http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822859סיפורה המפחיד של קלוד בת השש עשרה. סיפור שמתרחש לאורו של הירח המלאheCopyright 2026 לאור הירח - סיפור בהמשכים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822859http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822859&blogcode=13557024<div align="right" dir="rtl">היי בנות..הפרק השני של הסיפור הגיע. מאחר שבטח לא הבנתן כל כך את הפרק הראשון, אז החלטתי לכתוב היום את השני. פרקים יועלו כל יום בשבת. תהנו.מהפרק הקודם-"אז איך היה היום הראשון של אחותי הקטנה בלימודים?" שאל אוליבר בחיוך. "סבבה" אמרתי וזרקתי את התיק בחדר. "שיר עוד לא כאן" אמר אוליבר וקרץ לי, וכל שמחת החיים שלי התפרצה בבת-אחת. נכנסתי לחדר האמבטיה, מרקדת. הפעלתי את המים החמים ונכנסתי, שוקעת עד הצוואר בבועות וקצף של סבון מרגיע. יצאתי, מחייכת ורגועה. אך משהו הקפיץ אותי וגרם לליבי לדפוק מרוב פחד מתחת לחולצתי. הודעה אחת, פשוטה. "היה לך יום טוב יפה שלי? אימא"פרק 2:שפשפתי את עני בכפות ידי. אני מדמיינת, זה לא הגיוני, אמרתי לעצמי. אך כשפקחתי אותן ההודעה נשארה, כתובה על המראה. אולי שיר מותחת אותי? לא, הייתי שומעת אותה נכנסת..עצמתי את עני שוב, אך ההודעה לא נעלמה. היא נותרה על המראה. לקחתי את המגבת ושפשפתי את המראה, שהייתה מכוסה כליל באדים. ההודעה נעלמה. זיעה קרה כיסתה את מצחי וצמרמורת עטפה את גופי. לא צמרמורת של קור, צמרמורת של פחד. יכול להיות שאולי..? הרגשתי מסוחררת. ניגבתי את גופי, לבשתי את בגדי הבית</div>Sun, 18 Nov 2012 14:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאור הירח - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822859&blogcode=13557024http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822859&blog=13557024http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822859&blogcode=13555283<div align="right" dir="rtl">היי לכולם! סיפור חדש בהמשכים נפתח! תהנו.פרק 1:המכונית הלבנה שחלפה על פנינו גרמה לליבי לנתר גבוה באוויר. "אוליבר! זו היא!" צרחתי "אמרתי לך!" שאגתי והתחלתי לרקוד מרוב שימחה. אוליבר רץ אלי, מתנשף ומתנשם. "את.." הוא גימגם. המכונית הלבנה החליקה וגלשה לחנייה. "אני לא מאמין! אני רץ לקרוא לשיר!" צרח אוליבר כמטורף ונעלם בבית. אני רצתי למכונית על פני נסוח חיוך מאושר. פתחתי את דלת המכונית, קורנת, אך התה היה ריק. לא הבנתי לאן היא נעלמה. "אימא?" צעקתי לתוך הרכב. צעקתי הדהדה כאילו הייתי בתוך יער או מקום אפל. הדמעות התחילו לגלוש במורד עני כשראיתי את כתם הדם השוטט על כיסא הרכב..אבל מה קרה לאימא?פקחתי את עני בבהלה. עוד פעם אותו חלום מצמרר. הדלקתי את המנורה והתחלתי לבכות. קינחתי את האף. "קלוד?" שמעתי את קולו של אוליבר. "את צורחת כמו משוגעת, וזה הערב השלישי. את רוצה להסביר לי מה קרה?" "סתם סיוט" "אין דבר כזה 'סתם' כשמדברים על סיוט שאת צורחת מתוך שינה. אולי תגידי לי על מה הסיוט הזה?" הבטתי בו מהססת. אוליבר הביט בי וניכר עליו שהוא הבין. "זה על..על אימא?" שאל. הנהנתי ושוב התחלתי לבכות. אוליבר חיבק אותי חזק.</div>Sat, 17 Nov 2012 08:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאור הירח - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822859&blogcode=13555283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822859&blog=13555283