http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588אני הדר לוי, ואני מכורה לכתיבה (אוהבים אותך הדר). יש לי כישרון כזה, ויש שיאמרו הפרעה, להעביר ביקורת על כל דבר - ולצחוק על זה לאחר שהעצבים שוככים. הבלוג הזה יעסוק (בעיקר) באנשים שכולנו מכירים ומזהים. טיפוסים.heCopyright 2019 Tipa_Shel_Or. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14887622<div align="right" dir="rtl"> * הדרך היחידה לטייל בחול המועד היא לצאת מוקדם בבוקר. גם ב-10:30 החניה של ראש הנקרה כבר כמעט מלאה, אך לאחר שעתיים התור לרכבל משתרך לכל אורך הטיילת; כמה עשרות מטרים של נחיל אנשים וילדים מנדנדים שעומדים בחום בשביל חוויה שאין לי דרך אחרת להגדיר מאשר "20 שניות בקופסת סרדינים", שבסופה כולם נפלטים למנהרת הרכבת הישנה המובילה לנקרות. מה שנקרא, כאן התחנה ראש הנקרה. * בחוץ הכל אפור ולח, וכמעט לא ניתן להבדיל בין צבע השמים לים, אבל בתוך הנקרות קריר והמים טורקיז ואת צופה בגלים בשקט ובשלווה - "יעקב!!! תסתכל לפה רגע!! נהוראי, לא רואים אותך, תתקרב!" ואז עוברים ב"גשר המזל" - אשכרה מקום פתוח שמתנחלות מעליו יונים שמחרבנות כל היום, ויש לך תור למעבר כי כל משפחה עוצרת שם לסלפי. יעקב, הים אפור, מה אתה מצלם לעזאזל? נהוראי כבר מזמן חטף לשלשת על המוהוק המחומצן שלו. שיהיה במזל. * חוזרים לת"א והולכים לתחנה המרכזית החדשה לאכול אצל פיני בשווארמה, שלגמרי שווה את המעבר בשלוש קומות של סודנים עד אליו. אני לוקחת בצלחת, אבל הרבה בוחרים באופציית ה"לאפה" שנראית דומה יותר לנייר שפיני מניח על המגש מת</div>Sun, 16 Apr 2017 14:46:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14887622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14887622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14394548<div align="right" dir="rtl"> &ndash; בוא איתי להיות שהיד! שיעור זה, המובא כעת לדפוס לרווחת מנוטרלי העתיד שלנו, הוכן ע"י מוחמד קאצב, מורה בבית הספר "צבוטותו ודקורותו". אתה נועז, אתה גבר, אתה מתנפל מאחור על אנשים מופתעים &ndash; היי מוחמד ג'יבריש, מספיק עם הפטפוטים שם או שאני אוציא אותך! לענייננו. כזכור לכם, לפני שבועיים חילקתי אתכם לקבוצות וביקשתי דיווח כתוב על פעילותכם בשטח. אני מוכרח לציין שלא ציפיתי לתושיה מיוחדת מקבוצת גולה בומבילה, וכשנגמרה להם התחמושת חששתי שהמצב אבוד, אבל כל הכבוד למוחמד דרז'ה שהציע ליידות סוכריות שקדים. אין ספק שהמהלך הוכיח את עצמו, ואני מצפה לפשיטות נוספות על חתונות באיזור. יתכן ובקרוב תשודרגו ליחידת אבן, בלוק ולבנים. נהניתי לקרוא גם את דיווחי התנועה של קבוצת בּקקים שהצליחו להגשים את הסיוט הגדול ביותר של הנהגים הציונים &ndash; בקקים מתמשכים בגוש דן. מוחמד סעיאזבל תזמן שעתיים של העמדת פנים בדירה בגבעתיים. וכמו שלמדנו בשנה שעברה עם אזעקות השווא ב-3 בלילה, אין דבר מעצבן יותר מחרדה סתמית ומרדפי שווא שסותמים את הכבישים. היי אחמד, אתה לא אמור להיות מת? לא? אז עוד מילה א</div>Sat, 17 Oct 2015 21:09:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14394548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14394548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14382247<div align="right" dir="rtl"> קוראים לי בשכונה כלבת המשחקים כל מי שבא אלי אני הופכת לשרצים רצה כבר שמועה בשדרות של תל אביב שבלקוחות אני נוקמת כתחביב! 