http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383תקוע באמצע שום מקום.heCopyright 2026 Tal.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13774219<div align="right" dir="rtl">סופסוף זה הגיע! חופש! כמה חיכיתי לזה. חתמתי כמה ימי חופש בצבא, בגלל היומולדת שתהיה ביום ראשון, ויש את שבועות והכל, בקיצור... יותר משבוע בלי צה"ל. פיו. חוץ מזה, עשיתי ביום שישי לפני שבוע את הדבר שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. החלטתי להיות ספונטני, כי אם אני לא אהיה, זה פשוט לא יקרה. אז בחמישי קבעתי תור, ובשישי הלכתי, על רעיון שבא לי באותו היום. 3 ציפורים בחלק האחורי של היד. תכלס, קעקוע מושלם. אני לא יכול להפסיק להסתכל. אני חושב שהבנתי מה אני כל כך אוהב בקעקועים. למה אני כל כך מחפש עוד ועוד. כי בעצם, קעקועים, הם הופכים להיות חלקים ממך, מהגוף שלך, אבל אלה דברים שאתה בוחר. לא כמו סוג שיער וצבע עור. אלא פה אתה ממש יכול לבחור לשים על עצמך לתמיד את הדברים שאתה אוהב. וזה עושה לי ממש טוב. לא יכול להסביר. אז בגדול אין הרבה חדש. אני בן 19 עוד יומיים. יש לי קעקוע חדש. והבחור שיצאתי איתו בזמן האחרון, לא ממש יצא מזה משהו. בעצם כלום. ואני מסתובב שבוע כבר עם פרצוף תחת. אבל אני יודע ומקווה שיהיה בסדר. נושא אחר! אני חייב לסוע לחו"ל. יש לי הרגשה כזאת שאני פשוט חייב</div>Fri, 10 May 2013 12:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13774219http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13774219http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13751245<div align="right" dir="rtl">האם לדעתך דגל ישראל הוא דגל נאה בהשוואה לדגלים של אומות אחרות?כן. לעומת הרבה דגלים אחרים הוא לא רק שורות של צבעים :)אילו עוד סמלים רשמיים של מדינת ישראל וצה&quot;ל (מלבד מגן דוד) את מכירה? מה המשמעות שלהם בכלל ובעינייך?ואו, כל כך הרבה, להתחיל לספור? יונה עם עלה של זית, חנוכייה, לא חסר.ומה הם מסמלים? אם אני אתחיל אני לא אסיים חחהאם דגל ישראל נתפס בעינייך אותו הדבר בסביבות יום העצמאות ובשאר ימות השנה? מה שונה בעצם?האמת שלא.תמיד ביום העצמאות מתגאים בדגל ישראל בזמן שבימים אחרים זה נראה לי די טריוויאלי.לא יודע למה, אבל זה נחמד שיש יום שממש מקדישים זמן לדגל.האם את חושבת שזה מעשה דמוקרטי לא לכבד את הדגל? היית עושה את זה?זה בהחלט מעשה דמוקרטי, כי לכל אחד יש זכות להביע את דעתו.אבל יש צורה מכובדת לעשות את זה ואסור לזלזל בשום דגל של שום מדינה.האם את מתחברת להמנון של מדינת ישראל?אני לא חושב שיש מישהו שלא מתחבר אליו.חזרה הביתה אחרי 2000 שנות גלות, תקווה לעצמאות וחופש..האם תיקחי חלק או תצפי השנה בטקס זיכרון או עצמאות?צפיתי, ראיתי, אותו הדבר כל שנה.