http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609heCopyright 2026 Rumour. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13671613<div align="right" dir="rtl">אני יכולה להגיד שמהפוסט הקודם שרשמתי, שהייתי כל כך מיואשת, המצב שלי הדרדר. לא יכלתי להסתכל על עצמי, לא יכלתי שאחרים יסתכלו עליי. אז לקחתי חופש, ונסעתי לאבא לכמה ימים. ודברתי עם דודה שלי שגרמה לי להבין המון דברים. ואז גם נפגשתי עם היועצת, שאני חושבת שזה הדבר הכי חכם שעשיתי. אין ספק שאני מרגישה יותר טוב. אני בדרך חדשה. לפני יומיים גם הייתי בדיקור סיני. יש לי ביום שני שוב, והאמת שבנתיים לא הרגשתי שום הבדל. אני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש, אבל ניחא. נגיד שזה מסדר משהו בפנים. בלימודים הכל כרגיל (או שלומר חראגיל?), אבל זה לא מה שמעניין אותי כרגע. אני בעיקר מתעסקת בעצמי ואיך להרגיש יותר טוב. והאמת, שאני חושבת שאני על הגל. </div>Wed, 13 Feb 2013 20:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13671613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13671613http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13607972<div align="right" dir="rtl"> אוף... מה לא בסדר איתי?מה יש לי?אין לי חשק לשום דבר.. אין לי חשק לכלום... מהרגע שהתחילה השנה הזאת אין לי כוחותבדיוק שלשום דברתי עם מישהו מהבית ספר, סתם שיחה רגילה... הוא שאל מה קורה ואמרתי שהכל בסדר. כמו שכולם אומרים, הרי אף אחד לא יתחיל סתם לשפוך את הלב שלא מול מישהו. בטח שכשהוא מרגיש שהכל לא בסדר, אבל אין לזה סיבה. כי הכל פשוט לא בסדר, ככה.ואז הוא אמר משהו ולא שמעתי בדיוק. וכששאלתי מה, הוא אמר שלא משנה. שאלתי אותו מה אמרת? אמרת שאני לא מאה אחוז? הוא אמר שכן. שכולם רואים שמשהו מוזר איתי לאחרונה. רק הנהנתי. כשהוא ניסה להבין מה לא בסדר, אני בעצמי לא יכלתי להגיד לי. כי זה פשוט לא בסדר. כי הכל לא בסדר. כי שום דבר לא מאה אחוז. כי אני לא מצליחה לקחת אותי בידיים, אני לא מצליחה במטרות שאני מציבה לעצמי. המטרות הכי לא קשות בעולם, ואני לא מצליחה לעמוד בהן. ובכל בוקר, אני אומרת לעצמי מחדש- זהו, היום אני מתחילה. עוד חודש חודשיים ככה אני בטוחה שאני ארגיש יותר טוב. אבל אני הורסת. וכשאני הורסת, אני אומרת לעצמי שאני יודעת שאני אצטער על זה אחר כך. אבל לא אכפת לי. ואז כ</div>Tue, 25 Dec 2012 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13607972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13607972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13561431<div align="right" dir="rtl">שביום שאחרי יש לכם מבחן, אתם יודעים שאתם צריכים להתכונן אבל פשוט מתעצלים, אתם רואים בראש את הרגע שאתם מקבלים את המבחן וחושבים 'חבל שלא התכוננתי בכל זאת', אבל כבר אין מה לעשות? הולך לקרות לי מחר. בהצלחה </div>Wed, 21 Nov 2012 20:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13561431http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13561431http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13559865<div align="right" dir="rtl">יש לי משהו לשתף אתכם. הייתי השבוע במסע ישראלי והמצב דיי שיבש לנו את המסלולים וקצת הרס את האוירה של המסע, וביום שישי היה אמור להיות השיא של המסע- שישי שבת בירושלים.