1. מישהי משלמת בשטר של 200 על מוצר שעולה 9.90, ופוטרת את בקשתך לכסף קטן במשפט: הממ, אני מעדיפה לפרוט. מתחביביי: לפרוט את השטר שלה לשתי מאיות במשך 3 דקות &ndash; שכחתי לרגע את הקוד לכספת, מה לעשות? &ndash; ואז לפתוח את הקופה ולארגן לה את 90 השקלים הכי מחרידים שהיא ציפתה להם, עם המון מטבעות כבדים של 5 וכמה חצאי שקלים. האמת שיש די הרבה שטרות של 20, אבל אני מעדיפה לפרוט. הממ. 2. הורה יושב על הרצפה ומשחק בטלפון, בזמן שילדיו מתרוצצים ומחריבים את החנות. מתחביביי: לעמוד לידו ולהגיד בקול רם לאחד העובדים: היית פה לפני יומיים כשהקיא פה ילד ארוחת צהריים שלמה ובדיוק נגמר לנו חומר הניקוי? 3. נכון כשאתם לוקחים מוצר מהמדף, אף פעם לא תקחו את הראשון אלא את השני, ואם זה מוצר שעובד על סוללות וכל מהותו היא רעש בלתי נסבל &ndash; אתם תדחפו יד ותשלפו את האחרון בשורה שלא ניסו אותו? מתחביביי: לרוקן את המדף כשמגיעה סחורה חדשה ולארגן את השורה החל מהחזית באופן הבא: חדש, </div>Sat, 19 Sep 2015 21:39:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14382247http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14382247http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14353243<div align="right" dir="rtl"> טיפוסים וריגושים שניתן למצוא במרכזי קניות הומים אושר עד הרשת החרדית נקראת כך כי מצד אחד, איזה אושר זה למצוא רוזמרי וטורינו אחרי שהייתם בטוחים ששנות התשעים נקברו מזמן תחת שכבה כבדה ולא אוורירית כלל של שוקולד פרה עם כל מיני תוספות משונות. ומצד שני, אתם תשהו בסופר לעולמי עד כי רק אלוהים יעזור לכם לצלוח את הקופה במהירות הגיונית. אז אתם בוחרים בתור לקופה הקטנה הסמוכה ליציאה, מתוך הנחה כי היא המתאימה ביותר לתואר "קופת אקספרס". אין שום שלט שמבהיר את העניין, ואתם כבר שולפים את הטלפון כדי להודיע שלא תגיעו לארוחת הערב, אבל אז נעמד מאחוריכם אדם עם לחם. עכשיו אין לכם בעיה להמתין עד שהאדון עם העגלה המפוצצת שלפניכם יסיים את ענייניו &ndash; העיקר שעוד מישהו שותף לפסיקה שלכם. תלושים ב-H&amp;M איך בתור לתאי המדידה במחלקת הגברים אין אפילו גבר אחד, ועל פניהן של כל הבנות שעומדות שם שפוכה אותה ארשת זחוחה של "קימבנתי את המערכת". ותמיד יצוץ איזה בחור תמהוני שיסרוק את התור ויזרוק לחלל האוויר הערה תלושה בנוסח: מה, גם פה נשים? זה לא בסדר! אבודים בסנטר אין הבעת פנים אבודה יותר מזו המו</div>Sun, 12 Jul 2015 21:02:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14353243http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14353243http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14198262<div align="right" dir="rtl"> כל הדברים הקטנים, המטומטמים, חסרי המשמעות והמעצבנים ביותר שישראלים מסוגלים לעשות. אלה שאפשר להתחרפן מהם, אלה שכשאתה מספר לאחרים עליהם הם אומרים לך: שאלה יהיו הצרות שלך, אבל כשזה קורה להם הם משתגעים לא פחות ממך. שבעה טיפוסים של קרציות 1. שכונה ללא תקווה כולם מניחים שרחוב אצ"ל בתל אביב נקרא ע"ש המחתרת היהודית, אך רק מי שנוסע בו תדיר יודע שאצ"ל זה ר"ת של: אני צריך לעצור. הדבר המטריד בתמונה הבאה אינו הכבשה הצהובה שממתינה לחצות את הכביש, אלא העובדה שהאוטובוס ממנו צולמה התמונה נוסע בחציו על הנתיב הנגדי. מצד שני, לא מדובר במקרה נדיר ברחוב הזה, שם כל נהג שלישי עוצר בחניה כפולה &ndash; כי הנהג הראשון מצא חניה והנהג השני זה אוטובוס מלא אריתראים &ndash; ואז נגרם פקק תמידי של רבע שעה, וכל זה כי כבודו צריך לקנות פיתות. קרציית-על יוצאת מבוסי עם לאפה מטפטפת. 