http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477"אושר הוא לדעת שעשית את הדבר הנכון, לא משנה מה אנשים אחרים חושבים.."heCopyright 2026 Miss Gb. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14380309<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: center;"><strong>איזה מצחיק זה.. מעניין אם מישהו יזדהה איתי ...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>הרגע הזה שנעלמים מהבלוג, מהעולם הווירטואלי כל אחד שלו עם עצמו - עד לרגע שהנפילה כל כך חזקה ואין עוד לאן ללכת</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אפילו המיטה לא מאפשרת לך לברוח אליה ואז אתה נשאר לבד, והפעם אין לך לאן לברוח... אז אתה חוזר לבלוג הישן והאהוב ופורק.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>מקיא את הנשמה שלך, את התסכול, את הכעסים, את כל שעל ליבך&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong><br /></strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני אוהבת את הרגעים האלה, אומנם אם אני כותבת פה זה אומר שאני בהחלט במצוקה, אבל מצד שני זה הרגע בו אני פורקת יותר מבכל זמן אחר.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>סוף סוף מוציאה את כל מה שיושב כמו חמין של שבת בתוך הקיבה שלי.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong><br /></strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>עליתי במשקל, </strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>מצחיק שבפעם הקודמת כתבתי שהבעיה היא לא המשקל שלי, </strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>עכשיו אני מבינה איזה גיבורה הייתי כשכתבתי את זה.. פאקינג שקלתי 46 קילו</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ברור שמשקל לא יהיה הדבר שהכי מטריד אותי...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ועכשיו כשעליתי ל52 קילו (אל תשאלו אותי איך זה קרה, אני פשוט בהמה)</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר שישמח אותי</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אז הגעתי למצב בו אני מקיאה ומשלשלת בעיקר כל יום כל היום,</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אפשר להגיד שאני גם לא אוכלת, אבל יש לי בולמוסים איומים (עכשיו פחות, אבל חליק. בולמוס זה בולמוס)</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>לדוגמא היום, צמתי, אבל בשעה 2:15 לפנה"ב קלטתי שאם לא אכניס משהו לפה פשוט אתמוטט</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>המשלשלים מפרקים את הגוף, הצלעות כואבות, החזה דוקר.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אז הלכתי ואכלתי פתיבר... מפה לשם פירקתי חצי חבילה</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ועכשיו? עכשיו ייסורי מצפון שיגמרו אותי והלך לי כל הלילה גם ככה,</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ומחר? מחר אני חוזרת לדירה שלי, שם אפגוש את בן זוגי,&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ומה הוא יראה? דובון קטן וחמוד שמחייך אליו עם גושים בלחיים</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני פשוט חסרת אונים.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>הדבר הכי מתסכל,</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>שרוב מי שיקרא את זה יחשוב שאני פסיכית,</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אף אחד לא יהיה מוכן פשוט לעזור לי לרדת במשקל בדרך שאני רוצה</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>יגידו לי לאכול בריא ולעשות כושר ובלה בלה.