http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392When you're right, no one remembers. When you're wrong, no one forgets. welcome to my life .heCopyright 2026 mr.nowhere. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14962679<div align="right" dir="rtl">עוד חמישה ימים ואני מחוץ למערכת. ההרגשה הזו מלחיצה אותי שאני כבר מחוץ למסגרת , שאין לי תמונה ברורה של מה אני לובש, את מי אני הולך לראות ביום יום , לא להרגיש כבר את אותה ההרגשה המוכרת שמתבטאת בעייפות וחוסר מעש להמשיך את התפקיד שהוטל עליי במשך כשנתיים ושמונה. זו הרגשה שונה להתחיל שוב מאפס , להתחיל לחדש צעדים ולנשום אוויר אחר ושאני כבר אמשוך את החוטים . יש בי פחד שקשה לי לרוב לבטא אותו עם כמה שאני אדם שפתוח לשינויים ולאור אחר , אבל פה זה משהו שונה.. אפילו גדול .. וגם מאיים. את האמת אני יכול להגיד במלוא הדבר שהתקופה הזו שחלקה הגדול לא הואר באור כזה חיובי שהיא לימדה אותי , לימדה אותי להסתגל בתנאים שהם בעצם לא תנאים.. יודעים מה , אני חושב שאספר על עצמי קצת : הייתי אפסנאי במודיעין ובתחילת דרכי כמלשב שהייתה לו את אותה התחושה שגרה בו עכשיו של - תהייה ופחד , פחד מהרוע שאני יכול להכיר ומהעוצמה. בהתחלה הייתי אמור להיות צלם ביחידת גלגלצ והתמיינתי .. אך לא התקבלתי. תחביבי שהוא היה העיקרי הוא צילום , תמיד ראיתי בצילום משהו שהמילים לא יכולים לבטא ושאתה יכול להביע את הרגש שלך וזה דרך עדשה נוספת במ</div>Fri, 10 Aug 2018 20:40:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14962679http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14962679http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14929166<div align="right" dir="rtl">מדי יום מדי פעם אני מרגיש שאני לא אוהב את עצמי. אני מרגיש שאני פחות טוב מכולם , פחות מוערך , פחות טוב , פחות שווה , אפס , משעמם.כל פעם מחדש המילים האלה מרכיבות את המחשבות שלי וכבר לא נעים לי עם זה. התהליך הזה , של קבלה עצמית יותר קשה ממה שחשבתי וגם אפילו שאני אומר לעצמי כל יום שאני בן אדם טוב , בן אדם עם ערכים ובן אדם שיש לו מה להציע תמיד יהיה איזה משהו אחד שיוריד אותי ישר לתחתית למקום שממנו אני באתי בתחילת התהליך.אני כרגע מטופל על ידי קבן והוא עוזר לי , הוא עוזר לי להרים את עצמי מתי שאני נופל , ולצערי אני נופל יותר מדי פעמים , ואם אתם שואלים אותיהנפילות כואבות .והכנפיים שלי לאט לאט כבר נקרעות מלעוף למקום שאני רוצה או שכבר אין להם כוח להעיף אותי למעלה כי אני כל הזמן נוחת על הפרצוף.אני לא כותב את הפוסט הזה בשביל רחמים , שאנשים ירחמו עליי ויביאו לי מילים יפות שהכל יהיה בסדר ושהכל יעבור , אני פשוט רוצה כבר להגיע לנקודה , לפסגה הגבוהה הזו שכולם מדברים עליה שנושמים אוויר נקי ומסתכלים על האופק ואומרים - " הנה אני עברתי את כל מה שעברתי ואני שלם עם עצמי , לא חוזרים יותר למגרעות העבר ומחייכים ע</div>Wed, 08 Nov 2017 19:21:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14929166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14929166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14890187<div align="right" dir="rtl">שוב חזרתי. ורציתי לחזור עם פוסט שהוא