http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812heCopyright 2026 נורמה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13424868<div align="right" dir="rtl">סוגרת פה תודה לכולם ביי </div>Mon, 20 Aug 2012 01:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13424868http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13424868http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13424855<div align="right" dir="rtl">כבר מלא זמן אני מתה לסגור את הבלוג אבל אין לי אומץ אני יודעת שאני צריכה לסגור אני יודעת שיש אנשים לא רצויים שקוראים פה אני מעדיפה לכתוב לעצמי על נייר או מחברת או קובץ וורד אז למה אני לא סוגרת כבר? אין קשר לכותרת</div>Mon, 20 Aug 2012 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13424855http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13424855http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13424731<div align="right" dir="rtl">ביום חמישי שעבר החברה הכי טובה שלי חזרה מהבסיס אחרי שבוע שלם שלא ראיתי אותה. זה נשמע מעט זמן ומה אני מתבכיינת על שבוע, אבל ביחס לזה שאנחנו נפגשות כמעט כל יום ולכל היום, ואם לא אז מדברות כל יום קבוע בלי לפספס,לזה שאני כמו בת בית אצלה, לזה שאני והאחיות הקטנות שלה מדברות בטלפון על בסיס יומיומי, ביחס לזה שאני לא יכולה לסכם את החברות העצומה הזו בכמה משפטים - זה המון. התרגשתי לראות אותה על מדים, שמחתי לראות אותה בבית, אוכלת, נחה, מוקפת אנשים שהיא אוהבת ושהם אוהבים אותה. בעיקר התגעגעתי אליה והמון. בשישי נפגשנו שוב, כל החברים, לא חשבתי על כלום, רק על כמה כיף שהיא כאן איתי. בשבת בבוקר עלה לי כבר הדיכאון. מחר היא חוזרת לבסיס. ניסיתי להתעלם מהעובדה הזו ושוב דיברנו בטלפון. בערב נפגשנו. לפני שעה דיברנו שוב בטלפון. השתדלתי שלא לבכות, אבל לא יכולתי לעצור את עצמי. אני לא יכולה שאת רחוקה ככה, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך וגם רוצה שיהיה לך טוב, את אחותי ואני לא מאמינה שעכשיו אני לא אראה אותך שנתיים, כאילו אני אראה אבל לא בדיוק, ואני לא רוצה שנתרחק, ואת יודעת שלפעמים אני מדברת איתך או כותבת לך</div>Sun, 19 Aug 2012 23:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13424731http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13424731http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13422388<div align="right" dir="rtl">רק עם כוח, רק בבעיטות למוח שישרף הכל בלחש אמן.</div>Sat, 18 Aug 2012 17:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13422388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13422388http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13422306<div align="right" dir="rtl">הוא מעז לכתוב לי התנצלות כל כך מגעילה ומשפילה ואני לא מאמינה לכלום אשמתי אחרי שהוא שיקר לי מיליוני פעמים? לא נראה לי נמאס לי להפגע לסלוח להפגע לסלוח להפגע להפגע להפגע וכמובן שתמיד לסלוח אין לי כוח לזה אז החלטתי שדי עדיף שלא היה אומר כלום גם ככה הייתה תקופה טובה יותר בלעדיו גם ככה הקשר הזה היה חולני מהיום הראשון שהכרנו למה זה טוב בכלל קשר עם האקס?</div>Sat, 18 Aug 2012 17:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13422306http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13422306http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13418438<div align="right" dir="rtl">הטלויזיה דולקת, מהבהבת בחדר חצי מואר, משמיעה קולות מעצבנים של צחוק גברי ונשי כאחד. הכל מסודר. הילדים ישנים בחדרים נפרדים, אני מתענגת על הרגעים האחרונים לפני שהיא מגיעה. יש שקט מסביב. הצעצועים של התאומים מפוזרים ברחבי הבית. אני מתפתה שלא לפתוח להם את הדלת ולהציץ בהם, שמא שלא יבכו. אני נזכרת עכשיו כמה שהיינו פעם חברות טובות שמשחקות חיי שרה וקלפים ותופסת ובבובות ביחד כשהייתי באה לבקר במושב. איך היינו מרכלות על הבנים ותוהות איך עושים היקי ומה זה בכלל. איך שבימי קיץ הייתי יוצאת אלייך יחפה, הרצפה הייתה לוהטת ושרפה את כפות רגליי, אך בכל זאת