http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי. heCopyright 2019 empiarti. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/72/51/81/815172/misc/26787204.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14987576<div align="right" dir="rtl">לכל מי שעדיין לא ראה ולא שמע, קצת ענייני בלוגיה: חלק מאיתנו מפרסמים את הפוסטים החדשים שלנו בדף "בלוגר בשפת הקודש" בגוגל פלוס. דף זה היה פרי עמלו ויצירתו שלאליפלוגם אמאנדה, אם אינני טועה, ושירת את הבלוגרים הכותבים בעברית בנאמנות בשנים האחרונות. כעת, משעומד גוגל פלוסלהיעלםבסוף החודש הזה, השקיע הבלוגרקנקן התהמזמנו וגם ממרצו כדי למצוא חלופה ראויה. קנקן הקים אתר, המיועד לקהילת הבלוגרים הכותבים בעברית. אתר, שייאגד את הכותבים והקוראים מהפלטפורמות השונות, ויהווה בית שדומה יותר לדף הראשי של ישראבלוג מאשר ל"בלוגר בשפת הקודש". האתר עדיין בשלבי הקמה/ כל מי שמוכן לעזור בניהול, עריכה, או HTML מוזמן לפנות אלקנקן התה ישירות למייל kankanhate@walla.co.il. הנה קישורלאתרולהסבר של קנקן התה שמציג אותו כבר</div>Wed, 27 Mar 2019 09:39:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14987576http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14987576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14936162<div align="right" dir="rtl">מסתבר שאין מנוס, חלק מקוראי ישראבלוג מתקשים להגיב כאן בבלוג, כל אחד מסיבותיו הוא, ולכן אחזור על חלק מההסברים שנתתי כשרק פתחתי את הבלוג הזה. הנה הקישורים לכמה פוסטים שכתבתי בזמנו בנושא: מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק ראשון: כיצד להגיב אצלי בבלוג דרך גוגל מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק שני: כיצד להגיב אצלי בבלוג החדש כאורח מדריך לתגובות בבלוג החדש שלי: חלק שלישי: כיצד להגיב אצלי בבלוג החדש עם משתמש של דיסקוס היום אני יודעת לומר שהדרך המומלצת ביותר לדעתי להגיב דרך דיסקוס, היא להקיםמשתמש בדיסקוס. נכון שלפעמים יש צורך בעת כתיבת התגובה להכניס שוב את הפרטים (אם יצאתי מהמחשב והוא לא "זוכר" אותי), אבל זה נותן לי אפשרות להקים משתמש בדיסקוס עם שם בדוי, כמו בישרא, עם כתובת מייל חלופי שאני בוחרת. אני לא חייבת את משתמש הגוגל או הפייסבוק שלי. אני מקבלת את המענה לתגובות שלי ישירות, לאותו מייל חלופי, בלי שאצטרך להיכנס לבלוג המדובר ולבדוק אם ענו לי, כמו במקרה של תגובה כאורח. הדיסקוס בכל מקרה "מכריח" את האורח לכתוב שם כלשהו וכתובת מייל כלשהי - אז כל ה"יתרון" של להיות "אורח" מתפס</div>Sun, 24 Dec 2017 10:39:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14936162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14936162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14935977<div align="right" dir="rtl">כבר חשבתי שסיימתי עם פוסטים טכניים ואינפורמטיבים, אבל בכל זאת משהו משך את עיני והיה חשוב לי לומר: את הבלוג שלי אני כותבת בבלוגגר/בלוגספוט של גוגלבכתובת הזאתופוסטים חדשים מתפרסמים שם. בוורדפרס(wordpress) יש לי רק גיבוי של כל הפוסטים הישנים שלי מישראבלוג מהתקופה שטרם התחלתי לכתוב בבלוגגר. אני אומרת זאת, כי ראיתי שחלק מכם נרשמתם למעקב על הבלוג שלי בוורדפרס, אבל אני לא מפרסמת שם פוסטים חדשים. עוד דבר - פתחתי בטור הימני של הבלוג שלי רשימת קריאה עם קישור לכל הבלוגים שאני מנויה אליהם בצמוד למועד שבו הם עדכנו פוסט לאחרונה. וכמובן חוזרת