http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111ALIENS.heCopyright 2026 emptychild. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/11/11/82/821111/misc/26371106.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13541794<div align="right" dir="rtl">יום שהתחיל טוב לא יכול להסתיים אותו דבר.זה חוק,והוא ממש אוהב אותי כנראה.דיברתי עם אלה.חזרנו.אני אוהב אותה יותר מאז נראלי..היה ממש טוב בבצפר.עבר ממש מהר למרות כל המקצועות הכי מעצבנים.oh well.ואז הגיעה שירי.ומסתבר שעוד לא עבר לשנינו הדחף הזה לריב.אז אחרי שהמשכנו לריב,והיא הצליחה להגיד כמה דברים דיי מעליבים(כשבדכ שום דבר לא יכול להעליב אותי)ואז אמרנו ביי,והיא כתבה עוד משהו,ושוב ביי,ואז אני כתבתי משהו.זה לא נגמר.ואז באה פלג.הריי איך שירי תסתדר בלי שומרת הראש הראשית שלה?חחחחח,זה היה ככ דפוק.אינלי כוח ליום הזה.בתזונה,את רוצה שאני אחתוך?בפעם הראשונה בזמן האחרון,את כבר לא שווה את זה(:</div>Tue, 06 Nov 2012 22:30:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13541794http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13541794http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13538107<div align="right" dir="rtl">חתך, ועוד חתך.הלהב נכנס לתוך העור.טיפה אחת של דם יוצאתנוזלת על הידואז נופלתעל הסדיןומתפשטתכאילו היא רוצה להגיע לכל המיטה.הכאב הזההוא ממכר.המרקם של העור והצלקותזה ככ נעים..והזיכרונות שמאחוריהםשגורמים לי לרצות לעשות את זה שוב.חברה של אלה כתבה לי היוםהאפשרות שאלה שלחה אותה הוא בסביבות ה..כמה,80 אחוז?משהו כזה.לנסות להדחיקלמה?אני לא אוהב אותה.היא סתםהייתהועברה.היא סתם פגעה בי.לא.היא הרבה יותר מזה.אני ושירי רבנובעיקר כי אני דפוק.אני מפרש דברים לא נכון.היא לא רוצה חבר עד גיל 15.ואני רוצה אותהלא משנה מתי.אז ישלה בן דוד חמוד.ולדבר עליו..הגיע ל"ילדים שלנו"..."אני צריכה קודם להגיע לגיל 15.ואז להתאהב בך.ואז שנהיה ביחד.ואז נתארס.ואז שנתחתן.ואז אחרי כמה זמן אני אכנס להריון.."מי כמוני יכול לפרש את זה אחרת.אני לקחתי את זה ככ ברצינות.למה?? אין יותר ברור מזה שזה היה בצחוק!!אחרי זה,כששלחתי לה את הצילום מסך של זהעם הכיתוב "קצת..לקחתי את זה..ברצינות"היא כתבה"להתאהב בך..תתחיל עם להתאהב בך.."ושוב- המוח המעוות של שני has returned!אני היחיד שהבנתי מזה שהיא כבר התאהבה?כי היא לא.והיא גם לא תתאהב.אני שונא את עצמי</div>Sun, 04 Nov 2012 01:09:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13538107http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13538107http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13536347<div align="right" dir="rtl">There's this girl.This one girl, that i can talk about everything with her.Everything, music and life and depression.And i love that girl,and that girl loves me.Ilove her more than anything else in this worldmore than my knife, and my cigarettes, and my alcohol.And she's beautiful...And she's funny...And she basiclly amazing...She stole my heart,and she won't give it back.And i don't give a fuck what they say, because i love her.forever.