http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999heCopyright 2026 Sleepwalking. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13582122<div align="right" dir="rtl">התאשפזתי. חתכתי וצרחתי ולא יודעת מה ! אחרי שבועיים עכשיו אני סופסוף חזרתי הביתה.. אתמול הוא בא אליי והיה ממש טוב,אני עליתי איזה 3 קילו בינתיים ממש משמינים אותי שמה ואני אוכלת כל היום אני לפעמים מחביאה אבל אז בלילה אני אוכלת ואוכלת חח לא ראיתי אותו שבועיים! הוא בא לבקר אותי שמה דרך החלון ורק החזקנו ידיים טוב זה עדיף מכלום... אני מרגישה הרבה יותר טוב ידעתי שזה שווה את זה רק אמא שלי לא נותנת לי ללכת אליו הביתה יותר.. טוב לא נורא העיקר שהוא פה איתי &lt;3 כל השבועיים האלה בקושי עשיתי משהו כולם שם פסיכים,לא כמוני,הרבה יותר פסיכים אני עוד מקרה טוב שם .. יש שם אנורקסית אחת שאוכלת ממש ממש לאט ויש שם ילד שמפחד מאנשים ויש שם ילד שמן שלא מסכים לאכול והם מכריחים אותו לאכול זה כל כל מוזר ! איתי בחדר יש עוד 4 בנות זה ממש סיוט כל היום אני רק מדברת עליו אף אחד לא מעניין אותי אפילו עם האנשי צוות כל הזמן זה רק השם שלו ... אני עכשיו מרגישה מאושרת לגמרי. אני מקווה שזה לא יעבור יותר לעולם &lt;3</div>Fri, 07 Dec 2012 10:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13582122http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13582122http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13558240<div align="right" dir="rtl">אני באמת בטוחה שאני הבנאדם הכי טיפש בעולם! אני אפילו לא זוכרת מה קרה זה קרה כל כך מהר.. איכשהו מהריב שלנו בלעתי 4 כדורי הרגעה רציתי לקחת עוד כדורים רציתי להתאבד למה שאני אתאבד בגלל מישהו?! זה כל כך מסובך אני כל כך טיפשה ! אני לא זוכרת איך הגעתי ממנו הביתה ואיך הגעתי לבית חולים, איך הוא פתאום הופיע שם ואיך אמא שלי גירשה אותו אני לא יודעת אם הוא באמת אוהב אותי אני לא רוצה שהוא יהיה איתי כי הוא מפחד שאני ייתאבד אני רוצה להתאבד אפילו עכשיו כולם רבו איתי אני לא מאמינה לאף אחד אני משקרת אני אכלתי מעצבים אפילו,רציתי להקיא וחשבתי לעצמי לאלאלאלא! ישלך אותו מטומטמת למה שתקיאי עכשיו !? מהבית חולים שלחו אותי לאבחון בשלוותה, לא אמרתי להם כלום אמרתי להם שרציתי להירגע. פחח להירגע עאלק. יכולתי לקחת כדור אחד ולישון כמו תינוקת ... הפסיכולוג שם שאל אותי אם אני אוכלת ואמר לי שאני נורא רזה אני כזה שמחתי אבל רציתי למות באמת שקשה לי כבר להסתיר את זה אני רוצה לצרוח כן ישלי הפרעות אכילה קשה לי אני רוצה להתאשפז אני צריכה עזרה עכשיו!! אני פוחדת מעצמי אני פוחדת ממה שאני יעשה אני פוחדת ממה שי</div>Mon, 19 Nov 2012 13:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13558240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13558240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13551985<div align="right" dir="rtl">גשם..אוקיי זה היה שבוע מדהים.. באמת שאני אוהבת את החורף הזה.. באמת שזה היה גם הסופש הכי טוב שהיה לנו אני לא רוצה אף אחד בעולם יותר אני רוצה רק אותו כל הזמן רק רק רק אותו אף אחד אחר לא מבין את החרא שעובר לי בראש. איכשהו ירדתי קילו,אני מנסה להשמין בשבילו,באמת שיש לי כח רצון ענק לעשות את זה ! אני יעשה הכל..באמת הכל... לא אכפת לי יותר מהאנורקסיה אני לא אוהבת אותה יותר אני לא רוצה אותה יותר אני רוצה להיות מאושרת. אני רוצה להיות אני כמו פעם זה כל מה שאני רוצה רק שהמחשבות יצאו כבר. שזה יצא הכל יהיה מושלם באמת שיהיה מושלם... </div>Wed, 14 Nov 2012 17:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13551985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13551985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13543858<div align="right" dir="rtl">אוקיי...אני המשכתי עם התרופות הם עושות לי חרא אוף שניה אני עצובה שניה אני בהיי זה נהיה חרא חרא חרא ! לא משנה. שישי שבת הייתי אצלו היה ממש כיף,אבל ירדתי במשקל,סיפרתי לו שנשקלתי נמאס לי הוא כל הזמן מקיא אני לא יכולה לראות את זה יותר הלכתי בלילה וסיפרתי לאחותו. באמת שעשיתי את זה כי דאגתי לו, עכשיו אני גם עולה במשקל בשבילו זה כל כך מוזר אני יעלה יעלה יעלה הכל יהיה טוב ויפה אני מפחדת שהוא יעזוב אותי...