<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>i&apos;&apos;&apos;&apos;m going back to 505</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645</link><description>...


</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 עורב לבן. All Rights Reserved.</copyright><image><title>i&apos;&apos;&apos;&apos;m going back to 505</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645</link><url></url></image><item><title>6 שנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14934640</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מעדכנת מהעבודה:
ראיתי כרגע הודעה שמודיעה על סגירת ישרא בלוג, אני מרגישה עצבות. אחרי הכל אני מעדכנת פה מגיל 16. 6 שנים זה לא צחוק. 
לא תמיד זה היה בבלוג הזה, לפעמים זה היה בבלוג השני שלי, בו לא הייתה לי בעיה לחשוף את זהותי האמיתית בניגוד לבלוג הזה בו אני חולקת את המחשבות האפלות ביותר במוח שלי אז אסור שאף אחד ידע על כך. 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Dec 2017 11:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14934640</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14934640</comments></item><item><title>אזרחות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14933328</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלוג יקר, אני יודעת שלא עידכנתי זמן רב אך לא שחכתי אותך.

בכל פעם שהייתי כותבת פה הייתי בדיכאון או סוג של דאון אחר.
כבר הרבה זמן שאני במצב רוח מצויין. זה ישמע מצחיק אך אני מרגישה הרבה יותר טוב מאז שנכנסתי לעולם הסמים הרציניים יותר.
העולם הזה יכול להפיל אותך אך לא כשאתה יודע איך להשתמש בו. לא כשאתה יודע מה אתה מכניס לגוף.
ואני יודעת.

אני חיה באופוריה ואני אוהבת את זה. העולם הזה יפה אך השגרה במדינה שלנו הופכת אותו למחורבן.
מאז שהשתחררתי המציאות מכה בי ולא מפסיקה גם אם אני מדממת על רצפה.

מעטים האנשים שאני יכולה לחייך אלייהם בלב שלם בלי שארצה שיפגע בהם ברק.
מעט הכסף שאני נותנת לעצמי להוציא מכיוון שאני בקרוב הולכת להעלם לכמה חודשים במזרח.
רק אני והאהוב שלי.

איך אני רוצה להכנס לטריפ.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Dec 2017 20:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14933328</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14933328</comments></item><item><title>יום שני דיכאון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14861774</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעצם, אני לא יודעת אם זה דיכאון.
אני מרגישה כבוייה. 
כבר אמרתי את זה בעבר למרות שאני לא זוכרת אם פרסמתי.

טוב לי רק בשתי סיטואציות בודדות. האחת היא כשאני בהיי. השנייה היא כשהוא חוזר בסופי השבוע מהבסיס ואני נמצאת בזרועות שלו. שזה גם סוג של היי.

אני מתגעגעת לעבר וחושקת בעתיד. אני לא מצליחה למצוא את עצמי בהווה. וזה מחרפן אותי.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 Dec 2016 14:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14861774</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14861774</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14846916</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה אבודה.
בעצם אני לא יודעת איך אני מרגישה.
אני מאבדת אותי.
משהו בי מרגיש כאילו אני לא עצמי כבר תקופה.
זה מתבטא בבכי שאני לא מבינה את המקור שלו.
אני רוצה לדפוק את הראש, לקבל טריפ חזק ולקבל הזיות.
סתם לשקוע בתוך הדימיון של עצמי מבלי לזוז מהמיטה.
אני רוצה סקס וזיונים.
להתלבש זרוק ולרקוד.

אבל כל מה שאני רוצה לא באמת מתאים לי.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Oct 2016 13:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14846916</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14846916</comments></item><item><title>האחד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14844501</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אתמול שכבנו על המיטה, גמורים מעייפות מהיום שעבר עליינו.
לפתע משום מקום הוא החל לשיר שירים ועשה פרצופים מגוחכים.
החזיק לי את הידיים והתחיל לרקוד ולנוע כשהוא עוד שוכב על המיטה.
&quot;מה נכנס בך תגיד לי?&quot; אמרתי לאחר השוק תוך כדי גיחוך.
הוא התעלם והוציא לשון.
אני לא יודעת להסביר למה זה בדיוק גרם לי לצחוק.
אם הייתי רואה סיטואציה כזאת מהצד הייתי סביר להניח חושבת שהיא מטופשת.
היה לי קשה להסתיר את זה שהסתכלתי עליו כמו שמסתכלים על מישהו שמעריצים.
פשוט, הוא הצליח איך שהוא להשאר כל כך יפה למרות שהוא מכווץ את הגבות ועוצם חזק את העיניים.
זאת הייתה הפעם הראשונה בה עברה לי המחשבה בראש, שהוא יכול להיות הורה נהדר.
יכלתי איך שהו לראות את האהבה וההשקעה שהוא הולך לתת לילדים שלנו.
אני רוצה אותו, אני רוצה שהוא יהיה הבן אדם איתו אקים משפחה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Oct 2016 14:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14844501</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14844501</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14838937</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אלכס טרנר צודק.
באמת יש טון שגורם לי לחשוב עלייך מישומה.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 Sep 2016 23:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14838937</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14838937</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14834216</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לאחרונה אני חווה תקופה קצת מבלבלת. אני לא יודעת מה הולך.
יש פה משהו שלא מסתדר לי. אני לא מצליחה להחזיר את החיים שלי למסלולם.
לא מצליחה לשלוט בכל מה שאני רוצה. יש איזה שהו רגש כזה של אי סיפוק שרודף אותי.
אבל כן, אני מרגישה גם שלמה מידי פעם. בעיקר ליידו.