</div>Fri, 02 Nov 2012 23:13:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13536347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13536347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13534516<div align="right" dir="rtl">אני מקווה שאני אשתמש בזה בעתיד.העתיד הקרוב.שבו אני אמות.בצורה כלשהי.ואז אני גם אגלה שצדקתי כל הזמן,ובאמת אין אלוהים.ואז אני אשכב לי שםמתחת לאדמהעם כל העצמות של האנשים שהכרתיועכשיו אני הולך להכיר שוב.אז למה אני אעשה את זה בעצם?בגלל שהחיים שלי הם בור גדול של ייאוש.בגלל שעד שיש רגע אחד של שמחה,רגע של עצב מכסה אותו.במהירות, מהירות גדולה אפילו.בגלל שהיד שלי יכולה להתכסות ברגע בחתכיםולמה?כי אני מטומטם. ובגלל זה אני אעשה את זה.כי אני מתמודד עם החיים שלי כבר 15 שנה,ודי כבר, נמאס לי מזה.ולמה אני לא עושה את זה עכשיו בעצם?כי יש ילדה.ויש אצלי עוד שביב קטן של תקווה שהילדה הזאת תהיה שלי מתישהו.ברור שאז אני מתעורר מהחלום, והיא אוהבת אותי ״בצורה אחרת״.אבל הילדה הזאת, שאולי בפעם הראשונה בחיים שלי, גורמת לי להרגיששאני באמת חשוב למישהו.ואני אוהב את הילדה הזאת.כמו שאהבתי הרבה ילדות אחרות...אבל הילדה הזאת? לילדה הזאת אני באמת חשוב.ובשבילה אני נשאר חיי עכשיו.רק בשבילה.</div>Thu, 01 Nov 2012 18:25:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13534516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13534516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13534287<div align="right" dir="rtl">הרגע הזה שהמצב רוח הרע נופל עלייך.הוא קולט שאתה במצב רוח טוב,ומחליט ״לא.זה לא טוב.הוא צריך להיות עצוב״.אין לי כוח לעולם.אין לי כוח לאהבה.אין לי כוח לאנשים שפעם היו החברים הכי טובים שלי ועכשיו הם פשוט לא יותר מ.. ייבוש הדדי.אין לי כוח לחיות.ביי.</div>Thu, 01 Nov 2012 15:59:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13534287http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13534287http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13534159<div align="right" dir="rtl">היה היה ילד.והוא היה ממש דפוקהוא היה מתאהב בכל דבר שזז.אבל תמיד,פעם אחרי פעם,הוא תמיד היה נשאר בפרינד זון.תמיד.וגם כשלא,הוא היה עובר לשם אחרי שבוע.שבוע,מקסימום.ומאז,בכל פעם שהוא נכנס מחדש לפרינד זוןזה לא מרגיש שונה.אף פעם.והוא היה המאסטר של הפרינד זון.</div>Thu, 01 Nov 2012 14:03:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13534159http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13534159http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13532067<div align="right" dir="rtl">מישהו שמכיר את הסיפור שלישאני יכול לספר לו מה אני מרגיש בלי שישפוט אותי.כבר לא נשארו כ'כ הרבה כאלה.ניתקתי קשר עם עומרי.שילמד מתי לא מתאים לצחוק על דברים.כוסעמק.אוףףףףףףףףףףף.סבתא בבית חולים,מחוברת לאינפוזיה,עם מיליון צינורות ביד שלה.חשבתי שהתקופות האלה עברו.אני כ'כ דואג לה.. בפעם האחרונה היא רק בנס יצאה מזה חייה..בגלל שאני גאון ושום דבר לא מלחיץ אותי |NOT| חיפשתי אחוזי תמותה ללוקמיה.70 אחוז מהחולים מתים. יופי,גאון. עכשיו אתה בכלל לא תירדם בלילה.אני לא חותך.אני לא חותך.</div>Tue, 30 Oct 2012 19:02:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13532067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13532067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13530667<div align="right" dir="rtl">על מי אני עובד.