<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Skinny Love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866</link><description>אנורקסית - בולימית: ככה הם הגדירו אותי... זה כל מה שאני? הגדרה? הגדרה טיפשית של מחלה מטומטמת עוד יותר? לא מעודדת את זה... נלחמת בשביל עצמי, בשביל החלומות שלי, בשביל מה שנשאר... מותר לי, נכון? זה כבר בערך הדבר האחרון שנותר לי... המלחמה על עצמי... :/</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 nutellacookies16. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Skinny Love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/66/28/81/812866/misc/25762070.jpg</url></image><item><title>נמאס לי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13424337</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבר המון זמן מאז שכתבתי..כמעט שלושה שבועות..
עוד שבוע מתחילים ללמוד והאמת שהמצב שלי רע.. ממש רע..
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, כבר אין לי מושג מה הולך איתי.. אני בולעת כדורים על עיוור, אמא מביאה לי אותם בבוקר עם כוס מים ואני פשוט לוקחת.. בלי לשאול שאלות.. 
וזה אף פעם לא היה ככה.. תמיד ידעתי בדיוק מה הולך איתי ועכשיו אני פשוט קלולס לחלוטין
אני לא יודעת כמה אני שוקלת, אני לא יודעת איך אני נראית, אני לא יודעת מה המצב הבריאותי שלי.. אני לא יודעת כלום
פעם אחרונה שנשקלתי הייתי 56 וזה היה יחסית לפני הרבה זמן.. אני יודעת שירדתי במשקל מאז כי אני מרגישה על הבגדים.. הם נופלים ממני.. דברים שהיו קטנים עלי, שלא לבשתי מכיתה ו&apos; בערך פשוט נופלים ממני.. ואני לא יודעת אם זה רע או טוב..
האמת שנמאס לי מהכל.. בא לי שזה ייגמר כבר! וזה לא נגמר! אני פשוט לא מצליחה לעצור!
אני לא יודעת אם יצא לי לכתוב את זה כאן או לא אבל כל הטיפול שלי נעשה באופן פרטי.. כי אני לא רוצה שזה ישפיע על העתיד שלי ואני רוצה להיות מסוגלת לנהל חיים נורמליים באיזשהו שלב.. יותר נכון רציתי.. היום אני בכלל לא יודעת אם יש לי עתיד..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 19 Aug 2012 19:25:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13424337</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13424337</comments></item><item><title>עדכון קצרצר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13396461</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעצם אין עדכון.. אין זמן.. אבל הייתי חייבת לכתוב משהו!
אני אעדכן בשבת.. מבטיחה!
כן.. אני יודעת שלא הייתי פה מלא זמן..
זתומרת.. הייתי פה, אבל לא כתבתי.. לא יוצא לי...
אני נמצאת פה כל הזמן.. לפרקי זמן של 5 דק&apos; בערך כל פעם ולא יוצא לי להגיב לאחרים כמעט.. אבל אני פה! תמידתמיד פה.. ואני תמיד מתעדכנת
שבת הולך להיות פוסט ארוך... בטח ייקח לי איזה שנתיים לכתוב אותו אבל זה יקרה! מבטיחה ששבת יש פוסט חדש וארוך.. אני חייבת את זה אחרי שבועיים+ שלא כתבתי פה בכלל! רק רציתי לכתוב פה משו קצר כדי להראות שאני עדיין פה..
חייבת לעוף, אוהבת &amp;hearts;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Aug 2012 15:55:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13396461</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13396461</comments></item><item><title>התחלה חדשה.. בערך.. (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13370895</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי.. התגעגעתי! &amp;hearts;
אני יודעת שלא עדכנתי כאן כמה ימים.. מצטערת.. לא היה לי זמן אז לא יצא..
בין הדיאטה לבלוג לשאר החיים שלי אני גם לומדת לשני מבחנים שיש לי בחודש הבא..
אחד באנגלית - שאין לי שום בעיה איתו ואני יודעת שאני אעבור אותו ממש בקלות
ואחד במתמטיקה - שאני לא חייבת לעשות אבל אני רוצה.. (5 יח&apos; ברבאק!) ויש לי חודש וקצת להשלים את כל החומר..
אז בגלל שאני חייבת להשלים כך וכך פרקים כל יום כדי להצליח לא ממש יוצא לי להגיע למחשב.. אבל היום סיימתי את הכל בזמן! (:
בכ&quot;מ החלטתי לעדכן אתכן כאן לגבי מה שקרה עם הדיאטה מיום ראשון כולל משקלים - כי בהתחלה אני יורדת ממש ממש מהר ברמה של קילו+ כל יום ואז זה מאט את עצמו ואני מתחילה לרדת במשקל פחות, ברמה של 100-500 גר&apos; כל יום ולפעמים יש ימים שאין ירידות במשקל וזה טבעי.. מצאתי שהתפריט שאני אוכלת עכשיו עושה לי ממש טוב ואני יורדת מהר יחסית ככה ירדתי 9.5 קילו תוך חודש..
החוקים שלי:
* לא עוברת את ה500 קל&apos; ביום - לא צריך הסבר נכון?