אני רוצה שירד גשם.
אני רוצה להרגיש קור בעצמות שלי.


יש לי חזיון שכזה שאני יושבת לי בליל דצמבר עם הסוודר הענק במקום האהוב עלי, מתצפתת על תל אביב מרחוק. רואה את האורות של העיר הגדולה כשאני בשלווה שלי נמצאת רחוק אך לא רחוק מידי. הרוח מעיפה את השיער שעוד לא הספיק להתייבש.
 נזכרת בחלומות רחוקים, בזכרונות מתוקים ומחייכת חיוך גדול.
מרגישה מוגנת, למרות שזה ממש לא המצב. אני קרובה למקום אליו אני לא שייכת וחמימות מגולגלת בתוך נייר מחבקת אותי ומזכירה לי שכל מה שהולך כאן הוא זמני.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 Sep 2016 13:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14834216</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14834216</comments></item><item><title>אפריל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14309286</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אפריל עכשיו,קיץ או חורף, אני לא יודעת.מצד אחד תקופה שבה אפשר לצאת למסיבות ולהנות בים.מצד שני סוודרים עדיין תקפים.אבל זה לא משנה עבורי. אני בכל מקרה בבית עכשיו.יום שישי ונכנסתי לדיכאון.איזה תיזמון הא?כאילו שיש לי מספיק ימי שישי כדאי לוותר על יציאה מיוזמתי.הצבא לוקח לי אותם.הצבא לוקח לי את הכוחות.רוצה לפרוץ בבכי כבר מי סופר כמה זמן.פה לא טוב לי. שם לא טוב.אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.משתוקקת למגע.אך לא מקבלת את זה מאף אחד.רואה צללים.מה שווים החיים ללא אהבה?רוצה לקחת איזה חומר שיכניס אותי לעולם שבו כן יהיה לי טוב.חומר כזה שיגרום לי להתרגש.שיגרום לי להזכר בזה שאני חיה.סקס, סקס, סקס ורצון להתרגש שוב.שום דבר לא מתגשם.אנשים מבקשים מכונית יקרה, בית מפואר, כסף, חומר תעשייה, להיות מפורסמים ומיליונרים.אפשר לחשוב מה בסך הכל אני ביקשתי.מישהו. לחבק. לאהוב. לקבל אהבה. להתרגש. תשוקה. לחיות.כמה הייתי רוצה עכשיו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Apr 2015 21:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=14309286</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=14309286</comments></item><item><title>כל כך הרבה לחץ !</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=13477167</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

החיים לא נחים לרגע,
הכל עובר כל כך מהר. 
לא מחכים לך שתעקוב אחרייהם 
וגם לא משאירים לך עקבות שלא תלך לאיבוד. 
אפילו שנייה של סבלנות כבר אין . 
הם כל הזמן זזים ונעים ולא עוצרים לרגע, 
איפה שהו שם באמצע . 
לפעמים הם רצים ככה מעלייך וחוצים על פנייך .
כל כך מהר . 
אתה לא מספיק לעשות דברים .
חלקם חשובים חלקם פחות . 
ללכת , לדבר , לראות , לחשוב ....... לנשום.

לפעמים אתה רק קם ובין רגע אתה כבר ליד התחנה המרכזית . 
מצד אחד תופס מונית שי ומצד שני לא בטוח עדיין מה אתה עושה. 
האם ההחלטה שלך נכונה . 
איך אתה יודע שלא תתחרט ?
מסביבך יש מלא תנועה.
אנשים שבים הולכים קופצים 
זזים זזים זזים ....
והלחץ הזה . 
יש כל כך הרבה לחץ אני לא מסוגלת לנשום ! 



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2012 14:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עורב לבן)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818645&amp;blogcode=13477167</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818645&amp;blog=13477167</comments></item></channel></rss>