http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983סיפורים קטנים, יפים, מצחיקים, עצובים. אנשים.heCopyright 2026 בועון~קטנה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13411045<div align="right" dir="rtl">התחלתי ללמוד גרמנית דרך האתר של ה-BBC ללימוד שפות. מומלץ בחום! אחרי שהברקתי את הדירה, אכלתי א.בוקר וראיתי סרט. החלטתי להתחיל ללמוד גרמנית. (מה שאני מתכננת כבר חצי שנה בערך.) אז פתחתי את האתר והתחלתי לשמוע, לחזור, לכתוב, להשוות וכן הלאה. ככה עובד האתר. הוא מעולה למי שיודע טוב אנגלית כי הפירושים למילים הן באנגלית. כשנמאס לי (והטאבלט התחיל להראות סימני "אין בטריה") הלכתי להכין אוכל ועכשיו אני פה. הזוגי יודע גרמנית שוטף. למה שרק הוא יידע? חוץ מזה שכאן באילת, השפה הגרמנית היא דבר נצרך כי אילת בנויה על מלונות שמיועדים ליאפים וליקים. וסתם בשביל ההדגשה, שניים מהמוסיקאים הכי אהובים עליי שרים בגרמנית (רמשטיין ונינה) ואחד המשוררים האהובים עליי הוא רילקה והייתי רוצה לקרוא אותו בשפת מקור. בכל מקרה, Guten shabes! הייתי פה</div>Sat, 11 Aug 2012 16:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13411045http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13411045http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13409915<div align="right" dir="rtl">עברנו, אני והזוגי, לגור בעיר הכי מנותקת. באילת. שמח לי פה, כבר יש לי ידידה חדשה, מתחילים איתי בלי הפסקה, ואני מקווה למצוא עבודה עד יום שני לכל המאוחר. אני ממש אוהבת את העיר הזאת, למרות הניתוק והחום. אפילו כבר יש לי נהג מונית קבוע. באילת אין ממש אוטובוסים. אבל המוניות זה 15-20 שקלים, לא יותר. אתמול חנכנו את הדירה, בישלתי לנו. עוף עם עגבניות, שום ובצל ופסטה. היה טעים. הידידה החדשה הזמינה אותנו לשתות אצלה היום. הזוגי בטח לא ירצה אבל ישלח אותי בחיוך. אני אעבוד בשבוע הקרוב כחלק מצוות הבידור של אחד המלונות הזולים יותר. להחליף את אחותה של הידידה בזמן שהיא ביוון. 1200 שקלים, על חמישה ימי עבודה. אני לא חושבת שמישהו היה מסרב לעשות 240 שקלים ליום עבודה שנמשך 4 שעות עבודה פיסית ועוד כמה שעות לשבת על התחת ולהשתזף או בריכה או מכון כושר. אח, אילת. בחיי שזה מרגיש כמו ווגאס. הזוגי בעבודה עכשיו אבל כשהוא יגיע, הוא יתקלח ונלך לאכול. אני כל כך מתגעגעת אליו. אני כל כך אוהבת אותו. אני רוצה להתחתן איתו אבל אני יודעת שהוא לא יציע לי לפחות בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות. אולי אני אפילו אצ</div>Fri, 10 Aug 2012 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13409915http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13409915http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13399375<div align="right" dir="rtl">תסכול: לשלוח לאבא הודעת ט"ו באב שמח ולקבל התעלמות טוטאלית.היום שאחרי:בסוף אני והזוגי הלכנו למסעדה איטלקית מקסימה בתל אביב.אכלנו טורטליני בשר ברוטב שמנת (אלוהי ומומלץ בחום!)וכמנה עיקרית הוא לקח סטייק פילה ברוטב פורטו (פילטו דה פורטו)ואני לקחתי שרימפס פונייר (שרימפס מאודה ברוטב שמזכיר הכלאה בין ויניגרט הדרים לרוטב קיסר).היה טעים!אחרי זה צעדנו לגלידריה הסיציליאנית בבן יהודה ולקחנו את הקבועים שלנו- הוא מילקשייק שוקולדי כלשהו ואני כדור אחד מחולק לשני טעמים, לימון ושוקולד בלגי.