http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684פנדה שמתמודדת עם המשקל העודף שלה heCopyright 2026 LittleShyPanda. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13599722<div align="right" dir="rtl">האם את מרגישה שיש תחרות בין בלוגריות?כן.אם כן, על מה היא נסובה?בלוגריות הן מאין טורפות הניזנות מהאהבה של קוראי בלוגיהן ומהרצון להיות במומלצים. איני מתביישת להודות שאני אחת מהן.האם יש פירגון בין בלוגריות?כן, אנחנו משפחה אחת גדולה, חמה ואוהבת D:האם את חושבת שמספר הכניסות לבלוג שלך משמעותי?לא. ממש לא. וממש לא אכפת לי אם אכתוב את הבלוג שלי לעצמי... כמו שציינתי בעבר- I DON'T GIVE A FU**...האם מספר התגובות לפוסטים שלך משמעותי?ממש לא. אני גם לא ממש חושבת שזה יקרה בקרוב.כשאת רוצה לקרוא בלוגריות שאת לא מכירה איפה את מחפשת?בקטגוריית 'המתמודדים' (החיים של הבלוגריות שם הם פשוט מרתקים!) או בכתיבה יוצרת. או פשוט בגוגל XDהאם את נכנסת להמלצות העורכות בדף הראשי?לא, נדמה לי שלא. אם כן אז אני לא מודעת לזה :/.האם את חושבת שטבלת בלוגריות פעילות זה חשוב?כן, כך יותר קוראים יכנסו לבלוגים שלהן.ומה את חושבת על הפוסטים החמים?רעיון גאוני!האם את חושבת שצריכה להיות תחרות של הבלוגים הטובים ביותר?לא. כל בן אדם בורך במוח יצירתי ובמחשבות משלו כך שכל הבלוגים הם שונים אחד מן השני. תזכרו- אולי אתם לא טובים מאדם כלשהו בכתי</div>Wed, 19 Dec 2012 20:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (LittleShyPanda)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13599722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816684&blog=13599722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13599700<div align="right" dir="rtl">השתנתי.מאוד. אני כבר לא מורחת לק בצבע שחור ,אלא בצבע של נעלי בלט. אני לא מתביישת ללכת עם טייץ. אני פחות מבויישת בציבור. אפילו לבשתי כובע גרב ורוד עם פרצוף של פנדה בבית הספר כדי להראות לעצמי שלא אכפת לי מה חושבים עלי. אני מתחילה להיפתח ואני רוצה לשיר בחברה (קטנה,אבל עדיין חברה). אני שומעת סגנונות שונים של מוזיקה. זאת אומרת ממששונים. אני לא מפחדת להודות שהורדתי במשקל. אוקיי אולי עדיין יש לי את הפחד המטומטם הזה האומר שכשזר מסתכל עלי הרבה זמן הוא רוצה לעשות לי משהו נורא (אולי זה קשור לעבר שלי). התחלתי לכתוב. שוב. אולי אשיר לאמא שלי, שבחיים לא שמעה אותי מצייצת אפילו. אולי לא. אני שוקלת לחזור ללמוד פיתוח קול. ואז אני נזכרת שהמצב הכספי של משפחתי הוא לא משהו... התחלתי לקרוא. והמון. יש לי רצון עז לבשל פתאום 0_0 הרושם הראשוני שאני משאירה על אחרים הוא יותר....טוב. אבל..... אני עדיין מסמיקה בטירוף בכל מצב. ליד חברים, בכיתה, בשיעורי תיאטרון מול המורה שלי, ליד משפחתי, לבד, מול קהל קטן של אנשים. זה עולה לי על העצבים ואני פשוט חייבת לתקן את ההסמקה המביכה</div>Wed, 19 Dec 2012 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (LittleShyPanda)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13599700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816684&blog=13599700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13599676<div align="right" dir="rtl">אז....עברו חודשיים (וקצת :]) ו...