http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149heCopyright 2019 Arkenstone. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14969609<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה שאני לא יכולה להפסיקלחשוב עלייך</div>Mon, 15 Oct 2018 20:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14969609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14969609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14969313<div align="right" dir="rtl">תנו לי סוודר וצעיף וגם קצת גשם ואני אהיה מאושרת לכמה רגעים </div>Sat, 13 Oct 2018 01:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14969313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14969313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14968985<div align="right" dir="rtl">לא פעם אני פותחת את המכתב שכתבתי לך ליום ההולדת זה כבר היה אחרי שנפרדנו. וכל פעם שאני קוראת אותו הוא נראה לי פתטי יותר וזה ועושה אותי עצובה. מה חשבתי לעצמי? מתי הרגשתי ככה כלפייך וכמה זה לא מגיע לך. אני לא רוצה להצטער על מה שהיה בנינו או לפחות אמרו לי שזה הדבר הנכון ומצד שני קשה לי להצביע על החיובי בסיטואציה ועל מה שלקחתי איתי אני רוצה להחלים מהר יותר, אני רוצה להתקדם, אני רוצה לא לחפש אותך או לחשוב עלייך. מחקתי אותך כבר ואתה לא יודע, נשארה לי תמונה אחת ומכתב אחד ובעיקר לב סדוק</div>Tue, 09 Oct 2018 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14968985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14968985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14968148<div align="right" dir="rtl">אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי אני לא צריכה מישהו שלא צריך אותי</div>Tue, 02 Oct 2018 21:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14968148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14968148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967556<div align="right" dir="rtl">חיכיתי... ואני עדיין איפשהו מחכה.אמרת שתשמח להשלים פערים ואני אמרתי שאני גם, אבל שאני לא רודפת אחרי אף אחד יותרכי כבר רדפתיוזה השפיל אותיאז תורך.ואם לא התכוונת למה שאמרת?ואם אתה לא רוצה להיפגשאז למה אמרת בבטחון - "עליי."למה לא פשוט יכולת להגיד: "שמעי לא מתאים לי"זה עדיף מאשר להשאיר אותי תלויה באוויר, מחכה.</div>Fri, 28 Sep 2018 13:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967556http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14967556http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967237<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת אם העובדה ששבתי להתעסק בנושא הזה מושכת אותי קדימה או דוחפת אותי אחורה אל המדרון ממנו עליתי.אני רק יודעת שיש לי דברים להגיד (כמו תמיד) ושאני מתביישת להעלות את הנושא בפני חבריי הקרובים שלא ידעו מאיפה מחשבות אלו צצו במוחי שוב.מדובר גם במחשבות שונות, מפוייסות ואוהבות, ולא במחשבות השנאה והכעס שהעסיקו אותי.אני רוצה לדעת אם ההתעסקות הזו תגרום לי להדרדר במדרון החלקלק או שמא תדחוף אותי אל עבר הפסגה שממול.דיברנו כל אותו שבוע.השבוע הזה גם היה השבוע האחרון לקורס שפיקדתי בו בצבא.הייתי באופוריה מכל המתרחש; הסיום, פירוק המתקן של הקורס והכיתות, האס"ק, יום הספורט שארגנו לחניכים, מתנות הפרידה שהכנתי להם, מילות הפרידה שנאמרו ובין היתר מהבחור החדש שנכנס לחיי שנהנתי לדבר איתו.הוא באותו הזמן היה במילואים עם החברים שלו מהצוות, באופוריה של עצמו, נהנה מכל רגע עם החבר'ה.זה זכור לי כשבוע מצויין. בכיתי בו הרבה והייתי בסערת רגשות כל דקה מהיום, לא האמנתי שהחוויה שהתחלתי לפני חמישה חודשים מגיעה לקיצה. היה ריח של סוף - ואני חובבת סופים.בערבים הכי קשים שלי קיוותי שהקורס הזה יגמר כבר, הוא הצליח לסחוט ממני</div>Wed, 26 Sep 2018 11:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14967237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967128<div align="right" dir="rtl">אני לא מבינה את הרצון המעוות שלי לדבר איתך.מזמן שכחתי מההרגל הזה של לשלוח לך הודעה, או להתקשר בערב.אתה לא חסר לי באמת ביומיום, אולי בלילה במיטה כשאני לבד או כשקורה לי משהו גדול ואני רוצה לספר לך.אבל ככה סתם אתה לא חסר... וזה כנראה כי זה לא היה משמעותי באמת כל השיחות האלה.אבל קורים אצלי דברים שפשוט באלי שתדע.וגם לא באלי לשמוע מה קורה איתך האמת, אולי טיפה. אבל אני לא רוצה לשמוע את הקול שלך או מה עובר עלייך עכשיו, אלא אם חרא לך - ואז אני אשמח לשמוע. אבל אם טוב אז לא.