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>FUCK IT&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>לא רוצה לאכול בריא. לא אכפת לי מכלום</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>בסך הכל רוצה לרדת את ה4 קילו הארורים האלה ולחזור להתעסק בעולם ולא בשיט הזה.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אז קודם כל, חברים, מעריכה אתכם שקראתם עד לפה, אבל אם ברצונכם להגיב לי על תזונה בריאה ועל כמה שאני צריכה טיפול\כמה כושר יסייע לי פה, תוותרו... &hearts;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אציין כי כושר גופני אני לא יכולה לעשות, לאחר תוצאות של בדיקות דם:</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>המוגלובין 7.8</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אולקוס</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אין סידן בגוף</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>גושי שומן בדם&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><strong>לכן עם כל התסכול שלי כרגע אני איכשהוא צריכה לרדת במשקל בלי לעשות שום כושר גופני..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>מה הפתרון נטו הרעבה ? הרי אנחנו יודעים כבר שהרעבה מביאה בסוף לתוצאות הפוכות...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אז חשבתי ללכת על כיוון של כרוב מבושל...?&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>הצעות באהבה יתקבלו פה.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ממני&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>השמנה בפעם האחרונה</strong></p></div>Tue, 15 Sep 2015 03:19:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14380309http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14380309http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14298605<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: center;"><strong>תמיד חשבתי שהבעיה שלי בחיים היא המשקל.. (כיום אני שוקלת 46-47 קילו .. זה עולה ויורד בין שניהם..)</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>הבעיה אף פעם לא הייתה המשקל.. הבעיה היא שהנפש שלי חולה, במשך 8 שנים היא חולה</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>והמרדף הזה אחרי האושר הוא אין סופי וכנראה גם לעולם לא יגיע..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אף פעם לא הייתי בחורה שמרחמת על עצמה, פעם הייתי כל כך חייכנית, אופטימית.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>היום... היום אני בחורה שנראית קצת חולה כשהיא בלי איפור... שברירית וחלשה.. ובעיקר בודדה</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>המשפט שאומר שיכולים להיות לך מאה חברים, ועדיין תרגיש בודד לעומת חבר אחד שיכול למלא לך את כל העולם הוא כל כך נכון ...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>מה זה חברים בכלל... יש לי חברה אחת.. טובה... אבל גם ממנה נכוויתי וזה היה הרגע בחיים שלי שהבנתי שאין דבר כזה חברים... או משפחה...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני בת 20 משתחררת בקרוב מצה"ל ואני רק נזכרת בעבר, כמה שהייתי בטוחה שכשאגיע לגיל הזה הכל כבר יהיה בסדר, יהיה לי טוב... לא רציתי אפילו טוב מאוד, פשוט הסתפקתי בטוב...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני מרגישה שאין לי שאיפות.. אני מתגעגעת לימים שהיו לי שאיפות להיות רזה בכל מחיר </strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>(למרות שזה רק גרע.. ככל שרציתי לרדת יותר איכשהוא כל קילו שירדתי עליתי 2)</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אבל לפחות נלחמתי למען משהו...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני מרגישה שהנר שיש לי בפנים כבה, ואני לא חושבת שאף בחור יצליח להדליק אותו שוב..