית על הקשר שאני רוצה שיהיה לי איתו. כל מה שידעתי הוא שאני מאוד רוצה לשכב איתו אבל גם מאוד אוהבת לדבר איתו, ואולי יהיה אפשר לשלב איכשהו את השניים.הוא זרם, כיגם הוא כמוני חשבת שאולי אם נוסיף לזה סק</div>Mon, 23 Feb 2015 17:57:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14287672http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14287672http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14253176<div align="right" dir="rtl">לא כתבתי כבר המון זמן,זה לא שלא ניסיתי, באמת שכן ניסיתי.כל פעם נכנסת למסך העריכה ומתחילה ואז פתאום אני חושבת שתכלס לא יודעת בדיוק איך לארגן את כל המחשבות שלי בכתב, ומוותרת.אבל היום זה לא ככה, כי היום אני מחליטה שאני פשוט לוחצת על שמור, בלי שום התחשבות באיזה גיבוב שטויות בדיוק יצא לי, ואם זה ספרותי, ואם זה יעניין מישהו.כי בתכלס,הרי אני עושה את זה בשביל עצמי, כל מה שאנחנו עושים הוא בשביל עצמנו, אם עזרנו להומלס בכוס מים, גרמנו לעצמנו להרגיש נדיבים ובכך בעצם להרגיש טוב. ואם הקשבנו לחבר, גרמנו לעצמנו להרגיש כמו חבר טוב, ז"א להרגיש טוב באופן כללי. ובכלל, כל המעשים שלנו, כל הצעדים שלנו, בעיניי, נעשים עקב אינטרסים אישיים נטו. כי הרי למי אנחנו צריכים לדאוג אם לא לעצמנו, וברמה הקטנה יותר והכוללת יותר, את הגנים של מי אנחנו מעוניינים לשבח לדורות הבאים? שלנו.והנה אנשים באים ואומרים לך, אל תהיה אגואיסט, אתה חושב רק על עצמך, לא אכפת לך מאף אחד אחר.קודם כל, לא נראה לי שמישהו ממש חייב שיהיה לו אכפת ממישהו אחר, ואם לא טוב לכם אז תלכו.מצד שני זאת גם הדרך למגר "אגואיזם" כביכול. אם אנשים שהאינטרסים האישיים</div>Thu, 18 Dec 2014 18:00:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14253176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14253176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14183673<div align="right" dir="rtl">יושבת בסלון של בוזבוז, הוא הלך לצבוע את העיר, אני לומדת למועד ב' בביולוגיה ב' שיש לי עוד יומיים. עכשיו סיימתי פרק ואני עושה הפסקת סיגריה, תוך כדי הרגשתי שאני צריכה לכתוב קצת. לא כתבתי המון זמן. סתם, על מה שאני מרגישה, כי זה מרגיש כלכך שלם בזמן האחרון, טוב נו... לא לגמרי שלם, תמיד יש על מה לעבוד, אבל עכשיו אני מרגישה שאני ממש מתחילה, שאני לא מוותרת, שאני לא נותנת לעצמי לוותר על החיים, לוותר על הנסיון, לוותר על הידע, לוותר על כל התהליך שעברתי בשנים האחרונות, ובכלל, בחיי.אני מרגישה שאני שוב רוצה לכבוש את העולם, בצעדי תינוק, ובצעדי ענק. אני מרגישה שאני שווה את זה, שאני חכמה, שאני יפה בפנים ובחוץ, שאני יודעת כלכך הרבה כי עברתי קצת, ושיש עוד הרבה לדעת ושצריך ללכת ולאכול את העולם, לצבור עוד ועוד ידע.אני מרגישה שאני יכולה. אני מרגישה שוב שהעולם קטן עלי ושהוא כל כך כל כך גדול... שיש בו כלכך הרבה שאני עוד יכולה לגלות, שיש בי עוד כלכך הרבה שאני יכולה לגלות, כי אני היקום והיקום הוא אני.ביולוגיה?זה לא רק זה, אני לא צריכה להגיד לעצמי שאני הולכת להיות ביולוגית מטורפת שתג</div>Tue, 19 Aug 2014 04:30:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14183673http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14183673http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14157206<div align="right" dir="rtl">אני שוכבת במיטה שלי ואתה לידי. לא יכולה להרדם רק בגלל ההתרגשות, כי אתה שם.כי אני שומעת את הנחירות הקלות שלך ויודעת שאתה בטוח ושליו בתוך השינה המתוקה שלך במיטה שלי.שלי !ואני שומעת את הצלילים שאתה עושה ויודעת שאתה חולם. אני כל כך אוהבת לראות אותך חולם. ומסוקרנת לדעת על מה, למרות שלא אדע כי אתה לא תזכור.אני אוהבת שאתה במטה שלי כי אז אני יכולה לגעת בך כל הזמן, גם אם משעמם לי לא משעמם כי אתה שם ואני יכולה ללטף אותך, את הגוף הנעים שלך, לאהוב אותך עם הידיים שלי.לנשק אותך בכל מקום, אתה לא תדע אבל אני אספר, כי אתה אוהב שאני מספרת. כי אנחנו מדברים על זה. כי זה כלכך נכון ויפה, מה שיש בנינו, שלפעמים אני לא יודעת כבר אם זה אמיתי. זו קלישאה אבל זו האמת.