http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533קוראים לי מעיין ( שם בדוי) בדיאטה תמידית .heCopyright 2026 אם אלה החיים נחייה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13562283<div align="right" dir="rtl">האמת שכן , לא גייסו אותי כי שקלתי 45 על 164. א; וואו באמת ? סתם זרקתי את הנושא של התת משקל את נראת רזונת איזה רזונת ואיזה נעליים השמנתי , אני קרוב לחמישים וחמישה קילוגרמים . י: מה קרה לך את כוסית על . אני; תראו את הבטן שלי, אני חייבת לרדת שוב מתחת לחמישים . בקיצור את רזה . מצחיק אותי שזו השיחה שמתנהלת באמצע יום העבודה ... בשבוע הראשון כל הימים היו נחמדים +.היום היה נחמד פלוס חמש אני חושבת שזה בגלל שזה סוף השבוע ומחר חופש . צעד סיכוי שאני חוזרת לטיפול באופן פרטי אצל המטפלת המקסימה שלי שהייתי אצלה שנה והפסקתי ללכת אלייה לפני שישה חודשים עקב ניסיון אובדני . רק איתה מכל המטפלים שהייתי אצלם הרגשתי הכי בנוח ונוצרה בנינו כימייה מטורפת ! בעבודה מקבלים אותי ממש יפה ומתנהגים אלי נהדר היום יצאתי לסיבוב דואר לבד ואפילו שלחתי פקסים</div>Thu, 22 Nov 2012 16:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13562283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13562283http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13560881<div align="right" dir="rtl">ביום ראשון התחלתי עבודה חדשה אחרי ששנה ישבתי בבית בלי הכנסה . העבודה היא עבודת מזכירות , לשלוח פקסים לענות לטלפונים לקבל מיילים וכו. הפקידות האחרות נחמדות ממש והן מתייחסות אליי יפה ,קיבלתי מחשב משלי ושולחן משלי . שעות העבודה הן משמונה בבוקר עד ארבע בצהריים משרה מלאה . ביומיים הראשונים לא אכלתי כלום מכיוון שאמרתי שהעבודה הזו שהיא כל היום תהיה אחלה מקום לדיאטה , אך ביום השלישי אתמול הרגשתי רע כל כך והייתי חייבת לאכול כי אחרת הייתי נופלת מהרגליים , אז אכלתי לחמניה מקמח מלא עם גבינה צהובה .וכמה נחשים , היום אמרתי שאמשיך בצום ולא אוכל כלום אך לא עמדתי במילה שלי ואחרי ששתיתי חמש כוסות קפה לא הרגשתי טוב והתחילו לי מיגרנות , אז שוב אכלתי , טוסט מלחמנייה מקמח מלא גבינה צהובה וטונה, ואיך אפשר לפספס את זה שאכלתי ארבע קינדר האצבעות. רציתי כל כך לשדך לעצמי את השפתיים בילד כדי שלא אוכל לאכול כמה ימים. מזמן לא היו לי ייסורי מצפון על מה שאני אוכלת . בסביבות השעה 12 אחת הפקידות שמעה שהיה פיגוע חבלני בתא , וכולנו התכנסנו סביבה כדי לראות באינטרנט . עשרה פצועים שלושה מהם קשה . בתא העיר התוססת בשעה כל כך ת</div>Wed, 21 Nov 2012 14:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13560881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13560881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13553838<div align="right" dir="rtl">בגבר שבעיניי הכי מושלם שבעולם . הוא תומך , אוהב,וכועס כשצריך , הוא מפנק , הוא הכל . הוא יודע להקשיב בצורה הכי טובה ואמיתית שיש , והוא אוהב אותי . אנחנו כבר שישה חודשים ביחד ומהרגע הראשון הייתי מאוהבת בו. יום ראשון אני מתחילה עבודה חדשה בתור פקידה . משעה שמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, יהיה לי סדר יום , לא אשב בבית ואשתעמם. אני כל כך שמחה !!! עוד בראיון עבודה נתנו לי פוש ואמרו לי שאיני נראת כבת גילי בהגיון ובשפת דיבור שלי אלה כמישהי מנוסה . אני הולכת להשקיע את רוב כולי לעבודה הזאת ואני אצליח .</div>Fri, 16 Nov 2012 00:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13553838http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13553838http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13551546<div align="right" dir="rtl">כבר כמה לילות שאני חולמת חלומות עצובים . חלומות של אנשים קרובים שאיבדתי במהלך השנה האחרונה , הכי הרבה אני חולמת על שכנה שלי זכרונה לברכה שנפטרה לפני שלושה חודשים בגלל סרטן בלבלב שבכלל לא עלו עליו . היום בלילה חלמתי על עצמי . שאני מנסה שוב להתאבד ע״י בליעת כדורים .זה היה בבית ספר ופחדתי שיגלו שלקחתי אז הייתי כמו כולם והתנהגתי רגיל . ניסיתי אפילו להקיא את הכדורים אך לא הצלחתי. בסופו של דבר איבדתי את ההכרה וכל המורים הזמינו לי אמבולנס. הלוואי שהייתי יודעת מה פירוש החלום או בכלל כל החלומות שאני חולמת . הייתי רוצה אליהם הסבר קצר . התעוררתי מהחלום בבהלה בחמש וחצי בבוקר . יש לי טראומת אמבולנסים אחרי שלוש פעמים בנסיעה בתוכם טיפול נמרץ ניידת צהובה . את הפעם הראשונה באמבולנס איני זוכרת כלל וגם לא את ההגעה לבית החולים . רק ארבעה ימים לאחר מכן .