http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444heCopyright 2026 V.A.L. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13968941<div align="right" dir="rtl">אני צריכה לפרוק. לפרוק את מה שקורה. ואין לי איך, לפעמים אני מרגישה שאין לי אוזן קשבת ואף אחד לא יוכל להגיד את המילה הנכונה ברגע הנכון או ולהגיד משהו שבאמת יעזור ויהיה שימושי.כולם פשוט ניראים חסרי טעם ופואנטה. מצחיק איך שאולי זה נדמה שיש אנשים שמקיפים אבל בזמן האחרון אני מרגישה כל כך בודדה, ולצערי אף אחד לא יכול להפיג את תחושת הבדידות שלי. הקשר עם ההורים התרופף, ומכל החברות נשארה רק אחת וגם לה לצערי יש תמיד משהו חשוב יותר לעשות, וחבר שלי תמיד תומך אבל כמעט אף פעם לא ליד,לא שאני מאשימה , אבל עדיין...אתה תמיד מדמיין את עצמך ברגעים הכי קשים כשאתה מרגיש שאתה כבר מתפרק, נאסף לידיו של האדם שאתה אוהב שיחבק וירגיע ויגיד שהכל בסדר ועוד רגע זה יעבור...אבל זה לא קורה, הוא בבסיס. אני לא יודעת מה לעשות, לא הידיד הכי טוב שלי ,לא החברה הכי טובה, לא אמא ולא אבא ואפילו לא החבר לא יכולים לעזור . לפעמים אני מתלבטת בין שני דברים; האחד הוא פשוט להיעלם, לעזוב את הכל וכולם ולהתחיל מחדש במקום שאף אחד לא מכיר , והשני הוא פשוט למות,זה יפתור אותי מהרבה בעיות ,אולי אז אנשים יבינו כמה חשובה הייתי בשבילם ואולי אפי</div>Mon, 18 Nov 2013 20:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13968941http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13968941http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13923906<div align="right" dir="rtl">נסענו עם אמא לים לפני כמה שבועות, לא שחינו, פשוט נישארנו לשבת על החוף ולדבר.אני תמיד מדברת עם אמא שלי, אבל איכשהו בים זה מרגיש אחרת...למרות שהיינו מוקפים בעשרות אנשים זה עדיין הרגיש אינטימי ומרגש.דיברנו על יעל ועל אמא שלה, דיברנו גם על לאון.ואז היא שאלה "את אוהבת אותו?"שתקתי לכמה שניות וניסיתי למצוא את התשובה שמתאימה הכי הכי לשאלה, לא כי אני לא יודעת את התשובה לשאלה , מן הסתם שזה כן! כל כך אוהבת שלפעמים זה כואב.כעבור רגע השבתי "כן" , " אז איך את בטוחה שזה לא הרגל וזאת אהבה?"התלבטתי מאוד, אבל אז הבנתי שבתחלס גם אי אפשר להסביר מה זאת אהבה, אבל בהחלט אפשר להסביר הרגל.וההסבר הכי קרוב לאהבה שאני מצאתי הוא שאם לא משנה כמה זמן אתם ביחד ואת עדיין עולה אליו במעלית הביתה , את מרגישה את אותם הפרפרים בבטן ואת ההתרגשות והחמימות שמתרכזת בבטן כשאת נזכרת בו או חושבת עליו.אהבה זה אולי גם כשאתה כל כך דואג למישהו שאפילו כשאתה רק מדמיין שמשהו רע יוכל לקרות , הדמעות כבר עולות ופשוט קשה לך לדמיין את הפנים שלו בגרוע מכל.לא פעם יצא לי לחשוב "מה זה הגבר שאני ארצה לחיות איתו כל החיים, הוא הרי כל כך מסובך ומעצבן</div>Sun, 29 Sep 2013 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13923906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13923906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13920922<div align="right" dir="rtl">נשארו עוד שלושה ימים עד המסע לפולין, אני ממש מתרגשת.מתרגשת לנסוע עם החברים מהכיתה ולהיות איתם ביחד ולעבור איתם את כל המסע הזה ביחד. אני שמחה שיש לי אותם.אולי אין לי כל כך הרבה חברים בכיתה או בכללי אבל מי שאני כן יכולה לקרוא להם חבר, הם האנשים הכי איכותיים שיש שאני בטוחה שבצרה או בקושי מסויים יהיה מי שיעמוד לצידי ויהיה הגב שלי.אני מקווה להחכים במסע הזה וללמוד ולהסיק ממנו את כל הדברים הכי טובים שיש .אבל מה שקצת מעציב אותי שיום ההולדת שלי יוצא ביום הרביעי למסע , ואני כמעט בטוחה שלא יחגגו לי,למרות שאני רוצה :/</div>Thu, 26 Sep 2013 14:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13920922http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13920922http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13920586<div align="right" dir="rtl">לאחרונה שמתי לב שכבר הפסקתי לעדכן בבלוג, הפסקתי גם לכתוב.