אני חושבת שאתמול גמרתי את המכסה הקלורית שלי לחודש!אבל פאק-איט!היה לי כיף, היה לי טעים, והזוגי ואני נהנינו מאוד!הגענו הביתה ופשוט נרדמתי חבוקה בידיים שלו.כמה טוב לסיים ככה יום...היום בלילה הוא נוסע למצוא לנו דירה בדרום. תאחלו לנו בהצלחה.</div>Sat, 04 Aug 2012 08:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13399375http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13399375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13397676<div align="right" dir="rtl">בסוף לא הלכנו לחתונה אתמול. אני נכנסתי לדיכאון והזוגי הרגיש על הפנים. כמו שכתבתי בפוסט הקודם, אני נכנסת לדיכאון בשני מקרים: חתונה שלא שלי ויום ההולדת שלי. הייתי בדיכאון היסטרי אתמול שכלל בכי ללא סיבה, קינוחי-אף קולניים וכו'. הזוגי שכנראה הבין שפה מתאספים שני המקרים חיבק אותי חזק אליו ופשוט נתן לי לבכות הכל החוצה. אחרי זה הוא הודיע לי שאנחנו יוצאים היום. אלוהים יודע לאן. ושביום ההולדת שלי נעשה מה שאני רוצה. מצד אחד אני רוצה לדפוק ת'ראש ביום הולדת אבל זה ייתן פתח לבכי. מצד שני אני יודעת שאם לא אעשה כלום זה יהיה ממש כמו יום אחר. ביקשתי מהזוגי להתכרבל איתו על ספה ולראות סרט ביום ההולדת שלי. לגבי ט"ו באב, אמרתי לו שיפתיע אותי. נראה מה יהיה. עדכון מאוחר יותר. ט"ו באב שמח.</div>Fri, 03 Aug 2012 08:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13397676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13397676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13396596<div align="right" dir="rtl">היום מתחתנים זוג חברים של הזוגי שלי. וכמו בשתי חתונות קודמות, אני אסתכל עליו כשהחתן ישבור את הכוס ודמעות יעלו לי בעיניים. הזוגי גרוש כבר כמעט עשר שנים. הוא לא רוצה חתונה. אני רוצה חתונה. עם שמלה לבנה וחופה מיוחדת וכוס שבורה. אני רוצה שסבתא שלי תבכה מאושר ושאבא שלי יעמוד איתי זקוף וגאה. אני רוצה שכל החברות שלי וכל הידידים שלי שיהיו ירקדו וישתו ויישמחו. אני רוצה יום שהוא שלי. בבת המצווה שלי לא ממש התייחסו אליי. את יום הולדת 16 חגגתי לבד, עם ג'וינט של חשיש ובקבוק ג'ק דניאלס בים. בבכי. את יום הולדת 18 חגגתי בערך. היה אירוע בלוגרים שאבא שלי אירגן וזה היה מספיק קרוב ליום ההולדת שלי אז למה לא? את יום הולדת 20 אני אתחיל בבדיקה של הזוגי לקראת ניתוח והיום בטוח לא ישתפר משם. מה נשאר לי אם לא החתונה? את יום ההולדת האחרון שלי העברתי במירור בבכי על מזרן מתנפח בתוך אוהל כשהחברים של האקס האידיוט אוכלים ושותים ושמחים בחוץ. היה מהמם. בערך. הדהים אותי שהרגשתי כל כך חרא נפשית. אבל זה ככה כל יום הולדת כמעט. עוד יותר הדהים אותי שלאף אחד לא היה אכפת. השנה יהיה שונה. אני מרגישה את</div>Thu, 02 Aug 2012 16:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13396596http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13396596http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13394573<div align="right" dir="rtl">יש לי אחות קטנה שמאמינה בפיות, שדונים, קסמים, מלאכים ושאר ירקות. גם אני מאמינה. החלטתי לפני מעבר הדירה, לבנות לה אוסף קטן ויפה. ביתניים באוסף: * ארבע פיות יושבות. סגולה, ורודה, צהובה ותכלת. * שלוש פיות לתליה. אחת בגווני אדום שמחזיקה קיפוד, אחת סגולה על בועה ואחת כתומה על בועה. * שתי פיות לבנות