ומזכירה שכדאי לפרסם כל פוסט - לא משנה באיזה אתר כותבים - גם בדף הקהילה בלוגר בשפת הקודש אז כמו שטליק תמיד אומר: אני סיימתי, תהיו טובים&#129303;</div>Fri, 22 Dec 2017 17:30:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14935977http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14935977http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14934067<div align="right" dir="rtl">כמובן שאני מדברת על הספר "מי הזיז את הגבינה שלי?" מאת ספנסר ג'ונסון, שבלי קשר למה אני חושבת על הספר או כיצד הוא כתוב, הפך למטבע לשון המתאר מה קורה כאשר נוצר פער בין מה שאנחנו מצפים מהמציאות לבין מה שקורה בפועל. בעצם החיים שלנו מתנהלים בתוך הפער הזה כל הזמן. ורבים מאיתנו (מי יותר ומי פחות) עסוקים בפער, במה היה צריך להיות, מה אמור להיות, ובעיקר "למה?" הדברים הם לא כפי שאני רוצה שיהיו. כרגע המציאות היא שישראבלוג עומד להיסגר, ומעניין לראות איך כל אחד מבלוגריי האהובים מגיב לכך. חלק מכם קודם כל דואג למצוא דרך לשמר את כל החומר הכתוב לו בבלוג, ובמקביל מחפש פתרון חלופי בדמות אתר בלוגים חדש. מודה ומתדווה - גם אני בחבורה הזאת (למרות שיש לי "פור" כי התחלתי לפרסם כאן בבלוגספוט במקביל לישראבלוג כבר לפני שנה וחצי, עדיין יש לי כמעט ארבע שנות פוסטים בישראבלוג שחשוב לי לשמור...). חלק מכם קודם כל מתאבלים, מתעצבנים, נותנים לעצמם להרגיש את הכעס ואת העצב ואת העוול שנעשה לנו בכך שמכבים את האור ומעלימים את החיים שתיעדנו כאן, את הקשרים בינינו (בתגובות), את התמונות שהעלינו, אבל הלבטים שהבענו.... חלק</div>Thu, 07 Dec 2017 11:04:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14934067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14934067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14933770<div align="right" dir="rtl">באמצעות הפוסט האחרון שלטליקגיליתי שישראבלוג ייסגר בסוף החודש. נכנסתי בעצמי וראיתי שזה נכון. אני אמנם מפרסמת במקביל כאן בבלוגגר כבר שנה וחצי, אבל עדיין יש לי כמעט ארבע שנות תיעוד-חיים בבלוג בישראבלוג, שתיעלמנה במחי הורדת השרת של ישרא. שנות התיעוד הללו אמנם מגובות אצלי בקבצי WORD וגם HTML - כולל תגובות - אבל פתאום היה לי חשוב שכל הפוסטים הישנים האלה יחיו גם כפוסטים אמתיים באתר בלוגים כלשהו. אז מאתמול לאט ובאיטיות כמעט סיזיפית אני מעתיקה פוסט אחר פוסט מישראבלוג לבלוגגר - לבלוג חלופי בשם הבנלי "גיבוי של empiarti מישראבלוג"... את רוב הפוסטים אני פשוט מעתיקה בהעתק+הדבק, וגם טורחת להוסיף בראש הפוסט את התאריך המקורי בו הוא נכתב. אבל באותם פוסטים שמכילים תמונות או אימוג'יס - מתחוללת תקלה (שלא טרחתי להתעמק באופייה, האמת) - ואז אני ניגשת למלאכה של שמירת התמונה (עכבר ימני+ שמור תמונה בשם....) והעלאתה מחדש לפוסט בבלוגר. וגם מוחקת את האימוג'י ומוסיפה אותו מחדש מבלוגר. תכל'ס יש הרבה יותר אימוג'יס וסמלים אחרים כאן בבלוגגר. בינתיים אני עוקבת אחר חברי היקרים מישרא שמתחילים לפתוח בלוגים בא</div>Wed, 06 Dec 2017 09:00:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14933770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14933770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14933568<div align="right" dir="rtl">בשני בבוקר התעוררתי עם מרץ יוצא דופן ורצון לעשות סדר. לשמחתי, T היה פנוי והצטרף לחלקו הראשון של המבצע: להעביר בחזרה את המחשב שלו לפינת העבודה בחדר