אבל זה לא כי אני מתעצלת, לא כי יש לי משהו טוב יותר לעשות...באמת שלא...אני פשוט מאושרת! מאושרת באמת! יצא לי לעבור על פוסטים קודמים שלי ולעבור על המחברת שלי שאני כותבת בה את על כל קשיי, והבנתי שאני כותבת כשקשה, כשעצוב, וכשאין לי דרך אחרת להרגיש טוב יותר ואין דרך אחרת להשתחרר. אבל עכשיו יש לי...ואולי לצערי זאת הסיבה שכבר אין לי את את החשק לכתוב, כי פשוט אין לי גם על מה.לצידי יש את הבן אדם הכי מדהים שרק יכולתי לבקש, הצלחתי להשיג הרבה מאוד בעזרת עצמי! ובעזרת כוחותיי ומבלי להיעזר באף אחד. אולי אף אחד לא באמת יתפוח לי על השכם ויגיד לי 'כל הכבוד' אבל אני גאה בעצמי, ואני חושבת שזה כל מה שבאמת חשוב.אני גאה בעצמי.אפילו מאוד גאה :)</div>Thu, 26 Sep 2013 01:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13920586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13920586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13863725<div align="right" dir="rtl">בתור בחורה די סציומטית קשה לי להתחבר לאנשים חדשים בגלל אי אימון בהם וגם בגלל שאני שונאת שיחות חולין, אז בתחלס יוצא שיש לי רק שתיים-שלוש חברות טובות שאני בקשר רק איתן.לפעמים אני רואה בנות שמעלות תמונות עם הרבה חברות ולרגע אני מקנאת בהן, אבל אז אני מבינה... שאולי להן כביכול יש הרבה ידידות ומכרות אבל גם להן יש מעט חברות. קשה לפתוח את הלב למישהו שאתה לא ממש מכיר או שרק הכרת, אני תמיד מפחדת שאותם האנשים יבגדו באמוני .כשאני מוצאת את המס' המצומצם של האנשים שאני באמת יכולה להתנהג לידם בהכי פתיחות ובלי שום דאגות שיחשבו "אוי מה לא בסדר איתה" , אני לא מרפה מהם והם נהפכים לכל עולמי. אני מספרת להם כל כך הרבה דברים שקשה לי להגיד אותם בקול לעצמי ושבחיים לא חשבתי שאי פעם אספר. אני בוחרת את אותם האנשים בקפידה ושמה לב לכל פרט ובוחנת אותם על הדרך כדי לראות אם הם באמת ראויים להיות בחברתי ואם הם באמת ראויים שאספר להם את מה שעל ליבי (נרקיססטית משהו) .כשאותם האנשים פתאום משתנים ולצערי לא תמיד לטובה אני בוחנת שוב אותם ולפעמים אני נאלצת לוותר על הקשר איתם.כשאנשים עושים טעויות אז בסדר, נו אפשר להבליג בגלל שכ</div>Mon, 29 Jul 2013 18:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13863725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13863725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13856887<div align="right" dir="rtl">עברה כבר שנה וחצי מאז שנפרדנו, טכנית, אם לא הייתה פרידה,היינו יכולים להיות היום כבר שנתיים ביחד.כל כך מוזר פתאום לחשוב על זה, להיזכר בזה...בזמן האחרון כמעט בכל מקום שאני נמצאת ואני מוקפת בחברים הוא גם נמצא שם,לא רחוק. וזה כל כך מוזר, שהבחור שהיה הפעם הראשונה שלך! שאמרת לו שאת אוהבת אותו והוא אמר גם לך, מתנהג אלייך כאילו אתם אפילו לא מכירים.לפני כמה חודשים חלמתי שאני נפגשתי איתו ולפתע הוא נישק אותי, למרות שפינטזתי על זה כל כך הרבה פעמים (כמובן לפניי שנהייתי עם ווסו) ופתאום הנה, זה קורה, אני מתנשקת איתו שוב...הדבר הראשון שעולה לי לראש אחרי שזה נגמר ש "היי, אני לא מרגישה אליו שום דבר" .אני לא יודעת אם זה משהו או מישהו שמנסים לבדוק אותי או לא יודעת מה אבל כל זה בעצם רק מוכיחים לי שוב ושוב שמה שאני מרגישה לווסו זה לא סתם הרגשה של התרגלות ושל משהו קבוע אלא אהבה.למרות שאני לא אשקר, מספיק שהוא נמצא לא רחוק והלב שלי כבר פועם בחוזקה ויש לי דחף מוזר להתסכל לכיוון שלי כדי לראות אם הוא מסתכל עליי בחזרה.