עומדות. * פיה צהובה שוכבת על הבטן. * מלאך תינוק על כדור לבו. * מלאך תינוק שמסמל את מזל דגים. * שדון ירוק ששוכב על הבטן * בודהה מוזהב. בנוסף הבאתי לה: * שרשרת כסופה עם תליון פיה. * שרשרת כסופה עם פרחי זכוכית ורודים. * אבקת פיות מנצנצת בצבע סגול. * שלוש צנצנות של "אוצר גמדים" * צנצנת של " ברווזי לוונדר" לרוגע. * צנצנת של "אבני בריאות" * צנצנת של "אהבת פיות" * צנצנת של "כוכבי מלאכים" * צנצנת של חיפושיות מעץ נגד שדים. * צנצנת של אבנים המיועדות לרוגע ובטחון * צנצנת של אבנים המיועדות לשלווה וזרימה * מחזיק מפתחות כסוף שעליו פיה, חצי לב וכף יד. בסך כל הכללי יש לה 10 פיות, 2 מלאכים, שדון ובודהה. שתי שרשראות, מחזיק מפתחות, שלוש צנצנות אבנים לנפש ולגוף, שלוש צנצנות של אבקות למש</div>Wed, 01 Aug 2012 13:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13394573http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13394573http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13391043<div align="right" dir="rtl">ספר, סיגריות, מגבת, חישוק, משקפי שמש בסגנון ג'ון לנון, גוף עירום וחיוך.ככה אני הולכת לים.משתזפת בלי בגדים כדי להיות מחוברת יותר. שלמה יותר. יפה.כבר לא מעניין אותי אם האישה משמאל מצלמת אותי במקום את הבת שלה שעושה גלגולים ועמידות ידיים על החול.כבר לא מעניין אותי אם הבחורים מימין, לא יותר מבני 14, מדברים עליי או לא.כבר לא אכפת לי אם הבחורים שקודם ישבו 50 מטרים ממני פתאום צנחו לידי ומנסים להתחיל איתי.אני לא יפה במיוחד.לא מושכת במיוחד.חזה קטן מדיי, שפיצי.ישבן גדול מדיי, מלא צלוליטיס.ירכיים רחבות מדיי.סימני מתיחה מהבטן לירכיים.בטן עגולה וענקית.אבל בשנייה שאנשים רואים זוג פטמות, הם ישר מצלמים.ישר מתחילים לדבר עלייך.ישר מתחילים איתך.כבר נרדמתי בחוף גורדון פעמיים.עם הציצקעלעך בחוץ והברכיים למעלה,חושפות רווח יפהבין הירך לכוס. (ואין שום דבר רע בלומר כוס).אני אוהבת את הגוף שלי רק בשני מצבים.בים, ככה, משתזפת.ובמיטה, עם האהוב שלי.האהוב שלי קורא לי "יפה שלי" וגורם לי להרגיש הכי מדהימה בעולם.ואני כל-כך רוצה לרזות, להתעצב, בשבילו. למרות שהוא אוהב אותי כמו שאני.אני צריכה לרזות 20 קילו כדי להיות מושלמת ב</div>Mon, 30 Jul 2012 09:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13391043http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13391043http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13389267<div align="right" dir="rtl">תופעת המסטולון והמבסוטון וכל שאר הסמים ה"חוקיים" עברה כל ביקורת. בהליכה קצרה על אלנבי, מפינת קינג ג'ורג' עד פינת הירקון (ואפילו עד פינת בן יהודה) יש לא פחות מעשר חנויות, כוכים, לקניית כמויות כאלו ואחרות של הדבר הזה. זה שזה חוקי לא עושה את זה בסדר. ואני לא אתחסד, בתקופה שעישנתי סמים קלים, עישנתי גם את הגועל נפש הזה. זה זול, זה זמין וזה עושה את העבודה. אבל זה כימיקלים. ובתור אחת שלא דוגלת בכימיקלים, מבחינתי זה יהרג ובל יעבור לעשן את זה. יש לי מכרה, ששונאת כימיקלים אבל מעשנת את זה בכמויות עצומות. הסברתי לה שזה עלים של אלוהים-יודע-מה (כנראה חובזה, אגב) בתוספת כימיקלים שמהם עושים חגיגת. היא מסרבת להאמין בזה, אבל היי, מי אני שאשפוט? תופעות הלוואי של זה משעשעות, אגב. לרוב: חום, לחץ דם גבוה, דופק חזק, הקאות, סחרחורות וכהנה וכהנה. זה מטשטש