<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>יומנה של סיגני (או: הסאגה הפרטית של חיי)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181</link><description>לא קל להיות מתבגרת במדינת ישראל, במיוחד אם את מאמינה באמת שלך.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סיגני. All Rights Reserved.</copyright><image><title>יומנה של סיגני (או: הסאגה הפרטית של חיי)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181</link><url></url></image><item><title>Rain of Stones</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13598503</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;They throwing stones to my old town,
smashing my heart&apos;s windows,
Forcing me to hide.

And I waiting and hoping
that there is a moment for me
To fight.

They don&apos;t see me
or even know I&apos;m there,
But I&apos;m here,
And I getting hurt
like everybody
Else.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Dec 2012 19:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13598503</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13598503</comments></item><item><title>שתי מסכות על המדף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13598481</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה להיות ניאו פגאנית כשאת יהודייה מבחינה אתנית, וקשה עוד יותר להאמין בניאו פגאניזם נורדי כשאת יהודיה מבחינה אתנית. למה? מצד אחד, אם אפילו תרמזי על כך שאת ניאו פגאנית למשפחה שלך - זה ייגמר ברע, והקהילה הניאו פגאנית בישראל קטנה מאוד עד בלתי מורגשת. קשה עוד יותר למצוא ניאו פגאנים אחרים אשר מאמינים גם הם באודין, בת&apos;ור ובשאר האלים הנורדים ולקבל מהם הדרכה רוחנית. בעולם (כמעט) מושלם, אפשר היה לפנות לניאו פגאנים אחרים בחו&quot;ל, אך ישנה בעיה ענקית: הרבה מאוד ניאו פגאנים נורדים (על זרמיו השונים, במיוחד כשמדובר באודיניזם ו-וודניזם) הינם גזענים ואנטישמים, כך שכשמדובר בלדבר על זה בפורומים של ניאו פגאנים בחו&quot;ל, תמיד אני ארגיש לא רצויה, ואני אצטרך לשמור מאוד על אצבעותיי שמא אקליד משפט או אפילו מילה שעלולה לרמוז במידה כלשהי על מוצאי.זה לא שאני מתביישת בכך שנולדתי להורים יהודיים, וזה לא שאני מתרחקת ממורשתי. זה שבחרתי נתיב שונה משל אבותיי לא אומר שאני מתביישת בדם שזורם לי בעורקים. מה שמציק לי במצב הנוכחי שלי הוא, שאני צריכה לתמרן בין שתי מסכות - המסכה של &quot;האתאיסטית&quot; (ואם יש דבר אחד שההורים שלי חושבים שהוא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Dec 2012 19:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13598481</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13598481</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13474514</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם היו מצלמים סרט על חייך - מי הייתה משחקת בתפקיד את?אמממ... קשה לבחור. הבחירה שלי היא הלנה בונהם קרטר או נטלי פורטמן. שתיהן מעולות. (אבל הן יצטרכו לעשות סלסול שיער/לצבוע אותו/ שני האופציות כדי להיות דומות לי).
אם היו כותבים עלייך ספר - מי הייתה הסופר/ת שהיית בוחרת שתכתוב אותך הכי מעניין?ויקטוריה הילסופ (האי של סופיה) היא בחירה טובה - ממש אהבתי את הספר ואת הכתיבה שלה :)אם היו עושים סדרת טלוויזיה והיית משתתפת בה - איפה היא הייתה מתרחשת?כל מקום שבו הטמפרטורות לא מגיעות ל-30 מעלות בצל.אם היו קוראים למנת אוכל על שמך - איזה מין אוכל זה היה?אוכל טבעוני :)אם היו כותבים שיר לכבודך - מה המילים שהיה חובה להכליל בשיר?&quot;אם קיים אלוהים/ הוא לא היה שונא הומואים/ כי אין לו דעות קדומות/ בניגוד לבני אנוש&quot;אם היית זוכה בפרס על מפעל חיים במי היית בוחרת לעצב את הבגד לשטיח האדום?