יום אחד אפרוש כנפייםhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278heCopyright 2026 Jenna || Lenore. All Rights Reserved.יום אחד אפרוש כנפייםhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/78/12/81/811278/misc/25611856.jpgשברון לבhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13574494<div align="right" dir="rtl">" יופי , כי אני לא "</div>Sat, 01 Dec 2012 15:44:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13574494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13574494ההזוי ? חוזר, ו ב ג ד ו לhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13570461<div align="right" dir="rtl">אז הדבר ההזויי הוא שדעתי שזה יבוא.. אבל לא חשבתי שזה יבוא דווקא איתם... ההורים שלי התגרשו אחרי שנולדתי .. וככה חייתי כול חיי בין מישמרות של סופ"ש אבל נכון שבקטע הקודם סיפרתי על ילד שנראה אחד לאחד כמו אדוארד מדימדומים? אז זהו ש.. גם ההורים שלו גרושים. אז אמא שלי ואבא שלו... אתם כבר מבינים לאן זה מוביל כן? יופי. אני הולכת לגור עם הבנאדם שרישמית אני מאוהבת בו לגמרי מכף רגל ועד ראש. נקווה שלא יהיו לי עוד דברים הזויים בחיים.. צ'או חברים וחברות</div>Wed, 28 Nov 2012 15:24:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13570461http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13570461אמאל ' הhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13557076<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת אם זה הזוי אבל, זה בהחלט נראה לי, לפחות, הזוי. אז בואו אני יתחיל פשוט מההתחלה: ליפני שלושה חודשים (בערך)עליתי לכיתה י' ולמרות שזה אמור ליהיות בסגנון של "היי! עברת חצי דרך אל סיום 12שנות לימוד!..." וכאלה אז זה לא. והסיבה היחידה היא בגלל שבתחילת שנה המורים הציגו ילד שעלה מקנדה לישראל והוא בכיתה י' כמוני והדבר הכול-כך הזוי הוא שהילד הזה נראה בדיוק, אחד לאחד, קופי, או גירסת 'מיני' של אדוארד מהסרט דימדומים. וזה הדבר שגרם לי לפעור פה בזמן שכולם בירכו אותו בלחיצות ידיים ו-"Welcome to Israel man! " או מישפטים כאלו ואחרים. והמחשבה שגם הוא ערפד לא עוזבת אותי למרות שזה מטומטם וכולם יודעים שאין ערפדים בעולם. אבל עדיין, הוא כול-כך מסקרן אותי וניראה קצת משועמם ו.. קצת אומלל שכזה כי הוא אף פעם לא מחייך. הוא לא בכיתה שלי, למרות שאולי חלק מיכם קיוו לשמוע ההפך אבל ילדים מהכיתה שלי מסתובבים איתו וכול פעם אני עוברת עם המבט שלי עליו עד שהוא כבר יוצא משדה הראייה שלי. מצמרר הא? הייתי שמחה לדעת מה הסיפור שלו ,כאילו- מה ה'קורות חיים' שלו או משהו כזה. נראה אם יהיה לי את האומץ.......... </div>Sun, 18 Nov 2012 14:57:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13557076http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13557076סגירת מעגל [ ? ]http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13551775<div align="right" dir="rtl"> עריכה : אני שונאת שיש רק תשובה אחת לשאלה "הכול בסדר?"</div>Wed, 14 Nov 2012 14:40:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13551775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13551775אני לא מסוגל להפסיקhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13549092<div align="right" dir="rtl">הוא דיבר לאט ובשקט , שכאילו לא אשמע את דבריו. אבל שמעתי כול צליל, כול הברה, כול אות בנפרד. כול מילה צרמה יותר ויותר מהקודמת לה. זה קשה מדי. זה היה לי קשה מידי לשמוע את המילים המגועלות היוצאות מפיו, שכול שנייה ודקה רציתי לקרב את שפתיי אליו, ולנשק. אבל לפתע, קולו נדם, לשנייה אחת ההקדימה את זמנה, והוא צעק לפניי עם מפל העומד לפרוץ מעיניו; "הלוואי ולא היית קיימת! אני שונא ומתעב כול שנייה שאת נושמת!" בזמן הזה אני מתפללת בכול נפשי שהקיר שחוסם את הדמעות לא ישבר, ולא יחצב לשניים וכמה שהוא דורש ומתעקש. אבל לא צלחתי את המשימה. הקיר נשבר לשניים ומפל שקוף זרם. הפנתי את פני הצידה, שלא יראה אותי בוכה. שלא יפסיק לבטא את ריגשותיו אליי. "את! ארורה שכמוך! השמדת והרסת את חיי! ואני עוד.. אהבתי אותך!! להתראות לך ילדה...." ואז- רגליי כאילו ולא יכלו להחזיק, נפלתי על בירכיי, עדיין בוכה על הילד שאהבתי ועודני אוהבת. "בבקשה," גימגמתי בעודשדמעותיי מרטיבות את ריצפת הרחוב הדומם, "אל..