מה אני יעשה אז?! יומיים אחרי זה הוא עבד עליי שהוא מתאשפז בגללי. בגלל שסיפרתי ! בכיתי שעתיים כמו מפגרת אפילו פגעתי בעצמי,אחרי 3 חודשים שלא עשיתי כלום אם הוא יגלה את זה הלך עליי לגמרי...אני כל כך מצטערת על זה ! יום אחרי זה נפגשתי איתו שוב.. היה כל כך כיף! אני מתאהבת בו יותר ויותר ... אני לא יודעת למה זה מטריף אותי! אני מרגישה שכל החרא בעולם נעלם שאני איתו ושאני יכולה לחיות בבועה של שנינו לנצח ... הלכתי לבית ספר היום,אני שוננאת את המקום הזה אני שונאת אנשים אני שונאת שמסתכלים עליי אני שונאת ששואלים אותי שאלות! אני פשוט שונאת שונאת שונאת את כולם שם אני רוצה שהם ימותו וזהו שלא</div>Thu, 08 Nov 2012 19:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13543858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13543858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13532828<div align="right" dir="rtl">שישי שבת שוב הייתי אצלו,גם בראשון. היה ממש טוב נראה לי שהוא אוהב אותי. אני לא מבינה איך הוא יכול לאהוב אחת כמוני אני כלכך דפוקה. אכלנו מלא,הרגשתי כלכך רע אבל עשיתי אתזה בשבילו. אני אומרת לו שיצאתי מזה ונראה לי שהוא מאמין.. ממש לא יצאתי מזה זה היום השלישי כבר שאני אוכלת רק מלפפונים ונראה לי שרזיתי עוד גם התחלתי לקחת את הכדורים,התעקשתי על התרופה השניה זאת שמורידה את התאבון!?!? זה ממש מוריד את התאבון... כמו ריטלין או משהו כזה אני מרגישה כל כך לבד בעולם הזה אחרי הכל. בזמן האחרון אני כל הזמן אומרת לעצמי- "את תיפרדי ממנו,את תוכלי להוריד במשקל כמה שאת רוצה, את תוכלי לפגוע בעצמך או אפילו להתאבד עם באלך" אבל זה לא באמת מה שיעשה לי טוב אני כל כך מבולבלת אני מרגישה חולה לגמרי. עכשיו יש לי עוד יומיים להמשיך את הדיאטה שלי ואז .. אני יבוא אליו וישמין הכל בחזרה. וגם כבר חודש שלא הלכתי לבית ספר, ילדה אחת כל הזמן מקללת אותי קוראת לי פריקית משוגעת מתנשאת פסיכית מה לא . בטח כולם מדברים עליי שמה, אין לי את הכוח להתמודד עם זה אנשים ממש לא מבינים מה אני עוברת הם חושבים שזה סתם, הם מנצ</div>Wed, 31 Oct 2012 12:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13532828http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13532828http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13524916<div align="right" dir="rtl">יום שלישי רבנו. נמאס לי ממנו באמת שנמאס לי אני רוצה לעזוב אותו אבל אני אוהבת אותו! הוא ניפרד ממני,באותו הרגע הוא פשוט ניתק לי. אמרתי לעצמי זהו את לא אוכלת אין לך בשביל מי את הולכת לרוץ עכשיו ואופס פתאום הוא מתקשר שוב?! אני מרגישה כמו בובה הוא אומר לי שהוא עצבני בגלל כל מיני דברים אז למה להוציא את הכל עליי?! אני כזאת מטומטמת שאני סולחת כל הזמן . מחר אני יילך אליו ואני לא יודעת מה אני כבר הולכת לעשות. גם נראה לי שירדתי במשקל ונריב שוב זהו נמאס לי פשוט נמאס לי ! אתמול איזה מישהי אחת אמרה לי שאני שמנה , וחבל שלא מתתי מאנורקסיה להגיד דבר כזה למישהי כמוני זאת פאקינג טעות אחת גדולה באלי למות יותר מתמיד.. כל כך באלי !..</div>Thu, 25 Oct 2012 18:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13524916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13524916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13522176<div align="right" dir="rtl">בשישי-שבת הייתי אצלו היה דווקא ממש כיף,כל הלילה אכלנו אפילו שהוא היה עייף שכבנו...