<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I don&apos;t wanna do this anymore.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Always love 18. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I don&apos;t wanna do this anymore.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151</link><url></url></image><item><title>חלק ממני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14371356</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אהובה שלי,
החלטתי לכתוב לך שוב אחרי יותר מחודש שלא כתבתי.
אני עושה את זה כי תמיד אחרי שאני כותבת אני מרגישה קצת יותר טוב. 
יש בכתיבה אלייך מן משהו שמרגיע אותי, שמצליח לגרום לי להרגיש יותר משוחררת.
קורים אצלי בחיים כל כך הרבה דברים לאחרונה. 
וזה כל כך קשה לי שאני לא יכולה לשתף אותך.
 כל כך הייתי רוצה לדעת מה תחשבי ואיך תגיבי. 
את פשוט לא יודעת כמה זה חסר לי, במיוחד עכשיו.
אני מתגעגעת אלייך ואת חסרה לי יותר מתמיד. 
הימים שבהם אני תופסת את עצמי חושבת עלייך ונזכרת בך הם הימים שקשים לי בהם יותר מהכל.
 את חסרה לי לא רק בתור בת זוג אלא גם בתור חברה. החברה הכי טובה שהייתה לי. 
ויש רגעים שהייתי עושה כל כך הרבה בשביל חיבוק ממך או אפילו רק לשמוע את הקול שלך. 
יש רגעים שאני פשוט רוצה להגיד זין על הכל, אני מתקשרת אלייה עכשיו וקובעת איתה להיפגש. לא אכפת לי מכלום. 
אבל אז אני נזכרת שזה בלתי אפשרי, והידיעה הזאת, גם אחרי 8 חודשים, עדיין קשה לי לעיכול.
 אני מתגעגעת לשיחות איתך, למגע שלך ולרוגע הזה שהייתי מרגישה כשהייתי איתך.
הייתי רוצה לדעת מה היית חושבת על השלב שאני נמצאת בו כרגע,
 האם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Aug 2015 00:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14371356</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14371356</comments></item><item><title>שונאת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14359072</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שונאת שאני מבזבזת את הזמן עלייך.
אני שונאת לבזבז את הזמן שלי במחשבות וגעגועים. 
אני שונאת שאני מנסה ולא מצליחה להפסיק. 
אני שונאת את הצורך הזה שבוער בי לדעת מה איתך ולהתעניין בך.
 אני שונאת את זה שכל דבר מזכיר לי אותך. 
אני שונאת את זה שאני צריכה לכתוב לך. 
אני שונאת את זה שאיבדתי אותך ואת לא שלי.
 אני שונאת את המחשבה שהמשכת הלאה. 
אני שונאת שאני לא יכולה להתקשר אלייך. 
אני שונאת את זה שאת לא פה. 
אני שונאת את זה שכבר יותר מחצי שנה החיבוק שלך כל כך חסר לי. 
אני שונאת את זה שאת לא שלי. 
אני שונאת שאני לא יכולה לקרוא לך קטנה שלי. 
אני שונאת את זה שעדיין יש לי רגשות כלפייך. 
אני שונאת להרגיש את המועקה הזאת בלב. 
אני שונאת להתגעגע. 
אני שונאת לחשוב ולנתח ושוב פעם לחשוב.
 אני שונאת שאני לא מצליחה להמשיך הלאה. 
אני שונאת שאני מפחדת שתמיד יהיה לי משהו כלפייך, לא משנה מה. 
אני שונאת לא לדעת מה את מרגישה.
אני שונאת שאני לפעמים חושבת שהקשר שלנו היה סתם עוד אחד מהקשרים הרבים שלך, ולא משמעותי כמו שהוא היה בעיניי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Jul 2015 22:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14359072</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14359072</comments></item><item><title>את והוא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14312037</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נסיכה שלי,
מתגעגעת לקרוא לך ככה.
היה לי נורא חסר לכתוב לך אבל אני כרגיל דוחה את זה כל הזמן בגלל שאני לא נותנת לעצמי להיות שנייה לבד.
אני עושה את זה כי אני יודעת שברגע שאני אהיה לבד המחשבות עלייך ישר יתחילו ולא ייפסקו.
אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב לך כי אני מרגישה כזאת חרא של בן אדם שכבר אחרי חודש מאז הפרידה ישר נכנסתי לקשר רציני.
קשה לי להאמין שעברו כבר חודשיים וחצי מאז שנפרדנו וכל שבוע שעובר אני סופרת כמה זמן עבר מאז.
אני לא יודעת עד מתי המנהג הזה יימשך אבל כנראה שעד שתצאי לי מהראש.
כשנפרדנו, ידעתי שיהיה לי קשה. היית כל החיים שלי.
וכרגע פשוט יש לי חיים אחרים, משלי, מצליחה לשלב בין כל העולמות. יש לי את הצבא, הלימודים, המשפחה.. 
וכן, בחודש וחצי האחרון יש לי גם חבר.
הוא מדהים. ואני שמחה שנתתי לעצמי את ההזדמנות סוף סוף לתת לעצמי לנסות להיפתח לגבר..
כי פשוט עד שהכרתי אותו הרגשתי שכל מה שגברים רוצים ממני זה את הגוף שלי.
&lt;span style=&quot;font-size&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Apr 2015 08:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14312037</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14312037</comments></item><item><title>בא לי לספר לך..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14292133</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לאהובה שלי,
כותבת לך כי מה עוד יש לי לעשות אם לא לכתוב לחברה הכי טובה שלי..
יצאתי היום עם מישהו. חודש מאז שנפרדנו.. כמובן שלא סיפרתי לו עלייך ואני גם לא יודעת אם אספר.
יצאתי היום עם מישהו והכי בא לי לספר דווקא לך מה היה. 
כל כך מוזר לי. וכל כך קשה לי..
 אני עדיין מרגישה כאילו אנחנו ביחד, והנשיקה איתו היום הרגישה לי קצת כאילו אני בוגדת בך.. 
כאילו אני עושה משהו לא בסדר.. למרות שאני לא. 
כאילו, זה קצת לא בסדר כי בקושי עבר חודש מאז שנפרדנו ואני כבר יוצאת מישהו.. 
אבל אני לא חייבת לך כלום.. 
אבל זהו כל הדייט איתו פשוט הזכיר לי את הדייט איתך.. 
היה לי מוזר לספר על עצמי אבל הרגשתי גם הכי עצמי בעולם והרגשתי קצת פחות ביישנית מבדרך כלל. 
הרגשתי כאילו הדייט שהיה לי היום הוא שיחזור של כמה דייטים שלנו ביחד.. 
כמו לשבת בנמל על אבנים קרוב למים.. כמו להזמין אותי לשוקו חם.. כמו לדבר על המזלות שלנו..
 האמת שכל כך הרבה דברים הזכירו לי אותך..
 וגרמו לי לחשוב שאם היית יודעת מה אני עושה עכשיו הלב שלך היה פשוט מתנפץ לרסיסים.
היה דייט מדהים.. כנראה שלמרות שאת צוחקת עליי והכל אני כן טובה בדייטי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Mar 2015 23:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14292133</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14292133</comments></item><item><title>אני עדיין שלך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14276237</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי קטנה שלי.. אהובה שלי.
אני מתגעגעת לקרוא לך ככה. 
אני מתגעגעת אלייך וזה קשה והלב כואב בכל פעם שאני חושבת עלייך. 
קורים כל כך הרבה דברים עכשיו וכל דבר שרק קורה לי אני פשוט חושבת כמה בא לי לשתף אותך.. 
מדמיינת מה בטח היית חושבת ואומרת על זה. ישנתי אתמול בבסיס. 
ההרגשה הייתה כל כך מוזרה. 
גרמה לי לחשוב על כל התקופה הזאת שלישון לילה אחד בבסיס מבחינתנו היה הדבר הכי נורא בעולם ומשהו שלא אפשרי שייקרה אף פעם. 
הסתכלתי בחדר היפה הזה וצחקתי.. כי הבנתי שפחדתי ממשהו כל כך לא הגיוני. 
גרם לי לחשוב אם הייתי ישנה שם אולי זה היה משנה קצת לקשר שלנו.. נותן קצת ספייס כמו שבאמת היה חסר. 
אבל עזבי, כרגע זה לא משנה כלום.
שכבתי במיטה בחדר שם ובהיתי בתקרה בזמן שחשבתי עלייך.. 
איך היית צוחקת ואומרת את זה שאת אוהבת את זה שקשה לי להיות נחמדה לאנשים.. 
שהיית צוחקת על כל הסיפור הזה שהיה היום.. 
שבטח היית מקנאה אם הייתי מספרת לך שאני אוהבת את החיילת החדשה..כי את תמיד מוצאת סיבות לקנא.
וגם אם הייתי מסבירה לך מיליון פעם שהיא סתם חברה בשבילי, ושיש לי הרגשה שהיא יכולה להיות חברה טובה שלי בבסיס- עדיין ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Jan 2015 22:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14276237</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14276237</comments></item><item><title>מתגעגעת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14276227</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;24/12/14