אל תעזוב אותי, אני..אני אוהבת-" ידיים חמות תפסו את צווארי הקר וממנו הרימו אותי על רגליי שבנס לא היו נשברות</div>Mon, 12 Nov 2012 12:19:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13549092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13549092וואו O___Ohttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13548975<div align="right" dir="rtl">" את חייבת להמשיך, למרות שזה קשה לך- ואני יודעת שזה קשה, אבל את כותבת מדהימה מאין כמוהה ! וסיפור הקצר שלך ממש מדהים . ואני גם ... ממש ממש ממש מצטערת שקראתי את את המחברת שלך 'פרטי , אסור לקרוא' אבל אחרי שקראתי סיפור אחד לא יכולתי להפסיק!! בבקשה תהיי חברה שלי שוב, אני כול-כך מצטערת לינורי ... " אחד האסמסים הא ? ( וזה עוד ממשיך !! ) טוב, אז יש לי מחברת סיפורים ושירים מאוד מאוד אישית שלא רציתי שאף-אחד יקרא אותה. אבל אחת החברות שלי חיטטה במגירה שלי והגיעה לדף שבו כתבתי על חבר שלי, שזה היה הקטע שהיה הכי יקר לי ורציתי שהוא ישאר פרטי, אישי , שלי ! והיא חיללה את זה. לא סלחתי לה ואנחנו לא חברות כבר 5 חודשים .. בעצם- מאז שהפסקתי לכתוב את הבלוג. כדאי לי לסלוח ? בכול-זאת זה סמס ולא משהו מכובד ... יום שני שמח , &#9829; </div>Mon, 12 Nov 2012 10:06:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13548975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13548975שאלות ללא תשובותhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13327827<div align="right" dir="rtl">אמרתי שאלות ללא תשובות? אמרתי, קיימתי! הינה כמה שאלות שלא תוכלו למצוא להן תשובה: 1] מה הגיע קודם, הביצה או התרנגולת? 2] האים המשפט "ההצהרה הזאת שיקרית" הוא נכון? או לא? 3] ממה או מי התחילה האבולוציה? 4] מהו זמן? (אי אפשר לענות על זה בלי להשתמש במילה "זמן" -אי אפשר לתרגם מושג בעזרת המושג עצמו) 5] האים המישפט "קוף אחרי בנאדם" הוא הגיוני? (שימו &hearts; : מה החוליה הקודמת לאחרת באבולוציה) 6] האים בטוח ב- % 100 שמשהו או מישהו קיים או קורה? <span styl</div>Fri, 22 Jun 2012 14:13:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13327827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13327827זכרונות שהורגים- סיפור קצרhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13324649<div align="right" dir="rtl">עוד יום שישי אחר הצהריים, אמא התקשרה וביקשה שתיקני חלב מהסופר. את לובשת את ביגדי היציאה שלך בימי שישי- גופיה לבנה עם קתפיות דקיקות, שעליהן תפורים פרחים קטנים אחדים מהם בצבע כתום מעומעם ואחדים בצבע תכלת בוהק. את לוקחת פלאפון, מפתחות וארנק ויוצאת מהבית עם תחושה רעה. הגעת לסופר המוכר שאל עם ברצונך לתרום לילדים נפגעי תאונות דרכים, לא יכולת לסרב אחרי מה שקרה לו. ענית כן בחביבות ושמת בתוך הקופסא הלבנה שטר של 20 שקלים. קנית את החלב ושילמת למוכר. עננים אפורים וכבדים התאספו בשמיים, שמעת רעם חזק שהרעיד את עצמותייך. לפתע הוא הופיע מאחוריך ולא שמת לב עד מגע ידיו המרוחות בדם שהעבירו צמרמורת בגופך. הרגשת אותו מחבק אותך ושפתיו קרובות פנייך, את מרגישה אות</div>Wed, 20 Jun 2012 15:34:00 +0200ronent66@gmail.com (Jenna || Lenore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=811278&blogcode=13324649http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=811278&blog=13324649