הוא עדיין ממש אוהב אותי ואני עדיין ממש דפוקה שאני כזאת פרנואידית. בראשון הלכתי לרופא,נשקלתי וירדתי עוד 2 קילו לא הייתה יותר מאושרת ממני! למרות שהגעתי הביתה וטחנתי מלא אוכל כמו בהמה ועל זה אני ממש כועסת זה נהיה הפרעות אכילה של אנשים שמנים לא של אנורקסים אני פאקינג אנורקסית נכשלת &gt;&lt; לא שזה דבר טוב להיות אנורקסית אבל להיות שמנה זה פי אלף יותר גרוע :[ גם אתמול אכלתי רק בלילה שהגעתי הביתה הייתי אצל איזה פסיכיאטר דפוק והוא פאקינג חרא של בן זונה! דיכאון פוסט טראומה בלהבלהבלה לא רוצה את התרופה המזדיינת הזאת שמעלה לי את התאבון!! כולם יקפצו לי אני לא לוקחת אותה מצידי לשבת מדוכאת במיטה כל היום רק שאני לא יעלה 20 קילו בגלל תרופה אחת. אני ממש שונאת את אמא שלי. כאילו אני בעצם מתעבת אותה כל דבר שיש לה רע עליי היא הולכת ואומרת לאמא שלה ושתיהן צועקות עליי בייחד ובאלי למות פתאום. הפסיכיאטר אומר שצריך לאשפז אותי במצב שלי למה בכלל אני שיתפתי איתו פעולה איתו ועם השאלות הדפוקות שלו אני לא איזה חולת נפש מ</div>Tue, 23 Oct 2012 14:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13522176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13522176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13516656<div align="right" dir="rtl">כוסאמק אני כל כך לא יציבה אין דברים כאלההההה היומיים האלה היו נוראים . הוא בקושי התקשר,נכנסתי לדיכאון מטורף,הבולמוסים ממשיכים עכשיו הבולמוסים כל יום בערך אבל זה בסדר כי אני לא מקיאה או משהו אז הוא די שמח &lt;: אתמול הייתה לי הזדמנות לשתות אבל לא,הייתי צריכה לחזור הביתה מוקדם כל הבוקר בכיתי בלי הפסקה בגלל חלום רע החלומות האלה..הוו...חלמתי היום שוב אותו חלום שהוא בוגד בי. הפעם הוא חימם לה פיצה במיקרו שלי והיה שמח שהיא שמנה ואוכלת. חחחחחחח זה פשוט מזעזע שזאת הסיבה אה,וגם בכיתי איזה שעתיים בלילה .. עכשיו העיניים שלי אדומות ועוד איזה שעה אני הולכת אליו כנ/חקכחגכנ/חגנכקככננ אני מתגעגעת אליו. אתמול נכנסתי להיי ששמעתי את השיר שיש לו בצלצול באיזה מקום אני שונאת את השיר הזה אבל לא הפסקתי לשיר אותו כמו מפגרת. שאני בהיי אני יכולה לעשות הכל.. רציתי לקפוץ מהאוטו וצעקתי על איזה מישהו מהחלון ולא הפסקתי לשיר ולצעוק... זה לקח לחיים לעולם לא להתחיל לקחת כדורים פסיכיאטריים ולהפסיק אותם בבום נדפק לי כל המוח אוף. אני הולכת לעשות מחליק או משהו .. </div>Fri, 19 Oct 2012 18:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13516656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13516656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13513373<div align="right" dir="rtl">הבוקר הכי נורא בעולם! כן בטח שמנה כמוני לא תאכל כלום 4 ימים ידעתי,ידעתי שאני לא יכולה לעשות אתזה ! היה לי בולמוס של 2000 קלוריות אני רוצה לקבור את עצמי כאב בטן מטורף ובחילות כל הלילה וגם לא מספיק שלא קמתי לרופא לשקילה אני עוד יותר מתוסכלת וגם הוא לא ממש רוצה לראות אותי בינתיים זה כל מה שאני רוצה...</div>Wed, 17 Oct 2012 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13513373http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13513373http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13512809<div align="right" dir="rtl">נמאס לי מהמחשבות האלה. אני מורעבת... כבר יומיים שלא אכלתי כי אני לא איתו בינתיים אני מתכננת לא לאכול עד יום שישי שאני יהיה איתו שוב... אני בטח אשקר לו,ואז הוא יוצא את זה ממני איכשהו יהיה לנו ריב על ההפרעות האכילה שלי, אני רק פוחדת שיימאס לו כבר ממני והוא ירצה להיפרד. ביום ראשון אכלתי,ואכלתי כמו בהמה כל הלילה אני לא הקאתי ואני לא מתחרטת עלזה אני מרגישה שהתחזקתי אבל... אני כלכך רוצה לחזור לזה. אני אוהבת להראות חולה. אני מרגישה כלכך יפה וכל כך טוב עם עצמי שאומרים לי שאני חיוורת או משו כזה לא אכפת לי אם זה מגעיל,אני אוהבת להיראות מתה... רועדות לי כל הידיים,ישלי סחרחורת,אני עייפה ועצבנית אני רוצה לבעוט את כולם ממני ולחיות בשקט בחדר שלי בלי אף אחד, לא רוצה את הבית ספר לא רוצה חברים לא רוצה לצאת מהמיטה בכלל אני לא רוצה פסיכיאטר מזדיין רק המחשבה שעוד כמה ימים ישלי פגישה איתו עושה לי בחילה. הוו, עכשיו אני גם לא אצליח לישון עוד לילה שלם מרוב מחשבות על אוכל.. </div>Tue, 16 Oct 2012 22:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sleepwalking)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820999&blogcode=13512809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820999&blog=13512809