* להמעיט ממש בפחמימות - הגוף שלנו נוטה &quot;לאחסן&quot; עודפי פחמימות בתור שומן, לוקח לו מעט זמן יחסית לעכל אותן, עיכול הפחמימ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 Jul 2012 21:01:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13370895</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13370895</comments></item><item><title>חולה ורע לי.. פשוט רע לי!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13364100</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולה מאתמול בערב.. פשוט סמרטוט שזה נורא.. בגלל זה לא עדכנתי אתמול..
אבל לא בגלל זה אני כותבת את הפוסט.. אני רוצה לפרוק.. ממש ממש רוצה לפרוק..
אני בדירה של אחי הגדול עכשיו.. למה?
הייתה לנו היום ארוחת צהריים משפחתית אצל בנדוד שלי
לא רציתי ללכת.. באמת שלא.. וידעתי למה אני לא רוצה..
לא מספיק שאני חולה ואין לי תיאבון ומפטמים אותי בבית אני גם צריכה ללכת לאכול אצלו?
אז אבא הכריח אותי ונסענו.. נסענו כל המשפחה..
והתחילה הארוחה.. אבל הייתה לי בחילה ולא אכלתי כלום אז הצלחת שלי נשארה ריקה..
בנדוד שלי שם לב.. איך לא? הוא הרי תמיד תקוע לי בתחת..




הוא: &quot;מה קרה? למה את לא אוכלת? שוב התחלת עם השטויות שלך?&quot;
אני: &quot;איזה שטויות?&quot;
הוא: &quot; &apos;ההפרעות אכילה&apos; שלך.. היית רזה.. עכשיו תראי איך השמנת..&quot; - הוא פגע בנקודה כואבת.. והוא אמר את זה בזלזול..
אני: &quot;אולי במקום להתרכז בי תתרכז בעובדה שהבת שלך עוד לא בת 5 ומפתחת הפרעות אכילה? שהיא לא תעשה בטעות את ה&apos;שטויות שלי&apos; &quot;
הוא: &quot; תדאגי לעצמך.. לא לבת שלי.. הבת שלי לא כמוך.. היא יותר חכמה מזה.. לנו זה לא יקרה&quot;



* כבר ציינתי שאני שונאת את רוב המשפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Jul 2012 18:28:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13364100</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13364100</comments></item><item><title>אפשר לישון כבר? בבקשה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13361440</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אי אפשר לישון.. לא אפשרי! וניסיתי.. הרי לא כיף לי ללכת לישון עם הזריחה ואחרי זה פשוט לישון כל היום... אני רוצה להיות עם אנשים! עם מעט החברים שנשארו לי.. וכולם היום יצאו, הלכו לסופרלנד.. ורק אני לא קמתי בזמן.. ואני רואה את כל התמונות שלהם.. צוחקים ומאושרים כ&quot;כ ושאני שואלת את עצמי למה אני אף פעם לא יכולה להיות ככה?
ועוד הייתה לי הזדמנות לפגוש אותו אתמול.. וגם היום אם הייתי הולכת.. פעמיים להיות כ&quot;כ קרובה לבסיס שלו ולא לראות אותו? ואתמול הוא גם התקשר..
הוא: מה קורה?
אני: בסדר..
הוא: לא נשמעת ככה
אני: אני תמיד נשמעת ככה
הוא: איפה את?
אני: בראשון..
הוא: מה איבדת בראשון?
אני: זה לא אני זה אמא.. וכנראה חברים.. אני יודעת?
הוא: נו אז בסדר.. תעלי על אוטובוס וקפצי לבסיס.. גם ככה אין לי מה לעשות בשלוש שעות הקרובות ויהיה נחמד להיות איתך
אני: לא יודעת.. אמא לא תיתן לי.. ואני גם לא מכירה פה כלום..
הוא: אז מה? אני אחכה לך.. תבואי
אני: אבל לא בא לי טוב?
וניתקתי.. למה אני כ&quot;כ מטומטמת לפעמים? אני לא רוצה שיראה אותי שמנה.. והרי בפעם הקודמת שהוא ראה אותי הייתי רזה (יחסית לעכשיו) מאז אני כל הזמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Jul 2012 23:39:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13361440</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13361440</comments></item><item><title>אני פשוט לא יכולה להבין..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13359486</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מצליחה להבין.. אולי תוכלו להסביר לי...
תהרגו אותי אבל אני לא יכולה להבין את הבנות שנכנסות להפרעה הזאת מרצון, את אלה שרוצות להיות חולות בזה..
למה לאחל לעצמך לחלות? הרי זה לא סתם.. זאת מחלה...
והרי זאת לא מחלה &quot;כיפית&quot; ששנשארים בבית, שוכבים במיטה ואמא דואגת וכולם מרחמים עלייך ומפנקים אותך.. זה לא דומה לזה אפילו!
זה גורם לך לאבד את החברים, את האמון של כולם, את האהבה של המשפחה, של ההורים, של האחים..