הגענו לכותל לקבל את השבת בשישי, רקדנו, שמחנו, קיבלנו את השבת, ופתאום נשמעה האזעקה. אנחנו מקריית שמונה, אז אזעקה זה לא דבר חדש לנו, אבל הלחץ הרקיע שחקים. כל הכותל התחיל לרוץ לכל עבר ואז הודיעו ברמקולים להכנס לתוך המנהרות של הכותל. תתארו לכן כמה מאות של אנשים רצים לתוך המנהרות באטרף, אנשים מתעלפים בדרך, אנשים מבוגרים, אנשים על כסאות גלגלים.כל השכבה התפזרה. הייתי רק עם חברה אחת שלי שהייתה בלחץ מטורף ולא הצליחה להפסיק לבכות. היינו כל כך צפופים באחת המנהרות, כל כך הרבה אנשים, דתיים, חילונים, תיירים, כולנו היינו שם ביחד.אני חושבת שבחיים לא הרגשתי כל כך מחוברת לעם שלי ולארץ הזאת. הסתכלתי סביב וראיתי איך אנשים שלא מכירים אחד את השני עוזרים אחד לשני, את כל הדאגה, האכפתיות, הפחד.אף פעם לא הרגשתי כל כך גאה. עלו לי דמעות בעיניים, אבל לא מהפחד. מההתרגשות.אני מרגישה חזקה מאי פעם וגאה. אין עלינו בעולם.</div>Tue, 20 Nov 2012 18:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13559865http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13559865http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13521900<div align="right" dir="rtl">ולא אכפת לי שיש שעתיים לשון עם המורה שאני הכי מתעבת בעולם על הבוקר, ואז גם יש בוחן באנגלית, היום הולך להיות לי יום מוצלח. זהו, החלטתי. </div>Tue, 23 Oct 2012 07:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13521900http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13521900http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13520928<div align="right" dir="rtl">והאמת שהרגשתי מגוכחת חחח, זאת כמו מן קבוצת תמיכה כזאת שמוחאים כפיים והכל. הרגשתי כאילו אני באיזה מערכון של ארץ נהדרת חחח!בכל מקרה, אני מלאת מוטיביציה ואמשיך ללכת לשם בשלושה עשר השבועות הקרובים בתקווה להצליח לרדת במשקל בכייף ;)</div>Mon, 22 Oct 2012 17:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13520928http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13520928http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13516499<div align="right" dir="rtl">ואני עושה את זה כל כך הרבה פעמים. השבוע הייתי אמורה לעשות את השישי שבת הזה אצל אבא. אבל יש לאחד החברים שלי יום הולדת. האמת שראיתי את אבא שלשום, הוא היה כאן באיזור אז הוא קפץ להגיד שלום, ומאז כבר ידעתי על היום הולדת אבל היה לי קשה להגיד לו את זה. אני יודעת שקשה לו לקבל את זה שאני ילדה גדולה. אני יודעת שהוא מתחיל להבין שאני אבוא אליו הרבה פחות. שיש לי חברים, לימודים הרבה יותר קשים מבדרך כלל, מסיבות משפחתיות מהצד של אמא... מה לעשות שהוא גר במחרק של כשעה נסיעה מכאן? התקשרתי אליו היום בבוקר. להגיד לו שלא יבוא לקחת אותי. אמרתי לו שאני לא אבוא היום. שיש יום הולדת לאחד החברים שלי. הוא אמר לי שזה בסדר ושאני אהנה ושהעיקר שאשמור על עצמי ושארגיש טוב. שמעתי את האכזבה בקול שלו. ידעתי שהוא רוצה שאני אבוא. יום אחד, לפניי כמה שנים, אולי שהייתי בת 12 בערך, כבר הרגשתי שאני מפספסת כאן המון דברים כשאני נמצאת אצל אבא שלי. מפספסת את כל הדברים הכי כייפים שהמשפחה שלי עושה, ימי כייף עם החברים. ויום אחד הלכתי עם אבא לאחת הידידות שלו. היה שם עוד מישהו, די מבוגר. יצאתי לבחוץ, והוא יצא אחרי כמה דקות. הוא שאל א</div>Fri, 19 Oct 2012 17:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13516499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13516499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13515147<div align="right" dir="rtl">יום חמישי, אחרי שאני מסיימת את ביה"ס, אפשר להגיד שהיום הכי אהוב עליי בשבוע. כבר מתחילים הריחות של הבישולים לשישי, המקרר מלא בכל טוב והמחשבה שעוברת בראש זה איזה כייף שהסופ"ש כבר כאן! מחר אני לומדת שעתיים אנגלית, עד 10. ממש מבאס האמת, כי נרשמתי לשומרי משקל כדי שיהיה לי יותר קל לרדת במשקל וזה לבוא או ביום שישי בתשע או ביום ראשון אחר הצהריים. מבאס שאני לומדת בשישי בדיוק על זה. היום היה לי מבחן במתטמיקה, אני בשלוש יחידות, שנה שעברה עשיתי 2 יחידות והשנה אני עושה את היחידה השלישית- מה שאומר שבכיתה יב' לא אצטרך ללמוד יותר מתמטיקה לכל החיים! הידד! חחח סתם, אני מניחה שבעתיד אשלים את זה לארבע יחידות, תלוי מה ארצה ללמוד, אם בכלל אולי אשאר בקבע, או מה שאני אעשה. אני היחידה שבאמת לא יודעת מה היא תרצה לעשות כשהיא תיהיה גדולה? אין לי מושג. אני לא רואה את עצמי עושה שום דבר. לא כייף לי לעשות שום דבר חח בכ"מ, אני מקווה שלא יחסר לי אושר וכסף שיהיה לכולם סופ"ש נעים! עדי </div>Thu, 18 Oct 2012 19:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13515147http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13515147http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13513928<div align="right" dir="rtl">היא מדברת כל כך בקלות על להשיג דברים שהיא רוצה. היא אומרת שכל עוד היא תציב לעצמה מטרה- היא תגיע אלייה. שהיא למדה את זה על בשרה. למה אצלי זה לא עובד?</div>Wed, 17 Oct 2012 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13513928http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13513928http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13507395<div align="right" dir="rtl">אניייייי! איזה כייף שהגיע יום שבת! לא יודעת אם אמרתי בפוסט הקודם, אבל ההורים שלי גרושים וגרים בערים נפרדות. אבא שלי גר במושב שהמרחק שלו מהעיר כאן הוא שעה נסיעה. אני נמצאת סופ"ש אצל אמא סופ"ש אצל אבא, השבוע אני אצל אמא. האמת שלפי איך שתכננתי את הסופ"ש הזה לא יהיה לי זמן לנשום. אמור להיות לי מבחן בביולוגיה ביום שני על כל החומר משנה שעברה, אבל אז ראיתי בלוח מבחנים שהוא אמור להיות רק ביום שני ה-22.10... אבל כולם לומדים באטרף! אני לא יודעת אם זה באמת התאריך הנכון. בכ"מ, אני מקווה שזה באמת התאריך ואז אני לא אצטרך להקריב את כל הסופ"ש שלי למען ביולוגיה. (בסוף ממש עכשיו הסתבר לי שהמבחן הזה כן ביום שני הזה ושיש עוד אחד גם ב-22.10! אוקיי אני לא יודעת כלום. כנראה שיותר מאוחר אלך לחברה ללמוד). אתמול הרגשתי ממש נורא... חזרתי בדיוק מחברה לבית, חברה שהכל התחיל להסתדר לה כזה- שטוב לה, שהיא בדיוק השיגה את מי שהיא רוצה אחרי כל כך הרבה מאמצים ובכי, ושמתחיל להיות להטוב סוף סוף אחרי כל הרע שהיה לה. ואני כל כך שמחה בשבילה, וכל כך מקנאה. גם אני רוצה את כל זה! אוף גם אני רוצה מישהו שיאהב אותי כאילו אין סוף,</div>Thu, 11 Oct 2012 10:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Rumour)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=820609&blogcode=13507395http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=820609&blog=13507395