http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825פריקות שלי,על המעבר לחטיבה ופרקים בחיים שלי...heCopyright 2026 Jade401. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14868559<div align="right" dir="rtl">אני אש? לא.. אני רוחלא מוכרת, לא ידועהאני גל? לא.. אני קצףודמעה שיורדתעל פני הסתכלוהתקרבו אלי..והנה אני כבר לבדורוקמת לעצמי חלומותהנה אני יודעת שאתם?אתם לא יכולים להיותחלק מהחלום.. <span style="font-family: Arial; font-size</div>Wed, 25 Jan 2017 16:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14868559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14868559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14832285<div align="right" dir="rtl">~השיר מתחת למי שלא יודע/ת~ אז היום היה היום השני שלי בחטיבת הביניים. איך הוא היה? טוב אני לא בטוחה,אבל הוא היה יותר טוב מאתמול!. אז.. היום רכשתי חברה ,היא סוג של מורדת [לא אוהבת בית ספר], הוסיפו אותי לקבוצות של הכיתה,שמחתי סופסוף לדבר איתם,עם אחרים. גיליתי איפה הקפיטרייה בבית ספרררר!! וואו לקח כמעט כל ההפסקה! סתםסתם חח בת דודה שלי הראתה לי איפה זה .. אמ.. היה לי יום סבבה ואני רוצה שיגיע כבר יום ראשון ולנסות להתחבר. מההתחלה שמתי עין על ילדה חמודה כי היא נראתה קסומה בעיניי,נכון נינה מסוי לונה? משו כזה רק בצבע עור שזוף ופנים יותר מלאות ולא ארוכות כמו של נינה. חח עכשיו לדברים דוחיםם! נתחיל מזה שנגעתי במשהו לא ידוע איו,ועכשיו? בן דוד שלי!!! אחותי ובת דודה שלי הזהירו אותי הן אמרו לי שהוא מגעיל בבית ספר,הוא איתן פאקינג 4 ו3 שנים ושהן אומרות לו שלום הוא מתעלם,עכשיו.. אותי הוא אוהב אז בהפסקה ראיתי אותו ואמרתי לו היי והוא אמר כזה 'יא ג'ייד401 גדלת' והוא חייך והלך חשבתי שאלייהוא לא ייתייחס ככה,אבל אז הוא לא התייחס אליי -_- . ואני צועקת לו והוא שמע!! אני ב</div>Fri, 02 Sep 2016 14:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14832285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14832285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14831986<div align="right" dir="rtl">ז'-3 ,נותנים בראש? שנה חדשה,בית ספר חדש,כיתה חדשה,חברות חדשות?. לא אצלי.. לא התחלתי את השנה טוב.. חשבתי שאני אתחבר במהירות אבל כולם שם חברות וחברים. החלו.. הכמעט חלום שלי,היה מושלם.. לרגע חשבתי שהוא מציאותיעד שהגעתי להיום והבנתי.. שלחלום זה טוב,אך בחיים האמיתיים צריך לעשות.. קשה לי.. לא הצלחתי להתחבר לכיתה החדשה בכלל,דיברתי עם ילדה חדשה היא דיברה איתי,וצחקה איתי אבל אח"כ לא התייחסה אליי וסיננה אותי בווצאפ.. אוף.. למה? אני לא טובה מספיק?. יש לי חברה אחת איתי מהיסודי בכיתה,רק אחת.. והשניים האחרות בז'2,והן?הן דווקא מתחברות בקלות.. כבר ביום הראשון הן דיברו עם יותר מ2 בנות!. יש לי אחות איתי בבית ספר,רק שהיא במתחם אחר כי היא בתיכון. אותו דבר בן דוד שלי,אז כל היום הייתי עם בת דודה שלי, שהיא איתי והייתי בכיתה שלה כל ההפסקה..