אז באלי שתדע ובאלי שתשמע אותי ותחשוב עליי.למה זה צריך להיות כ"כ קשה ולא ישים?צירפתי שיר שהפך קרוב לליבי מאוד בתקופה האחרונה, תהנו:</div>Tue, 25 Sep 2018 15:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14967128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967007<div align="right" dir="rtl">למזלי אתה לא סגור כי יש לי חשק לכתוב ולשתף. בתקופה די קצרה הרבה דברים הספיקו לקרות. העיקר את זה בסדנה לחיילים משוחררים (שלא עברתי אף פעם דרך אגב) לא מסבירים. אף אחד לא אומר לך שהרבה שינויים בבת אחת יכולים לערער אותך מאוד מהר; סיימתי פסיכומטרי שבזמנו נכנסתי למערכת היחסים הכי משמעותית שהייתה לי עד כה... בחרתי לעשות טיול גדול עם חברות קרובות אליי, קיבלתי את הציון, התבאסתי. התחלתי לעבוד כדי לחסוך עוד כמה גרושים לטיול הגדול שלי, התבאסתי. רבתי עם הבן זוג שלי, התבאסתי. רבתי עם החברות כי רציתי לשנות את יעד הטיול, התבאסתי. רבתי עם ההורים על זה שלא הצלחתי להיסגר על מה אני רוצה ללמוד, התבאסו ממני. הגעתי להבנה שלמערכת היחסים הזו יש תוקף שהוא תאריך הטיסה שלי ושל בן הזוג, התבאסתי. דיברנו על זה, הוא אמר שהוא רוצה את החוויה הזאת לעצמו, בכיתי. נפרדנו. נשברתי. שיניתי את יעד הטיול שלי, שיניתי את הרכב האנשים. עשה לי טוב לשם שינוי. הלוואי שיכולתי להגיד שאני מאה אחוז אחרי הפרידה הזאת, אבל אני מאוד סקפטית לגבי היכולת שלנו "לעבור הלאה" במאה אחוז. באמת אהבתי, נורא רציתי שהוא יהיה נכון</div>Mon, 24 Sep 2018 11:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14967007http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14967007http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14923494<div align="right" dir="rtl">מצחיק לקרוא את רצף האירועים שנוצר פה לא כתבתי הרבה מאוד זמן והרבה קרה מאז. אבל יש לי כמה מחשבות שאני צריכה לשפוך, שכשאני אומרת אותם לאנשים או בכללי לאוויר הפתוח, בקול רם - אני מרגישה שאני טיפה משתגעת. איכשהו בכתב הכל שונה: אז חזרנו הייתה שיחה ארוכה - הרגשתי שבאמת חשבתי על הרבה דברים והגעתי למסקנות, אבל גם ידעתי שהחלטתי את ההחלטה הזו לפני כל המחשבות, שם בשיחה שלנו בבסיס. פגעתי בך כבר פעמיים ואין ספק שהיססת לצלול חזרה למים העמוקים והקפואים האלה והכל הרגיש הרבה יותר טוב כמעט בחודש האחרון הכל שונה פתאום, אני שונה פתאום - אתה כמעט אותו דבר. ואני לא יודעת אם שינית משהו גם - אבל פתאום דברים פחות מפריעים לי. ופתאום כשאני צריכה להסביר לאנשים שחזרנו ו"למה עשיתי את זה לבחור המסכן", נהיה לי כבד. נהיה לי כבד כי פתאום זה נשמע דבילי. והטון שלי עדיין אדיש כשאני אומרת את הדברים האלה. לפני ארבעה פוסטים כתבתי שלעולם לא תהיה בשבילי שני פוסטים אחרי אני חוזרת בי בפוסט הזה אני שוב מבולבלת. אני מבולבלת כי אני לא יודעת מה אני באמת מרגישה כרגע - האם זה געגוע אמיתי, האם אלה רגשות?<</div>Sat, 07 Oct 2017 02:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14923494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14923494http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14919937<div align="right" dir="rtl">אני פשוט לא מבינה.יש שיגידו שאפילו מבולבלת , אבל אני אומרת שאין הגדרה למה שקורה פה עכשיו ואצלי בראש.באתי לסגור כי ידעתי שתהיה שם,חשבתי עלייך השבוע ואמרתי שאני רוצה לראות אותך וכזאת אני - קיצונית .אז נסעתי עד הפאקינג דרום כדי לראות אותך , בין היתר כמובן.ואתה לא ידעת, חשבת שזה במקרה. באיזשהו שלב הצטערתי על זה - לא היה לי כיף לראות אותך ולדעת שאתה לא שלי יותר, גם אם במודע קמתי והלכתי , גם אם במודע אמרתי לך שאני לא רוצה אותך יותר. אבל לראות אותך ככה, אדיש אליי, במקום שבו חווינו הרבה רגעים, אחרי שבוע שחשבתי עלייך , שחסרת לי .... זה שיגע אותי. לראות אותך על מדים, לראות את המקום שיכולנו להיות בו יחד אם לא הייתי עוזבת. ומה אם לא הייתי עוזבת ?כאדם הפתטי שאני, ביקשתי שנשב ונדברתכלס לא ידעתי מה אני אגיד חוץ מהמשפט שחזרתי עליו כאילו יש לו משמעות - "אני מתגעגעת" . והנהנת , לא הגבת. רציתי לשמוע אותך אומרים את המילים האלה גם, ובסוף כשהן יצאו הן היו אמיתיות. אבל מעבר לזה לא אמרת דברים.רציתי שתשאל אותי מה אני רוצה ממך ונמנעת מזה ובצדק. אני מנסה להבין את המצב שאתה נמצא בו, אני רוצה לדעת מה אתה חושב , אנ</div>Sun, 17 Sep 2017 08:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Arkenstone)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=816149&blogcode=14919937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=816149&blog=14919937