2. דלת מוטרדת כפתור "סגור דלת" במעלית הוא כזה ישראלי. כולו זועק קוצר רוח וסבלנות פוקעת, בדיוק כמו אלה הלוחצים עליו, שאינם מעוניינים בייסורים הכרוכים בהמתנה של 5 שניות עד שהדלת תיסגר בכוחות עצמה. המבחן של הישראלי מגי</div>Fri, 12 Sep 2014 17:10:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14198262http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14198262http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14185864<div align="right" dir="rtl"> עלון זה מכיל תוכן שיווקי ושקרי. מגינים-אנושיים יקרים שלנו, החופש כמעט נגמר ועדיין לא עשיתם משהו מעניין יותר מהתרוצצות סביב חמושים תמימים כשמטוסים ציוניים חגים מעליכם? זה הזמן לצאת לנופש ברחבי הרצועה ולהנות ממגוון אטרקציות חדשות! לפני שניגש לעיקר, חשוב לנו להדגיש שגם בזמן חופשה אתם מתבקשים להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף-ראשים, כי אם לא... אהמ... טוב. לענייננו. 1. חובבי הארכיאולוגיה מוזמנים לבקר בעיי שג'אעיה ובתל חניבעל ברפיח, המציעים מגוון פעילויות לחופרים מתחילים. אז קחו תרמיל, קחו מעדר, מלאו את המימיה ממאגר הקולחין הקרוב וצאו בעקבות מדריך החירבה שלנו מוחמד אבו-זובי, בעזרתו תוכלו לחפש ולאתר חלקי גופות! 2. פארק המים "זייתונה" בשכונת זייתון מזמין אתכם להנות מהמתחם התת-קרקעי החדש הכולל שתי אטרקציות מובילות: * וואחד גליצ'ה &ndash; המגלשה הארוכה בעזה המתחפרת מהפארק ונגמרת בקמיקזה הציונית של אשקלונה. * מפל הגיהנום &ndash; מגלשה הצונחת מגובה מינוס 30 מטרים היישר לבריכת לבה רותחת. הסדרן מוחמד דף מחכה לכם עם הרגל על המגלשה! (יתר איבריו ממתינים בפסטיבל הלגו &nda</div>Fri, 22 Aug 2014 17:40:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14185864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14185864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14180219<div align="right" dir="rtl"> בחודש האחרון, במהלכו הסתיימו הקייטנות ואנשים התרגלו לאזעקות, התמלאה החנות בה אני עובדת בכמות כל כך רבה של ילדים ולקוחות מעצבנים, עד שלא פעם התחשק לי לפתוח אריזה של מיקרופון ולצעוק בקול הכי אלון-בן-דוד שלי: צבע אדום! וזה אפילו לא הדבר הכי מרושע שחשבתי לעשות. בחופש הזה כל בלון שמתפוצץ גורר אחריו קריאות בהלה. כל היום נשמעים בומים. אם היה לי שקל על כל פעם שאמרתי את המשפט: זה לא טיל או יירוט, יש מעלינו חדר כושר והם כל הזמן מפילים משקולות. אני כבר אדישה לקולות האלה, אך הלקוחות קופצים. תגידי, שומעים פה את האזעקה בכלל?? - לא, אבל מודיעים בכריזה שיש אזעקת אמת וכולם נכנסים למקלט פה בחוץ. עוד משפט נפוץ, שהוא גם חתיכת שקר כי מה שבאמת אני צריכה לומר זה: כשיש אזעקת אמת כולם נכנסים למסדרון המחניק של מחסני החנויות ומתבשמים מניחוחות חדר האשפה הסמוך. באחת האזעקות בערב אנחנו מפנים את כל הלקוחות החוצה, ואני נשארת בחנות ומתיישבת על הרצפה מאחורי דלפק הקופה וחושבת על האדריכל הגאון שתכנן תקרת זכוכית לקניון. שלא נדבר על קיר הזכוכית הענק של ארומה ממול. מבחינתי כל דבר עדיף על פני תא הגזים &nd</div>Wed, 13 Aug 2014 19:02:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14180219http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14180219http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14162491<div align="right" dir="rtl"> אז אחרי שפיניתם את המקלט מכל העגלות, האופניים, האופניים המקולקלים, הספה המסריחה, המזוודות וכל שאר החרא שלכם; אחרי שניקיתם, איווררתם ודאגתם שהדלת תישאר תמיד פתוחה, בטח התקשיתם להתעלם מהריח שאינו מתנדף לעולם, הריח הטחוב, המחניק &ndash; ריח של מקלט. ואז נשמעת אזעקה... טיפוסים שניתן למצוא במקלט בזמן אזעקה בסדר כרונולוגי יורד &ndash; כלומר, לפי הסדר שהם יורדים לשם: 1. אישה מבוגרת ונמרצת, שיערה מחומצן ואסוף בקליפס &ndash; ככל הנראה משמשת גם כיו"ר ועד הבית &ndash; שלקחה על עצמה בטבעיות את תפקיד המארחת. היא זו שפותחת את דלת הבניין לאורחים מהרחוב (ע"ע), היא זו שמובילה את כולם למקלט, זו שדואגת מבעוד מועד לבקבוק מים וכוסות וקרקרים ומציעה לכולם להתכבד. המארחת יודעת הכל; מי מהדיירים נמצא, מי חסר, מי היה אתמול ועכשיו נעדר, ואין ספק שהיא נשבעה לעצמה שכולם יהנו בצל מקלטה. 