אופטימי דווקא ולא עוד פורקן עצב ויגון שקיים בי. לדבר על משהו שהוא משמח ודי מעצים אותי ואת ההרגשות הכלליות שלי לגבי הכל, רציתי לדבר על חברות אמיתית , חברות טהורה. הכרתי כמה אנשים בחיים שהם נעים בין 2 עד ל5 אנשים שאני באמת יכול להגדיר אותם כחברים טובים ואמיתיים שתמיד ירצו לדעת לשלומי , גם עם זה מהודעה אחת לגבי המצב ופה השיחה נגמרת. אבל במיוחד, בא לי לדבר על בן אדם ספציפי שנכנס לי חזק ללב וקשה לי אפילו להוציא אותו והוא החבר הכי טוב שלי שאם הוא יעשה לי משהו אחד , אני אקח את זה קשה ואני לא יודע אפילו למה. אני לא יודע אם זה רגש חזק בין חברות, אבל פשוט פיתחתי רגש אליו. אני כל הזמן חושב עליו וכל פעם שאני פוגש אותו כיף לי , כי אני יודע שיש פה מישהו שלא משנה מה יקרה בחיים וגם אם יהיו ריבים, מכשולים בדרך הוא תמיד יהיה פה ויקבל אותי לא משנה מה , ישמח בשמחה שלי ויהיה עצוב בעצב שלי. לדעת שיש לך אפילו את האדם האחד הזה שיהיה פה זה כבר נותן לך סימן שאתה לא לבד בעולם הזה ושלא משנה מה תמיד יהיו אלה שירצו לטובתך ויהיו כאן גם שהכל יחרב. מחצית מהחיים שלי הייתי בן אדם קר</div>Thu, 27 Apr 2017 18:15:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14890187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14890187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14870658<div align="right" dir="rtl">לאחרונה אני מרגיש שאני שוכח דברים , אפילו את הדברים הכי קטנים שכל אדם זוכר וגם אותם אני שוכח.אני חושש שיש לי בעיות זיכרון או שאני מפתח בעיה שדומה לזה. מרגיש שאני נעלם עם הזיכרון ולא חוזר לאותו מקום שהייתי, לאותה נקודה.אני פחות מייחס חשיבות לחברה שלי מסביב ומרוכז רק בעצמי ובבעיות שלי , כי הזיכרון שלי לוקח אותי ושנינו מאבדים אחד את השני.אני שוכח דברים פשוטים , שוכח מה ראיתי בסרטים כמעט , שוכח מה קראתי בסיפורים ומאמרים ואני לא אוהב את זה. לא אוהב להיות המתקשה להבנה , שאני צריך לקרוא את אותו דבר כמה פעמים כדי שמילה מסוימת תהיה שנונה בראשי , אני מרגיש די אבוד עם ההרגשה הזו. הזיכרון הקצר מביא לי הרגשה של חוסר ביטחון שאני לא יכול לספר משהו למישהו בצורה סדירה, תמיד יהיו את המשפטים הקטועים האלה ולא את הסיפור המלא שבא ממני , זה ישר משתיק אותי כי אני פוחד להגיד איזשהי שטות שהיא לא במקום ואז אצא הלא קשור בשיחה , כי עדיף לשתוק ולהיות חכם מאשר לדבר ולצאת יותר טיפש.בתקופה האחרונה גם נהייתי אדם שאני לא מכיר ,אדם שגודל בתוכי ואני לא מכיר אותו שיש לו את היכולת להשתלט עליי ולהיות במצבי רוח שלא הכרתי מלפנ</div>Thu, 02 Feb 2017 17:31:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14870658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14870658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14841033<div align="right" dir="rtl">אתמול הגעתי למצב שאני בוכה. תמיד אומרים שגברים חזקים בוכים בשקט , אז אני הדוגמה הטובה. אני לא נוהג לשתף את מה שאני מרגיש לאנשים , אפילו לחברים הקרובים , אני לא נוהג אפילו בכלל לבכות. עד שיוצאת לי דמעה ראשונה מהעין זה לוקח זמן , לוקח לי זמן להתפרק , כי גם שהלב שלי עשוי מהחמאה, יש שכבות של סלעים שמכסות אותו ומונעות ממנו להישבר. ננעלתי בחדר ארבע שעות , שמתי שיר שמכניס אותי לבועת עצב שלי בפחות מחמש דקות , זה מה שמיוחד בשיר הזה שהוא יודע איך להכניס אותי לעצב מהר. בכיתי , כי נזכרתי בכל רצף האירועים שנקרא: "החיים שלי" , מאז שהייתי ילד קטן ועד היום , נזכרתי בכל מה שעברתי שהייתי ילד קטן , כמה סבל עברתי כדי להיות מי שאני היום , ילד נורמלי ורגיל כמו כולם. יש לי בעיה , אני מודה , ולמרות שיש לי בעיה שכבר הקרובים מודעים לגביה , אני עדיין מרגיש חלש , אני עדיין מרגיש שאני לא שלם עם עצמי , ומלא. הבעיה הזו היא בעיקר מתבטאת מהבחינה החיצונית , שאנשים יכולים להסתכל עליי ולחשוב לעצמם בראש: " מה עובר עליו , הכל בסדר איתו?". אחד מהחברים הטובים שלי אמר לי שאני לא צריך להתבייש בבעיה שלי ואפילו להתגאות בה</div>Tue, 04 Oct 2016 14:55:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14841033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14841033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14840845<div align="right" dir="rtl">שלום לך בלוג יקר הנה חזרתי אלייך כדי שוב פעם לפרוק. מאז עברו שנתיים שכתבתי פה , לפני שנתיים הייתי ילד אחר , אדם אחר , שלא הבין מה הוא יעבור ולאן הוא יכנס. חוויתי יותר מדי דברים , יותר מדי אירועים ואני כבר לא יודע מאיפה להתחיל , וגם לא אדע איך לסיים. מזל שיש לי אותך, ככה כל פעם שארגיש קצת לא טוב , אדע איך להחלים מהר כי אתה פה. לא מזמן חשבתי שאתה סתם מיותר , עוד פרק שכבר עברתי , אבל לפעמים טוב לחזור אלייך , לפינה השקטה. מקווה גם שיש פה עוד אנשים זמינים בישראבלוג , שגם הם מרגישים את מה שאני מרגיש , שהם גם אוהבים לשפוך מילים אל מאחורי המסך. אעדכן פה פוסטים בהמשך כמה טוב לחזור אלייך עבר!</div>Mon, 03 Oct 2016 20:39:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14840845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14840845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14092993<div align="right" dir="rtl">אני לא יודע למה ההרגשה הזו הגיעה לי בשבועות האחרונים . הרגשה של בדידות , הרגשה כאילו אין לי אף אחד , הרגשה של אבדון , כאילו אין לי מוצא לשום מקום , הרגשה מגעילה כזו . אני פתאום מתחיל להיות יותר עצוב ויותר דכאוני , אני לא יודע איך להעביר את ההרגשה הזו , ואני תמיד שואל את עצמי למה יש לי אותה , מאיפה היא באה , מה הסיבות .. אבל היא עדיין קיימת . אולי עשיתי טעות ואני לא מודה לה , אולי יש בי משהו שמרחיק אנשים ושהם לא רוצים להיות איתי בקשר , אני באמת לא יודע , ואם הייתי יודע מה היה בי לא נכון או משהו שגוי , היתי ישר מתקן אותה .. אבל פה אני באמת לא יודע מה הבעיה . אני מקווה מאוד שההרגשה הזו תיעלם ממני כבר כי אני מרגיש כלכך ריקני ודכאוני . ואולי נוסיף שיר לאווירה העכורה . </div>Sun, 20 Apr 2014 22:12:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14092993http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14092993http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14021716<div align="right" dir="rtl">כשאתה נחמד מידי אנשים מרשים לעצמם לדרוך עלייך, שאתה בלתי ניתן להשגה מידי אנשים מתייאשים ומוותרים עלייך .