אומרים לי שרואים תוצאות. בתוך החודשיים האלה עברתי שינוי רציני- אני כבר לא טורפת ג'אנק פוד כמו פעם, כשאני רואה ממתקים או כשיש יום הולדת או משהו כזה אני יכולה למנוע מעצמי לאכול דברים משמינים בטירוף (שזה הישג בפני עצמו!) השתמשתי בדיאטת הספריי (שאיני זוכרת את שמה ואני גם לא הולכת להזכיר את שמה) בתפריט שבא עם הספריי (לא השתמשתי בספריי עצמו למרות שאימי השתמשה בו והוא עולל ניסים ונפלאות,לדעתה) ובתוך חודשיים מייגעים הצלחתי לרדת 9 ק"ג. זה שיא. אני גאה בעצמי ואמא שלי עוד יותר גאה בעצמי על זה שירדתי את ה9 ק"ג האלה ללא הספריי(!). אוקיי, אולי בארוחות הערב אני אוכלת סלט תפל (למרות שהתרגלתי לטעם שלו) ולפעמים אני מתפתה לאכול דברים אחרים זה...טוב,זה עובד. פעם בכמה זמן אני מעלה חצי קילו-קילו בגלל חגים וחריגות מהתפריט אבל זה עדיין עובד. ההורים שלי אומרים שרזיתי. המורים שלי אומרים שרזיתי. החברות שלי אומרות שרזיתי. אחת מהילדות שאני שונאת אמרה שרזיתי (עדיין חושדת שהיא צחקה עלי). אני...אני לא חושבת שרואים את זה. טוב, אני לא רואה את זה. עדיין יש כרס מגעילה ואני מתע</div>Wed, 19 Dec 2012 19:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (LittleShyPanda)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13599676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816684&blog=13599676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13499848<div align="right" dir="rtl">אה? איך זה יכול להיות שירדתי 2 קילו? הרי התחלתי את הדיאטה הזו לפני יום.. אולי בעצם יש סיבה... התחלתי לחבב סלטים! חשבתי על לעשות דיאטת חלבונים אבל לא הצלחתי למצוא תוצאה ברורה באינטרנט. או שיש יותר מדי מידע והוא לא ברור או שיש שלוש שורות קטנטנות והן רק מספרות על דיאטת החלבונים. אבל הבנתי שלדיאטה זו יש יותר יתרונות מחסרונות . אבל מה אעשה בלי פחמימות? הרי הפנדה שבתוכי אוהבת פחמימות.. נשרוד. עם כוח, רצון ואמונה..... ואולי הרבה הרבה סלטים. וקצת מוטיבציה לעצמי- </div>Mon, 08 Oct 2012 14:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (LittleShyPanda)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13499848http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816684&blog=13499848http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13497842<div align="right" dir="rtl">פתחתי את הבלוג הזה בעיקר כדי שיתן לי מוטיבציה וכוח וכדי לפרוק את הרגשות שלי.לא אכפת לי אם אהיה הקוראת היחידה של עצמי.לא אכפת לי אם יגלו על הבלוג הזה ויצחקו עליי.באמת , I DON'T GIVE A FUCK.אבל אכפת לי מאיך שאני נראת.אכפת לי מאיך שמדברים עליי מאחורי הגב.אכפת לי.אז כנראה שכן אכפת לי.אבל זה לא משנה כלום.כי ניסיתי.בחיי שניסיתיוכל פעם נשברתי מחדש.אני שמנה.פרה.מכוערת.סתומה.גועל מהלך.הייתם מאמינים שילדה בת 13 אומרת על עצמה את כל זה על עצמה?תתחילו להאמין.אלה אתם שאשמים.כל הזבלים שמסתובבים בעולם ומורידים את הביטחון העצמי לילדים כדי שהם עצמם ירגישו טוב,אתם אשמים בזה.אתם!ועכשיו אני כמו מטורפת מנסה לרדת במשקל כדי להרגיש טוב עם עצמי.כדי שאם אפילו ינסו לקרוא לי שמנה.<span style="font-size: medi</div>Sun, 07 Oct 2012 09:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (LittleShyPanda)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816684&blogcode=13497842http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816684&blog=13497842