חיי חברה? אפס.. הרי אף אחד לא אוהב אנשים חולים
צבא? אם אושפזת או שיש עלייך חתכים או שעברת איבחון פסיכאטרי/ פסיכולוגי שלא נעשה באופן פרטי ונעשה דרך ביטוח הבריאות שלך... את יכולה לשכוח מזה.. צה&quot;ל לא רוצה בתוכו מופרעים.. הרי נותנים לך נשק.. צריך שתהיי בריאה מבחינה נפשית.. ישחררו אותך בלי למצמץ אפילו!
חבר? הרי אין חיי חברה.. וגם אם תצליחי למצוא אחד כזה.. הרי מי רוצה להתעסק עם מישהי שהיא חולת נפש?
להקים משפחה? ולדפוק גם לילדים שלך את החיים? לקחת סיכון שיש מצב שהם יצאו כמוך? לדעת מראש שהם לעולם לא יהיו נורמלים? כי הרי הסיכוי שלך ללדת ילד בריא מבחינה פיזית כשלגוף שלך יש כ&quot;כ הרבה חסכים מפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jul 2012 21:22:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13359486</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13359486</comments></item><item><title>אז ככה עובר לו חודש?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13357587</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;30
30 יום שהיא כבר לא כאן איתי.. לא גרה לידי.. לא נכנסת בימי שישי..
30 יום שאני לא שומעת את הצליל של המפתחות שלה כשהיא נכנסת הבייתה..
30 יום שאני לא מתעצבנת עליה כשהיא עושה שטויות...
30 יום שהיא כבר לא פה...
סבתא שלי נפטרה בחודש שעבר.. באופן פתאומי... עצוב לי ואני מרגישה שלא הערכתי אותה מספיק כשהיא הייתה כאן... ועכשיו אני מתחרטת... מתחרטת כ&quot;כ! אני לא יודעת אם היא ידעה עד כמה אני באמת אוהבת אותה...
היום הייתה האזכרה ומחר אני ואמא צריכות להתחיל לפנות את הדירה שלה מחפצים.. זה הולך להיות קשה.. קשה וטעון.. דודה שלי מרגיזה אותי.. 3 שנים שהיא לא דיברה איתה ועכשיו היא חזרה בענייני ירושה? פאקינג כלבה! כבר ציינתי שאני פחות או יותר שונאת את המשפחה המורחבת שלי? לא את כולם.. אבל חלק גדול מהם..
מיותר לציין שהיום הזה היה לא דיאטטי בעליל נכון? כשאני מדוכאת אני אוכלת.. והרבה... אבל היי? לפחות לא הקאתי היום... הישג?לא נשקלתי בבוקר.. לא הספקתי, שכחתי, ישר פניתי לאוכל.. :/אז אני לא ממש יודעת כמה אני שוקלת היום... בטוח יותר מאתמול.. גם אתמול טחנתי..אבל ממחר דיאטה.. 500 קל&apos; ליום.. -לא בריא בעליל אבל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Jul 2012 20:16:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13357587</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13357587</comments></item><item><title>פוסט ראשון- יריית פתיחה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13354843</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב... אז בלוג ראשון שלי בישרא, פוסט ראשון..
מצטערת מראש.. אני לא ממש טובה בזה, אבל ננסה בכל מקרה, כי לנסות כבר לא יהרוג אותי (:
אוקיי קופצים למים הקרים P:
אז היי? 
בהתחלה אני אעדיף להיות אנונימית, ברשותכם.. לפחות עד שאתרגל כבר לכתוב כאן.. לא יהיו כאן תמונות מצב.. זה משהו שאפשר לשכוח ממנו כבר מההתחלה.. אני מעדיפה שלא ידעו מי אני..
זה לא קל בשבילי לחשוף את הסיפור אז.. תהיו נחמדים טוב? (מצטערת מראש על כל עניין הנקודות, מחלה &amp;gt;&amp;lt;)
אני לא באה לעודד כאן שום דבר, אז תחסכו. זאת מחלה שאני לא מאחלת לאף אחד באמת שלא!
קצת על עצמי? אני בת 15.5 עוד מעט 16. Sweet Sixteen? לא ממש..
אני בתוך זה כבר מספר שנים.. צומות בעיקר, שנאה עצמית מטורפת, דברים שרק מופרעת אכילה יכולה להבין
איפה זה התחיל? כמו הרבה אחרות אני לא ממש יודעת... אני משערת שזה קרה איפשהו באיזור תחילת היסודי- כיתה א&apos; כזה..
הייתי מתעמלת אומנותית במשך די הרבה שנים.. באחד האימונים כשאמא באה לאסוף אותי המאמנת ניגשה אליה.. היא שאלה אותה במה היא מאכילה אותי שאני כ&quot;כ שמנה.. (במילים אחרות אמנם אבל זה היה המסר העיקרי) ובאמת שלא הייתי ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Jul 2012 03:39:00 +0200</pubDate><author>nutellacookies16@gmail.com (nutellacookies16)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812866&amp;blogcode=13354843</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812866&amp;blog=13354843</comments></item></channel></rss>