2. ילדה יחפה שיושבת על שולחן ברגליים מתנדנדות באוויר ומקטרת שהיא יחפה. 3. גבר מקלל שניחן ביצירתיות רבה כשמדובר בהמצאת קללות, אך עם זאת גם בחוסר מקוריות שמתבטא בין היתר במשפטים עם השורש צ.ר.כ: צריך להיכנס ב</div>Fri, 18 Jul 2014 15:20:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14162491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14162491http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14146608<div align="right" dir="rtl"> בפרק מספר ארבע בסאגת "מה לעזאזל קראתי פה הרגע?" התמקדתי בעיקר בספרים, שלא לומר שפטתי את הספר לפי הכריכה. כל הזכויות שמורות לנוגעים בדבר (אם כי אני במקומם לא הייתי ממהרת לקחת בעלות על חלק מהדברים הכתובים כאן). רכבת ההפתעות אני מתקשה לתאר לעצמי את הסיטואציה בה ישבה הסופרת לכתוב ספר חדש כשרעיונות מלהיבים מבזיקים בראשה וכל עולם הדימיון הפרוע פרוש בפניה &ndash; ואז היא נוטלת עט וכותבת על... גרבונים. ולא סתם גרבונים, אלא כאלה שאנשים "יהיו מוכנים להרוג" בשבילם. כאילו חסרות סיבות להרוג, נגיד אנשים שיכריחו אותי ללבוש גרבונים. או אנשים שאומרים יותר מדי את המילה גרבונים. או אנשים שכותבים ספר של 300 דף על גרבונים. אוי, זה מעניין! בטח גם יקח שבע שנים לקרוא את הספר הזה. גוונים הוצאה לאור (1) כתבתי טרילוגיה משלי בתגובה: הדר לוי מחברת רבי המכר בשם השם ושם אפשרי לבחור שמות 101 דרכים למצוא שמות מגוונים לספרים שאני כותב גוונים הוצאה לאור (2) (מצטערת על איכות התמונה) <img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/88/25/81/812588/posts/28324304.jpg"</div>Thu, 26 Jun 2014 17:35:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14146608http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14146608http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14132067<div align="right" dir="rtl"> שבוע הספר עומד בפתח, ואיתו אמורים להצטרף אליכם עוד ספרים שיקח לכם שנים לקרוא. אז בואו נדחיק את העובדה שמחכה לכם על המדף ספר מאובק משבוע הספר של 2006, ונצא שוב לכיכר לספוג את החוויות שמתרחשות בכל פעם שמספר רב של ישראלים מתקבצים במקום אחד. כמה הערות חשובות לפני שעם הספר יוצא להצדיק את שמו: 1. כשמודיעים בכריזה שסופר כלשהו "חותם על ספרו המרתק", כנראה שהספר לא כזה מרתק. 2. בדוכנים נמצאים סופרים וסופרות רבים, ואת רובם לא תכירו בפנים. אז כדאי להימנע מהערות כגון: איזה ספר מעפן. / מי יקנה ת'חרא הזה? / מה, היא עדיין כותבת? הייתי בטוחה שהיא מתה מזמן. 3. כאשר תיתקלו בגדוד רועש של נשים מבוגרות, תדעו שהגעתם לדוכן ספרי הבישול. 4. דוכני הפנטזיה והמדע הבדיוני נוטים לקבץ סביבם בעיקר בנים, חנונים ושאר משקפופרים. תמיד גם יעמוד שם איזה לפלף לבנבן שלא ראה שמש כבר שנתיים, ויפריך בקול רם איזו תיאוריה מדעית מספר מסויים, לא לפני שירצה לכולם על העובדה שאנחנו בעצם חיים במטריקס. 5. נדיר למצוא מישהו שאינו דתי בדוכן ספרי היהדות. המוכרים הצעירים שעובדים שם מחזיקים ללא ספק באחת העבודו</div>Sun, 08 Jun 2014 00:35:00 +0200hadar712@walla.co.il (Tipa_Shel_Or)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=812588&blogcode=14132067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=812588&blog=14132067