אני לא מאמינה שמצאתי אותך. אני לא מאמינה שאני יכולה לספר לך את הסודות הכי כמוסים שלי ואתה תאהב אותי למרות ובגלל..אני אוהבת אותך ולא מפחדת יותר.כולי שלך.<div style="font-weight: n</div>Fri, 11 Jul 2014 04:35:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14157206http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14157206http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14091917<div align="right" dir="rtl">איפה את?אני חייב להבין.איפה את?כשאת כותבת שירים,כשאת שומעת צלילים?איפה את?כשאת הולכת לאיבוד?איפה את ביחד,איפה את לכוד?איפה ניצחת,לאן את רוצה לחזור?איפה היית כשגדלת,ולמי את רוצה לעזור?איפה את?כשאת עוצמת עיניים,ומקפלת ברכיים?אני כל-כך שמחשאת פה בינתיים.</div>Sat, 19 Apr 2014 18:33:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14091917http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14091917http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14085410<div align="right" dir="rtl">החלטתי לעצב מחדש את הבלוג.חשבתי שמשהו צנוע ופשוט יעשה את העבודה, ברוח הפרספקטיבה- שהכל צנוע ופשוט.הריקנות הזאת היא הקדושה שליהריקנות הזאת ממלאה אותיהריקנות הזאת של היקום.סליחה,אנרגיה אפלה כנראה יהיה מינוח יותר נכון.היא השאלה הגדולההריקנות הזאת מכילה אותי ואני אותה.Insignificance is Blissוזאת בדיוק תורת ההפנמה.עד שיהיה לי עוד. אוהבת אותכם באמת באמת 3&gt;</div>Fri, 11 Apr 2014 16:48:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14085410http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14085410http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14079675<div align="right" dir="rtl">קורה שאנחנו עושים משהו שעשינו כבר קודם ולא שמנו לב לאיך שזה יכול לגרום לנו להרגיש. לא שמנו לב למה זה בא להגיד, לכמה שזה תואם אותנו.ואז יש רגע שהוא החשוב הזה, הרגע בו זה צריך לקרות, הרגע בו אנחנו צריכים ללמוד, הרגע להתחבר, לשים לב.והכל כבר שונה. הפרספקטיבה, הצבעים, איך שזה גורם לנו להרגיש.ההיי שבידיעה שזה מה שאתה מרגיש עכשיו, זה מה שאתה יודע, זה מי שאתה. זה שמגיע מאיזה מקום, שכל אחד יכול לקרוא לו אחרת; נפש, אלוהים, נירוואנה, אני, המערכת האנדוקרינית... ההגדרה לא משנה את הרגש החזק והחם הזה שרק מביא איתו עוד.אבל אנחנו מפחדים, לא להרגיש יותר, לא להגיע לנירוואנה, לא לקבל אהבה. אנחנו מודאגים, למרות שאין צורך, כי הרי יש דברים שאנחנו לא שמים לב אליהם עד שמגיע הרגע.וזה קרה לי כששמעתי את זה:https://www.youtube.com/watch?v=EElaqhquY00"This body holding me reminds me of my own mortality.Embrace this moment. Remember. we are eternal.all this pain is an illusion."ויש משהו שקראתי בספר הטאו (ושמרתי את זה מכיתה ח) שכל פעם רלוונטי יותר מהקודמת:"זן מסטר סונג סיפר פעם לביתו של אחד התלמידים:דמייני לעצמך מפע</div>Thu, 03 Apr 2014 21:37:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14079675http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14079675http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14060298<div align="right" dir="rtl">אני שוכבת במיטה שלי ומקשיבה לגשם.זה אולי מאוד בנאלי לדבר עליו, אבל נכון שיש בו משהו מדהים?איך שהוא יורד, בקצב כזה.והצליל,מרגיע.מחבר אותנו למי שאנחנו.יצורים חיים שלפעמים מרגישים כאילו אנחנו בעלי חשיבות מכרעת ושוכחים רוב הזמן שאנחנו חלק מהיקום הענקי הזה, ומהכדור הקטנטן הזה.הוא מחבר אותנו לאמא אדמה.גם כשאנחנו לא מודעים לזה, בתוך תוכנו, בטבע הביולוגי שלנו, אנחנו מרגישים את זה. בכל תא.איך שהמים מחלחלים לאדמה.עוברים אל הצמחים.הופכים לסוכר.מקיימים את כולנו.את שבעים ושמונת האחוזים.אז ברור שזה בנאלי.איך אפשר לא לדבר על הגשם?איך אפשר לא להתרגש כששומעים אותו מטפטף?כשמרגישים אותו על הקרקפת?</div>Sun, 09 Mar 2014 15:07:00 +0200ftrqueen4is@gmail.com (FTRQueen)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=826810&blogcode=14060298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=826810&blog=14060298