<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הבלוג המטורלל של רותם ולירון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093</link><description>הכניסה למטורללים בלבד כול השאר מחוץ לתחום....</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ***L and R***. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הבלוג המטורלל של רותם ולירון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/42006/IsraBlog/81093/misc/5822684.gif</url></image><item><title>אז... אתם באים לפה הרבה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=7746977</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סתם, אני יודעת שאתם לא.בעקבות השביתה פתחתי במסע נצחי לחיפוש עבודה. לא שיצא מזה משהו.כל אחד שאני מכירה שיש לו עבודה, קיבל את זה בפרוטקציות, מחברים של חברים של ההורים. ברור שכשמישהו מחפש בייביסיטר לילד שלו הוא ייקח טלפון מחברים של מישהו שהם מכירים, ואם הם ממליצים, עוד יותר טוב. הבעיה היא, שהחברים של ההורים שלי כל כך מבוגרים, שאני הכי קטנה מכל הילדים שלהם. ואיכשהו, להורים שלי אין שום חברים שיכולים לעשות לי פרוטקציות.אז דיברתי עם אחותי, אמרתי שאני אעשה מודעות (למישהו יש הצעות לנוסח?) ובנתיים חיפשתי במודעות בעיתונים, מצאתי כמה דברים אבל כמובן שאני צעירה מידי.אז אני עושה בייביסיטר פעם ב לאח של חברה טובה שלי, שזה גם אם היא, אחותה ואמא שלהלא בבית, שזה לא קורה לעיתים קרובות. אז.. מישהו צריך בייביסיטר?ד&quot;א, אם לא ידעתם עושים עיתון נוער בישרא בלוג, שמורכב מכל מיני טורים, ונחשו מי נבחרה לכתוב אחד מהם? הו, כן =]לפני שתתחילו לתהות איך לעזאזל הם הסכימו לתת לי לכתוב שם, ועם מי שכבתי בשביל זה,תדעו שאני הולכת לכתוב טור על טלוויזיה וסדרות וכאלה. למרות שהעיתון עדיין בתהליכים ואין לימושג אם אני אמורה להתחיל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Oct 2007 14:46:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=7746977</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=7746977</comments></item><item><title>קאמבק!!!!!!!1111אחדאחדאחד שתיים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=7735875</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;או: כן, אני כל כך משועממת שהחלטתי להחיות את הבלוג שלא כתבתי בו יותר משנה ואף אחד כבר לא מסתכל בו.ערב טוב ישרא! נכון התגעגעתם? (אני יודעת שלא, אבל תהיו עדינים)אז נראה לי שאפשר להכתיר את הבלוג שלי כ&quot;הבלוג שלא עידכנו בו הכי הרבה זמן ולא מחקו אותו&quot;. (לא ברצינות, למה לא מחקו אותו?)עברה לה כבר יותר משנה (בדיוק שנה, שלושה חודשים ו-11 ימים, אבל מי סופר? ומי שבודק אם זה נכון, פתטי)אבל מידי פעם נכנסתי לנהל את הטבעת של הבלוג, שהיא די עלובה, ואין לי מושג למה אנשים עוד מבקשים להצטרף אליה, אבל הי! בזכותם הבלוג עדיין פועל! המון קרה בשנה הזאת אז הנה תקציר:עליתי לכיתה ט&apos;, כתבתי סצנות עלובות למסיבת סיום, שיחקתי בסצנה עלובה שכתבתי למסיבת סיום, קניתי את הDVD של המסיבת סיום, סיימתי כיתה ט&apos;, עזבתי את בר לב, הלכתי למבחן קבלה וראיון אישי למגמת קולנוע, עקרו לי את הניבים (איך אני אמורה למצוץ לאנשים את הדם עכשיו אה?!), קיבלתי מכתב שהודיע לי שהתקבלתי למגמה- כשעוד הייתי מסטולה מההרדמה (התוצאה- חיוך שיגרום לעיניים שלכם לדמם), נסעתי לאילת לשבוע הכי מדהים בחיים שלי,חזרתי הביתה לחופש הגדול הכי משעמם בחיים שלי, התחלתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Oct 2007 22:43:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=7735875</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=7735875</comments></item><item><title>אני יודעת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=4370030</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא עידכנתי המון זמן אבל חצי מהזמן הייתי עסוקה בלישון ובחצי השני.. טוב נסעתי לאילת :)
נסעתי עם יעל והיה ממש כיף ועשינו המון דברים וגם צפינו הרבה בטלויזיה. אז לא ממש צילמנותמונות רק בימים האחרונים אז אני יעשה פוסט תמונות קצר מאוד ברגע שיהיה לי זמן...
אז מחר אני נוסעת עם רז, שני וענבל לימית ויהיה כיף:)
טוב.. אני שמחה שלפחות הבלוג לא נמחק...
אז עוד עדכון יבוא בקרוב.


קיץ נעים לכולם וחופש כיפי! 