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>כבר אין לי אותו שיחזיק אותי.. הוא היה החבר הכי טוב שלי, הוא גרם לי לראות את הטוב בעצמי. ועכשיו כשהוא איננו אני פשוט לא מצליחה להבין למה הוא כל כך אהב אותי...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני פשוט חסרת אונים ואיכשהוא כשזה קורה אני חוזרת לפה... למקום שאין לי בו חברים אמיתיים... יש לי מקלדת ועכבר.. ומסך..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ואנשים שאני משתפת אותם בסודות הכמוסים שלי..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>בעצב הנורא שלי..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>בתסכול..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני חושבת שאם הייתה את האפשרות הייתי מעדיפה מלחדול להתקיים... זה פשוט היה יותר קל.</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אם לרגע אחד היתה לי מנוחה, לעכל את כל הקשיים שבאים אחד אחרי השני אני חושבת שהייתי מצליחה להתמודד.. אבל אני עוד לא עוברת דבר וכבר סוחף אותי משבר נוסף... ואני בכלל לא מבינה איך אני מתמודדת..</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אני כבר לא מצליחה לישון בלילות... והעיניים? העיניים כל כך שורפות לי .. כבר לא מדמעות... פשוט כי הן עייפות, חודלות מלהתקיים...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>היוםהגעתי לתובנה שעוד לא היה לי משהו שמח אמיתי בחיים.. תמיד היה משהו שהרס.. שהקשה.. ששבר עוד לשני חציים&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>ואני מבינה שככה יראו החיים שלי.. לא משנה לאן אברח.. זה ירדוף אותי...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>פסיכולוג לא יעזור.. גם חברה טובה לא.. כי אף אחד לא יבין אותנו כמו שנבין את עצמנו...</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>אף אחד לא יחווה את מה שאנחנו חווים באותה מידה</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>וזה משאיר אותנו לבד</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong>כל אחד עם עצמו</strong></p> <p style="text-align: center;"><strong><span style="font-size: small;">&hearts;MGB</span></strong></p></div>Wed, 18 Mar 2015 17:32:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14298605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14298605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14188485<div align="right" dir="rtl"><p>שוקלת 50.4</p> <p>זוכרות את התקופה שבכיתי שרק להגיע למשקל הזה לפחות ?</p> <p>והנה אני עכשיו אחרי שירדתי 11.5 קילו מלאים בשומן&nbsp;</p> <p>אני מרגישה שאני נראית בדיוק אותו הדבר...</p> <p>אותה דובה עם ראש יותר קטן שממילא היה בגודל של צימוק.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני ממש מתאמצת וכנראה שלא מספיק לרדת מה50 זה.. ולא מצליחה</p> <p>בנות שיש להן עצות איך אני עושה את זה אני יברך אתכן..</p> <p>יש לי אירוע ממש חשוב אני רוצה להיות בו 47 אפילו 48 אני אסתפק אלו כולה 2 קילו אחרונים שאני רוצה להשיל ממני.. וזה לא משיגעון של אנה..</p> <p>מבטיחה.</p> <p>אני לא מרעיבה את עצמי ולא מקיאה - אני נגד זה .</p> <p>אני בעד לרדת אבל לא כמו מפגרת שבסוף תעלה את הכל.</p> <p>אני כבר 3 חודשים שומרת על המשקל מבלי להעלות אותו בחזרה .. וזה גם ממש חשוב...</p> <p>&nbsp;</p> <p>חיי החיילת שבי . כל יום פריסה וכל יום ממתקים ובורקסים... אבל אני מחזיקה את עצמי ואוכלת מה שנכון ומה שדיאטטי ולא מה שמשמין ..</p> <p>ומרשה לעצמי לפעמים קצת מעבר.. לנשמה...</p> <p>רק ככה נמנעים הבולמוסים שעברתי בעבר.. כשהרעבתי את עצמי למוות ולא ירדתי אפילו גרם.