אם היית יכולה לשנות 3 דברים במדינה לכבוד יום העצמאות</div>Sat, 20 Apr 2013 17:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13751245http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13751245http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13686877<div align="right" dir="rtl">"תפסיק לרחם על עצמך." חבר טוב שלי אמר לי. זאת באמת הייתה שיחה שהייתי צריך. הוא קצת נתן לי סטירה ואני מעריך אותו על כך. התנתקתי מכל הקהילה הזאת לפני חודשיים כשסגרתי את האטרף, הגרינדר והפסקתי ללכת לסאונה המגעילה הזאת. אני לא יוצא למקומות של להט"בים. אין לי כל כך הרבה חברים מהקהילה. רוב החברים שלי סטרייטים, אני יוצא למקומות של סטרייטים ואין שום מסגרת שבה שאני פוגש\מדבר\רואה הומואים. והוא צודק, החבר הטוב הזה. להפסיק להתבאס מזה שאין לי בן זוג אמיתי, כי אין לי זכות להתבאס בכלל. אני לא עושה כלום בשביל להכיר מישהו. וזה לא שאני לא רוצה, לא מעוניין או משהו כזה. ההפך. אני הכי רוצה בעולם ואני חושב שכל אחד שקרא כאן אולי חצי פוסט מבין את זה. אבל באותה שיחה הוא הבין גם את הסיבה לבד. הוא הבין שאני פוחד מזה. אז כן, זה קשה לי. זה מפחיד אותי, להיכנס לחיים של מישהו ולהיות חלק כל כך גדול בו וגם שהוא יהיה חלק מאוד גדול בעולם שלי. כנראה בגלל זה תמיד חתכתי מוקדם עם אנשים. תמיד יצאתי מוקדם לפני שזה נהיה רציני מדי. ולא רק זה, מה אם הוא יפגע בי? מה אם ניפרד? מה אם אני אקשר אלי</div>Tue, 26 Feb 2013 17:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13686877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13686877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13672575<div align="right" dir="rtl">אז יום האהבה הגיע. מסתבר ששכחתי ממנו, ונזכרתי רק כשדיברו איתי על זה. אני חושב שזאת הייתה שכחה קצת רצונית. לא ממש רציתי לזכור יום כזה. אני חושב שרוב האנשים הרווקים לא רוצים. טוב, אז יום אהבה שמח וכל זה, כולם אומרים לכולם. אסמסים, טלפונים, כאילו מי ישמע. כולה עוד יום. כל הפייסבוק מפוצץ תמונות וסטטוסים של זוגות. קצת מעיק. אני כבר לא יודע אם אני מתעצבן מקנאה, או פשוט סתם אנשים הגזימו. טוב, אז הגיע הזמן לקטע הקיטצי של היום, בגלל שאין לי אף אחד לחלוק איתו אהבה, החלטתי לעשות רשימה של כל הדברים שאני אוהב בעצמי, יזיק זה לא! אז הנה: -העיניים שלי. -ההומור שלי. -חוסר הטקט שלי. (לא תאמינו עד כמה!) -השפתיים שלי. -האצבעות שלי. -העובדה שאני יודע להיות ציני ובכל זאת רציני. -זה שאני אומר לכל בנאדם שני "תהיה בריא". -כוח הרצון שלי. -הזיכרון שלי. -חוש הצדק שלי. -השאפתנות שלי. -זה שאני מתחבר להרבה מאוד אנשים בזמן קצר מאוד. -זה שאני יודע להקשיב אבל עם זאת גם לבלבל את השכל. -הביישנות שלי (שאת זה אני לפעמים קצת שונא). -הסבלנות שלי. -האהבה לאהבה. אז זה מספיק. יותר מדי</div>Thu, 14 Feb 2013 18:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13672575http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13672575http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13671738<div align="right" dir="rtl">שיר שמתאים למצב רוח! זה בא לי ברגע ואמרתי שאני חייב לפרסם את זה. </div>Wed, 13 Feb 2013 21:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13671738http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13671738http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13671726<div align="right" dir="rtl">כן, אז עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שכתבתי כאן.. משהו כמו