http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360heCopyright 2026 בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14636643<div align="right" dir="rtl">סליחה על הכותרת, אני במצב רוח לשרלוק.אני לא יודעת אם נשארה פה מישהי בכלל לקרוא את מה שאני כותבת, אבל בגלל שנזכרתי בססמה לבלוג החלטתי שזה יהיה פשע מצידי לא לעדכן אתכן קצת. בורחת מעצמי: סיימתי לכתוב (אתן יודעות), סיימתי לשכתב ו - הכי חשוב - שלחתי להוצאה לאור! אני אמורה לקבל תשובה בקרוב, תחזיקו לי אצבעות!!!סיפורים אחרים: זוכרות את חיה את החיים שלה וחיים כפולים? החלטתי לתת להם בית חדש. וואטפד. למי שלא מכירה, וואטפד זה אתר שאי אפשר לסמן בו קטעים, דבר שמקשה על אנשים להעתיק ולגנוב. חיים כפולים שם, חיה את החיים שלה שם וסיפור חדש שנקרא "מאחורי הוילון" שם. הנה לכן קישור למקרה שמתחשק לכן לקרוא קצת: https://www.wattpad.com/user/HBI_story_tellerו... זהו, אני מניחה. נתראה שם ^^</div>Tue, 16 Feb 2016 14:11:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14636643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14636643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14379559<div align="right" dir="rtl">היי, בנות. עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה. איך עברה עליכן השנה?אני ממש מצטערת שלא יצא לי לפרסם כאן יותר. אין לי ממש תירוץ, האמת. הבלוג היה שלב בחיים - שלב מקסים שלימד אותי המון, וכמו כל שלב... גם הרגע שלו נגמר ועליתי לשלב הבא. שתהיה לכן שנה מקסימה, בנות, ואני מקווה שהשנה החדשה תביא עלינו דברים טובים (אעדכן אתכן כנראה בקרוב לגבי חלק מהם).</div>Sun, 13 Sep 2015 11:49:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14379559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14379559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14339426<div align="right" dir="rtl">וברוכות הבאות לעוד פרק בסדרת "כמה ספרים הדר קנתה בשבוע הספר?" 26. והזרוע עוד נטויה! נו, קדימה - תחלקו גם אתן. שלל, המלצות - הכל! לאלה מביניכן שהתגעגעו לחיים כפולים - אני מעלה אותולכאן, מעלה פרקים כל שישי (כן, לא מוצ"ש... גם ככה הסיפור גמור אז אין בשביל מה לחכות) ואממ... אני מניחה שזה כל מה שחדש בחיי כרגע. מקווה שעובר עליכן שבוע מעולה, ויאללה, עוד מעט חופש גדול! נדבר בקרוב ^^</div>Thu, 11 Jun 2015 22:41:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14339426http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14339426http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14310321<div align="right" dir="rtl">אני... מניחה שאולי. מהרגע שסגרתי את הבלוג ועד עכשיו, המחשבה על הדרך בה עזבתי אוכלת לי את המוח. הבלוג הזה היה הבייבי הפרטי שלי. גידלתי ותמכתי וטיפחתי וסידרתי כל דבר בו, ולעזוב כמו שעזבתי... אני לא אומרת שאני מתחרטת על זה שסגרתי, המעשה הזה היה חייב להיעשות ובמבט לאחור - היה עדיף ככה, אבל אני אומרת שאולי עבר מספיק זמן כדי לנסות שוב. מההתחלה, סיפור אחד שהתחלתי לכתוב לפני כמה זמן. אין לו שם, יש לו פרק שלם ועלילה שלמה בראש. עכשיו, אני לא מתכננת להעלות שום דבר לפני שיהיו לפחות עשרה פרקים כתובים, אז זו סתם מחשבה לעתיד הרחוק,פשוט... רציתי לתת התראה מראש, רק למקרה שאחליט באמת לחזור. השיקולים העיקריים שלי בנוגע לחזרה הם: א. הגניבות שהיו. אני לא מוכנה לעבור את זה עוד פעם.ב.