http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370המטרה: 15 ק"ג פחות. יכול להיות שהיא תשתנה. מה שברור לי שלא תשתנה זו הדרך, שחייבת להיות בריאה. יהיו מהמורות וגם יהיה כיף.heCopyright 2026 יוגיסטית מצויה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13574126<div align="right" dir="rtl">אני לא דוגלת בשקילות יומיומיות וכבר נשקלתי אתמול אבל איכשהו לא הסתדר לי לגמרי שממש לא זז המשקל לכן נשקלתי גם היום ו.. 800 גר' פחות. קשה לי להחליט למה לייחס יותר חשיבות- לזה של אתמול שאמר אותו דבר או לזה של היום שהיה קצת יותר מעודד ובאמת במרחק של שבוע מהשקילה הקודמת.. נראה מה יהיה שבוע הבא אבל בינתיים מתייחסת לזה כאל ירידה. </div>Sat, 01 Dec 2012 10:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (יוגיסטית מצויה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13574126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=823370&blog=13574126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13573788<div align="right" dir="rtl">עוד רגע נגמר לו עוד שבוע, השבוע השני שבו אני באמת מרגישה שאני מנסה להתאמץ לרדת במשקל אבל אולי אני צריכה להתאמץ יותר, המשקל לא זז וגם ההרגשה בבגדים. כבר עשיתי זאת בעבר, ותמיד ההתחלה היא זו שדווקא יותר קלה לי- הכמה שבועות הראשונים בד"כ טומנים בחובם ירידה נאה וגם שינוי קל במראה אבל איכשהו הפעם נראה שזה שונה. הייתי בסטודיו השבוע הרבה. האוכל היה סביר (או לפחות כך חשבתי) אבל הבוקר- שום ירידה במשקל, אפילו עלייה קטנה. אשקר אם אומר שזה לא מבאס אותי. אבל זה גם לא מייאש אותי וזה חשוב אולי כן כדאי שאכתוב לעצמי את התפריט היומי כשאני לא כותבת אני בשליטה מלאה ויכולה לתכן בתחילת היום אבל לפעמים בסופו, כשאני יודעת שהיום עבר "בסדר" אני מרשה לעצמי לפעמים לחרוג מעט, מסבירה לעצמי שזה יתאזן עם הספורט. ובאמת החריגות האלה לא גדולות, אולי חוץ מיום אחד שהייתי בחתונה. חשבתי לתומי שבכל זאת במאזן הכולל המאמץ היומיומי יוכל "לפצות" את החריגות כנראה שטעיתי. אני ממש מצפה לשיעור היוגה, בא לי שיתחיל השבוע רק כדי שיגיע השיעור (גם בא לי שהסופשבוע לא ייגמר לעולם בהקשרים אחרים) אולי אנסה להגיע לשיעור יוגה השני</div>Sat, 01 Dec 2012 00:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (יוגיסטית מצויה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13573788http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=823370&blog=13573788http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13567467<div align="right" dir="rtl">לא תכננתי לכתוב היום, אני גם לא בטוחה כמה חכם זה לתעד בצורה מדוקדקת את האוכל שנכנס לי לפה בכל יום אז לא אעשה זאת. מבחינת הכמות אכלתי בסדר גמור, שמחה שעצרתי איפה שעצרתי. מבחינת האיכות- יש מקום לשפר... כרגיל אני אוכלת יותר פחמימות ממה שאני מתכננת, חטיף גרנולה שלא היה בתכנון הוסיף לי למאזן הפחמימות אבל... שיהיה. מכל יום לומדים. הייתי קודם בשיעור יוגה. היתה תקופה שיצא לי לתרגל המון. יש משהו כ"כ נכון ביוגה שפשוט עושה לי טוב. משהו בפשטות. משהו מרפא. כמה אירועים בשנה האחרונה גרמו לי לחשוב שיש הרבה בעיות שיוגה הן הפתרון אבל לתרגל לבד כ"כ קשה לי. פעם בכמה זמן יש לי פרץ אנרגיה ואני מצליחה לקום חצי שעה לפני הזמן שאני צריכה ומתרגלת קצת אבל בזמן האחרון אני רק לוחצת על כפתור הסנוז בכל פעם שהשעון המעורר מצלצל.. לשמחתי יש שיעורי יוגה בסטודיו שאני הולכת אליו אבל הם בשעה מאוחרת . אני מנסה לשלב את הסטודיו בשגרת היום ככה שאני הולכת בערב המוקדם אבל היום התעכבתי מאד והגעתי לשיעור היוגה. מה אומר ומה אגיד? אושר צרוף. אני תולה את האשמה (והרווח כולו שלי) בשעה של השיעור ובאוכלוסיה הפוקדת את הסטודיו</div>Sun, 25 Nov 2012 23:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (יוגיסטית מצויה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13567467http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=823370&blog=13567467http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13564781<div align="right" dir="rtl">לפני שבוע יצאתי לדרך. דרך שקשה לי לומר כבר כמה פעמים יצאתי אליה- דרך לאיזון אורח החיים שלי, לבריאות, בפי רוב העם הדרך הזו קרויה דיאטה. הבעיה עם המילה הזו היא שעם הזמן היא קיבלה משמעות מאד ספציפית, משמעות שונה לגמרי מהכוונה האמיתית שלה. לא אתיימר ואומר שאני לא משתמשת במילה הזו או שלא אשתמש בה פה, אבל אני חושבת שחשוב לזכור שהעניין של דיאטה הוא לא איזשהו מאמץ חד פעמי של אכילת סלטים והליכות אלא אימוץ אורח חיים בריא יותר, שינוי הרגלים. כמו כל מי שרוצה לרדת במשקל, יש לי מטרה. 15 ק"ג פחות. אני לא בטוחה אם אגיע אליה או אם עוד כמה חודשים היא עדיין תהיה המטרה בעייני. המטרה היותר חשובה שיותר קשה להגדיר במילים היא ההרגשה שאני רוצה לקבל- להסתכל במראה ולחייך ממה שעומד מולי. אם ההרגשה הזו תגיע לפני, מבחינתי המטרה תוגשם. הדרך בעייני חשובה לא פחות מהמטרה. צריך להנות בדרך. ההנאה היא מכל דבר- מהאוכל, מהספורט, מההרגשה שאני עושה משהו טוב בשביל עצמי. אחרי ההקדמה הפלספנית משהו. הגיע הזמן לתכלס. אני שוקלת 71 ק"ג. זה המשקל הגבוה ביותר שהגעתי אליו וזוהי הפעם השניה שאני נמצאת בו. לפני שבועיים חי</div>Sat, 24 Nov 2012 11:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (יוגיסטית מצויה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=823370&blogcode=13564781http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=823370&blog=13564781