זה אמור להיות כך?. שני אסתובב רק עם בת דודה שלי?. טוב.. רק יום ראשון.. נקווה שיהיה טוב. שיהיה לכם שנה טובה&hearts; <span style="fo</div>Thu, 01 Sep 2016 14:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14831986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14831986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14826890<div align="right" dir="rtl">~שיר בתחתית הבלוג~ יש בי פחד כזה.. שאם אני לא אנסה דברים הם ייגמרו,ולא יהיו לי יותר הזדמנויות,לכן מגיל קטן למדתי שאני לא יכולה/מסוגלת לדלג על שלבים בחיים. הפחד הזה לא כלכך טוב. כאילו אם הוא לא היה פחד,והוא היה השג הייתי יודעת להשתמש בו לטוב ולא לרע. זה לא שאני מתנהגת רע. לפעמים בגלל שאני מפחדת שייגמרו לי ההזדמנויות אני משתלטת על ההזמדנות שלי מבלי לראות שאני פוגעת באחרים. "יותר מדי מאיתנו לא חיים את החלומות שלנו מכיוון שאנו חיים את הפחדים שלנו."&ndash; לס בראון. יכול להיות שהמשפט הזה נכתב בדיוק עליי. אני לא אוהבת להודות בכישלונות שלי,בטח לא בפגמים שבי,אבל לאט לאט אני מבינה שבכל אחד יש פגמים,וכל אחד מנסה לנצח אותם. יש לי משו קצרצר להגיד לכם- כן,יש בי פגמים,לפעמים אני רעה,עוקצנית,מעצבנת,מרגיזה,טיפשה ואפילו מטומטמת, אבל אני נלחמת בפגמים שלי,אולי לא רואים את זה אבל בתוכי אני נלחמת בזה ומנסה לנצח אותם ולהתעלות עליהם. וכל מי שינסה לשנות אותי - אני אהיה אני,ואתם תהיו אתם </div>Mon, 15 Aug 2016 18:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14826890http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14826890http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14825004<div align="right" dir="rtl">~השיר בתחתית העמוד,תתחילי מ0:15~ לשכוח אותך.. האם זה אפשרי? לשכוח מישהו שהיה חלק כלכך גדול בחיים שלך?. אני לא אצליח לשכוח את אבא שלי..בחיים. לא בעוד 10 שנים,20 שנים,30 שנים וגם לא עד שאגיע למקומו. זה נוראי,אבל אנ רק חושבת על היום שאוכל כבר להפגש איתו. להיות במצבו ולהרגיש מה שהוא מרגיש עכשיו.. הוא רצה להמשיך לחיות,ולראות את הבנות שלו מתחת לחופה.. הוא רצה לפנק את נכדיו,ולפני זה,הוא רצה לפנק אותנו.. אבא שלי,זה החיים שלי,ועכשיו שהחיים שלי מתו,איזה עוד חיים יש לי? אמא היא החיים של כולנו,אני לא יכולה לקחת את החיים של כולם. לי ולאבא היה קשר מיוחד.. קשר לא של אב ובת.. יותר מזה,קשר מהאגדות,של הנסיך ולכלוכית,של הנסיך ושלגייה.. כבר אמרתי לכם שכשחזרתי מחו''ל אבא שלי היה בקומה.. אז איזה שיר שרנו לו? איזה שיר אם לא דון קישוט! 'הו דון קישוט,אל תהייה כל כך תמים בעולם ילד,אין מקום לסתם חולמים הו דון קישוט,התעורר למעני כך או כך תשאר,האביר שלי..' המילים של הפזמון,כל כך מתארןת מה שקרה באותם רגעים.. <span style</div>Tue, 09 Aug 2016 17:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14825004http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14825004http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14824368<div align="right" dir="rtl">~השיר נמצא בתחתית הבלוג~ "אני עומד על החומה עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב אני עולה לכאן תמיד סתם להביט אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד. כן, כן, מי חלם אז בכיתה כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים שיום יגיע ואהיה אחד מהם".. אתם בטח לא מכירים את השיר הזה,אני מנחשת נכון? זה היה הצלצול של אבי ז''ל.. כל פעם שהיה לו טלפון,בטוב וברע,שהיה שומע את השיר הזה היה קופץ משמחה ומרקיד את כל הבית.. עכשיו השיר הזה,כמו אבא שלי,נשאר רק זיכרון מתוק ויפה.. אבל כשאני שומעת את השיר הזה,אפילו שאני עצובה כי זה מזכיר לי את אבי,אני נזכרת בו, שהוא תמיד,אבל תמיד חייך וצחק,אז אני מנסה כמה שיותר לחייך