</div>Mon, 22 Jul 2013 18:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13856887http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13856887http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13793190<div align="right" dir="rtl">חזרתי לפני ארבעה ימים מאיטליה היפיפייה, פשוט התאהבתי המדינה הזאת; בנוף,במקומות,בעיירות ובאנשים המקסימים. והבנתי כמה שאני לא מתאימה לכאן.לא מתאימה לאנשים הצעקניים וחסרי הנימוס והכבוד,לא מתאימה לקיץ התמידי ולחום הבלתי נסבל. אני רוצה לחיות באיטליה,לחיות כשמסביב מקיפים אותי הנופים עוצרי הנשימה, הגשם הקר בקיץ ,לחיות ולגדל ילדים בסביבת אנשים שקטים,מנומסים וחייכנים.</div>Sun, 26 May 2013 10:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13793190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13793190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13734380<div align="right" dir="rtl">אתה הבחור שמחזיק אותי יציבה,הבחור שמרים לי את מצב הרוח כשאני עצובה,הבחור שדואג 24 שעות,7 ימים בשבוע,הבחור שנמצא במחשבותיי, הבחור שאני לא מצליחה לדמיין את העתיד שלי בלעדיו,הבחור שגורם לי לפרפרים בבטן בכל פעם שאני רואה אותו,הבחור שמשאיר אותי מאוזנת,הבחור שהוא כל העולם בשבילי,הבחור שאני יכולה להיות איתו, אני עצמי,אני האמיתית,הבחור שאני יכולה לצחוק איתו ולספר לו הכל.הבחור הזה, זה אתה קטני, ואני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם &hearts;</div>Sat, 06 Apr 2013 21:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13734380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13734380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13728523<div align="right" dir="rtl">אני מכירה את ל. כבר קרוב לשנתיים, וואו כמה שהזמן טס.הוא הוסיף אותי בפייסבוק ומפה לשם התפחתה לה שיחה. היה לי חבר באותו הזמן,קראו לו רועי. את רועי לא חיבבתי כל כך אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס.אחרי שיחות ארוכות עד השעות הקטנות של הלילה קבענו להיפגש,כל כך התרגשתי. נפגשנו בבית ספר לא רחוק מהבית שלי. צחקנו,דיברנו ועקצנו אחד את השנייה, בשלב מסויים הגיע הזמן שלי ללכת הביתה והוא קם כדי ללוות אותי. התחלנו ללכת ונעצרנו, אני עמדתי על שתיי מדרגות כדי להיות בגובה שלו והוא פשוט הסתכל עליי. "אני כל כך רוצה לעשות את זה,אבל יש לך חבר" "על מה אתה מדבר?" "את יודעת" "לא,לא כל כך" (אהבתי לשחק אותה ראש קטן) הוא עמד והתלבט שם ואני בזמן הזה פנטזתי על הנשיקה איתו. "את יודעת...אני אעשה את זה בכל זאת, אם לא תרצי, תעצרי אותי" בדיוק לאחר מכן השפתיים שלו היו על שלי וכבר לא היה לי אכפת שיש לי חבר.בחיי שזאת הייתה בין הנשיקות הכי טובות שלי, אם אפילו לא ה-! צלצול הפלאפון שלו קטע אותנו ובחצי לחישה-חצי מלמול אמרתי שאני צריכה לזוז הביתה, חיבקתי אותו והלכתי.עוד באותו הערב התקשרתי לרועי, אמרתי לו שזה לא הולך ושאני חושבת שעדיף שנ</div>Tue, 02 Apr 2013 02:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13728523http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13728523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13721104<div align="right" dir="rtl">חופש פסח נגמר עוד שבוע ואני מבינה שלא ניצלתי את החופש כמו שבאמת רציתי. ימים לפני החופש העברתי את הזמן במשך שיעורי תנ"ך על תיכנון הלו"ז שלי לחופש, זה כלל נסיעות לתל אביב ולים,שופינגים,טיולי שטח, לשבת עם החברות וכמובן קטני!ומה שקרה בפועל היה שבעצם כל מה שעשיתי היה : כלום!!! , בזבזתי את כל הימים על צפייה בסדרות מטומטמות שהיתרון היחיד מהן זה שהן מעבירות את הזמן יופי.מה שכן את ערב פסח בילינו אצל סבא וסבתא מה שלשמחתי כלל על האש במשך יומיים! על האש ישמח כל לב אנוש :)) </div>Wed, 27 Mar 2013 18:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (V.A.L)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821444&blogcode=13721104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821444&blog=13721104