אנחנו לא אוהבים.היא אמרה את זה בשביל להתגרות בי.וזה גם לא ממש לחתוך תכלס...רק פשוט.. סרגל.. וכמה טיפות דם.. זה לא לחתוך. פשוט לא.מה את עושה את זה בגללי חתיכת מטומטמת &amp;@%^&amp;*&amp;$*#פאק,דם זה ממש טעים.</div>Mon, 29 Oct 2012 18:10:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13530667http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13530667http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13529516<div align="right" dir="rtl">אנשים אומרים ש"יש לי עור נהדר".הוא מתרפא מהר.אחרי שבוע כבר אין כמעט כל סימן.רק את האלה הקשים...שקרובים יותר לשריר.זה כל כך דפוק.אני תמיד פחדתי מכאב.כאב זה תמיד היה הדבר הכי מפחיד בחיים שלי.כשחתכתי בפעם הראשונה הייתי בדבר בלתי אפשרי.לא יכולתי לחיות יותר.פשוט לא.והייתי בן 11.מה לפאקינג עזאזל.ומאז התמכרתי. זה הסמים שלי.זה הסמים והאלכוהול לשלי.הדבר שהגוף שלי הכי זקוק לו כשאני במצב הזה.במצב הזה, כמו עכשיו.אז חתכתי...וזה כאב.. זה כל כך כאב..אז לאורך הזמן פשוט התקדמתי לאורך היד, לכיוון השריר.שם זה פחות כאב, משום מה...או שאולי שכנעתי את עצמי שזה פחות כואב, בשביל לחתוך במקום שאפשר לשים עליו שרוול בלי שיחשדו.והנה, אני נקי. שבוע וחצי.והבטחתי לעצמי, ולשירי, וללקסי, ולפסיכולוגית, ולאמא, וליועצת, ולשחר שאני לא עושה את זה יותר.אני לא חותך יותר, אף פעם.אבל הם לא מבינים כלום. גם אני לא.אני הולך להיגמל. אני לא חותך יותר אף פעם..אם העצבים והכאב האלה יוכלו רק להיגמר בשביל שאני אפסיק לעשות עיניים לאולר הזה ששם.יש לי אולר שמור במגירה. לקחתי אותו מאבא שלי לפני שנתיים והחבאתי אותו שם.בהתחלה השתמשתי בסרגל... ו</div>Sun, 28 Oct 2012 20:24:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13529516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13529516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13529037<div align="right" dir="rtl">אז אני ולקסי שוב מדברים.אני כל כך התגעגעתי אליה... חשבתי שמה שהרגשתי אליה נעלם,עד שחזרנו לדבר.ברור נו.קלאסי של שני.אבל אני מתכוון להעלים את זה.עכשיו אני מתכוון להתרכז ב.. ב.. בכלום בעצם.אסור לי להתרכז בשירי.ואסור לי להתרכז בלקסי.ולהתרכז באלה רק יגרום לי לחזור לחתוך.שבוע ויומיים שאני נקי. היד שלי מתחילה להיות ממש חלקה.לא רואים כמעט כלום, חוץ מהצלקות של החתכים הכי קשים שלי.אז עכשיו, מה יקרה עכשיו?אני אתרכז בלימודים.במתמטיקה.אנסה לסיים את השליש עם ממוצע של יותר מ60.ואני שוכח מאהבה.שוכח שהדבר הזה קיים.אלה סתם חומרים. חומרים שמופרשים במוח.זה לא באמת קיים. זה סתם ביולוגיה. אה, להגיד שאהבה זה ביולוגיה. זה באמת יגרום לי לשנוא את זה.וזהו, לחזור לחיים נורמליים,לשכוח מאלה, לשכוח משיר,לשכוח ממה שהרגשתי ללקסי,לשכוח מכולן, מכולם, לשכוח מה״תקופה הליברלית״ שלי,לשכוח מהתקופה ההומופובית כלפי עצמי שלי, לשכוח מהכל. ולהתרכז במתמטיקה.</div>Sun, 28 Oct 2012 15:25:00 +0200shani390@gmail.com (emptychild)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=821111&blogcode=13529037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=821111&blog=13529037