ולצחוק,אפילו שלפעמים קשה.. הוא היה רוצה שאצחק,לא? אני מאמינה שכן.. שאבי היה חולה הוא היה מטול בבית החולים "הדסה" שליד,אם לא בתוך ירושלים.. שהייתי באה לבקר את אבא שלי,הרגשתי שאני נמצאת שם בתפקיד,תפקיד חשוב. התפקיד שלי היה כזה - <span style="font</div>Sun, 07 Aug 2016 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14824368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14824368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14823334<div align="right" dir="rtl">מתי בפעם האחרונה יצא לך לעבוד בצוות? עם מי? מה היה הפרוייקט?וואו במסיבת סוף שנה עם כל בשכבההפקוירט היה להצליח להעלות הופעה מול ההורים שיש לנו רק שבוע להכין אותה.האם יש קבוצה איתה את עובדת באופן קבוע?כן,עם ארבעת חברותיי.את נהנית מעבודה משותפת, או שאת מעדיפה לעשות מטלות לבד?לפעמים ככה ולפעמים ככה..יש פעמים שלעבוד יחד זה כיך ומעביר את הזמןויש פעמים שלעשות מטלות לבד עם השקט שלנו זה קל יותר.האם יש לך ציפיות מצוות שאיתו את עובדת? מה הן?כן!הציפיות שלי מהצוות זה שהם לא יוותרו כלכך מהר,ושהן יסמכו על עצמןכי רק ככה הן יצליחו.מנסיונך, לרוב הציפיות האלו מתממשות או שאת מתאכזבת?פעם התאכזבתי כל פעם מחדש,היום אני רואה את הצוות שלי ו..וואו! לא חשבתי שנגיע לרמה כזאת,הציפיות מתממשות תמיד!.יש משימות שאת תמיד מעדיפה למלא בצוות?לא..בדרך כלל, איזה תפקיד את לוקחת בצוות? (&quot;הבוס&quot;, הפועל החרוץ, זה שמתחמק בשקט...)האמת,אני אחת שלוקחת את העניינים לידיים תמיד,אז ה''בוס''.מי הטיפוס שאיתו הכי קשה לך להסתדר בצוות? איך את מתמודדת עם מישהו כזה?נקרא לו ''זה שמתחמק'' אין לי דרך להתמודד,לפעמים שזה קשה ממש שאר הבנות</div>Thu, 04 Aug 2016 13:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14823334http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14823334http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14823203<div align="right" dir="rtl">תשמעו את השיר שנמצא בסוף הבלוג שאתם קוראים את הבלוג איש שמת.. אינו יכול לחזור.. אי אפשר לראות שוב איש שכבר מת.. 20.7.16 יד' בתמוז תשע"ו, תאריך שחקוק במוחי למשך שנים.. אם לא עד סוף חיי.. היום הזה הוא יום ארור.. הוא היום שבו.. שבו לקחו לי את הדבר היקר לי מכול.. את אבא שלי.. אבא שלי נלחם 10 שנים במחלה הגרועה מכל.. מחלת הסרטן.. בחודשיים האחרונים המצב התדרדר.. המחלה הצליחה להגיע לראש..אני לא יכולה לספר לכם איך זה מרגיש,לא רק כי זה קשה לי,בגלל שזה יהיה קשה גם לכם.. אני נלחמת בימים אלא,אפילו לא חצי חודש עבר,וכולי תקופה בגעגועים.. בימים שהמצב התדרדר הייתי בחו''ל אני לא סולחת לעצמי.. כי כשראיתי את אבא שלי הוא כבר היה משותק.. הייתי נשארת איתו מהבוקר עד 1,2 בלילה.. בגלל שאני בוגרת.. סיפרו לי שיכול להיות ש..הוא לא יחזור.. אז לא רציתי להאמין והאמנתי שיהיה נס..אבל לא היה ונראה שאבא שלי,היה צריך ללכת.. בגיל כזה צעיר.. כשהוא רק בן 44.5.. לאבא שלי יש יומולדת יום לפניי.. לו יש ב3.1 ולי ב4.1.. איך אני אצליח לשמוח יותר בימי ההולדת שלי? שיום לפני זה ,זה יהיה יום של התאבלות?.. אבא שלי לפחות הספ</div>Wed, 03 Aug 2016 23:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Jade401)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821825&blogcode=14823203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821825&blog=14823203