</p> <p>אבל למה למען ה' עכשיו זה נתקעעעעעעעעעעעע</p></div>Tue, 26 Aug 2014 19:18:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14188485http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14188485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14135965<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: center;"> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/0U48jwC8cZU" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/0U48jwC8cZU" /> </object> </p></div>Thu, 12 Jun 2014 15:36:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14135965http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14135965http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14129910<div align="right" dir="rtl"><p>אני השמנה אוהבת לאכול</p> <p>לוקחת את הצלחת ואוכלת הכל.</p> <p>אני השמנה מריחה כל דבר</p> <p>מ-פיצה עד לקציצה עם בשר.</p> <p>אני השמנה מגעילה את עצמי</p> <p>או שאוכלת או שרצה להקיא.</p> <p>אני השמנה שואפת להצליח&nbsp;</p> <p>והדמיון נראה רחוק כמו לטוס לירח.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני השמנה לא אהיה שמנה תמיד</p> <p>כי בסופו של דבר&nbsp;</p> <p>את השומן צריך להוריד....</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Thu, 05 Jun 2014 12:12:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14129910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14129910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14128094<div align="right" dir="rtl"><p>החודש האחרון.</p> <p>החודש האחרון היה מהנוראיים בחיי... עם כל מה שעברתי עד היום .</p> <p>אז לפני כחודש עברתי נסיון חטיפה על ידי ערבי בכניסה לכפר שלו.</p> <p>בא וניסה לשלוף אותי מהרכב..</p> <p>חזרתי הביתה, שבורה. מפורקת. לא הצלחתי לעכל את הסיטואציה וכל שניה שעברה לי בראש עם המחשבה והזכרון הטרי צמררה אותי.</p> <p>מושכת לעצמי בשערות . רק שיעלם הזיכרון.</p> <p>עברו הימים ועברו שבועיים מהמקרה. ללא אוכל ללא מים וללא חיוך העברתי שבועיים במיטה</p> <p>המיטה שנהייתה החברה הכי טובה שלי.</p> <p>לאחר שבועיים החלו טיפולים פסיכולוגיים. תתחילי לאכול. תתחילי לתפקד.</p> <p>רציתי באמת שרציתי, רציתי לחזור לחיות ולחייך ולשמוח</p> <p>העניין היה בעיה קטנה </p> <p>שבאותן שניות של טראומה הרגשתי איך זה הסוף של חיי </p> <p>ולאחר שניצלתי והצלחתי לברוח הבנתי שנשארתי בחיים....</p> <p>וזה גרם לי לכעס לעצב לתסכול ולחרדה...</p> <p>כמה רציתי למות בעבר וכשהגיע הרגע שזה יכל לקרות הדבר היחיד שרציתי הוא לשרוד.....</p> <p>אז הנה בנות ירדתי 10 קילו בשבועיים, עשרה קילו מטופשים שלא היו שווים רגע ...</p> <p>והתחלתי לתפקד, ולקום מהמיטה ולטייל בחוץ ...</p> <p>&nbsp;</p> <p>ועכשיו אחרי חודש אני כבר הרבה יותר טוב, אבל .. אני מתחילה להרגיש שככל שהטראומה עוברת - כך מחשבות שהצלחתי להעביר מחיי... כמו השאיפה העצומה לרדת במשקל.... אני מתסוכלת, איך דבר שהיה נראה לי כל כך שולי לאחר המקרה חוזר להיות כה משמעותי בחיי....</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 02 Jun 2014 22:39:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14128094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14128094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14055961<div align="right" dir="rtl"><p>בנות.. יקרות..</p> <p>אז יום שישי לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי לעשות תרגיל.. תרגיל שלי עם עצמי ושלא שיתפתי אף אחד בו...</p> <p>ואני רוצה לדרוש מכן ! שתעשו אותו ...</p> <p>לקחתי מחברת ועט. בקבוק מים ומפתחות של הרכב... ונסעתי. נסעתי ללא הפסקה, עד שהגעתי לחוף ים שומם ושקט.&nbsp;</p> <p>והתחלתי לכתוב.. לכתוב בלי הפסקה , עוד דף ועוד דף..