זמן - אני בשירות לאומי, ואין לי שנייה אחת לנשום. כלומר, יש לי, אבל אותן אני מבזבזת בשינה. שנה הבאה אני עוברת מקום, אז אני מקווה שיהיה קצת יותר זמן... אבל אי אפשר לדעת. אני משתפת אתכן במחשבות שלי בכנות מוחלטת, לא מתוך רצון לתחנונים שאחזור או מתוך רצון לשמוע כמה שאני רוצה תשומת לב או משהו כזה. כל מה שכתבתי בפוסט הזה מסתובב לי</div>Sun, 12 Apr 2015 18:27:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14310321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14310321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14254617<div align="right" dir="rtl">קודם כל - היי. אני יודעת שהרבה זמן לא דיברנו, שהרבה זמן לא כתבתי לכן כלום, ושוב - אני ממש ממש מצטערת, תקופה לחוצה, זמנים קשים, אבל יש לי חדשות טובות! לא, אני לא חוזרת לבלוג עם סיפורים, זה לא זה. אבל סיימתי לכתוב את בורחת מעצמי! אחרי תשעה חודשים,32 פרקים ו203 עמודים - בורחת מעצמי גמור בצורה רשמית, והרגע התחלתי לכתוב את "מרדף שווא" - ספר ההמשך. כן, זה נכון, יש ספר המשך. אחד. לא יותר. בכל אופן, אני ממש מצטערת על הנטישה המעצבנת, אבל ילדים קטנים דורשים הרבה יותר תשומת לב ממה שחשבתי, וכשאני מגיעה הביתה אני כל כך מותשת שאני בקושי זוכרת איך קוראים לי. שיהיה לכן חג שמח, בהצלחה בבגרויות החורף (מי שעושה), ואני מקווה שלאט לאט אחזור לעדכן פה (לא סיפורים) באופן קבוע ^^</div>Sun, 21 Dec 2014 12:34:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14254617http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14254617http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14204943<div align="right" dir="rtl">אל תצפו ממני לשיר לכן עכשיו את כל שירי ראש השנה למיניהם. שמעתי אותם כל השבוע, וממש אין לי כוח לשמוע אותם בחופש שלי (אפרופו - חופש!!!!!!!!!). אין לכן מושג בכלל איזה מתיש זה לעבוד עם ילדים קטנים. זה כיף, אבל מתיש. אני חושבת שאם לא הייתי מוחקת את הסיפורים מפה, בחיים לא הייתי מצליחה להשיג שעות שינה נורמליות. אני ממש ממש ממש קרובה לסיים את בורחת מעצמי, ואז אני אתחיל לכתוב את ספר ההמשך. אני אגיד לכן את שמו ביום בו אשכרה אסיים לכתוב את בורחת מעצמי. נו, תראו אותי. הפוסט הזה היה אמור להיות פוסט שמאחל שנה טובה וחג שמח, והפך להיות פוסט שמתעסק בעייפות שלי ובבורחת מעצמי. זה לא בסדר! אז... שנה טובה לכולכן, חג שמח, בהצלחה בלימודים, צום קל, שבת שלום, יום הולדת שמח, החלמה מהירה, אממ... מה שכחתי? טוב, תוסיפו אתן את מה ששכחתי, אני חוזרת לכתוב, נתראה בכיפור ^^</div>Wed, 24 Sep 2014 09:56:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14204943http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14204943http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14192275<div align="right" dir="rtl">זה מוזר לשבת מול המחשב, לכתוב חפירה ולא להעלות איתה פרק (לכל המתחכמות - לא, אני לא מתכוונת להעלות עוד פרק, סתם אמרתי שזה מוזר!), אבל החיים מוזרים, אז יאללה! מה קורה, בנות? איך היה היום הראשון ללימודים? התחלתי היום את השירות הלאומי, והדבר היחיד שאני יכולה להגיד הוא שלא ציפיתי שיהיה כל כך קשה, אבל כל כך כיף. ילדים קטנים זה דבר אנרגטי מאוד, והלכו לי הידיים, אבל היה משעשע אז... פרק 25 בתהליכי כתיבה, ואני לא יכולה לגלות הרבה, אבל אני כן אגלה שקייטלין כבר בניו יורק וכבר פגשה את אבא שלה. אני ממש לקראת הסוף. האמת שאין לי הרבה מה לכתוב, באופן מפתיע, אז הרגישו חופשי להציף אותי בחוויות מהיום הראשון שלכן. שתהיה לכן שנה מקסימה ^^</div>Mon, 01 Sep 2014 22:38:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14192275http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14192275http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14168234<div