אהובה שלי,
אני סופרת את הימים מאז שנפרדנו ומצד אחד אני כבר מתה שיעבור הזמן.. 
כדי שתחושת המועקה והגעגוע שיושבים אצלי בלב פשוט יעברו. 
אבל לצערי אני יודעת שזה ייקח עוד המון זמן כדי שזה ייקרה.
 מצד שני, אני לא רוצה שיעבור הזמן. 
עברו רק 5 ימים מאז שהתראינו וזה כבר מרגיש לי כמו נצח. 
אני לא רוצה שהתמונה שלנו ביחד תהפוך לזיכרון רחוק.
 אני לא רוצה לשכוח את הריח שלך, המגע שלך, הקול שלך, החיוך הזה.. אני לא רוצה לשכוח את כל אלה.
 אני מנסה להעסיק את עצמי, להקיף אותי באנשים כי זה מה שכולם אומרים שצריך לעשות.
 אבל אני חושבת עלייך כמעט כל דקה, לא משנה כמה אנשים יקיפו אותי. 
והרגעים שאני לבד הם כמובן הכי קשים, כי אני רק רוצה שתהיי איתי. 
הפעולות שעשיתי כשהיינו ביחד שהיו נראות לי כל כך טריוויאליות.. היום פשוט לא יכולות לקרות שוב.
 וזה מוזר לי. לא לראות את השם שלך מופיע לי על צג הטלפון ולא לנסוע אלייך הביתה בשביל חיבוק חם אחרי יום קשה. 
אני מתגעגעת אלייך ואת חסרה לי וכרגע, אני פשוט לא רואה איך אצליח למלא את מקומך.. שתפס כל כך הרבה מקום בחיים שלי. 
אני אוהבת אותך. אני מתגעגעת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Jan 2015 22:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14276227</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14276227</comments></item><item><title>היי את..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14255300</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברו יומיים מאז הפרידה. 
מה זה אומר עליי אם אני כבר מרגישה צורך לכתוב לך?
 