</p> <p>כל מה שישב לי בלב הוצאתי, עד שהיד כאבה לי , ולא הפסקתי כי לא הצלחתי.. פתאום מהרגע שהעט נגעה בדף הכל התחיל להתפרץ מתוכי החוצה...&nbsp;</p> <p>כל התסכול, הכאב, העצב, השנאה, האהבה, הקשיים, הגעגוע...</p> <p>הכל יצא מתוכי..</p> <p>במשך שעתיים כתבתי.</p> <p>כשסיימתי.. עצמתי עיניים, ונשמתי עמוק, פתאום כל חיי נראו מולי כמו סרט.. וזו הייתה חוויה כה קשה... אבל חוויה שהייתי חייבת להתמודד איתה..</p> <p>הכנסתי את הדפים לבקבוק מלא במים, ונכנסתי עם בגדים לתוך הים, תפסתי את הבקבוק וזרקתי אותו כל כך חזק..</p> <p>"אני שולחת לך את כאביי, געגועיי, קשיי ,ואושרי, ומרפה ממך..."</p> <p>הרמתי את הראש לשמים, עצמתי עיניים למשך דקה וחצי... ויצאתי משם...</p> <p>לא יכולה להגיד שזהו השתנו חיי.. ממש לא.. אבל רק מלכתוב , לנסות להתמודד עם הכאב פנים מול פנים , עושה משהו... פורק בצורה שונה.. אחרת...</p> <p>ואני כל כך אשמח אם מישהי\ו יעשה את זה ויכתוב לי מה זה זה גרם לו להרגיש...</p> <p>ואני יודעת שזה יעשה טוב אז בבקשה לחשוב על זה !!</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז.. אני חיה על 10 כדורים ביום, אחד לדיכאון, אחד לחיידק בקיבה והשאר תוספי מזון... כיף ? ממש לא... אבל כבר אין טעם לבכות על זה... זו מציאות מחורבנת אבל אסור להתייאש וחייבת להיות אמונה.. אמונה שיהיה טוב.. כמו שנהיה בסוף רזות , כך יהיה טוב...</p> <p>&nbsp;ביום שבת היתה לי נפילה נפשית, אני לא בקשר עם ההורים כל כך ובכל זאת גרה בבית.. והרגשתי כל כך חסרת אונים... הלכתי לחדר ולקחתי ספר שמדבר על הודיה, ואז הבנתי שאני כפוית טובה...במקום להעריך את הטוב שיש בחיים שלי אני רק מסתכלת על השלילי.. מי אני בכלל שאבכה כל היום ?</p> <p>מה אני? גוש אפר ושום דבר...</p> <p>אחרי שקראתי את הספר החלטתי להתחיל להסתכל על החיים בצורה שונה..</p> <p>אמא צועקת עליי? תודה על זה שבכלל יש לי אמא ..</p> <p>אחי יורד עליי שאני שמנה? תמיד אפשר לשקול יותר..</p> <p>חבר שלי לא יכול להתקרב אליי לבית כי לא מקבלים אותו? נראה כמה יילחם עליי וכמה הוא אוהב אותי..</p> <p>יקרות שלי... יקרים... אני מקווה שלמי שקרא את מה שכתבתי זה יעשה משהו.. כל דבר.... ואשמח עוד יותר לשמוע על זה...</p> <p>באהבה..</p> <p>MGB&hearts;</p></div>Mon, 03 Mar 2014 23:55:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14055961http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14055961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14022873<div align="right" dir="rtl"><p>ערנות.</p> <p>ערנות וציפייה לעתיד , להצלחה שתבוא..</p> <p>לא מצליחה לישון בלילות ולא מצליחה לישון בימים. רק דבר אחד מהדהד לי בראש.</p> <p>כמה אכלתי וכמה נראה לי שירדתי וחישובים ומחשבות וחוסר מנוחה שרק מעיר אותי ומטלטל אותי כל רגע נתון.</p> <p>לא אוכלת בכלל וחיה על נס עם כף חלב , פעם ביומיים מבשלת מעט אדממה וזהו...</p> <p>מתחילה לראות את עצמות הבריח יוצאות החוצה ונהנת מזה..</p> <p>אבל זה לא מספיק.</p> <p>יש עוד כל כך הרבה להספיק יש עוד כל כך הרבה לעבור...</p> <p>סנטר כפול עדיין יש ואני מובכת להסתכל במראה ..</p> <p>אבל אני אמשיך , אני עושה את זה בשבילי ואני אצליח. אני אצליח לאהוב את עצמי ואצליח להיות חזקת אופי.</p> <p>אני אהיה רזה.</p></div>Tue, 21 Jan 2014 16:19:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14022873http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14022873http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14022502<div align="right" dir="rtl"><p>" כל הבנים בימינו מחפשים בחורה רזה... אבל אני אוהב אותך כמו שאת מתוקה שלי.."</p><BR><p>אלו הן מילותיו של החבר שלי .. שכנראה ניסה להיות נחמד ואדיב אליי... אבל זה צרם לי כל כך ..