אני הייתי מביאה שמלה מהבית (אני לא בקטע של שמלות ערב פלצניות), אבל אם כבר - מעצב מתחיל ולא ידוע. לכל אחד מגיע צ&apos;אנס לפרוץ.אם היית אחראית למציאת נוסחא מדעית - באיזה מהמדעים היא הייתה?אולי רפואה, אולי פיזיקה, אולי כימיה. כאן אני באמת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2012 20:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13474514</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13474514</comments></item><item><title>ובכן, אני בזאת מסרבת לטמון את ידי בצלחת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13474271</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום האחרון של חופשת ראש השנה ישבתי על המחשב שלי. מצאתיאתר שחברה שלי, פעילה מושבעת למען זכויות בעלי חיים, פרסמה ונכנסתי אליו. זה היה אתר לזכויות בעלי חיים שבין השאר, עסק גם בכל מה שעושים לפרות ולעופות בתעשיות הבשר,הביצים והחלב. ובכן, מצאתי לי זמן &quot;ממש טוב&quot; להיכנס לאתר - בדיוק לפני זה אכלתי בשר &quot;על האש&quot; עם המשפחה. המחשבה שהקבב שאכלתי יכל להיות מפרה שקרסה ברפת פשוט הביא לי את השוק של חיי ושינה את התפיסה שלי לגביי בשר. החלטתי להיות צמחונית - הימנעות מבשר עם אפשרות להיות טבעונית אחר כך, אך כשחזרתי ללימודים, גיליתי שבוקשי יכולתי לגעת בחלב מבלי לחטוף בחילה ולא העזתי לגעת בכריך הביצה שלי. הבנתי שלמען המצפון שלי, עדיף לי להפסיק עם החלב, הביצים והדבש.
אמא שלי ממש לא קיבלה טובה את ההחלטה - היא הייתה צמחונית בגילי והפסיקה בגלל אנמיה. היא אמרה שיהיה לי חסר בויטמין B 12, והזכרתי לה את העובדה שלכל האוכלוסיה חסר את הויטמין. כשאמרתי לה שחלק מהמזון המעובד מכיל מרכיבים מן החי (כמו ג&apos;לטין), היא אמרה שאם אמשיך &quot;להעמיק&quot; בזה, היא תאכיל אותי בשר בכוח.נמאס לי!אני בוחרת לי את הדרך שלי! אני רוצה לאכול אוכל שהמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2012 17:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13474271</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13474271</comments></item><item><title>כמה מילים על ברית מילה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13430564</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, לאחרונה יצא פסק דין בגרמניה הקובע כי ברית מילה היא לא חוקית משום שהיא, בעצם, פגיעה בשלמות הגוף של התינוק. אז פסק דין הוא פסק דין, מה כבר יעשו איתו? אז זהו, שיעשו איתו משהו. בחו&quot;ל, פסק דין זה פסק דין ובמוקדם או במאוחר יעשו משהו לגביו. ואכן עשו:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271475,00.htmlלמי שאין כוח/לא רוצה/לא עובד לו/אחר - רב בגרמניה נעצר אחרי שערך ברית מילה.ומה יש לי להגיד על זה? האמת, יש לי הרבה דברים להגיד על זה.מצד אחד - אני, אישית, נגד ברית מילה. בתור אחות גדולה במשפחה מרובת ילדים שחזתה בכמה וכמה בריתות בחיים שלה, אני חושבת שזה ברברי. לידיעת הטוענים לתועלת רפואית כלשהי בברית מילה: היין לא אפקטיבי בתור חומר הרדמה (עובדה שהתינוק צורח), איידס אפשר למנוע עם קונדום, סרטן העורלה הוא נדיר מאוד וזיהומים בשתן עד גיל שנה אפשר למנוע עם הגיינה נכונה. שלא נדבר על הסיכונים: הרבה פעמים המוהל מתרשל וכורת לתינוק חלקים שלא אמורים להיכרת (אין צורך לפרט), ולפעמים מועברים זיהומים מהמוהל לתינוק בגלל שלב המציצה בברית המילה (במידה והוא נעשה בפה), שאפשר להחליף בתחבושת גזה על האזור החתוך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Aug 2012 17:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13430564</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13430564</comments></item><item><title>הרהוריי על המחאה ועל משה סילמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13379544</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יצא