חודש. לעומת הקטעים הראשונים שכתבתי בבלוג, גיליתי שבזמן האחרון אני יכול לשתף חברים בדברים שלא חשבתי שאוכל.. זה קצת הקל עליי. קצת הרבה. היום באמת צחקתי, פעם ראשונה, אחרי 6 חודשים של דיכאון מהצבא. אז כן, מצאו לי תפקיד, קצת רחוק מהבית, שעתיים נסיעה, אבל האנשים נחמדים והתנאים מעולים. אחלה תפקיד ובאמת שאני מרוצה. הדבר האחרון שנשאר הוא אהבה. לא בטוח מתי זה יבוא. תמיד אומרים "יהיה טוב". אני בעיקר. סוג של הכחשה. אבל נו, יהיה טוב. לפני שבוע הלכתי לידיד טוב לסופשבוע כי היה לו בית ריק והוא הזמין חברים. הכרתי מישהו. חמוד ממש. דיברנו כל החברים ואנחנו הסתכלנו אחד על השני הרבה בעיניים. ואז איכשהו השיחה הגיעה לזה שיש לבנאדם הזה חבר כבר כמה חודשים. באותו רגע, ירדתי מזה. אבל אז, אחרי כמה שעות, הוא התחיל לעשות לי נעים ברגל כזה כשישבתי לידו. אז סבבה, מי ישמע, עשיתי גם לו נעים. הוא יצא לעשן ואמר "בוא". באתי. ואז הוא דיבר קצת והתקרב וניסה לנשק אותי. באותו רגע, ישר אמרתי לו שלא. כל הפלירטוטים האלה, זה נחמד, אבל אנ</div>Wed, 13 Feb 2013 21:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13671726http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13671726http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13620750<div align="right" dir="rtl">האם יש לך סמארטפון?עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה.מה לדעתך השימוש העיקרי שלך או של אנשים סביבך בסמארטפון?פייסבוק. אינסטגרם. וואטסאפ.יש כאלה שאומרים שיש רק סמארטפון אחד - אייפון - וכל השאר הם חיקוי. מה דעתך על הקביעה? יש חשיבות לחברה שבה הסמארטפון מיוצר?סמארטפון זה סמארטפון. בסופו של דבר זה עושה את אותו הדבר באותו הזמן, כל השאר זה בולשיט.את חושבת שיש תחרות בין בעלי סמארטפונים למי יש יותר חדש? מה דעתך על התחושה שזה יוצר?כל כך אידיוטי.אם היית יכולה לקבל את הסמארטפון הכי חכם בעולם אבל הוא לא היה ממותג ולא יכולת להשוות אותו עם אחרים - היית לוקחת?לא, טוב לי עם מה שיש לי כרגע.מה דעתך על כל האביזרים סביב הסמארטפונים כמו כיסויים, וקישוטים? איזה סוג של אביזרים את מעדיפה שימושיים או יפים?יותר מדי התעסקות סביב הטלפונים. זה הופך להיות מצב שאי אפשר להכניס את הפלאפון לכיס.. מה עשינו בזה?מה דעתך על זה שאנשים מתעסקים בסמארטפון בכל מקום, גם אם הם מדברים עם אנשים אחרים באותו רגע? לגיטימי או לא מנומס?כאפה לפרצוף באותה שניה.את חושבת שזה מקובל לשמוע מוזיקה בפומבי בלי אוזניות?ע-ר-ס-י-ם.אם היית יכולה לבקש פונקציה</div>Sat, 05 Jan 2013 00:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13620750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13620750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13567326<div align="right" dir="rtl">אז.. השתנו כמה דברים. בעצם דבר אחד גדול. צבא. צריך לעבור למקום אחר. השאלה היא, קרבי או ג'ובניק? שתי קצוות מנוגדים לגמריי. אין לי מושג. אני נורא רוצה להוכיח לעצמי ולכולם שאני יכול קרבי. מצד שני, למה לי לסבול בתנאים לא נוחים? אם רק היה אפשר לנסות ואחר כך להחליט.. 