</p><BR><p>אמא באה לחדר שלי וביקשה ממני שאעזוב את הבית.. אחרי מספר שעות הלכתי אליה ושאלתי למה, והיא אמרה לי שזה לא הגיוני שאני מסתגרת בחדר שלי כל הזמן ושהיא לא רוצה אותי פה.</p><BR><p>אמרתי לה שגם עלי עוברים דברים, שתנסה להבין אותי.. והיא שפטה ולא קיבלה את מה שאמרתי..</p><BR><p>התחלתי לבכות.. היא שאלה מה אני לא מספרת לה.. וזה נגמר בזה שהיא גילתה על כל ההפרעות אכילה שלי..</p><BR><p>על ההרעבות והקאות. על השנאה העצמית...</p><BR><p>בתגובה היא אמרה : " איך יכול היות שאת מקיאה הרי את לא רזה בכלל.."</p><BR><p>עוד צלקת צרבה את עורי ואת ליבי..</p><BR><p>אני יורדת. אבל לא מספיק..ובקרוב.. בקרוב אחזור לפעם, ואז אנשים יגידו לי שוב שאני נראית רזה..</p><BR><p>שאני לא שמנה..</p><BR><p>אני רק רוצה להרגיש טוב עם עצמי..</p><BR><p>אני רק רוצה לעצום עיניים ולישון.. לישון ולא לקום.</p></div>Mon, 20 Jan 2014 23:58:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14022502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14022502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14013551<div align="right" dir="rtl"><p> <object width="250" height="200" data="http://www.youtube.com/v/hdSMZTSRQNc" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/hdSMZTSRQNc" /> </object> </p> <p>עוצמת עיניים ומקשיבה למנגינה .. מנגינה ללא מילים שאומרת לי כל כך הרבה.</p> <p>מרגישה את הריקנות ממלאה את גופי עוטפת אותה, ללא פתח, חונקת את כל כולי ואין לאן לברוח..</p> <p>השמחה אינה אמיתית והלב שבור..</p> <p>מסתכלת על הסביבה , איך כולם מחייכים ונזכרת בכל הפעמים שאני מחייכת, הרי אי אפשר לדעת מתי החיוך אמיתי, מתי את באמת מאושרת..</p> <p>את יכולה לשחק את המשחק רק בשביל שיניחו לך כשאת כל כך צריכה שיעטפו אותך ולא יעזבו אותך לרגע.</p> <p>אבל הפחד , הפחד של חום ואהבה חזק ממך..</p> <p>כשהוא מתקרב ועוטף אותך את נסגרת יותר, מפחדת להיפגע ולהישבר.</p> <p>לא מצליחה להאמין שהוא באמת אוהב אותך .. אולי כי הוא לא אמר לך את זה במילים ואת כן צריכה לשמוע את זה..</p> <p>ומצד שני באמת צריך לשמוע את זה באמת צריך לשמוע "אני אוהב אותך" בשביל להאמין ? לא מספיקה התחושה שהוא נותן &nbsp;?</p> <p>שהוא מפרגן ואומר לך כמה הוא אוהב את הגוף שלך וכמה כיף לו איתך?</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא .. כלום לא יספיק. תמיד תרגישי שלא אוהבים אותך וזה רק בגלל שאת כל כך לא אוהבת את עצמך.</p> <p>הרי אם היית אוהבת את עצמך היית מבינה למה הסביבה אוהבת אותך, אבל כשאת נמצאת במקום כה אפל , במקום בו את שופטת את עצמך כל רגע בחייך זה ברור שלא תצליחי לראות מעבר..</p> <p>&nbsp;</p> <p>את שקטה, שקטה כל כך שלא שמים לב לנוכחות שלך, את נהנת מזה כי את בכל מקרה מרגישה את הצורך העז להיעלם.. אבל אחרי שתעלמי מה יהיה אחר כך ?</p> <p>הנה לא שמים לב אלייך אבל את עדיין עצובה וריקנית.. אז זה באמת מה שנכון עכשיו ? זה מה שיעזור לך להגיע למקום מלא שלווה ונחת ?</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא משנה כמה אדמיין את העתיד שלי אני לא רואה את עצמי מדיעה אליו לעולם.&nbsp;</p> <p>הרגשה כל כך קשה ושוברת..</p> <p>המחשבה שכל חיי ישארו איפה שהם עומדים עכשיו מרסקת.&nbsp;</p> <p>מה באמת יגרום לשלווה והנחת להגיע?</p> <p>אהבה עצמית ?</p> <p>קבלת אהבה מאחר?</p> <p>&nbsp;</p> <p>זו שאלה שאין תשובה לענות עליה.. כי כלום לא מספק אותנו .</p> <p>ואני שואלת , אז מה עושים ?</p> <p>&nbsp;</p></div>Fri, 10 Jan 2014 13:43:00 +0200missganna18@gmail.com (Miss Gb)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=818477&blogcode=14013551http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=818477&blog=14013551