לי לחשוב הרבה על המחאה החברתית. למרות שהיא מוצדקת, עם ההנהגה הפופוליסטית שלה היא לא תתקדם לשום מקום אלא אם כן תיווצר אנרכיה. עושה רושם שדפני ליף ושאר מנהיגי המחאה עושים שימוש ציני במותו של משה סילמן כדי לקדם אותה. אפילו הגיעו לצג מחשבי שמועות על כך שבעצם משה סילמן היה פדופיל שהתעלל בקרובת משפחתו, אך לא בזה נתעסק - שמועה היא שמועה, ואין להאמין לשמועות עד שהן מוכחות. הנקודה היא, שבעצם - מה זה שווה בכלל? כל ההפגנות לא יעזרו. מילים ריקות לא מזיזות לי. אני רוצה לראות מעשים.מאז הקיץ האחרון, המחאה לא שינתה דבר - דמי השכירות רק עלו. כנראה שהעלמה ליף וחבריה, נואשים לפרסום (אם של המחאה או שלהם עצמם) עד כדי כך שהם מוכנים להשתמש באופן ציני ונפשע במותו של אדם, לא משנה מה בדיוק היה עברו, כדי לגרום לתסיסה. זה מקומם אותי. שלא לדבר על האירועים שקדמו למקרה סילמן, בהם מדינת ישראל וכל היושבים בה נוכחו לדעת שבעוד שהעלמה ליף וחבריה הולכים ומקצינים, המפגינים מתפלגים בין אלו שאכפת להם באמת ורוצים להפגין מבלי לעשות נזק לרכוש או &quot;ללכת מכות&quot; עם המשטרה, לבין אלו עם הדעות המוקצנות שרוצים רק לגרום לאנרכיה.באמת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Jul 2012 10:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13379544</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13379544</comments></item><item><title>תזכורת קטנה מהחיים שיש דברים שמוטב לסתום את הפה לגביהם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13379278</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני יומיים אני ואמי היקרה שוחחנו. בשלב מסוים עברנו לשוחח על הנושא שאני הכי שונאת לשוחח עליו - דת. היא שאלה אותי במה אני מאמינה. מכיוון שהיא גלאי שקרים מהלך, אמרתי לה שאני &quot;לא מאמינה באלוהים&quot; (ציטוט מדויק) - מחד, זו התשובה הכי קרובה לאמת. מאידך, היא לא יכולה לעלות על דעתה שאני נאו פגאניסטית. היא שאלה למה. נתתי לה נימוקים פשוטים שכל אתאיסט משתמש בהם - שרוב הדתות המונותאיסטיות (אם לא כולן) מאמינים באלוהים שהוא טוב וכל יכול, ושאם באמת זה היה כך, העולם הזה היה נטול רוע (אבל הוא לא). מכיוון שהעולם מלא ברוע, יש שלוש אופציות - או שהוא לא רוצה, או שהוא לא יכול או שהוא לא רוצה ולא יכול. בעוד הנימוק הזה נתן לה תשובה מספקת, צצו שאלות בראשי. למה? בגלל איך שאמא שלי שאלה למה אני לא מאמינה באלוהים (ואני מצטטת):&quot;למה את לא מאמינה בה&apos;? מה, החברה הזו שלך X השפיעה עלייך? דווקא כשהיית קטנה ממש האמנת בה&apos;&quot;. האמת? הניסוח של השאלה ממש פגע בי באותו רגע. מה לעזאזל אותה חברה שלי, ת&apos;רוד***, קשורה לזה? זו האמונה שלי והדרך שלי! באותה מידה יכולתי להאמין בישו או במוחמד או בבודהה או במה-שזה-לא-יהיה! שלא לדבר על כך שהיא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Jul 2012 02:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13379278</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13379278</comments></item><item><title>בשם בראגי, לפעמים ההשראה מכה בזמנים הכי לא צפויים xD</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13376047</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, לא הכי הצלחתי להירדם הלילה (חתולי הרחוב לא מפסיקים לשיר להם סרנדות &amp;gt;&amp;lt;) ובזמן שניסיתי להירדם (ללא הצלחה, מיותר לציין), ביקרה אותי אורחת לא הכי צפויה - המוזה שלי. עכשיו, שהשעה מאוחרת מדיי בשביל לישון, אני מפרסמת שיר שכתבתי לפני מספר דקות (אחרי עריכות בלתי פוסקות כמובן).מקווה שתאהבו .אש/סיגניאש.שורפת, הורסת.ילדים ריקים ופוחזים,&quot;מבריזים&quot; מבית ספרם.עומדים הם בפינת הרחוב בבטלה,חושבים על מעשה קונדס.לפתע הם רואים גור חתולים קטן, ללא אמו.