3 שנים, שאני אמור להחליט עכשיו, בעוד כמה ימים על איך הם יראו. והחלטתי עוד משהו. אם אני הולך לקרבי, אני לא אהיה שמה בארון. אני רוצה לעבור את ה3 שנים האלו חופשי. אפילו שזה קרבי, אני בטוח שיהיה טוב. אני חושב שדי החלטתי מההתחלה, אבל אני פוחד לממש את זה. אם לא יהיה לי טוב, אני לא אוכל להגיד אופס וללכת אחורה. זאת הבעייתיות.. ואם אני אצא עם חבורה של קרביים מטומטמים? בחיים לא הייתה לי דילמה שלא ידעתי מה לעשות איתה. אבל תמיד מגיעה הפעם הראשונה. אז מה אתם אומרים? קרבי..... או ג'ובניק? </div>Sun, 25 Nov 2012 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13567326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13567326http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13537663<div align="right" dir="rtl">כמו אידיוט אני יושב מול המקלדת ובוכה. זאת לא הרגשה של יום וגם לא של יומיים. מאז שאני זוכר את עצמי יש לי את ההרגשה הזאת. כולם תמיד חושבים שהכל מעולה. אני תמיד מחייך, מסתיר הכל, אבל אף אחד לא חשב פעם לבוא ולשאול אם הכל בסדר. ולפעמים, ברגעים כאלה, נמאס לי. פשוט נמאס לי. כמה אני יכול לסבול את זה מבפנים? אז הדמעות יורדות. ואז תמיד מישהו בא, ואני חושב אולי לשתף, אולי להגיד ולספר. אבל אז אני מנגב מהר את הדמעות, שאף אחד לא יראה, ולא מראה שום סימן להרגשה שיושבת לי על הלב. וכשהוא הולך, הבכי רק מתחזק. אף אחד לא שם לב. אף אחד לא יודע. מרגיש לבד, נפשית. מרגיש שאין לי כתף אמיתית לבכות עליה. אני יודע שאם אני אבקש, תמיד יהיה לי. אבל הקטע הוא שאני לא רוצה. לא יכול. לא מסוגל. כל כך נכון לעכשיו. לא מצאתי משהו שיבטא יותר טוב את מה שאני מרגיש. לפעמים אני מעדיף אם לא הייתי פה. כל העצב הסתמי הזה לא היה. I NEED SOMEONE. </div>Sat, 03 Nov 2012 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13537663http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13537663http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13533092<div align="right" dir="rtl">http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4298973,00.html אחת הכתבות היותר נכונות שקראתי על הקהילה ההומו-לסבית. מישהו מבחוץ לא באמת יכול להבין, את הפחד שבלהיות בארון, את הפחד מלהיות שונה ולא נאהב. שנאתי את זה. כל הילדות שלי הלכה בגלל זה. אנשים אומרים לי - "ואו איזה בוגר אתה" כאילו זאת מחמאה. אבל אני לוקח את זה אחרת. הבגרות הזאת באה על חשבון הילדות שלי, התמימות. כמה שנים טובות, או שבעצם לא כל כך טובות, הייתי בפחד שיגלו עליי. ובכלל, שנאתי את עצמי על זה שאני שונה. הכחשתי את זה. אפילו היו לי מכתבים שרשמתי לילדות. הכל רק כדי לא להיות הומו. כרגע, מסתבר שזה לא כל כך נורא. זה אפילו נחמד. אבל תלוי איך, מתי ואיפה. כרגע אני גאה בעצמי. למרות הכל. שעברתי את התהליך שעברתי. התחזקתי. תמיד העצב הזה בלב ישאר אצלי, אין מה לעשות. אבל מפה אפשר לעלות רק למעלה. ועד הפעם הבאה, להתראות. </div>Wed, 31 Oct 2012 16:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Tal.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821383&blogcode=13533092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821383&blog=13533092