עברו יומיים ואני יכולה להגיד שלא ציפיתי שיהיה לי עד כדי כך קשה. 

אמנם בינתיים הדמעות הפסיקו לזלוג אבל המחשבות עלייך לא נפסקות לרגע.

את איתי בכל רגע ביום, בכל שיר שאני שומעת ובכל כתבה שאני קוראת בעיתון או באינטרנט. 

את איתי בכל רגע בלילה.. לפני ואחרי השינה.. וגם בחלומות.

אני בעיקר מרגישה ריקנות.. 
מרגישה שחלק ממני חסר.. חלק שמילא את חיי בצורה כל כך משמעותית בשנה וחצי האחרונות. 

כל כך מוזר לי בלעדייך. מוזר לי לא לספר לך מה עובר עליי ולא לשמוע ממך את החפירות על העבודה והלימודים. 

אני משחזרת בראש שלי כבר הרבה פעמים את הרגעים שלנו ביחד ומתקשה להאמין שאלו באמת היו הרגעים האחרונים שלנו. 

אני יודעת שאמרת שברגע שארגיש שעשינו טעות אני צריכה להגיד לך. 
וכרגע אני לא מרגישה שזו הייתה טעות.. 
אני פשוט כל כך לא רגילה לזה וכל כך מוזר לי וקשה לי בלעדייך. 

אני יודעת שככל הנראה אם אגיד לך שאני רוצה, אנחנו נחזור.. 
אבל אני לא רוצה לעשות את זה. עדיין לא לפחות. 