זה לא מנע מאיתנו לעמוד יחד בחוץ למשך שעות ארוכות. היינו מדברות. היינו צוחקות. היינו אוכלות שלוקים וארטיקים וגלידה. ענבים. תמיד ניצחת אותי בקלפים. היא קוטעת את מחשבותיי באמצעות נקישותיה החזקות על הדלת. אני פותחת את המנעול. חיבוק קר וחיוכים צבועים. היי. כן. מה שלומך. טוב, תודה. תשתי משהו, תכיני לך חביתה. כן. עשית קעקוע? איזה דפוקה, את תתחרטי. מה זה החולצה הזו? ביאטלס? בילטס? ביטלס. כן. זה ביטלס. זו להקה כזו, מוכרת קצת. ביטלס. ב-י-ט-ל-ס. אהה... הם ג</div>Thu, 16 Aug 2012 02:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13418438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13418438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13417645<div align="right" dir="rtl">הצבא לוקח לי את כל החברים וקשה להם וקשה גם לי.</div>Wed, 15 Aug 2012 17:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13417645http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13417645http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13416657<div align="right" dir="rtl">אני הזויה. עזבתי את זה שאני מעדכנת כמעט כל חצי יום, אני לא יכולה להילחם בזה. אני חייבת. אני לא יודעת מה קורה לי, זה ממש מוזר לי. לשטוף ידיים במספר פעמים זוגי. לשתות מהמים במספר פעמים זוגי. לפתוח ולסגור את הברז במקלחת במספר פעמים זוגי. לגרד ברגל אחת ולגרד גם בשניה. לבדוק 6 פעמים אם נעלתי את הדלת. לרענן את הדף 15-20 פעמים רצוף. ללחוץ על הסבון נוזלי כמה פעמים שאפשר. לסנן את כולם. להתנתק. ללחוץ על הנעילה באייפון אינספור פעמים. אם לא, אני מתחרפנת. מה זה? למה זה? נראה לי שאני פשוט צריכה להפסיק לבלוע מיליוני כדורים סתם. אני חייבת לחזור לעופרה הפסיכולוגית שלי.</div>Tue, 14 Aug 2012 23:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13416657http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13416657http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13413554<div align="right" dir="rtl">!BANANA PHONE ראיתי עכשיו את חצי סיום האולימפידה של האולימפידה ופספסתי את פינקפלויד. מעצבן אותי קאברים לקווין. לפרדי. בת זונה מטומטמת.. בא לי להיות בהופעה של פינק פלויד. וקווין. ורדיוהד. ולד זפלין. ואיימי ווינהאוס. וג'ימי הנדריקס. וג'ניס ג'ופלין. ואינפקטד מאשרום. ובלקין ביט בוקס. וברי סחרוף. והיהודים. וזה לא יגמר לעולם,אז ביי.</div>Mon, 13 Aug 2012 01:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13413554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13413554http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13411003<div align="right" dir="rtl">תינוקות וילדים בלי ידיים, זקנים בלי ראשים, בנות בלי רחם, ילדים קטנים חסרי אונים נלקחים מההורים שלהם בצורה קשה בטירוף ולפעמים מתים להם מול העיניים. קשה לשמוע, נכון? אז למה כשהופכים את הילדים, הזקנים והבנות בתרנגולות ואפרוחים, כלבים וחתולים, קופים וחיות אחרות אנשים נאטמים ולא רגישים פתאום? כי הם הולכים על ארבע ולא על שתיים? כי לנו יש שיער ולהם פרווה? הכל חיצוני. תתעוררו! בוקר טוב! גם לחיות יש רגשות! אם תזרקו על חתול אבן זה יפגע בו בדיוק כמו שתזרקו את אותה האבן על בן אדם (בשתי המקרים - אל תעשו את זה!) התעללות בבעלי חיים זה נושא שמקומם אותי בעיקר בזמן האחרון, כמה מקרי אלימות כלפי חיות קורים, ולמה? בשביל מה? מה החיה המסכנה הזו עשתה לך? למה היא צריכה לדמם למוות כי איזה ערס החליט שמשעמם לו בצהריי שישי? הפוסט הזה נכתב בעיקר בגלל התמונה שאני משערת שיש אנשים שכבר ראו אותה בפייסבוק. גבר צעיר וחסר רגישות תופס לחתולה מסכנה בזנב כשהיא הפוכה וצוחק בקולי קולות. אני לא ארחיב יותר מידי, רק אאחל לו שמישהו יתפוס אותו הפוך מהזין ויצחק בקולי קולות. די להתעללות הזו בבעלי חיים, די! אנשים רוצים של</div>Sat, 11 Aug 2012 16:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (נורמה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811812&blogcode=13411003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811812&blog=13411003