&quot;חבר&apos;ה, בואו נשרוף אותו, ממילא אין לו אמא&quot;אחד מהם מציע ברוע לב.כולם מסכימים לו ללא התנגדות,וגור החתולים מופקר לחסדי הרשעות.אש.מחממת, מגנה.בלילה קר וחשוך,באמצע השממה,נערה לבדה.אבודה היא, ומיואשת.אש המדורה מחממת אותה,לא מפקירה אותה לחסדי הקור.מזכירה לה את התקווהאת הרצוןלחיות חיים חדשים, נטולי ייאוש ודמעות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jul 2012 06:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13376047</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13376047</comments></item><item><title>בורגס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13374291</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הפיגוע נודע לי כשהייתי אצלי סבא וסבתא שלי. אני, אחותי הקטנה ואני הלכנו לבקר אותם. כשנכנסנו, הטלוויזיה הייתה על החדשות והיה כתוב &quot;3 הרוגים בפיגוע באוטובוס ישראלים בבורגס&quot;. בעוד סבא הראה לאחותי ולאמי את הגינה של הבית, אני וסבתא היינו במטבח. בעודי שותה את התה, אני חושבת לעצמי שאם אתה ישראלי, אין לך שום סיבה להיות בטוח - לא בבית שלך ולא במקום אחר איפשהו בעולם. אחרי מספר לגימות, אני אומרת לסבתי שמעניין כמה גינויים יבואו ומעניין אם זה ישפיע על משהו. סבתא אמרה לי ש-&quot;גוי, אפילו 40 שנה בקבר - אין לו אמונה&quot;. כמובן שהיא לא הייתה מודעת לאמונתי הדתית, אבל הבנתי למה היא התכוונה באמת - לא כדאי לסמוך על עזרה של מדינות אחרות, כי אנחנו באמת לבד בכל זה. לא משנה כמה ארצות הברית, בריטניה,צרפת טנזניה או-איזו-מדינה-זרה-שלא-תהיה תגנה פיגועים, עדיין ישנאו אותנו ועדיין נצטרך להילחם בידיים חשופות בטרור, שלא נדבר על כל שלאן שלא נלך מחבל עלול להרוג אותנו, אפילו בחו&quot;ל.

ועוד אומרים שישראל היא הצד הרע בכל הקונפליקט הזה.

פעילים פרו פלסטיניים יימשיכו לטעון שעל מדינת ישראל למסור עוד ועוד שטחים ולמחוק את עצמה בא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Jul 2012 22:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13374291</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13374291</comments></item><item><title>מי אני, בעצם.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13372988</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמובן שסיגני זה בעצם שם עט. בעצם, למה לא להשתמש באחד כזה - יש יותר פרטיות ופחות סיכויים שכל מה שאת מפרסמת יהפוך לרכילות עסיסית בין חברייך לספסל הלימודים.אני לא אספר באיזה גיל אני, פרט לכך שאני תלמידה בבית ספר על-יסודי. לא אגיד איפה בדיוק אני גרה, אבל אני יכולה לרמוז שהישוב בו אני גרה חוטף גראדים רק כשהמצב בדרום מספיק נפיץ. הדבר היחיד שאני יכולה להרשות לעצמי להגיד לכם על משפחתי הוא שהוריי גרושים (ולא, זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע). לא אגיד מילה על תאריך יום ההולדת שלי - ממילא, את מי זה באמת יכול לעניין? אולי את משפחתי וחברותיי הקרובות, אבל לא אנשים זרים אי שם ברחבי הרשת. אני לא אספר לכם מה ה-IQ שלי (ואני יודעת מהו), אבל אני יכולה לספר לכם שלמרבה מזלי ולצערי הרב אני מחוננת.אבל כן אספר לכם על התחביבים שלי ועל מה שאני מאמינה בו.אני אוהבת לשמוע מוזיקה מכמה וכמה סוגים שונים - ממוזיקה קלאסית עד ג&apos;אז, מרוק קלאסי עד בלאק מטאל, מפופ משנות השישים עד פופ משנות השמונים ומוזיקה אתנית, אך פופ משנות התשעים ועד ימינו אני כמעט ולא נוגעת (חוץ משירים מעטים), שונאת דאנס (אבל איכשהו סובלת אותו) ולעולם לא אשמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Jul 2012 10:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814181&amp;blogcode=13372988</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814181&amp;blog=13372988</comments></item></channel></rss>