אני מפחדת שאני אחזור אלייך בגלל הפחד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Dec 2014 17:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=14255300</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=14255300</comments></item><item><title>להפסיק עם המשחקים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=13932510</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ושוב. כן, שוב אני חוזרת לפה. למקום היחיד שאני באמת יכולה לספר הכל, ולהגיד מה אני מרגישה.
אני יודעת שזה הרבה באשמתי, כי אני בוחרת להסתיר את זה, ואני אף פעם לא מספרת מה אני חושבת ומרגישה באמת, אלא רק חלקים.
כבר כמה זמן שאני מרגישה פשוט דפוקה. מאז שנפרדתי מהאקסית הראשונה זה פשוט הולך ומתבהר לי כמה שאני כזאת.
יש כל כך הרבה דברים שאני שונאת בעצמי ורוצה לשנות אבל אין לי מושג איך עושים את זה. 
אני פשוט יכולה לשבת עכשיו ולרשום רשימה ענקית של תכונות שאני שונאת בעצמי:
סגורה, מופנמת, חסרת ביטחון עצמי, חסרת הערכה עצמית, מתעצבנת מהר, נעלבת בקלות, רגישה, 
חסרת אמונה בעצמי, לא חברותית, פסימית, ביקורתית, נוטרת טינה, חסרת סבלנות ועם אגו ענק.
לפעמים אני פשוט יושבת וחושבת איך נהייתי כזאת. איך פאקינג נהייתי כזאת? 
מה גרם לי להפוך להיות כל הדברים האלה שאני שונאת.
למרות כל התכונות האלה שאני שונאת בעצמי אני יודעת שיש לי גם הרבה תכונות טובות..
 אני חכמה, מוכשרת, אוהבת, רגישה (כתבתי את זה פעמיים כי אני לפעמים שונאת את זה בעצמי..), בוגרת,
 יפה, בעלת חוש הומור, זורמת, ספונטנית, אכפתית, בעלת משמעת עצמי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Oct 2013 23:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=13932510</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=13932510</comments></item><item><title>לא מצליחה לעמוד בפנייה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=13890188</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב האמת שהמסיבה הזאת עלתה על הציפיות שלי.. יותר דרמה מזה לא היה יכול להיות.
מצחיק שדווקא באותו יום את שולחת לי הודעה. רוצה לדעת מה שלומי.. אמרתי לך שאני באה בערב לתל אביב והתלהבת.. 
גם אני שמחתי שאני הולכת לראות אותך.. 
התגעגעתי וחשבתי עלייך הרבה מאז הפעם האחרונה שהייתה לפני כמעט שלושה שבועות.. 
אני יודעת שאני סתומה כי את עדיין אוהבת את האקסית שלך אבל אני לא מצליחה להוציא אותך מהראש.
יצאתי למסיבה ביחד עם עוד 3 ידידים חמודים שהיה לי איתם מצחיק והכי כיף בעולם.. שתינו קצת לפני שנכנסנו למועדון.. 
אנחנו נכנסים ובקושי עוברות 5 דקות ואני כבר מקבלת הודעה ממך: ״מה קורה מאמי? איפה את?״ 
הידיד שלי אומר לא לענות לך עדיין.. שתחכי. אז אני לא עונה. 
אני רוקדת ביחד עם הידידים שלי ופתאום בן דוד שלך מחבק אותי אומר לי שלום וכמה שהוא התגעגע.. 
בזמן שאנחנו מתחבקים את מגיעה אחריו ולא שמה לב שזאת אני,
אז אני תופסת אותך ביד ואני רואה את ההבעת פנים שלך.. שאת שמחה לראות אותי. 
את מחבקת אותי הרבה זמן ונותנת לי נשיקה בלחי.. את אומרת לי: &quot;שלחתי לך הודעה ולא ענית.&quot; ואני: &quot;אה כן? לא ראיתי..&quot;
ואז אנחנו מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Aug 2013 14:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=13890188</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=13890188</comments></item><item><title>להיות איתך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=13864856</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי לכתוב עלייך.. בא לי לזכור את מה שקרה.

ביום שבת בערב נפגשתי עם ידיד שלי.
הפגישות איתו החלו תכופות יותר ויותר מאז שהכרתי אותך.
אני יודעת שהוא יספר לי עלייך ושרוב הסיכויים אני אראה אותך באיזשהו שלב של הערב.
אני והידיד ישבנו באיזה פאב ודיברנו על זה שעדיף שלא ייקרה ביני ובינך שום דבר.. כי זה לא רציני ודיי חסר טעם.
שתינו קרובות אליו ואני רואה שזה מפריע לו.
אחרי שדיברנו על זה את בדיוק התקשרת אליו, ביקשת שנבוא לאסוף אותך מאיזו מסיבה.
אני עשיתי כאילו אני לא רוצה ללכת אבל ברור שרציתי לראות אותך.
כשנפגשנו נתתי לך חיבוק דיי סתמי ולא פלירטטתי איתך ודיברתי איתך כמו בפעמים הקודמות.

ראיתי שזה מוזר לך, שזה מפריע לך. שאלת אותי מה קרה ולמה אני אדישה.
לא היה לי כח למשחקים האלה שלך.. לזה שתפלרטטי איתי ותכניסי לי רעיונות לראש ובסוף כלום לא ייקרה ואני אתאכזב.
התעניינת בי, שאלת מה קורה איתי, אמרת שרצית להתקשר אליי השבוע.
את היית שיכורה כרגיל ושאלת אותי אם אני רוצה לבוא לישון איתך בדירה של הידיד. אמרתי שלא.
ואז את נעלבת או התעצבנת או לא יודעת מה ושאלת ״למה?״. ״כי זה לא מתאים״, אמרתי.
יצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Jul 2013 20:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Always love 18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819151&amp;blogcode=13864856</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819151&amp;blog=13864856</comments></item></channel></rss>