את המעשן וגורם לו להרגיש יותר בטוח בעצמו ויותר מהיר וחד מחשבה למרות שהתוצאה הפוכה. באחת הפעמים הבודדות בהן עישנתי את הג'יפה הזאת (מהסוג שנקרא "ספיידרמן", לתוהים), הרגשתי שהכל זז בסלואו-מושן. זה היה משעשע משהו. שמעתי את עצמי מדברת והמחשבה</div>Sun, 29 Jul 2012 07:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13389267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13389267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13388247<div align="right" dir="rtl">בשיטוטי באיזור הדיזינגוף סנטר פגשתי קבוצת ילדים "חורגים" שכאלה. ילדים מקסימים שלא מצליחים להיות "נורמאלים". י' היא אחת מהם. י' בת ה-15 היא "ילדת סנטר" כבר שלוש שנים. היא באה ממשפחה אמידה וחמה מתל אביב אבל מתחברת, לדבריה, לכל החבר'ה שמסתובבים בסנטר. פגשתי אותה בפעם הראשונה לפני שלוש שנים ולא אהבתי את מה שראיתי. היא הזכירה לי אותי בגילה. לפני חצי שנה פגשתי אותה שוב, ילדה יפה ומטופחת, חכמה כמו שד, ויש לה הרבה מה להגיד על החיים. י' מעשנת מגיל 13 סיגריות ומגיל 14 גם חשיש. היא שותה ועושה סקס. כשהייתי בגילה ובמצבה נראיתי והתנהגתי דומה. באחת השיחות שהיו לי איתה, דיברנו על דרכים לשקם אותה. או כמו שהיא קראה לזה ואני הוחמאתי להפליא: "להפוך אותה להיות אני." אזקוף לזכותי את זה שהיא הפסיקה לעשן חשיש, כמעט ולא שותה אלכוהול והתחילה לעשות דיאטה. כשפגשתי בה לפני יומיים היא החליטה להציג אותי בפני ההורים שלה. זוג מקסים וחביב. האבא יוצא צבא, שמנמן וחייכן, דואג ומבין והכי חשוב - אוהב. האימא מדריכת יוגה, יפהפיה, חמה וחכמה. האבא הביע את דאגתו כלפי י' בטענות שהיא הורסת את עצמה. הרגעתי או</div>Sat, 28 Jul 2012 18:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13388247http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13388247http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13388071<div align="right" dir="rtl">קינג ג'ורג' פינת הנביאים. תל אביב. שבת. חם. אפשר לחתוך את הלחות בסכין. חיוך של מלצרית מבזיק לי מוכר. הוא מזכיר לי את אנג'ל. אנג'ל עבדה במועדון חשפנות בתקופה שהכרתי אותה. היה לה שיער חום חלק וקצר, עיניים גדולות, חזה קטן וישבן יפה. היה לה חיוך עצוב מאוד. גם עם הצחוק והמשחק של הקלילות. הכרתי אותה כשהיא ביקשה ממני סיגריה בקפה שבו אני יושבת עכשיו. אני הייתי אחרי משמרת לילה בפאב, היא בדיוק סיימה משמרת במועדון. ישבתי מכורבלת בשמיכת פליז וקראתי ספר. האלכימאי. היא התיישבה בשולחן לידי וביקשה סיגריה. ראיתי שמשהו עובר עליה. הצעתי לה להצטרף אליי לתה וסיגריה. היא התיישבה איתי והתחלנו לדבר. "אנג'ל." חיוך. סיגריה דלוקה בין שפתיים מבריקות. עיניים עצובות. "נועה" מזגתי תה לכוס ונתתי לה. מלצרית עברה וביקשתי עוד שמיכה. אנג'ל חייכה בחום. העיניים עדיין היו עצובות. "משמרת קשה?" שאלתי אותה. "חיים קשים." היא אמרה. דיברנו כמעט שעתיים. היא המשיכה להיראות עצובה. באותו זמן גרתי עם שותפה כך שלא יכולתי להביא אותה אליי. הלכנו אליה לדירה. יותר מחמש שעות דיברנו עד שנרדמנו מכורבלות בפלי</div>Sat, 28 Jul 2012 16:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (בועון~קטנה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814983&blogcode=13388071http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814983&blog=13388071