ולכן, צריך למצוא את האיזון בין שני הצדדים . התחושה הכיפית הזו שאתה לומד לקח מדברים , ולוקח מכל דבר רע את הדברים הטובים לילה טוב !</div>Mon, 20 Jan 2014 00:00:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14021716http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14021716http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14020922<div align="right" dir="rtl">אני לא יודע מה כבר לאמר , מרוב שהעולם הזה נהיה רק אטום יותר ונהיה סנוב , האנשים נהיו לא מודעים לסביבה שלהם , כל הזמן שקועים בטלפונים והטכנולוגיה רק אוכלת אותנו מבפנים , כאילו אנחנו עבדים של הטכנולוגיה , ואני לא מבין מה כבר ממכר בקופסה שנקראת " אייפון " שיש בה כל מני חיישנים וברגים , זה רק פלאפון , הוא הורס אותנו , הוא הורס את מי שהיינו , הוא הופך אותנו לאנשים אחרים , אבל לא מהבחינה הטובה אלא מהבחינה הרעה , לרובוטים חסרי רגש ומודעות וקצרי עין גם . אני אשתף אתכם בשתי מקרים שמאוד זעזעו אותי והם עדיין מזעזעים אותי : המקרה הראשון מסופר על זה שאני חזרתי מהמקיף , אני הולך לי בדרכי לבית , ופתאום אני רואה אוטו פוגע בחתול בכביש ראשי , החתולה מתחילה ליילל מכאבים ולהתפרפר , אני בא אליה והיא נראית לא טוב , היא נראית שכואב לה וקשה לה ולא נשאר לה עוד זמן לשרוד , אני צעקתי לנהג כינוים נוראים , היא מתה , רציתי לצעוק , רציתי לקרוע את העיר לשתיים , רציתי להתחרפן , והדבר היותר גרוע שהנהג עוד לא העז לבדוק מה עם החתול , הוא פשוט ברח , וזה עוד היה חתול בצעירותו . אני לא מבין , גם רצחת וגם ירשת ? , גם דרסת</div>Sun, 19 Jan 2014 01:01:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=14020922http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=14020922http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=13973407<div align="right" dir="rtl">הלילה עוד צעיר , קר , אתה שוכב לך על המיטה והמחשבות רצות , נכנס לאשליות , אתה לא יודע מה הכיוון , אתה לא יודע מה השעה , המחשבות רצות ורצות ואתה מנסה להדחיק הכל , להיכנס לאופוריה , המיטה רכה . הטעויות חוזרות על גבן ואתה לא יודע מתי לעצור ומתי להוריד הילוך , אתה עושה שגיאות ואתה לא מבין את ההשלכות , אתה כל ערב בא ושוכב ומסתכל על הקיר ומנסה לחשוב איך אתה מעיר את עצמך ואומר לעצמך שאתה עושה טעויות והן נהפכות לגרועות יותר ... אתה הרחקתה אנשים מהחיים שלך ואז אתה עצוב על זה שאין לך עם מי לתקשר , אתה מבין שאתה צריך להתחיל הכל מאפס , להתחיל להתעורר על עצמך כי אם תישן ותישן הטעויות יהפכו למפלצת ענקית שתבוא ותהרוס הכל ואז הכל יתפורר לך מול העיניים!!!! למה כל זה קרה ? למה נתתה לעצמך לעשות טעויות ? למה הרשתה לעצמך את זה ? אתה מבין שאתה נמצא בעולם שכולו מכשולים ומלחמות ואתה הלוחם של עצמך , אתה מגן על עצמך מכל סכנה שצצה לה , אתה סומך על עצמך , אתה צריך להווה דוגמה לעצמך ! אתה לא רוצה לרדת לרמה נמוכה יותר ושהכשלונות יהיו החבר הכי טוב שלך. ..... למה כל זה היה צריך להיות , עכשיו מה שנותר זה לאסוף</div>Sun, 24 Nov 2013 00:47:00 +0200gkushelevich51@gmail.com (mr.nowhere)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=824392&blogcode=13973407http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=824392&blog=13973407