בפעם השנייה אני זוכרת שאפילו עליתי על האמבולנס בכוחות עצמי ואת השאר גם לא . רקאת כל הפרמדיקים שואלים מלא שאלות נוגעים בי ומחברים אלי מכשירים , ומנסים לייצב לי את הדופק שצנח ל-28 . סכנת חיים. עכשיו כשאני רואה אמבולנס נוסע במהירות עם הסירנות כולי פניקה ופ</div>Wed, 14 Nov 2012 07:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13551546http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13551546http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13551187<div align="right" dir="rtl">הייתי היום באודישן לאח הגדול בתא , אני חושבת שהלך מצויין והמראיין קרא לי יפיפייה ^_^. לאחר מכן טיילתי בדיזינגוף עם אמא שלי והתיישבנו לאכול בקפה גו ( למרות שאם כבר בית קפה אני מעדיפה את גרג!) אכלתי ארוחת בוקר בשלוש וחצי בצהריים שכללה חצי חביתה, פרוסת לחם ,שתי כפות טונה וכף אבוקדו. הגעתי הביתה בשעה שבע , גמורה מעייפות וקפואה מקור, לא הרגשתי את כפות הידיים והרגליים שלי . אני בימים האחרונים לוקחת את הכדורים שלי באופן קבוע ואני חשה בשינוי קטנטן לטובה אך לא רציני .</div>Tue, 13 Nov 2012 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13551187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13551187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13550016<div align="right" dir="rtl">אני רוצה להתעורר בןקר אחד להסתכל במראה ולאהוב את מה שאני רואה</div>Mon, 12 Nov 2012 22:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13550016http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13550016http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13549263<div align="right" dir="rtl">החלפתי בני זוג כמו גרביים , עם כולם שכבתי ואחר כך הצטערתי , תזה לא נחשב לכך שאני זונה .</div>Mon, 12 Nov 2012 15:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13549263http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13549263http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13549028<div align="right" dir="rtl">גדלתי כילדה שמנמנה שתמיד העליבו אותי שאני שמנה . הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שיקבלו אותי בחברה אך כלום לא עזר . בגילאים האלו אז ( 7-14) כנראה המראה החיצוני הוא זה שהכי חשוב . לא הייתי שייכת לכיתה אף פעם , כמו הברווזון המכוער שאף פעם לא בוחרים בו . תמיד הייתי נשארת בצד , הייתי אפילו רבה מכות בכוונה לנצח כדי שיגידו לי שאני שייכת שיותר לא אשב לבד בהפסקות .הפסקתי לקחת ארוחת עשר לבית הספר מכיתה ה ׳ . אמא הייתה מכינה לי בבוקר אך בכוונה הייתי ״ שוכחת אותה ״. כשעליתי לחטיבת הביניים אף אחד לא הכיר אותי , ילדים חדשים , מורים חדשים , חשבתי שכאן יש לי הזדמנות להראות לכולם מי אני האמיתית, אך שוב נתקלעתי לעלבונות ולהצקות, הייתי שק האיגרופים של כולם , באותה תקופה בכיתה ז-ח אחותי ירדה המון במשקל והגיעה לאנורקסיה חמורה ולמשקל של 30 קילו . ורק אני תפחתי ותפחתי והגעתי למשקל שיא של 94 קילו, נערה בת שלוש עשרה במשקל שקרוב למאה קילוגרמים. כולם התייחסו לאחותי ולירידה שלה במשקל ושאלו אותי למה אני לא עושה כמוה. היא הייתה אוכלת חצי מעדן דיאט ליום ושתי ליטר מים , היא חייה ככה במשך שנה שלמה עד שאשפזו אותה בתת משקל ח</div>Mon, 12 Nov 2012 10:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13549028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13549028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13547563<div align="right" dir="rtl">חורף היא העונה האהובה עליי , מכל עונות השנה , בגדים חמים , גשם רעמים וברקים רק בעיה אחת שממנה אני סובלת בחורף והיא הקור</div>Sun, 11 Nov 2012 09:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13547563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13547563http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13547441<div align="right" dir="rtl">שוב ניפרדתי מבן זוג וכמה מפתיעה שהקשר שלנו החזיר מעמד חודש בלבד . אני חייבת להפסיק להיכנס לרחמים עצמיים בכל פעם כזאת . אני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולא להישבר . לוותר זה הכי קל , אך בחיים צריך לדעת להילחם ולתת את כל כולנו לדבר שאנחנו רוצים . שוב לבד, וזה כבר די נמאס להיפרד כל כך הרבה פעמים</div>Sun, 11 Nov 2012 02:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אם אלה החיים נחייה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=822533&blogcode=13547441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=822533&blog=13547441