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 11 Jul 2006 15:55:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=4370030</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=4370030</comments></item><item><title>יום הזיכרון לשואה ולגבורה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3830202</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבכות לךאביב גפןמילים: אביב גפןלחן: אביב גפןאני הולך לבכות לךתהיה חזק למעלהגעגועי כמו דלתותשנפתחות בלילהלנצח אחיאזכור אותך תמידוניפגש בסוף, אתה יודעויש לי חבריםאבל גם הם כביםאל מול אורך המשגעכשעצובים הולכים ליםלכן הים מלוחוזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשרלא געגועלנצח אחיאזכור אותך תמידוניפגש בסוף, אתה יודעויש לי חבריםאבל גם הם כביםאל מול אורך המשגעוכמו הגלים אנחנו מתנפציםאל המזח אל החיים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 25 Apr 2006 13:54:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3830202</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3830202</comments></item><item><title>הסיפור הכי דפוק שקראתי אי פעם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3796097</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה היה לפני שנים רבות שתי ילדות קטנות בשםרותם וסתיו,שהיו צריכות לעשות עבודהב בספרות על מָשַלים.
עבדו ועבדו וחיברו סיפור חינוכי לחלוטין ואפילו עשו קלטת (קלטת הילדים עכשיו זמינה בחנויות הוידיאו. אל תשאלו אותי איפה יש אחת כי אין לי מושג יש לי רק דיוידי).
הנה הסיפור (הערה: באמת כתבנו את הסיפור הזה לעבודה. וגם הגשנו את זה)-
הייתה פעם שנת בצורת, לא ירדו גשמים ולא צמחו בשדות חיטה ושעורה.
התרנגולת הייתה רעבה מאוד. מה עשתה? החליטה לנדוד למקום אחר, אולי שם תמצא גרעיני חיטה ושעורה למאכל.
יצאה התרנגולת עם כל שאר החיות והתרנגולת הייתה זקנה מאוד ובני הכנף הלכו ונדדו זמן רב, עד שהגיעו למקום בו צמחו בשדות הרבה חיטה ושעורה. שמחו בני הכנף על שפע המזון, והיו הולכים בשדות. התרנגולת הזקנה דרכה בטעות על צרכיה ולא היה אכפת לה כי במילא היא הלכה להתקלח (התגובה של רותם: WTF?!).
אחר כך, חזרה לבני הכנף והם מצאו גרגירי חיטה ושעורה לרוב, והם מנקרים ואוכלים יום אחרי יום.
חלפו ימים רבים וכל בני הכנף, התגעגעו מאוד לביתם והחליטו לחזור לכפר שלהם.
הדרך הייתה ארוכה והתרנגולת הזקנה אמרה: &apos;ייקח כל אחד מאיתנו צידה ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Apr 2006 11:16:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3796097</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3796097</comments></item><item><title>תראו הלכתי מכות =]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3738889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

מרוצה נועם?!



חג שמח=] ואל תאכלו חמץ, שמעתם?!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 11 Apr 2006 19:24:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3738889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3738889</comments></item><item><title>נמ... פורים שמח?...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3541677</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב היה נחמד. האמת זה היה יום מוזר. הלכתי לישון אצל טל וגם מאיה. היה נחמד וממש מצחיק אבל הלכנו לישון די מוקדם וישנו כולנו באותה מיטה ומאיה גנבה לי את השמיכה כל הלילה ונתנו לי מקום ממש קטן לישון בו אז לא ישנתי כל הלילה והיום נרדמתי לאיזה 3 שעות. שזה היה ממש חרא כי רציתי ללכת ליעל אבל לאאאאא הייתי צריכה להירדם בזמן שאכלתי במבה שקיבלתי מהמשלוח מנות ותוך כדי קריאת ספר שוודי שמתחיל להיות קצת משעמם.
אז התחפשתי לסמארה. עם פאה ושמלה והוספתי קצת איפור שחור. היה נחמד חוץ מזה שהפאה ממש הפריעה לי כי היא הייתה תקועה בארגז התחפושות בערך שנתיים והייתה מבולגנת ובכלל לא נעימה אבל אמא שלי לא יכלה לקנות לי חדשה... הו לא! 
אז הביאו איזה איש מעצבן שעושה שירה בציבור שהביאו לנו אותו גם ביסודי והוא ממש מעצבן והביאו אותו גם השנה לחטיבה והיה כל כך מעאפן. האיש אידיוט! ממש רציתי לתת לו את הקלטת שלי אבל שבוע זה יותר מידי זמן. ממש היה בא לי לתקוע לו נעל בראש. כמעט עשיתי את זה באמת.
אז היה לנו תחרות תחפושות בביצפר עם כמה קטגוריות כמו התחפושת הכי מקורית הכי יפה הכי מצחיקה והכי מפחידה. אז הלכתי להכי מפחידה. לא היו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Mar 2006 22:14:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3541677</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3541677</comments></item><item><title>הו השלמות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3424834</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרווין. מרווין. מרווין. רובוט מושלם וחמוד שלי. סיגדו סיגדו סיגדו. 
הו כן, רובוטים חולי מאניה דיפרסיה עושים לי את זה. כמה שיותר כאלה יותר טוב.

*הו &quot;עוד ארון אחד&quot; שיר כל כך שווה P=*
ונחזור לענייננו.