השינה שלנו, מהקליניקה שלי שהיא גם חדר העבודה שלו, לפגישות עם לקוחות, שהיא בעצם חדרו של בני. את המחשב והמדפסת העברנו לשם כשהמזגן בחדר השינה שלנו התקלקל. מתי זה היה? בתחילת הקיץ? אז גם ישנו בחדר העבודה הזה כמה ימים עד שהותקן המזגן החדש - ואיכשהו המחשב פשוט נשאר שם, ו- T המשיך לעבוד שם כל החודשים האלה, וזה היה די נוח. אבל עוד פחות משבועיים מגיעים בני וכלתי לביקור בן שבועיים, והגיע הזמן לפנות להם את החדר. אחרי שסיימנו את המבצע הקצרצר - ניתוק המחשב וכל החלקים הנלווים (רמקולים, מקלדת/עכבר, מדפסת, מצלמה) וסידורם וחיבורם מחדש במקומם המקורי - שולחן העבודה אצלנו בחדר - התיישב T לעבוד, ואני ירדתי למרתף לגהץ. אבל צפוף במרתף ומבולגן, והצטברו בו דברים ש.....באמת חלקם כבר ממש לא נחוץ. אז משסיימתי לגהץ, החלטתי שכל חפץ או מכשיר, שלא עשינו בו שימוש מאז שעברנו (לפני 7 שנים) כנראה שכבר לא ייעשה בו שימוש - ואפשר להעיף. מאווררים ישנים (שבפעמים ה</div>Tue, 05 Dec 2017 09:31:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14933568http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14933568http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14933272<div align="right" dir="rtl">תוך כדי עיבוד הדברים בכתיבה ובמענה לתגובות, עליתי על עוד תובנה בהקשר הזה של חתני והאיחורים. ותודה לעדה, שבעזרתהשאלות שלהוהשיחה שנוצרה בינינו בעקבותיהן, בעצם הגעתי לתובנה הזאת. כי נכון שחתני נהג לעשות זאת גם בעבר כמה פעמים, ללכת לאימון אחרי העבודה במקום להחליף אותי כאשר שמרתי על ילדיו, אבל אחרי שביקשתי כמה פעמים המנהג הזה שלו הפסיק. ולא רק שהוא נהג להגיע בזמן, הוא גם היה מתקשר הרבה פעמים בדרך כדי לשאול איפה אנחנו, האם להחליף אותי בכדורגל או לחכות לנו בבית או אפילו לאסוף אותנו עם הרכב - אם אמרתי שבאנו לחוג ברגל. אז מה השתנה? ואז הבנתי שהאיחורים האלה שהתחילו שוב לקרות לאחרונה, קורים רק בימי שני. בימי חמישי בתי עובדת, מקבלת מטופלים בקליניקה פרטית. בימי שני - רק עכשיו בתקופת ההכנה להסמכה - היא מקבלת הדרכה בימי שני. וההדרכה במזכרת בתיה. אני יודעת שבתקופה הזאת בתי לחוצה וסביר להניח שגם קצרה בבית וחסרת סבלנות, אני רואה את זה על הילדים ואני מבינה שזה משפיע גם על חתני. אני מבינה שהוא גם מתגייס בדרכים שונות להקל עליה בתקופה הזאת, לוקח את הילדים בסופי שבוע לפעילויות כדי לאפשר לה לשבת בבית ולע</div>Sun, 03 Dec 2017 15:26:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14933272http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14933272http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14932757<div align="right" dir="rtl">דרך הכתיבה כאן ודרך השיחות בתגובות, התחלתי להבין שבנוסף למה שמתרחש בפועל במציאות (שבה החתן שלי מתעלם מידי פעם מהבקשה שלי שיגיע הביתה ישר מהעבודה), מסתתר כאן איזשהו מנגנון שהוא שלי, לא קשור לחתן שלי, שגורם לתגובה שלי - לכעס שלי - להגיב בחוסר פרופורציה למה שקורה בפועל. אז מצד אחד נכון: - לא נוח לי להיתקע אצלם בשעה של ארוחת ערב ומקלחת - במיוחד ששום דבר לא מוכן כי הם לא נערכו לכך במכוון מראש ואני צריכה להתחיל לאלתר - כשאני מתמהמהת אצלם נהיה לי מאוחר, אני כבר רעבה (ושוב - אין אצלם אוכל מוכן, במיוחד כזה שמתאים לתפריט שלי) ועייפה ואז מגיעה הביתה וכבר לא יוצאת להליכה, ומתחילה צרבת, ואני מתנפלת על ארוחת הערב בבית ואז צריכה לחכות שעתיים לפני שאני יכולה להתקלח כי בגלל