align="right" dir="rtl">היי, מה קורה? הרבה זמן לא דיברנו. אני יודעת, אני יודעת, אתן כועסות. טוב, "כועסות" זו מילה קטנה. פגועות, עצבניות. אני יודעת, קראתי את התגובות שלכן. למה לא עניתי? קודם כל ולפני הכל - רק בחמישי חזרתי מחו"ל! אכן, אכן, אחרי עיקוב של... כמה, ארבע (?) שעות בשדה התעופה, החליטו לשלוח אותנו מבלגיה לשוויץ ומשם לארץ, אז חזרתי! הללויה! (לפני זה הייתי צריכה להתארגן וממש לא היה לי זמן להיכנס לבלוג - או לנשום) וחוץ מזה - יש דרך להגיד דברים, ועד כמה שהתגובות שלכן החמיאו לי הן גם פגעו בי. אני לא יודעת עד כמה אתן קולטות את זה, אבל השקעתי בבלוג הזה יותר משהשקעתי את החיים שלי. כשהכלב שלי חלה והייתי צריכה לשבת לידו ולתת לו אינפוזיה ולדאוג שלא מטפטף יותר מדי ושהוא לא מדמם - עדיין כתבתי לכן! כשהייתי חולה עם 39.5 מעלות ולא הצלחתי לזוז אפילו להוריד את הכלב - כתבתי! תאמינו לי שהשקעתי פה את כל הציונים שלי, את כל החיים שלי, כל מי שאני, והתגובה של "קחי דברים בפרופורציות" פגעה בי. הייתי חייבת להבהיר את זה לפני ההמשך - אתן לא רוצות לשמוע על הטיול שלי, אני לא מתכוונת לחפור עליו, אבל אני כן מתכוונת לדבר איתכן ע</div>Sat, 26 Jul 2014 20:37:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14168234http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14168234http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14150540<div align="right" dir="rtl">היי בנות, מצטערת שאני מתפרצת לפה כשאני לא קשורה. אני שומעת על הרבה מכן שמנסות ללחוץ על הדר להחזיר את הבלוג לאחרונה. רציתי לומר לכן (בשמי, כן? אני לא מדברת בשם הדר) תודה על האכפתיות ועל הרצון הטוב, אבל גם לבקש מכן להפסיק. ברצינות, יש סיבה לזה שהדר מחקה אותו. גנבו לה את הסיפור- את החיים- פעמיים, ובגלל הבלוג. אני לא יודעת כמה מכן חוו דבר כזה, אבל אני יכולה להבטיח שזה לא נעים. ואני חושבת שגם לאלה שעברו גניבה אין אפשרות לדעת מה עובר על הדר, כי החוויה של כל אחד מאיתנו והתגובה שלו לדברים מאוד שונה. אני מבקשת שתכבדו אותה ותפסיקו ללחוץ עליה, כי זה רק הופך את הדברים ליותר קשים. אם- ורק אם- הדר בעצמה תחליט, הבלוג יחזור לאוויר. עד אז- תכבדו את הרצון שלה. היא חשפה בפניכן את הנשמה שלה דרך הכתיבה, תבינו כמה קשה לקבל סטירה בפרצוף אחרי זה. תנו לה להבין שיש סיבה לזה שהיא סמכה עליכן, לדעתי ללחוץ על מישהו זה אחד הדברים היותר פוגעים שאפשר לעשות לאדם, במיוחד אחרי מה שקרה. אני בטוחה שהכוונות שלכן מדהימות, אבל בבקשה, תרפו. והדרי- תישארי חזקה, אוהבת אותך סליחה על החפירה והמשך יום נעים. </div>Tue, 01 Jul 2014 22:59:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14150540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14150540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14149720<div align="right" dir="rtl">מצטערת, אבל יש סיכוי שלא אוכל לחזור לכאן. ביקשתי מרז להחזיר את הכותרות על כל מקרה, אבל עד שאני לא מוצאת קודים שיאושרו בישראבלוג וימנעו העתקות אני לא יכולה לחזור. אני מקווה שעד מוצ"ש הזה זה יסתדר... אם למישהי מכן יש קודים למניעת סימון קטע ומניעת לחיצה על מקש ימני בעכבר - בבקשה תקשרו בתגובות. זו הדרך היחידה שלי לחזור. עד אז... נתראה.</div>Mon, 30 Jun 2014 21:42:00 +0200angeles113@gmail.com (בורחת מעצמי - סיפור בהמשכים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=810360&blogcode=14149720http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=810360&blog=14149720