מרווין תעשה לי רובוטים קטנים ודיכאוניים שירצו לחתוך לעצמם את חוטי החשמל ולהתאבד ולא ימצאו טעם לחיים. 
הו כל כך בא לי לאנוס אותך ואז שתתלונן שלא שמת קונדום ואני יהיה בהריון עם רובוטים קטנים בבטן. הו IT&apos;S A DREAM COME TRUE. עשיתי עליו קומיקס. יותר נכון הוא היה כוכב אורח אבל אותו הדבר. אני יסרוק לכם פעם אחרת וישים. אני צריכה להגיש את זה מחר לאנגלית. 

כמובן שאני ישים תמונה שלו שתוכלו להדפיס לגזור ולשמור ולסגוד כל הלילה.
רובוט שקסי שלי =P


וכבונוס התמונה הראשונה שלי עם התספורת החדשה-ישנה שלי. שכחתי לעשות תמונת לפני-אחרי שרציתי לעשות.. חבל. עשיתי פעם ראשונה פן. לא נורא. אם אתם רוצים לראות מה היה אורך השיער שלי מקודם (ארוך מאוד) תסתכלו בפוסט תמונות או משהו.אני ישים לכם בפוסט הבא. לילה טוב


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Feb 2006 21:16:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3424834</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3424834</comments></item><item><title>אינני ראויה!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3347509</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רציתי להודות לשני אנשים מאוד חשובים שברוב טובם נכנסו לי לחיי:

קודם כל, דני ויצפלד. אני מניחה שחלקכם לא מכיר אותו. אנא הרכינו את ראשיכם, קרעו את בגדיכם (=P) והניחו אפר על קודקוד ראשיכם. תודה.
ואני לא ישאיר אתכם חסרי מידע (שיואו כתבתי את המשפט הזה בלי להסתכל על המקלדת! מסקנה: אני יושבת מול המחשב יותר מידי זמן) ואגלה לכם שדני המלך הוא לא אחר מאשר הגיטריסט הצמוד של קלי קלארקסון בכבודה ובעצמה. ולמה זה אמור לעניין אותכם? ובכן, קודם כל, הוא ישראלי. זה כבר נותן לו נקודות בונוס לא? שנית כל, הוא מתראה כל יום עם קלי קלארקסון. מה שגורם לי לאחל לו כל טוב וישראה כמו פרצוף של עיזה לכל ימי חייו (=O). שלישית, לפי מה שהוא אמר הוא טחן לקלי 24 שעות ביממה בראש עם תמונות של ירושלים וים המלח כדי שקלי תבוא לארץ נחשו מה? זה עבד. קלי באה לארץ. אני בשוקו. חלום חיי התגשם (טוב נו זה לא חלום חיי אבל הוא הפך להיות ברגע ששמעתי על זה שהיא באה לארץ). ונחשו מה? אולי היא תופיע בדואט עם נינט. אני לא רואה איך זה יכול להשתפר. (אוקיי אני כן יכולה לראות. כמו למשל: שאני יפגוש אותה? ) סגידה לקלי. סגידה לקלי. סגידה לרקע במחש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Feb 2006 15:30:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3347509</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3347509</comments></item><item><title>Confessions of a broken heart</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3273842</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חולה, חילקו תעודות והאמת? די מאוכזבת אבל גם מופתעתלטובה. עוגיית מזל שגיל קנה לי פעם אחת אמרה לי &quot;בקרוב תופתעי מהצלחתך&quot;. אני תמיד מופתעת. אני מצפה ממני לגרוע ביותר כשלבסוף אני מופתעת. לפעמים כשאני מצפה לקבל ציון טוב כי ממש הרגשתי שהשקעתי ואז אני מקבלת ציון גרוע ומתאכזבת. זה תמיד קורה כאילו זה חוק מרפי. 
אני כל כך רוצה שיהיה לי תדמית של הילדה המצחיקה, הנחמדה, החברותית, החכמה, שלבסוף זה נגמר בתדמית אחרת לגמרי של הילדה הטיפשה, המשוגעת, שצועקת על כל דבר. פשוט לא יודעת לעשות כיף. אני לא חושבת שאני כזאת, באמת שלא. לפחות לא חלק מהם. אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי. למה אני מתיימרת להיות מי שאני לא? להציג את מה שכולם מקבלים ואוהבים ולא להראות מה שאני אוהבת ורוצה ולשם שינוי להעיז פעם אחת ולהגיד מה שאני חושבת. על כל דבר שאני רוצה להגיד אני חושבת אם כדאי או לא. אני לא מצליחה להשקיע את כל כולי למשהו שאני רוצה ולהשיג אותו ולדבוק בו עד שהוא יוצא. אני כל כך שונאת את זה בי. אני עושה לעצמי הנחות. אני מבטיחה לעצמי כשאני יעשה משהו אבל לבסוף לא מקיימת וזה בא על חשבוני. למה אני לא מסוגלת להיות כיפית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Jan 2006 13:13:00 +0200</pubDate><author>rotemroze@gmail.com (***L and R***)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=81093&amp;blogcode=3273842</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=81093&amp;blog=3273842</comments></item></channel></rss>