הרפלוקס לא טוב לי להתכופף וכו' אחרי האוכל. - אני מרגישה ששוב ושוב לא מתחשבים בי, ואחרי כל מה שאני עושה עבורם זה קצת מעליב אבל בפועל, אם זה לא היה מפעיל אצלי איזה מנגנון חבוי רגשי אחר, לגמרי לא קשור לסיטואציה, ניתן היה בקלות להתגבר על כל אחד מסעיפים הנ"ל. - אני יכולה לדרוש מבתי שתהיה ארוחת ערב מוכנה - רק לחמם - בכל פעם שא</div>Thu, 30 Nov 2017 11:15:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14932757http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14932757http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14932410<div align="right" dir="rtl">אחרי המון זמן שלא התלווה אלי T ל'תורנות נכדים' הוא הצטרף אלי ביום שני, והשמחה בפניהם של חכמוד ונשמותק כשראו אותו מגיע איתי היתה עצומה. זה היה יום של חוג שחיה, התארגנו בנחת והם אפילו הספיקו לראות פרק של 'יחידת החילוץ', אחת הסדרות האהובות עליהם במיוחד. בבריכה היה שקט יחסית, היו פחות שיעורים במקביל מהרגיל, והם נהנו להציץ לעברנו כדי לוודא שראינו תרגיל כזה או אחר שביצעו בהצלחה. בסך הכל אי אפשר לומר שהם כבר שוחים בבטחה ובסגנון, אבל הם מתקדמים לאט לאט ובינתיים מפתחים את השרירים, את הנשימה, ומקבלים ביטחון במים. המדריכים שם באמת סבלניים ויודעים להפוך כל תרגיל למשחק. באיזשהו שלב, כשהמשימה של נשמותק היתה להעביר חיות מפלסטיק מצידה האחד של הבריכה לשני, שמעתי את נשמותק מסביר למדריכה שלו מה זה נמר שן-חרב, ושהוא יודע עליו כי הוא חיפש עליו בגוגל. ראיתי שהיא ממש התאפקה לא לצחוק. הילד בין חמש ועדיין לא קורא..... לפני שיצאנו מהבריכה ביקשו הילדים שקל כדי להוציא משחק מאחת המכונות שעומדות שם. כל שבוע הם מבקשים שקל או חמישה שקלים כדי לרכוש משהו במכונות האלה. ממתקים כבר הכרזתי מראש שאני לא מסכימה לקנ</div>Tue, 28 Nov 2017 11:48:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14932410http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14932410http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14932122<div align="right" dir="rtl">בסופו של דבר דיברתי עם החנות ביום ששי וביקשתי בכל זאת מאשת המכירות למצוא לנו פתרון להעלאת הכורסא לקומת השינה. עשיתי זאת בנינוחות ובנועם, והיא הבטיחה תשובה ביום ראשון. היום התקשרו סבלים ישירות אל T ותיאמו איתו לאחר הצהריים, והפלא ופלא - לא היתה להם שום בעייה להעלות את הכורסא וגם לקחת את הסכום שסוכם מראש: 150 ש"ח. בדיעבד התברר שביום חמישי הכורסא נשלחה אלינו באמצעות הובלה של איקיאה - שידוע שהשירות והיחס שלהם וגם העמידה בזמנים שלהם ממש גרועים! - בעוד שהסבלים שהגיעו היום עובדים קבוע עם עמינח. כל האווירה היתה אחרת, והם גם זכו לפינוק בצורת שתייה כבקשתם (קפה הפוך, תה ירוק, נסטי...). סוף טוב הכל טוב. סוף השבוע עבר בנעימים, היינו לבד - בתי ומשפחתה היו מוזמנים ליום הולדתה של גיסתה הצעירה - נהנינו זה מזה ומהכורסא החדשה, התעמלנו בקאנטרי וגם יצאנו להליכות ביחד. ורציתי לציין ששמתי לב ש-T עושה יותר ויותר דברים - קטנים אולי, אבל מבחינתי זה משמעותי - כדי לפנק אותי. דברים קטנים כמו להרתיח לי את המים בקומקום או להכין לי קפה. לקחת את השעון שלי להחלפת סוללה ואז לנסוע במיוחד כדי להחזיר אותו. </div>Sun, 26 Nov 2017 18:30:00 +0200empiarti@gmail.com (empiarti)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=14932122http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=815172&blog=14932122